274. כמו כן, לגרסתו המפלילה של מועלם, לא קיימות ראיות תומכות של ממש. מועלם סיפר לכאורה על הדברים לאריה בן זאב ולאבי גמליאל (עמ' 748). ואולם, עדותו של בן זאב, כמו גם
--- סוף עמוד 155 ---
הדברים שמסר גמליאל, אין בהם כדי לחזק באופן ממשי את ראיות המאשימה. עדותו של בן זאב, אשר קבילה רק לעצם אמירת הדברים על-ידי מועלם לבן זאב (עמ' 1244), אינה מחזקת כלל את ראיות המאשימה. בן זאב בעדותו העיד שמועלם סיפר לו בשיחת מסדרון קצרה, על המפגש האקראי שהיה בין מועלם לנאשם, שהשניים דיברו על אשתו של מועלם אשר לא חשה בטוב באותה תקופה, ועל שכרו של מועלם (פרו' 24.9.20, עמ' 1246), אך בן זאב לא שמע מפיו של מועלם דבר בנוגע לכך שהנאשם ומועלם שוחחו על החקירה, כמתואר בכתב האישום. בנסיבות אלה, עדותו של בן זאב אף מפחיתה ממשקל ראיות המאשימה.
מתוך הסכמת הצדדים בנוגע לגמליאל (פרו' מיום 17.12.20, עמ' 1279), עולה שמועלם סיפר לו שהנאשם אמר למועלם "אני מאוכזב מכם" ו-"הם יודעים הכל". ההסכמה הייתה לעצם שמיעת הדברים, ולא לאמיתות תוכנם. אין די בדברים ששמע גמליאל ממועלם, כדי להוות חיזוק משמעותי לראיות המאשימה. מדובר בדברים קצרים, והגם שהמילים "הם יודעים הכל" עשויות להתיישב עם גרסת המאשימה ועם דבריו של מועלם שלפיהם הנאשם אמר לו שהמשטרה הקליטה את השיחה ביניהם בנוגע לתא הכפפות, אין בהם כדי למלא את החסר הקיים בעדותו של מועלם.
לפיכך, עדויותיהם של בן זאב ושל גמליאל אינן מחזקות באופן ממשי את ראיות המאשימה.
275. אכן, העובדה שמועלם מסר בחקירה שהנאשם אמר לו שהמשטרה הקליטה שיחה בינו לבין הנאשם בנוגע ללקיחת התלושים מתא הכפפות, מתיישבת עם העובדה שאכן שיחה כזו בין הנאשם לבין מועלם אכן הוקלטה. עם זאת, לא די בכך כדי להוכיח את האמור באישום הרביעי מעבר לספק סביר, וזאת לאור המפורט לעיל.
276. בסיכומו של דבר, בהעדר בסיס לקבוע ממצאים עובדתיים ברורים על סמך עדותו של מועלם בבית-המשפט ובחקירה, ובהעדר תימוכין של ממש לעדותו, סבורני כי המאשימה לא הוכיחה מעבר לספק סביר את אשמתו של הנאשם באישום הרביעי. אכן, התקיים מפגש אקראי בין הנאשם למועלם, בעת שמועלם הגיע לשים את הדואר ברכבו של הנאשם, והשניים החליפו דברים ביניהם, אך לא הוכח מעבר לספק סביר שנאמרו בשיחה זו דברים בנוגע לחקירה אשר עולים כדי הטרדת עד או הפרת הוראה חוקית.
--- סוף עמוד 156 ---
סוף דבר
277. בסיכומו של דבר באישום הראשון, המאשימה הוכיחה שהנאשם פיתח בלשכת ראש העירייה מנגנון של איסוף תרומות בתווי קניה מאנשי עסקים שפועלים בכפר סבא. בין התורמים נמנו רשת יינות ביתן, חברת ינוב, חברת נווה מרום ואחרים. כל פעולת מנגנון תווי הקניה, נעשתה בהנחיית הנאשם, בידיעתו ובשליטתו המלאה. תפעול המנגנון הופקד בידי עוזרי ראש העירייה ובסיוע עובדי לשכה נוספים. הנאשם הנחה את עוזריו למי לפנות לקבלת תרומות. התורמים הסכימו לתרום ביד נדיבה עבור נזקקי העיר כפר סבא. בפני התורמים הוצג מצג שווא של סיוע לנזקקים ללא הבהרה כי מדובר במנגנון המבוסס על חלוקה למקורבים ומכרים ולא על בסיס קריטריונים ברורים ושוויוניים כפי שפועלת מחלקת הרווחה בעיר. כך גם לא הוצג לתורמים כי הנאשם עצמו ייהנה מהתרומות באופן אישי, וכן עובדי לשכתו. בהמשך לכך קבע הנאשם את הגורמים המיועדים לקבלת התרומות שנאספו – לעיתים היו אלו אכן משפחות נזקקות, לעתים היו אלו פעילי שכונות שדרכם אמורות היו התרומות להינתן למשפחות נזקקות, לעיתים היו אלו אנשי לשכתו שלו, אשר סייעו לנאשם בתפעול המנגנון וזכו ליהנות מפירותיו, ולעיתים היה זה הנאשם עצמו.
הנאשם הקים מנגנון שבמסגרתו פנו עוזריו החל משנת 2004 ועד לשנת 2016 לאנשי עסקים אשר פעלו בכפר סבא, ובהנחייתו ביקשו מהם לתרום תווים לנזקקים, לקראת חגי ראש השנה ופסח. התווים שהתקבלו מהתורמים היו בסך כולל של כ-600,000 ₪. חלק מהתווים הללו (המעגל החיצוני), הגיעו בפועל לנזקקים. אמנם, אופן ניהול הפרויקט כולו היה שלא בהתאם לכללי המנהל התקין, אך לגבי התווים שבפועל הגיעו לנזקקים, המסקנה היא שלא מדובר בעבירה פלילית.
חלק אחר של התווים (מעגל הביניים), בהיקף ניכר של כ-250,000 ₪, בתקופה שבין 2009 עד 2016, לא הועבר לחלוקה לנזקקים. סכום זה נותר לשימושו של הנאשם עבור עצמו ועבור מקורביו, וחולק על-ידו כראות עיניו, לרבות לעובדי הלשכה שקיבלו באופן קבוע תווים מהנאשם לראש השנה ולפסח, זאת מתוך התווים אשר נתרמו על-ידי התורמים עבור הנזקקים. העברת התווים למי שאינם נזקקים, מהווה מרמה כלפי התורמים, אשר סברו שתרומות מועברות לנזקקים בלבד. מכאן, שמדובר בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. כמו כן, מעשים אלה, עולים כדי מרמה והפרת אמונים. הנאשם עשה שימוש בתפקידו הבכיר כראש עירייה, כדי להפיק טובות הנאה ורווח כלכלי לעצמו ולמקורביו, ובכך פגע באמון הציבור. נוסף על כך מעשיו אלה עולים כדי עבירה של גניבה בידי עובד ציבור בהיקף של 190,000 ₪.
מתוך התווים האמורים, אשר נקבע שהנאשם קיבל במרמה וגנב, הנאשם נטל חלק בלתי מבוטל מהם לשימושו האישי. תווים אלה כללו תלושים בסך של 10,300 ₪ אשר נתרמו בשנת 2016 ונתפסו בחיפוש בארון הבגדים ביתו של הנאשם, בכיס מכנסיו של הנאשם בתיק הספורט שלו שנמצא ברכבו, ובחלקם עשה הנאשם שימוש ברכישות שביצע, לרבות בשופרסל. כמו כן, הנאשם החזיק חלק מהתווים שנתקבלו מתרומות במגירות השולחן בלשכתו לצרכיו האישיים. הנאשם אף ביקש ממנהלת לשכתו, רונית ודאי, לבצע עבורו רכישות פרטיות בהיקף של אלפי שקלים חדשים, לכל הפחות, ורונית ודאי עשתה זאת
--- סוף עמוד 157 ---
לבקשתו. הנאשם אף החזיק עד לחודש פברואר 14' בביתו תווים, אשר אשתו דאז, מרב, עשתה בהם שימוש בעיקר לקניית מתנות, לרוב לפי בקשתו של הנאשם. זאת בהיקף של אלפי ₪ לכל הפחות. כמו כן, הנאשם מסר לצאלה וקסמן-גונן, עובדת העירייה, תווים בסך של 500 ₪ כדי שהיא תקנה באמצעותם מתנות לבני משפחתו, והיא עשתה כן. הנאשם אף שילם חלק משכרה של פרטוש, שהייתה עובדת משק בית אצלו במשך כשלוש שנים באמצעות תווים שהתקבלו כתרומה לנזקקים. כך גם פרטוש ערכה עבור הנאשם קניות של מוצרי מזון לביתו, באמצעות תווים שמסר לה. מדובר בסכום מצטבר של אלפי ₪. בסך הכל, הוכיחה המאשימה, מעבר לספק סביר, כי מתוך התווים שנקבע כי הנאשם קיבל במרמה וגנב, הנאשם עשה שימוש פרטי לצרכים אישיים בתלושים בסכום בלתי מבוטל.
278. באישום השני, שוכנעתי שיש להרשיע את הנאשם בעבירה של מרמה, ערמה ותחבולה, לפי סעיף 220(5) בפקודת מס הכנסה (8 עבירות), ואולם אך ורק בנוגע לסכום הכסף שהנאשם הורשע באישום הראשון ככסף שהנאשם קיבל במרמה בסך של 250,000 ₪ (קרי: מעגל הביניים, אשר כולל אף את המעגל הפנימי).
279. באישום השלישי, הוכח שהנאשם עסק באופן פעיל בענייניו של רפי כחלון וקידם אותם. כחלון היה הבעלים של מספר מגרשים בכפר סבא באמצעות חברה שבבעלותו, ובשל כך נזקק לשירותי העירייה בנושא תכנון ובניה, והיה אף חברו הטוב של הנאשם. הנאשם פעל באופן מתמשך למען כחלון, ואין המדובר רק בהליכים שגרתיים שבהם נהג הנאשם לחתום על מסמכים. הנאשם ניהל שיחות מרובות עם חברו הטוב כחלון בנושא ההיתרים, ובהמשך לכך חתם על אותם היתרים, תוך שהוא מודע לכך. מעשיו הרבים של הנאשם, למען כחלון, כללו פעולות רבות, שנעשו לבקשתו של כחלון, בתיאום עמו, וכדי להיטיב עם כחלון, ומתוך ידיעה ברורה של הנאשם שהוא מפעיל את השפעתו, מכוח תפקידו, למען חברו הטוב. הנאשם העביר לכפופים לו מסר ברור שלפיו הוא חפץ ביקרו של כחלון, וכי יש לקדם את ענייניו. גם אם לא הורה להם במפורש כיצד לנהוג, די היה בדברים של הנאשם, כדי להעביר את המסר שיש להעניק לכחלון יחס מועדף.
הנאשם פעל באופן משמעותי כדי לזרז ולקדם את ענייניו של חברו כחלון בעירייה ובמדור כיבוי אש, כל זאת תוך ניגוד עניינים מובהק. הנאשם, בתפקידו כראש עירייה, פנה לגורמים הכפופים אליו בעירייה ולגורמים נוספים, וביקש מהם לקדם ולזרז את הטיפול בענייניו של חברו כחלון. מעצם תפקידו הרם בעירייה, פנייתו לגורמים הללו, משמעותה הנחייה ומסר ברור שיש לטפל בשקידה רבה יותר ובזריזות בענייניו של חברו הטוב, כחלון. הנאשם אף חתם על היתרים בנוגע לחברות שבבעלותו של כחלון, כאשר הוא מודע לכך שהוא חותם על בקשות הנוגעות לכחלון, ואף עדכן את כחלון בכך, פעם אחר פעם. עם זאת, בסופו של דבר, לא נטען על-ידי המאשימה, וממילא לא הוכח שכחלון קיבל היתר כלשהו שלא כדין עקב התערבות הנאשם. השפעתו של הנאשם הייתה בסופו דבר בזירוז הטיפול בענייניו של כחלון. במישור המשפטי, הוכח שמעשיו של הנאשם עולים כדי ביצוע ריבוי עבירות של הפרת אמונים לפי סעיף 284 בחוק העונשין, ואולם המעשים אינם עולים כדי ביצוע עבירה לפי סעיף 47(א) בחוק התכנון והבניה.
280. באישום הרביעי, הואשם הנאשם בכך שלאחר ששוחרר ממעצר ונאסר עליו ליצור קשר עם מי מהמעורבים בחקירה, בנוגע לנושאי החקירה, שוחח הנאשם עם נהגו, מועלם, על נושאים
--- סוף עמוד 158 ---
הקשורים באופן מהותי לחקירה. ואולם, בהעדר בסיס לקבוע ממצאים עובדתיים ברורים על סמך עדותו של מועלם בבית-המשפט ובחקירה, ובהעדר תימוכין של ממש לעדותו, סבורני כי המאשימה לא הוכיחה מעבר לספק סביר את אשמתו של הנאשם באישום הרביעי. אכן, התקיים מפגש אקראי בין הנאשם למועלם, בעת שמועלם הגיע לשים את הדואר ברכבו של הנאשם, והשניים החליפו דברים ביניהם, אך לא הוכח מעבר לספק סביר שנאמרו בשיחה זו דברים בנוגע לחקירה, אשר עולים כדי הטרדת עד או הפרת הוראה חוקית.
281. אשר על-כן אני קובע כדלקמן ביחס לעבירות בכל אחד מהאישומים:
א. באישום הראשון:
אני מרשיע את הנאשם בריבוי עבירות של גניבה בידי עובד ציבור, לפי סעיף 390 בחוק; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא בחוק; ומרמה והפרת אמונים, לפי סעיף 284 בחוק.
ב. באישום השני:
אני מרשיע את הנאשם בעבירה של מרמה, ערמה ותחבולה, לפי סעיף 220(5) בפקודת מס הכנסה (8 עבירות).
ג. באישום השלישי:
אני מזכה את הנאשם מעבירה של חבר או עובד של מוסד המעוניינים בתוכנית, לפי סעיף 47(א) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (ריבוי עבירות), ומרשיע את הנאשם בעבירה של מרמה והפרת אמונים, לפי סעיף 284 בחוק העונשין (ריבוי עבירות).
ד. באישום הרביעי:
אני מזכה את הנאשם מחמת הספק מעבירות של הטרדת עד והפרת הוראה חוקית.
ניתנה היום, ו' חשוון תשפ"ב, 12 אוקטובר 2021, במעמד הצדדים.
עמי קובו