בסך הכל, שוכנעתי כי מתוך התווים אשר נקבע שהנאשם קיבל במרמה וגנב (כמפורט במעגל הביניים), עלה בידי המאשימה להוכיח מעבר לספק סביר שהנאשם עשה בחלק בלתי מבוטל מהם שימוש פרטי לצרכיו האישיים. זאת הגם שלא ניתן לקבוע את הסכום המדויק שבו הנאשם עשה שימוש לצרכיו האישיים, מתוך התלושים האמורים.
--- סוף עמוד 106 ---
דיון בטענות ההגנה בנוגע להתנהלות המשטרה והמאשימה
149. ב"כ הנאשם העלה טענות רבות נגד התנהלות המשטרה והמאשימה בניהול הליך החקירה והמשפט. טענות אלה מתייחסות למכלול האישומים. לאחר שבחנתי את הטיעונים, לא שוכנעתי שהמשטרה ביצעה פעולות חקירה בלתי לגיטימיות, ולא שוכנעתי שנפל פגם בהתנהלות המאשימה. אכן, חקירת המשטרה כוונה לעניינו של הנאשם, שהיה הגורם הבכיר אשר היה מעורב במעשים, ואכן בחקירתם של חלק מהעדים במשטרה, נתנו להם החוקרים להבין שמרכז החקירה הוא הנאשם. כך למשל, אישר צרפתי בעדותו, אשר נמצאה מהימנה, שנאמר לו על-ידי המשטרה שהם מבקשים שיאמר דברים מפלילים נגד הנאשם (פרו' 23.6.19, עמ' 513, ש' 28-31). גם דותן העיד שרוח הדברים בחקירת המשטרה הייתה שהמעורבות שלו היא שולית, והמעורב העיקרי הוא הנאשם (עמ' 893). כך גם אחד התורמים, זיתוני, אישר שהשוטרים רצו שהוא יפליל בדבריו את הנאשם, וכעסו עליו כאשר אמר שהנאשם מעולם לא ביקש ממנו לתרום תלושים, אף איימו עליו שיעצרו אותו (פרו' 6.2.20, עמ' 1037). כלומר, בחקירתם של חלק מן העדים, הועבר להם המסר, שמוקד החקירה הוא הנאשם, ושתכלית החקירה היא ביחס לנאשם. מובן הדבר שככל שהיו איומים על עד שייעצר, הרי שמדובר בפעולת חקירה פסולה. ברם, בהתבוננות כוללת על החקירה, לא שוכנעתי כי חוקרי המשטרה פעלו באופן פסול. מוקד החקירה אכן היה בנאשם, הואיל והחשדות המרכזיים היו כלפיו, ומכאן שהמסר אשר הועבר לנחקרים, שלפיו החקירה מתמקדת בנאשם, לא היה שקרי או שגוי, ואיש מהעדים לא נדרש לומר דבר שאינו נכון או להפליל את הנאשם על לא עוול בכפו. לא שוכנעתי כי המשטרה פעלה באופן פסול להשגת ראיות שלא כדין, ולא שוכנעתי כי המשטרה נמנעה מלחקור בנקודות מרכזיות. בפרט לא שוכנעתי שהעדים המרכזיים היטו את עדותם, כדי להפליל את הנאשם, בשל חששם מפני החוקרים, ולא שוכנעתי כי נפגעה בדרך כלשהי זכותו של הנאשם להליך הוגן, בחקירה או במשפט.
סיכום האישום הראשון
150. בסיכומו של האישום הראשון, המאשימה הוכיחה שהנאשם פיתח בלשכת ראש העירייה מנגנון של איסוף תרומות בתווי קניה מאנשי עסקים שפועלים בכפר סבא. הנאשם היה מודע לכל פעילות המנגנון, שלט בנעשה בו, וכל פעולת מנגנון התלושים, נעשתה בהנחיית הנאשם, ובשליטתו המלאה. תפעול המנגנון הופקד בידי עוזרי ראש העירייה ובסיוע עובדי לשכה נוספים. הנאשם הנחה את עוזריו למי לפנות לקבלת תרומות. בפני התורמים הוצג מצג שווא של סיוע לנזקקים ללא הבהרה כי מדובר במנגנון המבוסס על חלוקה למקורבים ומכרים ולא על בסיס קריטריונים ברורים ושוויוניים כפי שפועלת מחלקת הרווחה בעיר. כך גם לא הוצג לתורמים כי הנאשם עצמו ייהנה מהתרומות באופן אישי, ולא הוצג להם שחלק מהתרומות יגיעו למי שאינם נזקקים כגון עובדי לשכתו. בהמשך לכך קבע הנאשם את הגורמים המיועדים לקבלת התרומות שנאספו – לעיתים היו אלו אכן משפחות נזקקות, לעתים היו אלו פעילי שכונות שדרכם אמורות היו התרומות להינתן למשפחות נזקקות, לעיתים היו אלו אנשי לשכתו שלו, אשר סייעו לנאשם בתפעול המנגנון וזכו ליהנות מפירותיו, ולעיתים היה זה הנאשם עצמו.