פסח 2016 – הפעם הבאה שברזני נחשף לתלושים היתה בפסח 2016. ברזני הגיע ליאח"ה באפריל 2016. במסגרת שיתוף הפעולה עם יאח"ה הוא שוחח עם מועלם הנהג, הקליט אותו ללא ידיעתו וקיבל ממנו דיווחים. היוזמה להקליט את מועלם היתה של ברזני עצמו כי כשהגיע ליאח"ה לא היו לו מספיק ראיות. ברזני רצה להראות שהשיטה לא היתה שלו, אלא היתה מונחית על-ידי הנאשם. ברזני הניח שהשיטה ממשיכה כי הוא עצמו לא נמצא שם כבר שנה אבל קיבל תלושים בפסח וראש השנה 2015 (עמ' 344). מועלם ביקש שידברו בטלפון קווי (עמ' 345). ברזני הקליט שלוש שיחות עם מועלם והעביר אותן ליאח"ה (עמ' 345, 350-351). ברזני מסר שהכוונה של מועלם במילים שאמר: "תמרים וחרוסת" באחת השיחות ביניהם מיום 3.5.16, היא לתלושים (עמ' 465).
18. בחקירה הנגדית נשאל ברזני על היכרותו עם חברת ינוב וענה שהכיר רק את שגיא. לאחר שנאמר לו ששגיא טען שברזני היה מעורב בעניין התלושים גם לאחר עזיבתו את עיריית כפר סבא והתלושים הלכו לכיסו, ברזני הכחיש וטען שלא היה לו שום קשר עם ינוב לגבי תלושים (עמ' 361-367).
הפעם האחרונה שהנאשם נתן לברזני תלושים הייתה בראש השנה 2015. כלומר ברזני והנאשם היו ביחסים טובים (עמ' 370). לאחר ספטמבר-אוקטובר קרה משהו. ברזני והנאשם נפגשו בארבע עיניים והנאשם הטיח כל מיני דברים בעניין דני הרוש ובעניין רונית ודאי (עמ' 371). את הקלטות ביצע ללא הנחיית המשטרה, אלא מיוזמתו (עמ' 374).
ברזני טען כי החליט ללכת למשטרה לאחר שהנאשם העליל עליו שגנב כסף מקבלנים, שלקח תלושים, ושהלך למסעדות עם בני משפחתו ולא שילם. לטענת ברזני הנאשם הוא זה שעמד מאחורי ההאשמות הללו והן החלו לאחר שברזני נתן תצהיר בעניין התלושים בהליך אחר (עמ' 374-375). ברזני נשאל מדוע לא הלך לנאשם לאחר שהוטחו בו האשמות חמורות, והשיב שלא ראה סיבה לעשות זאת אלא הלך להגיד את האמת בפני רשויות החוק, והתייעץ עם עו"ד לפני הגעתו ליאח"ה (עמ' 375-377).
ההגנה הציגה בפני ברזני את דבריו לפיהם בהנחיית הנאשם הלך למאיר איתן בראש השנה 2014, וקיבל ממנו 2,000 ₪ במזומן, אותם העביר לנאשם. לדברי ההגנה, תשובתו של איתן לדברים אלו שהוצגו לו, הייתה שהיה מקרה שברזני רצה כסף לנזקקים כשכבר סיים לעבוד. ברזני בעדותו הכחיש את הדברים (עמ' 385, 388). ברזני הסביר וטען שהוא נפגש עם מאיר איתן פעמיים, בפעם
--- סוף עמוד 13 ---
הראשונה בספטמבר 2014, קיבל ממנו אלפיים שקלים ומסר את הכסף לנאשם, וזו הייתה הפעם היחידה שנתן לו כסף. בפעם השנייה כחודשיים אחרי שסיים את עבודתו בעירייה בנובמבר 2015 נפגש אתו והם שוחחו שיחה חברית. ברזני טען כי מעולם לא ביקש ממאיר איתן כסף עבור נזקקים או עבור עצמו. בנוסף ברזני הכחיש כי ביקש מאיתן כסף מזומן (עמ' 384-387).
ברזני נשאל לגבי רוני פילבסקי אשר היה יועץ הפרסום של הנאשם עד שנת 2013 (פרו' מיום 17.6.19). נאמר לו שפילבסקי טען שברזני ודני הרוש הקימו קואליציה של אנשים שנפגעו מהנאשם, יחד עם וודאי ופילבסקי ואף עם מירב גרושתו של הנאשם. מטרת המפגש על פי רוני הייתה להעניש את הנאשם. ברזני הכחיש כי היה רצון כזה וקואליציה כזאת והבהיר שנפגשו באופן חברי ולא כדי לתכנן פגיעה בנאשם, ובעיקר לתת כתף חמה לדני הרוש שנפגע ע"י הנאשם על לא עוול בכפו (עמ' 382-385 מפרו' מתאריך 17.6.19).
ברזני אישר שהגיע ליאח"ה משום שבמשך חודש היו שמועות בעיר שברזני עצמו פעל בצורה מושחתת בעניין התלושים והוא רצה לצבור ראיות וללכת למשטרה כדי להזים את השמועות. טרם פנייתו למשטרה התייעץ עם שני עורכי דין (עמ' 390). ברזני נשאל למה התכוון כשאמר לדני הרוש בהקלטה "שרונית נהנתה בדיוק כמוהו מהתלושים" והשיב שהיא קבלה כל ערב חג בדיוק כמוהו (עמוד 396-397).
לעניין המחלוקת בעניין היוזמה לפיה טוענת ההגנה שיוזמת התלושים היא של ברזני ואילו ברזני טוען כי היוזמה היא של הנאשם, נשאל ברזני אילו ראיות אסף בעצמו בקשר לנקודה זו: ברזני השיב שהראייה הכי בסיסית ורלוונטית היא ששנה לפני שהגיע ברזני ליאח"ה, מועלם הופיע אצלו ומסר לו 2,000 ₪ בתלושים, כאשר ברזני כבר אינו נמצא בעיריית כ"ס, בפסח 2015 (עמ' 405-407). בנוסף, בראש השנה 2015 הוא נקרא ללשכתו של הנאשם, שם קיבל ברזני מהנאשם 1,000 ₪ תלושים, שאת חלקם חילם, וחלקם בסך 600 הנותרים מסר ליאח"ה (עמ' 407-408).
ברזני הכחיש שהיה לו קשר לשגיא לנצ'נר בעניין התלושים (עמ' 408-409). עומת עם דברי שגיא לנצ'ר שאחרי שברזני עזב את עיריית כ"ס ברזני המשיך לבחוש בתלושים, והורה להעביר את התלושים למשרד של כחלון ומשם לקח אותם. ברזני הכחיש והשיב שכחלון הוא אחד האנשים המקורבים ביותר לנאשם אז לא הגיוני שישלח אליו את לנצ'נר ואז ילך לקחת מכחלון את התלושים (עמ' 409-410). הנאשם הוא זה שניצח על כל העניין (עמ' 415).
ברזני נשאל על אירועי יום השנה לפטירת אביו של הנאשם שנפטר בינואר 2013. מדובר ב-13 אזכרות. אחת לחודש בשנת האבל הראשונה, ועוד יום אחד בשנה השנייה. כל אזכרה בבית כנסת אחר (עמ' 426). ברזני התבקש למסור את שמות הגבאים ואמר שאינו זוכר את השמות, אך את שמו של אחד הגבאים בשם ייש כהן (עמודים 427-428). ברזני אישר שמסר תלושים לגבאים כדי לקנות בהם כיבוד (עמ' 428). אינו זוכר את שמות הגבאים אך זוכר את שמות בתי הכנסת שקיבלו את התלושים: "בית דורשיי" – נמסר לאדם בשם דוידוביץ'; בית הכנסת הספרדי המרכזי – נמסר לאדם שעובד עם ייש כהן (עמ' 429-430); "משכן ישראל" – בית הכנסת של התימנים בשכונת כיסופים; בית הכנסת "תפילה לדוד" (עמ' 430). בית הכנסת של הקהילה הפרסית "משכנות יעקב"; בתי הכנסת "יעקב ולאה", "רחל ולאה", "אוהל רחל", "דביר יונתן" "המרכזי הספרדי" ובית הכנסת של הקהילה המרוקאית, שם הגבאי הוא וקנין (עמ' 431); "בית יעקב"; בית כנסת בשיכון העלייה, הרב ערוסי (עמ' 434). ברזני נשאל לגבי שורה ארוכה של
--- סוף עמוד 14 ---
שמות אנשים, אשר לפי הטענה הכחישו את טענתו של ברזני לגבי בתי הכנסת, והשיב בנוגע לכל אחד מהם. לגבי מרביתם, מסר שלא להם מסר את התלושים, אלא לאחרים (עמ' 433-445).
ברזני עמד על כך שגנגינה נתן למזכירתו להביא לברזני תלושים בתקופה של יד יצחק. הסנגור הטיח בו שגנגינה בהודעתו אמר שמעולם לא העביר תלושים באמצעות ברזני. ברזני השיב שב-2007 מזכירתו של גנגינה הביאה תלושים. באוגוסט 2007 נשלח ע"י הנאשם למשרדיו של גנגינה בפ"ת וקיבל מעטפה ובה תלושים (עמ' 445-446).
הסנגור הטיח בברזני שברזני טען שג'אבר הביא לברזני 5,000 ₪ במזומן בעוד שג'אבר מכחיש זאת. ברזני השיב שזה היה בהנחייתו של הנאשם בפסח 2008. הכסף נמסר ע"י ברזני ליוסי אור, שהיה פעיל בעמותה של נזקקים. ברזני אישר שגם בעימות בין ברזני לג'אבר, תחילה לא זכר ג'אבר מיהו ברזני, ולאחר מכן נזכר (עמ' 447).
מר מאיר שלום
19. מר מאיר שלום (להלן: "שלום") העיד כי עבד בעיריית כפר סבא במשך 5 שנים, שנתיים כעוזרו של הנאשם (פרו' מיום 23.6.19). את תפקידו כעוזר ראש העירייה מילא בין השנים 2004 ו-2006. הוא היה עוזרו הראשון של הנאשם, במשך כשנתיים (עמ' 535). לא הוגדרו סמכויותיו, אלא הוא פעל בהנחיית הנאשם. עשה מה שאומרים לו ושיקול דעתו היה זניח (עמ' 535). שלום העיד על יחסים שאינם טובים עם הנאשם (עמ' 536).
בשנים 2006-2004, בחגים פסח וראש השנה התבקש שלום על ידי הנאשם לארגן מקבלנים וגורמים נוספים תווי קנייה לנזקקים. בזמנו זה היה יד יצחק שהפכה ליינות ביתן. לאחר שקיבל את התווים, חלק מהם חילק לנזקקים. חלק שקיבל במזומן המיר לתלושים (עמ' 537). העד הביא לחקירתו יומן המתעד את הפגישות בינו לבין הנאשם. ביומן רשם את הנושאים שהנאשם הנחה אותו לבצע. דף יומן ובו מוקפות בעיגול המילים "תלושים לחג", הוא מפגישה שהתקיימה ביום 14.9. מניח שמשנת 2005 (ת/51) (עמ' 538-540). בהמשך לפגישה בה רשם ביומן "תלושים לחג", על פי הנחייתו של הנאשם, שלום ניגש לקבלנים שעובדים בעירייה, אשר את שמם מסר לו הנאשם ואת חלקם העלה בעצמו, וביקש מהם תלושים. את חלקם לקח שלום לחלוקה ואת חלקם מסר לנאשם (עמ' 540-541).
שלום מנה שמות של קבלנים שאליהם פנה לקבלת תלושים, בין היתר, ווישניצקי, אמנון שאול, ג'אבר, ביקש גם משגיא מחברת ינוב אשר סירב לתת תלושים או כסף. כאשר עדכן את הנאשם על כך עורר העניין תמיהה אצל הנאשם (עמ' 541-545). שלום היה מגיע אל הקבלנים בפגישה פנים אל פנים או טלפונית וכאשר הוא היה פונה היה ברור לכולם כי הוא פונה בשם הנאשם (עמ' 546). היו נתרמות חבילות, תלושים, כספים. את הכספים היה ממיר בתלושים, שאת חלקם מסר לפעילים שהיו מגיעים אליו, וחלקם על פי הפנייתו של הנאשם. חלק מהתלושים מסר שלום לנאשם. היוזמה להמיר את הכספים לתלושים הייתה של שלום (עמודים 545-547).
שלום ציין שמות של שני פעילים שקיבלו תלושים: ידעי ובריה. פירט כי הפעילים שקיבלו את התלושים היו אנשים שהיו בקשר עם הנאשם והריצו אותו לראשות העירייה. בעת פקודה יכלו להביא אנשים לבחור. היו פעילים שקיבלו תלושים והיו גם נזקקים שבאו. ייתכן שחלק מהפעילים הם נזקקים, ואין לו דרך לבדוק אם כך הדבר. מי שיכול לקבוע מי הם נזקקים הן רשויות הרווחה. לא חילקו את התלושים באמצעות הרווחה, כדי להשתמש באנשים או לבקש
--- סוף עמוד 15 ---
את עזרתם בהמשך. את חלק מהפעילים הנאשם עצמו הפנה אליו. הקבלנים נתנו בין מאות ₪ עד 1,000 ₪. סך הכול משהו כמו אלפי ₪ בודדים, 5,000-4,000 ₪ לכל חג (עמ' 547-550). חלק מהתווים העביר לנאשם והוא אינו יודע מה נעשה איתם (עמ' 551).
20. בחקירתו הנגדית שלום העיד שהגיע לחקירה עם מסמכים רבים וזאת מפני שהנאשם ניסה "להפיל" אותו בכל משך העסקתו ולכן השאיר את המסמכים ברשותו, לעת הצורך (עמודים 553-554). שלום ציין כי הוא מתעב את הנאשם מאז שהכיר את פעילותו. הנאשם התנהג אליו בצורה לא יפה, גם את אחיינו פיטר הנאשם (עמ' 555-556). ב"כ הנאשם הטיח בשלום שלגרסת הנאשם לא היו ולא נבראו תלושים בתקופה של שלום אלא רק סלי מזון, אך שלום עמד על כך שהיו תלושים (עמ' 557). שלום מעולם לא פגש את ברזני ומעולם לא עשה אתו חפיפה (עמ' 557).
שלום נשאל כיצד זה הגיוני שאף אחד מהקבלנים שהוא טוען שנתנו תלושים לא אישר את גרסתו, והשיב שאין לו הסבר לכך (עמ' 558).
הסנגור טען שידעי בהודעתו אמר שלא קיבל תווי קנייה מעיריית כ"ס. שלום הסביר שזה ברור שאנשים שנמצאים בעיר לא יעידו נגד הנאשם. רבים מבינים שהמעשים אינם בסדר והם אינם רוצים להפליל את הנאשם כי יש להם אינטרסים בעיר (עמ' 595). שלום עמד על כך שבתקופתו היו סלי מזון, כספים ותלושים (עמ' 598).
הסנגור טען כי המילים "תלושים לחג" המוקפות בעיגול ביומנו (ת/51) נכתבו ע"י שלום מאוחר יותר, אך שלום עמד על כך שהרישום אותנטי (עמ' 572-573). לדבריו, "זה מה שעמד בראש מעייניו של ראש העיר", אלו היו הנושאים החשובים לנאשם (עמ' 575-576). שלום הבהיר כי הדף ת/51 נלקח מיומן של שנת 2005 (עמ' 582).
שלום אישר כי מדובר בריטואל שחזר במשך השנתיים שעבד עם הנאשם, בארבעה חגים. הנאשם ביקש משלום להשיג תלושים, הפנה אותו לקבלנים ואפילו נתן לו רשימת קבלנים. שלום פנה לקבלנים, השיג מהם תרומות, חילק בעצמו לאנשים וחלק נתן לנאשם (עמ' 589).
שלום העיד שלפחות פעמיים פנה ליד יצחק. והוא פנה לפקידה, והייתה מעטפה עם תלושים (עמ' 591). העד טען כי במהלך עבודתו לא חשב שיש משהו פסול בכך שהקבלנים תרמו תלושים לעירייה, שמגיעים לראש העירייה (עמוד 595). הוא אישר את דברי הסנגור לפיהם אמר בהודעתו שכל חג הנאשם נקב בשמות קבלנים ואמר לו לגשת אליהם ולבקש תלושי חג (עמ' 604).
מר וידאל צרפתי
21. וידאל צרפתי העיד כי כיום הוא מנכ"ל של חברת נדל"ן ועו"ד במקצועו (פרו' 23.6.19). הוא עבד בעיריית כפר סבא כעוזר ראש העירייה במשך פחות משנתיים בין יוני 2014 ועד ספטמבר-אוקטובר 2015 (עמ' 480). לדברי צרפתי לא הייתה הגדרה מדויקת לתפקיד, אלא כל דבר שראש העירייה ביקש, היה צריך לסייע בו. לא הייתה לו חפיפה מלאה משום שקודמו בתפקיד לא היה (עמ' 481). במסגרת תפקידו היה חלק מהלשכה (479-481). העד פירט על תווי הקנייה שחולקו בתקופות החגים בזמן העסקתו. סה"כ מדובר על 3 תקופות חגים. שני חגי תשרי וחג פסח. ספטמבר-אוקטובר 2014, מרץ-אפריל 2015, ספטמבר-אוקטובר 2015 (עמ' 483-484). בחגים הראשונים זיהה תנועה של תושבים שמגיעים ומבקשים עזרה בסלי מזון ובתלושים. לא ידע במה מדובר. הוא ניסה לדבר עם קודמו בתפקיד, ברזני, אך זה לא שיתף פעולה (עמ' 484). דיבר על כך
--- סוף עמוד 16 ---
מספר פעמים עם הנאשם, והנאשם אמר לו לדבר עם ברזני, קודמו בתפקיד. צרפתי שוחח עם ברזני ולא הצליח לקבל ממנו שום מידע (עמ' 484). בשלב מסוים סמנכ"ל העיריה רון קוגמן אמר לצרפתי שצריכים לעזור לנזקקים בצורה לגיטימית ותקינה באמצעות פתיחת עמותה (עמ' 484). צרפתי פנה לעמותת קמחא דפסחא שפעלה בעיר בכדי להצליב רשימות של נזקקים ולבדוק אם האנשים שלהם רוצים לעזור נמצאים שם ומצא שחלק מהשמות חפפו לרשימות של הקמחא דפסחא וחלק לא. צרפתי ביקש שיבדקו גם את אלה שאינם ברשימות כי הם נראו לו נזקקים. בנוסף הוא פנה לגורמים שונים בבקשה להשיג תרומות לאותם נזקקים. בזמן החגים פנה צרפתי לאנשים שהכיר מההתנהלות בעיר, מאירועים שונים וביקש סיוע לנזקקים. חלק נעתרו וחלק לא (עמ' 485).