ובהמשך מציין איתן:
"לא, אני הרגשתי שמשהו פה לא, כי התיאום הזה שהם עשו והגיעו, הגיעו ביחד והגיעו, איחרו וזה, הכול ביחד זה היה נראה משהו מוזר". (עמ' 8 לתמלול, שורות 22-24)
"איתן: אז רגע אז היא החזירה את האוטו או עוד לא?
דוד:אה? לא, עוד לא. היא עוד לא החזירה את האוטו, יש לה חופש, היא לקחה מחלה. ... " (עמ' 9 לתמלול, שורות 9-11)
ובשיחה נוספת בין השניים מאותו היום:
"איתן: עכשיו פה הם נתנו הצעה.
דוד: רגע, הם נתנו הצעה?
איתן: הם, אלונה שלחה לי הצעה לפני שבועיים.
דוד: לפני שבועיים הייתה הצעה, איך, לפני". (עמ' 1 לתמליל שורות 14 עד 17).
63. עינינו רואות בבירור כי הלקוח ברזידה לא ידע כי חנן או אלונה פועלים בכובע של החברה של חנן או כי הוקמה בכלל כזו חברה או כי ההצעה ניתנה מהחברה של חנן. הגם שלדבריו " זה היה נראה משהו מוזר".
64. גם מספר הטלפון שניתן לבריזדה על ידי אלונה הוא 050-7754004, מלמדנו בבירור כי פניה זו נעשתה אליו בכובע החברה בבעלות חנן. אלונה העידה שמספר זה שימש אותה בעסק המתחרה (ראו עדותה בעמ' 15 לפרו' שורות 27 עד 28), ומספר זה גם מופיע בהצעות של החברה בבעלות חנן שהוגשו לתיק לצד שמה של אלונה (למשל בנספח ת/24 לתצהירה של נטלי).
65. לפיכך, טענותיה של אלונה כי "לא הצעתי לו (לברזידה - המותב) דבר" (עמ' 24 לפרו' שורות 1 עד 3) או כי "בריזדה התקשר אליי לנייד. כל מה שעשיתי זה הודעתי לו שאני כבר לא עובדת בפילו אש. הוא ידע." (עמ' 23 לעדותה שורות 11 עד 12) (וראו גם סעיף 34 לתצהירה) – ראויות להידחות מכל וכל.
66. יצוין כי בעובדה שלבסוף לא נסגרה העסקה עם לקוח זה, אין כדי לגרוע ולו במעט מההתנהלות כמפורט, שעולה לכדי ניסיון גזל של ממש. וראו לעניין זה גם עדותה של נטלי בעמ' 10 לפרו' שורות 33 עד עמ' 11 לפרו' שורה 9:
"ש. העבודה של בריזדה מבנה במחנה גלילות, אתם ביצעתם?
ת. בנס, לשמחתנו, הוא פשוט העביר אלינו בקשה בעקבות הפגישה עם אלונה וחנן, כיוון שהמו"מ איתו התחיל בפילו אש הוא טעה והמשיך לשלוח לפילו אש. הוא בעצם לא שלח למייל החדש של אלונה אלא למייל הישן ומיד אבי הגיע לשטח ואת כל היתר ניתן לקרוא בתמליל.
ש. זאת אומרת שהוא ידע שהוא עובד עם פילו אש?
ת. לא. כשאלונה וחנן הגיעו אליו בפעם השניה או השלישית, הוא חשב שהם פילו אש, אבל הם כבר לא היו פילו אש. הוא לא ידע וכשהוא שלח מייל אם אני זוכרת נכון עובדת המשרד הודיעה לנו על זה ואבי הלך לשטח והציל את הפרוייקט הזה".
67. לפיכך, טענותיה של החברה בנוגע ללקוח זה מתקבלות במלואן.
68. הלקוח שי נאמן, פרויקט "גינדי" דניה סיבוס:
בהתייחס ללקוח זה טענה החברה כי: "מדובר היה בלקוח עימו סוכם (עוד בתקופת עבודתם של חנן ואלונה בפילו אש) כי פילו אש תבצע עבורו עבודה בכל פרוייקט. לצורך כך, ביצעה פילו אש עבודה בקומה אחת. ... ופילו אש המתינה מהלקוח לקבלת הסכם לביצוע המשך העבודה בשני בניינים. לימים התברר כי אלונה פנתה לשי נאמן מנהל הפרויקט, דיווחה לו על מספר הטלפון החדש שלה וקבעה עימו פגישה באתרי העבודה כדי לגנוב את העבודה (ר' הודעת ווטסאפ שאלונה כתבה לשי נאמן שצורפה להליך גילוי המסמכים בתיק התביעה שמתנהלת נגד חנן בבית הדין הנכבד הזה, בה היא כותבת לו שהם בדרך. ואכן מדו"ח התוכנה ברכב של חנן עולה כי ביום 14.5.2017 ביקרו השניים בשוק הסיטונאי בתל אביב). אלונה וחנן הצליחו במשימתם וגנבו את העבודה מפילו אש, בעורמה ותחת שימוש בידע המסחרי שניתן להם בתקופת ההעסקה בפילו אש!" (סעיף 54 לתצהיר נטלי)
בתמיכה לכך צירפה החברה העתק חשבון עסקה בגין העבודה שבוצעה ע"י החברה ללקוח זה כנספח ת/10 לתצהיר נטלי, הצעות המחיר לביצוע העבודה הנוספת ע"י החברה כנספח ת/11 לתצהיר נטלי, ההעתק ההתכתבות בוואטסאפ שלטענת החברה היא בין אלונה לבין שי נאמן כנספח ת/12 והעתק טופס הצעת מחיר שמסרה החברה שבבעלות חנן כנספח ת/13 לתצהיר נטלי.
69. אלונה בתגובה לכך טענה כי "ככל הידוע לי, המכרז של גינדי – דניה סיבוס – היה מכרז פתוח לכולם על 2 הבניינים וחנן ניגש אליו כמו כולם" (סעיף 35 לתצהירה). (וראו גם עדותה בעמ' 20 לפרו' שורות 8 עד 9).
70. נזכיר, כי הנטל להוכחת טענות החברה לגניבת לקוח תוך תרמית מצריכה מידת הוכחה מוגברת ולעניין לקוח זה, לא עלה בידיה להוכיח טענתה כאמור.
בטרם נפרט קביעתנו זו, יצוין כי קביעה זו מתייחסת אך להליך זה ולתשתית הראייתית שהונחה לפנינו במסגרתו ואין בה כדי להשליך על ההליך האחר שמתנהל בין החברה לחנן ועל הממצאים כפי שיוכחו שם.
71. החברה מבססת את טענתה כאמור על דו"ח תוכנת הרכב שהועמד לרשות חנן, התכתבות וואטסאפ והצעות מחיר שלה ושל החברה בבעלות חנן. אולם –
72. גם אם מדו"ח התוכנה ברכב של חנן עולה כי ביום 14.5.17 הוא שהה עם רכבו בשוק הסיטונאי בתל אביב, הוא אזור הפרויקט אין בכך כדי ללמדנו כי גם אלונה שהתה עמו ברכב במועד זה כפי שטוענת החברה. מה גם שעצם ההימצאות באזור זה כשלעצמה אין בה כדי ללמד על פניה לאותו לקוח, כמו גם על ניסיון להתקשר עמו.
73. אשר להעתק ההתכתבות בוואטסאפ שצורפה כנספח ת/12 לתצהיר נטלי, יצוין כי כל שניתן ללמוד ממנה הוא ששי נאמן (הלקוח בפרויקט זה) היה צד לה וכן, שההתכתבות הייתה מ – 18.5.17, הא ותו לא.
מסקנת החברה כי אלונה הייתה צד לאותה התכתבות - לא עולה מההודעה הזו.
74. בעדותה של אלונה היא נשאלה בקשר לאותה התכתבות והגם שהיא ציינה בהתייחס לכך שהיא לא רואה פסול בקבלת מסרונים כשהיא חולה, לגופה של אותה התכתבות היא העידה: "אני לא רואה את המספר טלפון. אני לא יודעת למי שייך הטלפון. לא התייחסתי לכך בכלל" (עדותה בעמ' 21 לפרו' שורות 1 עד 6).
ובמילים אחרות, בהינתן תשובתה כמפורט, גם אם היה בהודעה הזו ממש, החברה לא הצליחה להוכיח כי אלונה הייתה צד לה.
75. אשר לטופס הצעת המחיר שמסרה החברה בבעלות חנן ושצורף כנספח ת/13 לתצהיר נטלי, ראשית, מתנוסס על גביה שם החברה המתחרה של חנן, כך שלא ניתן לקבל את טענתה של החברה על הטעיה בדבר זהות הפונה. שנית, ההצעה כפי שצורפה גם נעדרת תאריך ולא ידוע לכן מתי נשלחה. ככזו, אפשר שהיא ניתנה לאחר ה – 24.5.17, המועד בו כבר הודיעה החברה ללקוחותיה על עזיבתם של חנן ואלונה את החברה ועל הקמת עסק מתחרה בבעלות חנן, כך שגם מטעם זה לא הוכחה הטעיה או חוסר הבנה אצל הלקוח בדבר זהות הפונה.
76. ויודגש, אלונה לא מכחישה שהחברה המתחרה פנתה ללקוח זה רק שלדבריה המכרז היה פתוח לכולם (עדותה בעמ' 21 לפרו' שורות 12 עד 19):
"ש. אתם שלחתם הצעת מחיר לשי נעמן?
ת. חברת פילו מיגון אש הבנים שלחה.
ש. את טיפלת בהצעת המחיר הזאת?
ת. ידעתי עליה. חנן קבע את המחיר. טיפלתי יחד עם חנן.
ש. אז למעשה הפרוייקט הזה הושג באמצעותך לחברה המתחרה?
ת. לא. באמצעות חנן פילו.
ש. הייתם את וחנן יחד אצל שי נעמן בתקופה בה עבדת אצל חנן?
ת. כן".
77. בפניה של החברה המתחרה ללקוח זה לבדה אין כדי ללמדנו על מצג שווא או תרמית או הטעיה שלו מצד אלונה, כפי שמנסה החברה לטעון.
78. אשר לשאלה האם עשתה אלונה שימוש במידע פנים של החברה שעניינו הצעות מחיר קודמות של החברה לאותו לקוח במסגרת הפרויקט וזאת, למען החברה בבעלות לחנן, עבור יתרת העבודה שם (שני הבניינים החדשים), יובהר כי אלונה העידה כמפורט לעיל ש"חנן קבע את המחיר". חנן כאמור לא צד להליך זה ולכן, לא יקבע בעניין זה ממצא עובדתי בעניינו.
יצוין, כי גרסתה של אלונה מתיישבת עם העדויות שנשמעו לפנינו לפיהן כמנכ"ל החברה דאז, חנן "שלט בחברה בהכל" קבע בעצמו את הצעות המחיר ללקוחות השונים של החברה ושמר את התיעוד לכך במחשב האישי שלו בחברה (עדות אלונה בעמ' 18 לפרו' שורות 28 עד 33 וראו גם סעיפים 11 ו-52 לסיכומי החברה).
בנסיבות אלו ומשגם הוכח בפנינו שאלונה טיפלה בעשרות ומאות לקוחות בחברה (עמ' 23 לפרו' שורות 2 עד 3) , אין זה סביר שהיא תזכור את הצעות המחיר השונות שניתנו למגוון רחב של לקוחות בהיעדר רישום ותיעוד לכך. רישום ותיעוד, שלפי העדויות בהליך זה היה בהישג ידיו של חנן, אך לא שלה.
79. פרויקט סוהו בנתניה:
החברה טענה בהתייחס לפרויקט זה כי "בניגוד לצו שיפוטי קיים, פנו אלונה וחנן לקבלן המבצע בפרוייקט סוהו נתניה וגנבו את העבודה מפילו אש!" (סעיף 57 לתצהיר נטלי).
עוד נטען בקשר לכך כי "התברר כי אלונה וחנן לקחו את הצעת המחיר שנתנה פילו אש עבור העבודה בפרויקט סוהו נתניה ומסרו הצעת מחיר של החברה המתחרה שהקים חנן, על יסוד הצעת המחיר של חברת פילו אש" (סעיף 57 לתצהירה).
בתמיכה לכך, צירפה החברה עותק הצעת המחיר שלה כנספח ת/16 לתצהיר נטלי וכן הודעת דוא"ל של החברה שהקים חנן אליה צורפה הצעת מחיר וחומר פרסומי של החברה בבעלותו כנספח ת/17 לתצהיר נטלי.
80. בהתייחס לפרויקט סוהו בנתניה אלונה טענה "בפרויקט סוהו – אלקטרה פנו לחנן" (סעיף 35 לתצהירה).
81. מעיון בהצעת החברה (ת/16) והצעת החברה המתחרה (ת/17) עולה כי הצעת החברה שבבעלות חנן ניתנה ב – 14.6.17. קרי, במועד שכבר היה ברור ללקוחות החברה, כי חנן ואלונה עזבו את החברה והוקמה חברה חדשה ונפרדת שהיא רק בבעלותו של חנן. לכן, ובהתייחס לפרויקט זה, טענה של תרמית והטעיה בדבר זהות הפונה / המתקשר, נדחית.
82. אשר לשאלה האם אכן הצעת המחיר שנתנה החברה בבעלות חנן ניתנה על יסוד הצעת המחיר של החברה (התובעת), נפנה לעדותה של אלונה בעמ' 26 לפרו' שורות 20 עד 25 ולדבריו של דוד בהמשך ישיר לעדותה זו:
"ש. בעיניך ההצעות דומות מפנה לת/16 ב' ו- ת/17 ?
ת. כן. הם דומות.
ש. הדימיון בין הצעות המחיר היה מכוון ?
ת. למה את קושרת אותי כל כך לחנן .
מר דוד פילו : זה לא היה הראש של אלונה".
83. לפיכך, גם אם אכן נראה שהצעת המחיר של החברה בבעלות חנן מבוססת ודומה להצעת המחיר של החברה וכי עקב כך עולה חשד שנעשה שימוש במידע פנים, מידע שלפי העדויות שנשמעו בפנינו לחנן כמנכ"ל החברה דאז הייתה גישה ישירה אליו, אין בכך כדי להטיל את האחריות לפתחה של אלונה. לפי עדותה של אלונה, הצעות המחיר הן בחברה (היא התובעת) והן בחברה המתחרה נקבעו על ידי חנן והתיעוד להן נשמר במחשב שלו (עדות אלונה בעמ' 18 לפרו' שורות 28 עד 33). לפיכך, אפילו אם ההצעות דומות, לא ניתן לקבוע כי אלונה היא האחראית לכך ויזמה והנחתה את ההתנהלות כאמור. ודבריו של דוד "זה לא היה הראש של אלונה" רק מחזקת מסקנה זו.
84. גם בהודעת הוואטסאפ שצורפה כנספח ת/18 לתצהירה של נטלי, הודעה שלא ברור ממנה זהות שולח המסרון, אין כדי לשנות ממסקנתנו כאמור.
85. לאור האמור ולעניינה של אלונה בלבד היא הנתבעת בהליך דנן, לא הוכח בקשר לפרויקט הסוהו הטעיה ותרמית מצידה, כמו גם שימוש על ידה במידע פנים של החברה הוא הצעת המחיר של החברה, במטרה לסגור את העסקה בפרויקט זה.
אין בקביעתנו כאמור כדי להשליך על ההליך שמתנהל בין החברה לחנן והממצאים העובדתיים כפי שייקבעו שם.
86. פרויקט שרי ישראל:
בהתייחס לפרויקט זה טענה החברה כי "בתקופת עבודתם בפילו אש, אלונה וחנן טיפלו בהזמנת העבודה מחברת אפקון בניה לביצוע עבודה של הגנת אש כאשר העבודה בוצעה לשביעות רצונה של אפקון בניה ...מנהל הפרוייקט רצה להמשיך לעבוד עם פילו אש ופנה לחנן אשר שמר את מספר הטלפון מתקופת עבודתו בפילו אש!. אלונה וחנן מסרו לו הצעת מחיר וביצעו עבודה של חסימות אש, המהווה המשך לעבודה הקודמת. כאשר ניסתה פילו אש לאתר את אלונה באמצעות החוקר ממשרד "רשת חקירות", אהוד אפללו, זה מצא בבית העסק החדש של חנן את הצעת המחיר לחברת אפקון בניה, מיום 5.7.2017 וצילם אותה ומסר לבאת כוחה של פילו אש העתק" (סעיף 55 לתצהיר נטלי).
בתמיכה לכך, צירפה החברה העתק הסכם ביצוע העבודה עם אפקון כנספח ת/15 לתצהיר נטלי והעתק הצעת המחיר לאפקון כנספח ת/16 לתצהיר נטלי.
87. בתגובה לכך טענה אלונה "בפרוייקט שרי ישראל – שי רובינשטיין התקשר לחנן בעצמו וביקש הצעת מחיר" (סעיף 35 לתצהירה).
88. מעיון בהצעת המחיר עולה כי היא ניתנה ביום 5.7.17 (נספח ת/16 לתצהיר נטלי) ובהינתן כך ועל יסוד ממצאנו כאמור, בכל מקרה לא יכולה הייתה להיווצר טעות של הלקוח באשר לזהות הפונה, מה גם שבהצעה עצמה מתנוסס שם החברה בבעלות חנן.
89. אשר לשאלה האם במסגרת ההצעה של החברה המתחרה נעשה שימוש במידע פנים של החברה מסקנתנו היא שבכל מקרה, גם אם היה כך, אלונה אינה הכתובת בעניין זה. מהעדויות בפנינו עלה שהתיעוד להצעות המחיר בחברה והרישום שלהן לא היו ברשותה ואצלה אלא נשמר במחשב של חנן. לכן, ובהתחשב בכך שטיפלה בלקוחות רבים ושונים אין זה סביר שבהסתמכות על זיכרונה לבד היא תזכור את פרטי ההצעות השונות. ולכן, לא ניתן להניח לפתחה את השימוש שלא כדין בהם, אם וככל שהיה כזה.