כולנו מכירים את כלל האצבע הידוע, שלעיתים רבות נכון לכלל תחומי החיים, המלמד כי הזול יוצא יקר. האם הכלל הזה תקף גם למכרזים? האם רשות ציבורית יכולה להרשות לעצמה שלא לבחור את ההצעה הזולה ביותר ובאיזה מקרים ניתן לשלול זכייה ממציע רק משום שהגיש הצעה כספית שהיא פשוט "טובה מדי"?
מכרז הוא הליך תחרותי אשר נועד, לרוב, להשיג שירות, מוצר או עבודה במחיר הנמוך ככל הניתן בהתאם לצרכי הרשות הציבורית. המטרה העסקית הברורה היא חיסכון ועשיית שימוש מושכל בתקציב הממומן מכספי משלמי המיסים. יצוין, כי האינטרס העסקי אינו התכלית העיקרית בעולם המכרזים ולצד אינטרס זה קיימים אינטרסים נוספים כגון: האינטרס הציבורי והצורך בהליך תחרותי שוויוני ללא משוא פנים ועוד. החוק אמנם מנחה את ועדת המכרזים לבחור את ההצעה הזולה או היקרה ביותר, לפי העניין, אך הוא מאפשר לוועדה להפעיל שיקול דעת ולהחליט מטעמים מנומקים לסטות מכלל זה ובלבד שהעניקה למציע הזדמנות לטעון טיעוניו טרם קבלת ההחלטה.
מבחינה עסקית, ברור כי קבלת שירות, מוצר או עבודה במחיר נמוך עשויה להטיב בטווח הקצר עם הקופה הציבורית ועתידה להטיב עם כלל הציבור. עם זאת, השיקול הנוסף, שעל הרשות לקחת בחשבון הוא להבטיח שהמציע יוכל לספק את השירות המבוקש גם בטווח הארוך ושההתקשרות תביא, בסופו של דבר, לתוצאה המיטבית ביותר לרשות. הטעם לכך ברור: קבלת הצעה נמוכה בכל מחיר, שבאה על חשבון הטיב או האיכות, עלולה דווקא לפגוע באינטרס הציבור בטווח הרחוק. כך, למשל, התקשרות פזיזה עם קבלן חסר ניסיון או איתנות פיננסית, המגיש הצעה זולה או גרעונית במיוחד עלולה לגרור את הרשות הציבורית לנזקים והוצאות בלתי צפויות רבות, בין בשל היעדר יכולת כלכלית של הקבלן להמשיך את הפרויקט, בין בשל הצורך בתיקון עבודות לקויות או ביצוע עבודות מחדש בסטנדרט הנדרש ובין בשל עיכובים רבים שעלולים להיגרם כתוצאה מאיחור בהשלמת הפרויקט לרבות בשל הצורך בחילופי קבלנים ואף בפרסום מכרז חדש.
אך לא כל הצעה גרעונית נדרשת לפסילה. כך, במקרה שנדון בספטמבר, 2022, סירב בית המשפט המינהלי בתל אביב להתערב בהחלטת ועדת המכרזים לפסול הצעה של תאגיד סיני שהגיש הצעה במכרז לעבודות תכנון והקמה של "הקו הירוק" ו"הקו הסגול" של הרכבת הקלה בשל החשש כי מדובר בהצעה גרעונית שעלולה בסופו של דבר לפגוע בלוח הזמנים ובתקציב הפרויקט, ואף לגרום לעצירת הפרויקט. באותו מקרה הועדה בחנה באריכות את ההצעה בדיונים רבים ולאחר חוות דעת ולכן החלטתה נמצאה סבירה. באופן דומה, במקרה ממאי, 2006, ועדת המכרזים התרשמה בהצעה כי מדובר במציע רציני שביכולתו לעמוד בהתחייבויותיו ובית המשפט העליון קבע, כי העובדה שאין בצד ההצעה רווח כספי מיידי למציע, כשלעצמה, אינה מהווה עילה לפסילת ההצעה וייתכנו מקרים אשר בהם יגיש משתתף הצעת הפסד או הצעה גירעונית שיש בה מבחינתו היגיון כלכלי משיקולים שונים (כגון: ספיגת הפסד לטווח קצר לצורך חדירה לשוק, ביסוס מעמד, צבירת מוניטין או רצון להרחיב תחומי עיסוק).
החלטותיה של ועדת מכרזים, ככל גוף מינהלי, כפופה לכללי המשפט המינהלי כגון: קבלת החלטות בסבירות, מידתיות ועל סמך העובדות שהונחו בפניה. מאחר שקיימת חשיבות להליכים המתנהלים מול ועדת המכרזים אשר עשויים להיות חשופים לביקורת בית המשפט, בין במקרה של זכייה ובוודאי במקרה של הפסד, מוצע שלא לחסוך בקבלת ייעוץ מקצועי של עורך דין בעל ניסיון העוסק בתחום המכרזים החל מהשלבים המוקדמים ובוודאי עם התעוררות הצורך בהצגת הטיעונים מול וועדת המכרזים, מאחר שכבר ידוע כי הזול עלול לצאת ביוקר.