בית המשפט המחוזי בבאר שבע
ע"מ 38294-02-19 סיידה נ' פקיד שומה באר שבע
תיק חיצוני:
לפני כבוד השופטת יעל ייטב
המערער
מאיר סיידה
ע"י ב"כ עוה"ד יניב שקל ולינור בוני
נגד
המשיב פקיד שומה באר שבע
ע"י ב"כ עו"ד אמנון שילה, פרקליטות מחוז דרום -אזרחי
פסק דין
מבוא
1. האם ברכישה עצמית של מניות חברה פרטית מאת אחד מבעלי מניותיה, מתרחש אירוע מס בידי בעל המניות שלא מכר את מניותיו (להלן- "בעל המניות הנותר"), והאם יש לראותו כמקבל דיבידנד רעיוני באותו מועד, זוהי המחלוקת שלפני.
2. ערעור על שומה שקבע המשיב (להלן- "פקיד השומה"), בצו לפי סעיף 152(ב) בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961 (להלן- "פקודת מס הכנסה"), שבגדרו חויב המערער במס על דיבידנד בסך 13,500,000 ₪.
3. אקדים ואציין כי לאחר שמיעת ראיות הצדדים מצאתי שיש לדחות את עיקרו של הערעור, אך לקבל את הטענה החילופית שלפיה ככל שאכן מדובר בדיבידנד, יש לחייב את המערער במס על דיבידנד שסכומו מחצית בלבד מתמורת המניות.
העובדות
4. בשנות ה- 80 הקימו המערער ואחיו (להלן- "האח") עסק לגידול וייצור שתילים, אשר פעל במשק הוריהם במושב תדהר. ברבות השנים התרחבה פעילותם העסקית של האחים, ובשלב מסוים החלה להתנהל במסגרת חברת השתיל (תדהר) בע"מ (להלן- "השתיל תדהר"), שבמניותיה החזיקו האחים בחלקים שווים.
5. בשנת 2003 הקימו המערער ואחיו חברה בשם חברת השתיל ניהול והחזקות בע"מ (להלן- "החברה"), שבמניותיה החזיקו בשיעורים שווים, 50% כול אחד. במועד הקמתה רכשה החברה את מניותיהם של המערער ואחיו בשתיל תדהר.
6. פעילותם העסקית של האחים באמצעות החברה המשיכה והתרחבה, עד כי בשנת המס 2015, שנת המס נושא הערעור, פעל העסק בכ- 80 דונם חממות, והעסיק כ- 100 עובדים. באותה שנה נפרדה דרכם העסקית של האחים. בתצהיר עדותו הראשית הצהיר המערער כי בעקבות סכסוכים בין האחים וויכוחים באשר לחברה ולפעילותה, אשר פגעו בפעילותה העסקית של החברה, החליטו האחים להיפרד. הודגש בתצהיר, וכן בחקירתו הנגדית של המערער, כי מטרתם של הצדדים הייתה לפרק את השותפות ביניהם, מבלי לפגוע בפעילות העסק.
7. מהראיות שהוגשו ניתן ללמוד כי בתחילה שקלו האחים לצרף שותף, או למכור את כלל מניותיהם בחברה לצד שלישי, ואולם לאחר שכשל ניסיונם זה, בחרו באפשרות שאחד מהם ירכוש את חלקו של משנהו. במהלך השנים נערכו מספר הערכות שווי עבור האחים. מהערכת השווי הראשונה, אשר נערכה באוקטובר 2008, ניתן ללמוד כי האחים שקלו הכנסת שותף לחברה, כפי שנכתב בהערכת השווי. בהערכת השווי השנייה, מדצמבר 2014 (ליום 31.12.2013), נרשם כי "הערכת שווי זו מיועדת על מנת לשמש במסגרת רכישת חלקו של אחיך מר יוחנן סיידה או רכישת חלקך על ידיו...". ובהערכת השווי השלישית, מינואר 2015, נכתב "הוסבר לנו כי הערכת השווי נועדה לצורך תהליך היפרדות והתמחרות בין בעלי הקבוצה...". בעמ' 12 בחוות הדעת הודגש כי העסקה שלצרכיה מבוצעת הערכת השווי היא מכירה של מניות בין שני בעלי השליטה. על פי הערכת השווי האמורה, עומד שוויה של החברה על 27,649 מיליון ₪. עוד נכתב בחוות הדעת האמורה, באשר להתאמות שיש לערוך על פי זהות הרוכש לאור הסכם קודם בין האחים בדבר חלוקת השכר, כי ככל שהאח ירכוש את חלקו של המערער, יתווסף לשווי החברה סכום של 1,524 מיליון ₪ (סה"כ 29,173 מיליון ₪), בעוד שככל שהמערער ירכוש את חלקו של האח, ייגרע הסכום האמור משווי החברה (סה"כ 26,125 מיליון ₪).
8. בסופו של יום רכשה כאמור החברה את מניותיו של האח בחברה, רכישה עצמית, תמורת 13.5 מיליון ₪. בחקירתו הנגדית השיב המערער כי ההחלטה על הרכישה העצמית התקבלה על ידו ועל ידי אחיו כאחד (עמ' 11 בפרוטוקול הדיון, שורה 29; עמ' 12 שורה 5). כמו כן השיב כי לא היה באפשרותו לעמוד בסכום התמורה שדרש האח עבור מניותיו בחברה (עמ' 12 בפרוטוקול הדיון, שורה 23). בשל כך הוחלט שהחברה היא זו שתרכוש את מניותיה.
9. חרף העובדה שהחברה היא זו שרכשה את מניותיה, נערך בין הצדדים הסכם משולש, מיום 14.7.2015 (להלן- "ההסכם"), שהצדדים לו הם האח, מצד אחד, המערער מצד שני, והחברה מצד שלישי. בהסכם פורט כי החברה רוכשת מהאח את מניותיו בחברה, וכי בד בבד עם מכר המניות מסיים האח את תפקידו כמנהל או עובד בחברה ובכול החברות הקשורות (סה"כ 3 חברות שצוינו בסעיף 1.1. בהסכם). ככל שמתקיימים יחסי עובד מעביד בין האח לבין מי מהחברות הם חדלים באופן מוחלט (ראו סעיפים 3.1 עד 3.1 בהסכם המפרטים את מטרת ההסכם, וסעיף 4.1 בהסכם).
10. בסעיף 3.1 המבאר את מטרת ההסכם פורט כי "מטרת ההסכם היא להביא לידי גמר ולסיים סיום מלא את כל המחלוקות מכול מין וסוג שהוא בן הצדדים ולסיים את השותפויות מכול מין וסוג שהם, בלא כל שיור...". בסיומו של ההסכם חתמה אשתו של האח על הצהרה והתחייבות, שלפיה מכר המניות וכל התחייבויותיו של האח בגדרו של ההסכם נעשים על דעתה ובהסכמתה, וכי ידוע לה שהמערער מסתמך על הצהרה זו, וכי ככל שיש לה זכויות במניות, מכוח חוק יחסי ממון או מכוח כל חוק אחר, היא מוותרת על זכויותיה.
11. תמורתן של המניות, נקבעה בהתאמה לשווי החברה בהערכת השווי האחרונה, בחלופה של רכישת המניות על ידי המערער מאחיו. התמורה שולמה לאח מעודפי החברה, לאחר ששתיל תדהר נטלה הלוואה בת 8 מיליון ₪, והעבירה אותם לחברה כדיבידנד. האח שילם מס על רווח ההון החל במכירת מניותיו.
12. בעקבות מכירת מניותיו של האח מחזיק המערער ב- 100% ממניות החברה, המקנות לו שליטה מלאה, חלף 50% שבהן החזיק קודם למכירה.