ברזני תיאר את אופן פעולת מנגנון תלושי החג ומסר שהנאשם ביקש ממנו ליצור קשר עם בעלי רשתות שיווק מזון או קבלנים ולבקש מהם תווי קנייה עבור נזקקים בעיקר לפני פסח וראש השנה (עמ' 308).
לקראת ראש השנה 2007. הנאשם אמר לברזני להביא משהו מרוני גנגינה, מי שהיה הבעלים הקודמים של יינות ביתן, רשת יד יצחק. ברזני נסע למקום, המזכירה ירדה אליו ומסרה לו מעטפה פתוחה אשר בתוכה מעטפות לבנות סגורות ועליהן הכיתוב "יד יצחק" ובתוכן תלושי חג – 2 שטרות של 100 ₪ בכל מעטפה. ברזני חזר ללשכה ואמר למנהלת הלשכה שהביא את המעטפה והיא אמרה לו להניח את המעטפה על שולחנו של הנאשם. ברזני אינו יודע מה עלה בגורל התלושים, הוא עצמו לא קיבל כל הנחייה בעניינם (עמ' 310-311).
לקראת פסח 2008, לא היה לו שום קשר לתלושים. הנאשם שלח אותו לאדם בשם ג'אבר, לקבל ממנו 5,000 ₪ במזומן ולהעבירם ליוסי אור, לעמותה שעמד בראשה הרב חנניה ז"ל, וכך עשה.
לקראת ראש השנה 2008 ברזני נדרש להגיע לחדרו של הנאשם יחד עם רחל אלבוים (להלן: ("אלבוים") שעבדה ברבנות הראשית בכפר סבא. הנאשם שאל את ברזני ואת רונית ודאי (להלן: "ודאי"), מנהלת הלשכה, אם היו עוד פניות ואמר לוודאי שאם היו עוד פניות שתיתן לאלבוים, ונתן לאלבוים 15,000 ₪ בתלושים. הנאשם הכתיב לאלבוים רשימה, ואמר לה ללכת למשרדי חברת הבנייה מרום, שם יתנו לה חזי או שי תלושים שאמורים להתקבל. אלבוים יצאה מהחדר והתחילה לחלק את התלושים. ההנחיה הייתה שגב' אלבוים תתקשר לאנשים ברשימה ותגיד להם להגיע אליה לקבל תווי שי לחג מאת הנאשם. היו בין 200 ל-300 תווים סה"כ, שנמסרו גם לפעילי שכונות או לאחרים, בדומה לרשימות שבהמשך קיבל ברזני לידיו (עמ' 312-313). במקביל, באותו חג, זאת היתה הפעם הראשונה שהנאשם חילק תווים לכלל עובדי הלשכה, לברזני ולרונית. התווים שניתנו לברזני ולרונית היו שונים מאלו שנתן לאלבוים. הם לא התווים של יינות ביתן/יד יצחק. הנאשם קרא להם וחילק את התווים. כולם נכנסו אליו וקיבלו ברכה כתובה (עמ' 313-314).
--- סוף עמוד 9 ---
לקראת חג פסח 2009, ברזני נקרא לחדרו של הנאשם שם נמסרו לו 15,000 ₪ של תלושי יינות ביתן והוא נדרש לשנן רשימת חלוקה שהוא אמור לזכור ואשר נגרסה בחדרו של הנאשם. ברזני חילק את התלושים בהתאם לרשימה. התלושים חולקו לעיתים במשלוח על ידי צוות הלשכה ולעיתים טילפנו לנמענים שיגיעו ללשכת ראש העירייה לקבלת התלושים. רובם המוחלט של הנציגים שהופיעו ברשימות החלוקה חזרו על עצמם כל פעם, לרבות פעילי שכונות (עמ' 311-315). בחג זה, כמו בראש השנה של 2008, הוא קיבל מהנאשם תווים, וכך גם ודאי ושאול מהלשכה – מדובר בתווים של רב תו, ולא מהתווים של יינות ביתן (עמ' 315).
מעורבותו הפעילה של ברזני בקשר עם תורמי התווים החלה בראש השנה 2009, אז הנאשם הורה לברזני ליצור קשר עם נחום ביתן ולבקש ממנו תלושים. באופן כללי, החל ממועד זה, בדרך כלל לאחר שברזני היה מבקש את התלושים, התלושים היו מועברים למישהו מעובדי הלשכה (הנהג או אם הבית) ולאחר מכן מועברים לנאשם. לעיתים ברזני היה מקבל רשימה יחד עם תלושים כדי להעביר את התלושים לאנשים המופיעים ברשימה. ברזני היה צריך לשנן את השמות ולגרוס את הרשימה במגרסה שהייתה מתחת לשולחן העבודה של הנאשם. הרשימה כללה נציגי שכונות, רבנים או נציגי בתי כנסת, דוברות ומזכירות. ברזני הכיר את האנשים ברשימה מעבודתו בעירייה. בנוסף ברשימה נכללו עובדי לשכה, נהגים, מנהלת הלשכה, רונית וודאי, ואף ברזני עצמו. ברזני היה מקבל תלושים בסך 15,000 ₪ ומחלק אותם בהתאם לרשימה. האנשים שברשימה היו בקשר יומיומי עם הנאשם. כל אחד היה מקבל בין 400-200 ₪, ובחלק מן המקרים הנאשם היה מוסיף ברכה ונותן להם באופן אישי (עמודים 308-310).
כאמור לעיל, ראש השנה שנת 2009 היה הפעם הראשונה שברזני נדרש להתקשר לנחום ביתן ולבקש ממנו את התלושים. ברזני קיבל טלפון כשהתלושים היו מוכנים והוא שלח את מועלם הנהג או את אם הבית צביה צורף (להלן: "צורף") אשר הביאו את התלושים. ברזני הניח בפני הנאשם תלושים בסך 25,000 ₪. מתוך סכום זה קיבל ברזני רשימת חלוקה ו-15,000 ₪. הרשימה נגרסה וברזני נדרש לחלק 15,000 ₪. אינו יודע מה קרה עם ה-10,000 ₪ הנותרים (עמ' 316-317). לגבי ה-15,000 ₪ - הנאשם הנחה אותו להתקשר לאותם גורמים ואותם שמות פחות או יותר, עם תוספות כאלה ואחרות. באותה שנה, יום לפני ערב החג, ברזני נדרש על ידי הנאשם להתקשר לחזי שבת ולבקש ממנו תלושים. באותו יום חזי שבת הגיע למשרד ומסר לברזני 5,000 ₪ בתלושים וכן חבילת שוקולד. ברזני מסר את המעטפות והשוקולד לנאשם. באותו חג ודאי מנהלת הלשכה והוא קיבלו מעטפה עם תווים של רב-תו ולא של יינות ביתן (עמ' 317). ברזני שם לכל עובד לשכה על פי הנחיית הנאשם, 200-400 ₪ מתווים של יינות ביתן (עמ' 317).
בפסח 2010, אין שינוי מראש השנה 2009. ברזני שוב נדרש ע"י הנאשם להתקשר לנחום ביתן וחזי שבת וכמה ימים לאחר שהתקשר אליהם, שניהם הביאו תלושים. התווים שהגיעו נמסרו לנאשם באותו אופן. גם הפעם קיבל ברזני רשימת חלוקה מאת הנאשם והיה צריך לגרוס אותה לאחר שינונה. סכום התווים לכל אחד נע בין 200 ל-400 ₪ של יינות ביתן. סך התווים היה 30 אלף ₪. 25 אלף ₪ מיינות ביתן, מתוכם ברזני חילק 15 אלף ₪, ואינו יודע לאן הגיעו שאר התווים. עוד 5,000 ₪ מחזי שבת שאותם מסר ברזני לנאשם. באותו חג עובדי הלשכה קיבלו תווים עם ברכה מהנאשם (עמודים 317-319).
--- סוף עמוד 10 ---
בראש השנה 2010 ברזני נדרש שוב להתקשר לנחום ביתן כרגיל, ובנוסף לכך בפעם הראשונה נדרש ע"י הנאשם להתקשר לרמי שבירו ואבי זיתוני, שני קבלנים אשר מבצעים בנייה בכפר סבא. ברזני הכיר את המעורבים, בין היתר, מפניות שלהם ללשכת ראש העירייה בנושא תכנון ובנייה (עמ' 320). ברזני התקשר אליהם, על פי דרישת הנאשם, וביקש מהם לתרום תלושים למען נזקקים. רמי שבירו אמר לו שעוזרת לשכתו סופי תיצור קשר כשהתלושים יהיו מוכנים. אבי זיתוני ביקש לקבל את הבקשה בפקס וברזני שלח את הפקס בעזרת עובדת המזכירות מירב. למחרת ברזני אמר לנאשם כי שלח פקס עם הבקשה והנאשם צעק עליו והורה למחוק את המכתב שנשלח מהמחשב ולגרוס את ההעתק מהפקס. ברזני הביא את המכתב וגרס אותו (עמ' 321).
בעקבות הפניות הללו וגם מחזי שבת, הביא ברזני לנאשם, לא בבת אחת, 40,000 ₪. כשהביא תווי קנייה של יינות ביתן/יד יצחק, הוכתבה לו רשימה, שוננה ונגרסה, באותו אופן. ברזני חילק באותו חג, כמו בשאר החגים, בהתאם לנוהל, 15,000 ₪. אינו יודע מה קרה עם שאר התווים. עובדי הלשכה, מזכירות, נהגים ודוברות, קיבלו תלושים של יינות ביתן מתוך ה-15,000 ₪. ודאי והוא קיבלו באופן קבוע תלושים אחרים שאינם של יינות ביתן, כלומר לא מתוך ה-15,000 ₪ (עמ' 321-322).
בחגי שנת 2011 עד פסח 2013 כולל, לא היו שינויים, אלא היו אנשים קבועים שנתנו תלושים – יינות ביתן, חזי שבת, רמי שבירו ואבי זיתוני. בוצעה כמעט אותה חלוקה, אותה רשימה שמורכבת ע"י הנאשם, אשר את חלקה ברזני כבר זכר בעל פה (עמ' 322).
בראש השנה 2013, כמו בעבר, לפי דרישתו של הנאשם, פנה ברזני לנחום ביתן, חזי שבת, רמי שבירו ואבי זיתוני. הוא נדרש ע"י הנאשם לבקש מנחום ביתן, בשל הבחירות המקומיות הקרובות, שייתן יותר מהרגיל. בהמשך לכך נחום ביתן העביר 30 אלף ₪ ולא 25 אלף ₪ כפי שהיה עד כה. סכום של 30,000 ₪ מיד יצחק/יינות ביתן ובצרוף שאר הגורמים הועברו לנאשם. 15,000 ₪ מהסכום נמסר מהנאשם לברזני לטובת חלוקה בהתאם לרשימה, כולל כל לעובדי הלשכה ולברזני עצמו (עמ' 325-326).
בפסח 2014, קיבלו 25,000 ₪ מנחום ביתן. מרמי שבירו ואבי זיתוני התקבלו 5,000 ₪ מכל אחד, ולמיטב זכרונו של ברזני אף מחזי שבת. כפי שקרה עד כה לברזני נמסרו 15,000 ₪ לחלוקה. את הרשימה כבר לא היה צריך לכתוב. רשימת החלוקה שונתה מעט ב-2014 בהתאם לתמיכה של האנשים בראש העירייה. שמות הפעילים נשארו כשהיו (עמ' 328). אינו יודע מה נעשה עם התווים שלא הגיעו מיינות ביתן לאחר שנמסרו לנאשם (עמ' 328).
בראש השנה 2014 היה ברזני בהליכי עזיבה מהתפקיד ועשה חפיפה למחליפו בתפקיד וידאל צרפתי (להלן: "צרפתי"). הנאשם ביקש מברזני שלא לחפוף את צרפתי בנושא התלושים, עד להודעה חדשה (עמ' 328-329). חודש לפני שברזני עזב ביקש ממנו הנאשם לבקש 40 אלף ₪ מנחום ביתן בתלושים בטענה שנעשה רה ארגון בנושא תלושים, סדר חדש בחלוקה ע"י הנאשם והעירייה. ברזני נדרש וביצע. נחום ביתן הביע תמיהה קלה באשר לבקשה אך לאחר מספר ימים נמסר כי התלושים ממתינים וברזני שלח את אם הבית, צביה צורף, לאסוף את התלושים. ברזני לקח מצורף את התלושים שהביאה. היו שמונה חבילות של תלושים. 40,000 ₪ בחבילות של 5,000 ₪. 15,000 ₪ נשארו אצל ברזני ו-25,000 ש"ח העביר לנאשם. הנאשם אמר לברזני לחלק
--- סוף עמוד 11 ---
בנוהל הרגיל, 15 אלף ₪ בהתאם לרשימת החלוקה. התלושים נכנסו למגירת הנאשם. ברזני כבר זכר, פחות או יותר, את שמות האנשים ברשימה (עמ' 328-331). באותה תקופה ברזני דיווח לנאשם כי אורי זיתוני מסנן אותו. הנאשם אמר לא לנדנד יותר מדי לזיתוני. במקביל הנאשם ביקש מברזני לדבר עם אמנון שאול שזו חברת בנייה, ואמנון שאול או אחד מבניו (קובי/מוטי) אמר לו כי אין לו אפשרות לקנות תלושים אך הוא יכול לתת מזומן של אלפיים או שלושת אלפים שקלים. ברזני ציין כי ענה שהוא מעדיף שלא יהיה במזומן. מועלם הנהג נשלח ע"י ברזני ולקח את המזומן ממשרדיו של אמנון שאול 2000-3000 ₪. על פי הנחייתו של ברזני נסע מועלם ליד יצחק, ורכש בסכום זה תלושים, והביא אותם לברזני. בנוסף שלח הנאשם את ברזני לאדם בשם מאיר איתן אשר העביר לו אלפיים ₪ במזומן. המזומן שהתקבל ממאיר איתן והתלושים שהתקבלו מאמנון שאול ע"י מועלם, נמסרו לנאשם ע"י ברזני ביחד. לאחר מכן, בסוף חודש ספטמבר ברזני סיים את תפקידו בעיריית כפר סבא (עמ' 331-333).
בשנת 2015 קיבל ברזני מספר טלפונים, מצרפתי מחליפו בתפקיד, במטרה שיחפוף אותו בעניין התלושים. לצרפתי לא הייתה שום מעורבות בעניין התלושים. הקשר היחיד היה שהם נמסרו לו לבקשת הנאשם כמתנת חג. ברזני סינן את השיחות מצרפתי ולאחר מספר ימים קיבל טלפון מרון קוגמן שהיה סמנכ"ל בעיריית כפר סבא. ברזני אמר לקוגמן שהוא אינו מתכוון לענות לצרפתי, אלא אם יקבל הנחיה מפורשת מהנאשם. קוגמן ביקש מברזני להעביר את רשימת החלוקה. ברזני יצר רשימה במחשב, הדפיס אותה ומחק אותה מהמחשב והעביר את הרשימה לרון קוגמן (עמ' 333-334).
בנוגע לתלושים שברזני עצמו קיבל, הוא ציין שבשנת 2012, אז היה ברזני בעיצומו של שיפוץ בביתו ולכן ביקש מהנאשם אם יש אפשרות לקבל תווי פסח מראש כמקדמה. בשלב זה טרם החל ברזני, אשר עליו היה מוטל איסוף התווים, באיסוף התווים לחג הפסח. למחרת הגיע ברזני לעבודה ומצא מעטפה ובה תווים בסך 1,000 ₪ – תווים של רב תו, על שולחנו. על המעטפה נכתב "בהצלחה" בכתב ידו של הנאשם (עמ' 334-335). בהזדמנות אחרת, בקיץ 2013, חגג ברזני לאביו יום הולדת 70. ודאי שאלה את ברזני מה לדעתו אביו ירצה כמתנה שעליה לקנות בשם הנאשם. ברזני אמר שאין צורך לקנות כלום וודאי ענתה שהנאשם מעוניין בכך ושברזני יודע מאיפה הכסף מגיע (עמ' 335).
לטענת ברזני בתחילת 2013 אביו של הנאשם נפטר והנאשם החליט לקיים כל חודש בערב ראש חודש שיעור לעילוי נשמתו, במשך 10 חודשים כל פעם בבית כנסת אחר. עבור אירועים אלו מסר הנאשם לברזני כל פעם תלושי רב-תו (לא של יינות ביתן) בסך 400 ₪, שיועברו ע"י ברזני לגבאי, או מי מטעמו, כדי לקנות כיבוד לאירוע (עמ' 336).
בפעמים נוספות היו מתקבלות פניות מאת אנשים לקראת שבת או חג שאינו פסח או ראש השנה, שאין להם כסף והם צריכים עזרה. לפעמים עזר להם ברזני בעצמו. ברזני דיווח לנאשם על הנזקק. לרוב הכיר הנאשם במי מדובר ותוך שעה, הנאשם היה מארגן העברה של תלושים לאותם פונים, וברזני היה מעביר להם (עמ' 336).
בפסח 2015, ברזני כבר לא עבד בעיריית כ"ס. מועלם הנהג הגיע לביתו ומסר לו מעטפה לבנה עם 10 תווי קנייה של יינות ביתן, כל אחד בסכום של 200 ₪ ואמר לו שזה מהנאשם. בניגוד לשנים קודמות, לא היה כתוב על המעטפה חג שמח. לשאלתו של ברזני אם גם עובדי הלשכה קיבלו, כפי
--- סוף עמוד 12 ---
שתמיד היו מקבלים, ענה לו מועלם שבאותה שנה הנאשם כינס את כולם בחדר ישיבות והודיע שלא תהיה השנה חלוקה של תווים בעירייה לקראת החגים בשל תביעתו של דני הרוש כנגד עיריית כ"ס. ברזני לקח את התווים שניתנו לו ולמחרת בהיותו בכ"ס חילק אותם. ביום שמועלם היה אצלו סירב מועלם לקבל אותם. למחרת חילק למועלם הנהג, לצביה צורף ולאחרים. התווים נמסרו על בסיס החלטה אישית של ברזני (עמ' 338).
בראש השנה 2015 ברזני לא עבד בעיריית כ"ס מזה שנה, אלא עבד בעיריית הוד השרון. הוא קיבל טלפון מהנאשם שביקש ממנו לבוא אליו. ברזני הגיע אליו והשניים קיימו שיחה בת כמה דקות. בסוף השיחה הוציא הנאשם מכיסו 5 תווים של יינות ביתן, ומסר אותם לברזני. מהתווים מסר ברזני למועלם 200 ₪, לצביה צורף 200 ₪, ושלושה תווים נוספים נותרו ברשותו ונמסרו ליאח"ה (ת/48) (עמ' 338-343).