בספטמבר 2015 לקראת חגי תשרי היה סכום שהועמד ע"י יינות ביתן ועוד סכום קטן של חברת נווה מרום. כל הסכומים הגיעו בצורת תלושי חג ובעצם התפזרו באיזשהו אופן לאותם תושבים והייתה גם רשימה (עמ' 485-486). צרפתי פנה לחברות בעיר בבקשת תרומה, לרבות לביתן. פיזור הכספים לא היה באמצעות הרווחה.
התובעת הציגה הודעת ווטסאפ ששלח צרפתי לנאשם כשהנאשם שהה בחו"ל ב-2.9.15, בה צרפתי כותב לנאשם שנחום ביתן נתן 25 אלף ₪ וגם חזי מרום מחברת נווה מרום נתן סכום קטן, ורמי לוי לא חזר אליו ולדבריו: "אשמח לקבל ממך הנחיות לפיזור או להמתין לחזרתך" (ת/49). צרפתי אישר שדובר בתווי קנייה (עמ' 490). לאחר הודעה זאת צרפתי דיבר עם הנאשם ולאחר השיחה, ניסה להשיג רשימה מברזני, שלא רצה לתת לו את הרשימה, נתן כנראה למישהו אחר, ואז יצר צרפתי רשימה, עשה הצלבה בין הרשימה שיצר בעצמו לזו הקיימת מזמנו של ברזני. הנאשם כמובן הכיר את הרשימה שיצר צרפתי והוצלבה (עמ' 491-492). בנוגע לאופן שבו נקבעה רשימת חלוקת התווים, צרפתי הבהיר כי ברשימה נמצאים שמותיהם של פעילי שכונות ולמיטב הבנתו וידיעתו הם מחלקים את התלושים לאנשים נזקקים בשכונות בשל היכרותם (עמ' 494). באחד המסרונים צרפתי הודיע לנאשם שהוא (צרפתי) יכין רשימה "כפי שדברנו" (עמ' 494). רשימת לחלוקה (ת/50) הוצגה לצרפתי והוא הסביר כי מדובר ברשימה של חגי תשרי 2015 (עמ' 495). ברשימה נכללו פעילי שכונות שונים, אשר לחלקם, כגון ניסים וקנין, הייתה היכרות עם הנאשם (עמ' 497-499).
בין צרפתי לנאשם היו חילופי מסרונים בנושא איסוף התווים וחלוקתם (ת/49) – שם צרפתי עדכן את הנאשם שביינות ביתן אישרו תרומה בסך של 25,000 ₪ ונווה מרום אישרו אף הם תרומה וביקש הנחיות לחלוקה. למחרת עדכן את הנאשם שבידיו 25,000 ₪ מיינות ביתן ו-3,000 ₪ מנווה מרום ובנוסף כתב "אכין רשימה כפי שדברנו". למחרת שלח מסרון שמעדכן "הכנתי רשימה של פעילים", ו"אשמח להחליף איתך מילה בעניין, האם אפשר לשוחח?" כעבור יומיים כתב צרפתי "יש לי את הרשימה, לאחר השוואה עם הרשימה המקורית, אשמח לדבר".
בנוגע לשאלה מי מקבל החלטה על האנשים ברשימה והסכומים שאותם הם מקבלים, צרפתי השיב שהנאשם אישר את הדברים (עמ' 503).
ברשימה מופיע השם "ראש (חזי) 1,000 ₪". הכוונה לברזני. זהו סכום שהנאשם רצה לתת לברזני כי עברו עליו תקופות קשות (עמ' 504). נשאל מה הכוונה במילה "ראש" שלצדה נרשם 5,000 ₪. השיב שהכוונה לראש העירייה (עמ' 508). לא היה תיעוד של חלוקת התלושים (עמ' 508).
--- סוף עמוד 17 ---
22. בחקירתו הנגדית נשאל צרפתי מדוע בהתחלה מסר בהודעתו שיינות ביתן הביאו 40 אלף ₪ ולא 25 אלף כפי שסימס לנאשם. לא זכר מדוע (עמ' 513). צרפתי אישר שהחוקרים רצו שהוא יאמר דברים שיפלילו את הנאשם (עמ' 513). צרפתי החל את עבודתו ב-1.6.2014. ראש השנה 2014 חל 4 חודשים לאחר מכן. צרפתי אישר שכבר נכנס לתפקיד. ברזני נהג להגיע בחודשיים הראשונים מידי פעם, אך סירב לעשות לו חפיפה מסודרת (עמ' 515). בראש השנה 2014 הנזקקים באו, אבל לא היה מה לחלק והנאשם לא הנחה אותו, לאחר שברזני הלך (עמ' 515). כן חולקו סלי מזון (עמ' 517). גם בפסח 2015 לא חילקו תלושים לנזקקים, נזקקים הגיעו אך לא היה מה לתת להם (עמ' 516), וחולקו סלי מזון (עמ' 517).
החג השלישי – צרפתי אישר ששוב היה לחץ של נזקקים. זה החג הראשון שהוא עסק בנושא התלושים. הנזקקים אמרו לו שבעבר קיבלו תלושים. בחג הראשון והשני הנאשם אמר לצרפתי שלא מתעסקים בזה יותר, שזה היה מפעל הצדקה של חזי, ושזה מופסק (עמ' 518-519). בחג השלישי התלושים היו מיינות ביתן ומנווה מרום (עמ' 521). אישר שניסה לייצר רשימה. ברזני סירב להביא לו רשימה. אינו זוכר מי הביא לו את הרשימה אך זוכר שהגיעה רשימה (עמ' 522). אישר את דברי הסנגור שפנה לברזני לקבל רשימה כי שמע מכולם שזה מפעל של ברזני וברזני סירב לתת לו את הרשימה. אישר ששוחח עם קוגמן בעניין התלושים ערב החגים וקיבל רשימה. אינו יודע מהיכן השיג קוגמן את הרשימה (עמ' 522).
ב"כ הנאשם שאל האם צרפתי זוכר, ולא רק מסיק, למי התכוון כשכתב "ראש". תחילה אמר צרפתי שהוא כתב את זה וכוונתו הייתה לנאשם (עמ' 528, ש' 31). בהמשך החקירה נעתר לדברי הסנגור והעיד שדבריו לפיהם המילה "ראש" מיוחסת לראש העירייה אינם מזיכרונו אלא מתוך מחשבה בסבירות גבוהה (עמ' 529).
מר דותן חנסנסון
23. דותן חנסנסון העיד כי בשנת 2015 הוצע לו התפקיד של עוזר ראש העיר והוא עבד בתפקיד זה במשך כשנה וחודשיים, עד "שהתפוצצה" הפרשייה. הוא החליף את צרפתי (פרו' 12.9.19, עמ' 869). כשדותן נכנס לתפקיד, צרפתי כבר לא היה בעירייה ולכן עשה אתו חפיפה בת 4 שעות בלבד (עמ' 869). בחפיפה הסביר לו צרפתי, בין השאר, שלקראת החגים, פסח וראש השנה, יש את "נושא התלושים". צרפתי העביר לדותן רשימה של אנשים אשר היו מקבלים את התלושים (עמ' 870-871). דותן נכנס לתפקיד בדצמבר 2015. תוך שבועות בודדים, לקראת חג הפסח 2016, התחילו לפנות תושבים שהגיעו ללשכה בטענה שקיבלו תלושים בשנים קודמות (עמ' 871). דותן עדכן את הנאשם על הפניות. הנאשם אמר לו לבדוק מול צרפתי מה עושים. דותן התקשר לצרפתי שאמר לו לפנות ליינות ביתן והם כבר יכווינו אותו. התקשר ושוחח עם אדם ביינות ביתן. לאחר שבוע-שבועיים יצרה אתו קשר תמי מיינות ביתן, ואמרה לו שזה מוכן (עמ' 872). כשהגיע ליינות ביתן לקחת את התלושים, קיבל ארגז ובו מעטפות של תווים בסך 100 ₪ בכל כרטיס אך אינו יודע מה היה הסכום הכולל. עדכן את הנאשם שהגיעו התלושים והראה לו את הרשימה שצרפתי העביר לו. הנאשם ראה את הרשימה והנחה את דותן לסדר את התלושים פחות או יותר בהתאם לרשימה אך בסכומים נמוכים יותר, ולהכניס לכל מעטפה את הסכום הנדרש (עמ' 874). לאחר שחילק כפי שהתבקש נתן את המעטפות המסודרות לנאשם במשרד ואמר לו שזה מוכן (עמ' 876). דותן סידר את הטבלה על סמך הטבלה של צרפתי, בתיאום עם הנאשם אשר ידע מי היה אמור לקבל. יש אנשים שפנו ולא היו ברשימה ויש שלא פנו והיו בטבלה של צרפתי (עמ' 877).
--- סוף עמוד 18 ---
בסוף הרשימה עברה דרך הנאשם, אשר ראה את הטבלה ואישר אותה (עמ' 877-878). את כל התלושים שסידר נתן לנאשם (עמ' 787).
בנוגע לראש השנה 2016, דותן פנה ליינות ביתן והלך אליהם לקחת את התלושים. כמו בפעם הקודמת הייתה טבלה והוא עשה חלוקה של סכומים. אינו זוכר אם את הכל נתן לנאשם או שהיו כאלה שבאו לקחת, אבל הכל עבר דרך הנאשם. הנאשם ראה את הרשימה (עמ' 880).
העד אישר את המסמך – רשימת חגי תשרי 2014 (ת/50, ת/65) – שזו הרשימה שהעד שדותן מצרפתי במפגש החפיפה. רשימה של אנשים שליד כל שם, יש שם פרטי ושם משפחה וסכום (עמ' 881-882).
רשימה נוספת (ת/66) היא רשימה מודפסת שנערכה ע"י דותן במחשב וכותרתה ספטמבר 16. זו הרשימה שהכין דותן על סמך הרשימה שצרפתי נתן לו בצירוף ועוד פונים שפנו וטענו שקיבלו בעבר או ביקשו סיוע ועזרה (עמ' 882).
בנוגע לגב' מרים אוטמזגין, שמופיעה ברשימה הממוחשבת, וליד שמה ברשימה מופיע השם "מיקי", הבהיר דותן שהכוונה למיקי בן חמו, אחיו של הנאשם. מיקי פנה לגבי מרים באופן כללי וביקש לסייע לה לאור מצבה (עמ' 884-886).
את הרשימה המודפסת הראה לנאשם בסופו של דבר. ובסוף הנאשם עבר ואישר. חידד שבאותו זמן היה עוזר ראש העירייה כ-3 עד 4 חודשים ולא העלה על דעתו לפעול באופן עצמאי. הוא עצמו אינו מכר של אף אחת מהדמויות (עמ' 888).
24. בחקירתו הנגדית, העיד דותן כי במשטרה נחקר באזהרה (עמ' 890). בכה בחקירתו במשטרה (עמ' 890). בחקירתו אמרו לו שלא הוא על המוקד (עמ' 891). אישר שרוח הדברים בחקירת המשטרה הייתה שהמעורבות שלו היה שולית, והמעורב העיקרי הוא הנאשם (עמ' 893). דותן עמד כך שהוא עצמו לא חילק את התלושים, למעט בודדים שיתכן שנתן לאנשים שהגיעו ללשכה כדי לקחת. מכל מקום זה היה בידיעת הנאשם. הוא פעל כפי שהתבקש (עמ' 902). דותן העביר לנאשם את התלושים לאחר שסידר אותם. דותן לא נסע ברחבי העיר לחלק ולא קיים מערך של קבלת קהל כדי שיבואו לקבל ממנו (עמ' 905).יחסיו עם הנאשם היו תקינים (עמ' 906).
גב' רונית ודאי – מנהלת הלשכה
25. גב' רונית ודאי – עבדה בלשכת ראש העירייה החל מחודש פברואר 2006 ועד לסוף שנת 2013. תחילה עבדה כמזכירה ובחלוף חצי שנה מונתה להיות מנהלת הלשכה. במסגרת תפקידה הייתה אחראית על שלוש מזכירות והנהג (פרו' מיום 5.12.19 עמ' 1015). היו קבלנים שנפגשו עם הנאשם והם לא צוינו ביומן לבקשת הנאשם. אחד מהם הוא לנצ'נר מחברת הבנייה ינוב. מתחילת עבודתה נחשפה לעניין התלושים כאשר עוד היתה מזכירה, ניסחה מכתבי תודה לתורמי התלושים (עמ' 1020). ברזני היה אחראי על הטיפול בנושא התלושים מול הנאשם. בדרך כלל מספר שבועות טרם ראש השנה ופסח החל שלב האיסוף של התווים. היא ישבה בחדרו של הנאשם יחד עם העוזר שלו, שמעה את הנאשם אומר לעוזר שלו למי לפנות כדי לבקש תלושים לחג – ליינות ביתן, לרמי שבירו, לג'אבר, לזיתוני. בהמשך לכך ברזני היה מתקשר והולך לקבל את התלושים ומביא אותם לנאשם במעטפה. במהלך השנים ראתה זאת מספר פעמים (עמ' 1021). חלק מהתלושים ברזני היה לוקח אליו וחלק מהתלושים היה מעביר לנאשם. היה מכניס
--- סוף עמוד 19 ---
חלק מהתלושים למעטפה בשביל עצמו ומעטפה אחרת היה מעביר לנאשם (עמ' 1022). התלושים שנשארו אצל ברזני, הוא היה מחלק אותם לנזקקים בעיר. היתה רשימה של משפחות נזקקות שהיו פונות לעירייה שהם זקוקות לעזרה וברזני היה נותן להן. בהמשך לקראת ערב החג כאשר נשארו תלושים, הוא היה מעביר לאנשים אחרים ולא רק לנזקקים. כאשר היו פונים נזקקים היתה מעבירה מספר שמות לברזני שיוסיף לרשימה (עמ' 1022). עובדי הלשכה היו מקבלים תלושים במתנה בערב ראש השנה ובערב פסח. היו נזקקים שפנו וקיבלו תלושים והיו שקיבלו שאינם נזקקים – מקורבים לראש העיר, עיתונאים, רבנים (עמ' 1023). המקורבים הם פעילים שעבדו בשבילו בבחירות, אשר ודאי ציינה את שמותיהם. היו הנחיות של הנאשם לברזני ששמעה כאשר היתה נכנסת לחדר (עמ' 1024). תחילה נחשפה רק לחלוקה זו. בהמשך הנאשם ביקש ממנה לקחת מהמגירה שלו תלושים ולתת לאחד הגננים שעבדו בחוץ שיהיה להם כסף לחג והיא עשתה כן (עמ' 1026). במגירה היו הרבה תלושים. בשלב מסוים הוא היה נותן לה תלושים לקנות מתנות אישיות, למשל לקנות סט מצעים לאחותו שעברה לבית חדש, או מתנה לחבר, לקנות בגדים לילדיו, תלוש מתנה מקסטרו לעיתונאית אירית מרק. היא קנתה באמצעות התלושים בגדים לילדי הנאשם בספטמבר 13' ובסוף אותו החודש התפטרה. עשרות פעמים ובאופן שגרתי נדרשה לבצע קניית מתנות בתלושים (עמ' 1026). הביאה לחקירה במשטרה חשבונית של הבגדים שקנתה לילדי הנאשם ושל קניית מתנות נוספות (עמ' 1027). עובדי העירייה היו מקבלים מתנות לחג בראש השנה ופסח בסך של 400 ₪ פעם בשנה מהוועד ופעם בשנה מהעירייה. בנוסף לכך, עובדי הלשכה היו מקבלים מהנאשם לראש השנה ובפסח תלושים מתנה. ברזני היה שם לנאשם מעטפות על השולחן עם שמות עובדי הלשכה והנאשם היה כותב ברכה אישית בתוך מעטפה שאינה של העירייה, ברזני היה מוסיף למעטפות את התלושים והיה נותן (עמ' 1028). היא קיבלה פעם 1,000 ₪, פעם 1,500 ₪ ופעם 2,000 ₪. התלושים שחולקו לעובדי הלשכה היו התלושים שהיו בחדר של ברזני. פעם אחת קיבלה ממנו 1,000 ₪ שהוא קיבל כשהיה חבר בדירקטוריון מפעל הפיס, מתוך מתנה לחג שהוא קיבל, אך זה היה בשובר ולא בתלושים (עמ' 1029).
26. במסגרת החקירה הנגדית השיבה ודאי שחשה חיבה לנאשם ורק בשנה האחרונה סלדה ממנו. עבדה בלשכתו במשך 8 שנים. בגלל יחסו אליה, היא רצתה לעזוב את הלשכה, אך ביקשו ממנה להישאר והיא נשארה בלשכה. היו שנים שהוא התנהג יותר יפה ובשנה האחרונה הוא הקצין והיא נחשפה לדברים שלא רצתה להיחשף אליהם (עמ' 1031-1032). נפגשה עם הרוש, ברזני וגרושתו של הנאשם. המכנה המשותף שלהם הוא העבודה בעירייה. גרושתו היא חברתה. לאחר החקירה הם לא שוחחו ביניהם על החקירות (עמ' 1036-1037). עזבה את הלשכה חודש לפני הבחירות, ואם היתה רוצה לפגוע בו היתה עושה כן אז. חלק מהתפקיד שלה בעירייה היה לגונן על הנאשם. כך למשל, שמרו בסוד את עניין גירושיו לפני הבחירות, כי לא רצו לפגוע בו. המפגשים היו חבריים ללא כל מניע לפגיעה, ולא היתה שום קנוניה (עמ' 1040-1041). לא נטרה לו, רק פחדה ממנו (עמ' 1047). הוא נתן לה תלושים לקנות בגדים לילדיו והיא עשתה זאת בשמחה כי אוהבת את ילדיו. לא חשבה שזה כסף לנזקקים, כי חלק חולקו לנזקקים וחלק להבנתה היה לשימושו האישי כי נעשה בזה שימוש אישי (עמ' 1048). מדובר באותם תלושים שברזני הביא מהקבלנים. היא שמרה את הקבלות עם יתר הדברים שלה מהלשכה בבית. מסרה אותם למשטרה כאשר נחקרה. נהגה לשמור את החשבוניות כדי להוכיח את הסכום בו עשתה שימוש (עמ' 1050-1051). היו לה יותר מארבע קבלות אך היא לא שמרה אותן (עמ' 1054-
--- סוף עמוד 20 ---
1056). קנתה לו דברים בתלושים של הנזקקים בעשרות אלפי ₪. צביה צורף אם הבית, היתה קונה דברים מהסופר עם התלושים. היא קנתה בפחות כסף (עמ' 1056-1057). צורף היתה קונה בתלושים בסטימצקי ספרים או דיסקים שהוא היה נותן כמתנות לימי הולדת (עמ' 1059). בכל פעם שהנאשם ביקש שתקנה דברים בתלושים היא הסכימה לעשות כן (עמ' 1060-1061). היא ידעה לאורך כל התקופה שמדובר בתלושים שיועדו לנזקקים (עמ' 1061). כל עוד עבדה אצלו לא היתה יכולה לסרב כי הוא הבוס. הבינה בשלב מסוים שהוא עושה מעשה אסור, כאשר ראתה את ההיקפים של התלושים שחלק מהם הלך לכיסו (עמ' 1062-1063). לא ידעה שהיא עושה מעשה אסור, משום שפעלה בהנחיית הנאשם שהיה הממונה עליה (עמ' 1067, 1065). התלושים שיועדו לנזקקים שקיבלה בחגים כעובדת הלשכה – היא עצמה אם חד הורית שעבדה המון שעות וזה היה צ'ופר לעבודה שלהם, כך גם הנאשם הסביר זאת (עמ' 1069). זה לא היה כל השנים. זה התחיל בסכומים של 400-500 ₪ ובסוף 1,500-2,000 ₪ (עמ' 1069, 1096 ,1072). הוא חילק לנזקקים וחילק גם לעובדי הלשכה (עמ' 1073). כולם ידעו על חלוקת התלושים. במפגש שקיימה עם הרוש וברזני שהתקיים בתקופת החקירה הסמויה, לאחר החקירה הראשונה בה הוזהרה, הם לא שוחחו על החקירה, ואמרה אז שהיא לא סובלת את הנאשם וכי הוא פגע בה. הרוש וברזני פוטרו והיה מירמור. נשאלה במשטרה על הפגישה הזו והיא סיפרה על כך, ואמרה שהם דיברו על מה כל אחד יודע על הנאשם. הכוונה לא היתה מה כל אחד יודע על החקירה. הפגישה היתה עם רוני פילבסקי שעבד עם הנאשם והיה מאוד פגוע, אך לא היה קשור לחקירה.