1459. אין בידי לקבל טענה זו. הדרכה של ניסוי מדעי חייבת לכלול סוגים שונים של הוראות בטיחות. ראשית, הוראות בטיחות הנוגעות לניסוי עצמו ולמבצעיו, שרלוונטיות בכל מקום ובכל תנאי ונסיבה; שנית, הוראות בטיחות מסוימות הקשורות לסביבת ביצוע הניסוי, הנוגעות לגורמים הסביבתיים הספציפיים הידועים בעת ביצוע ההדרכה, וכן לגורמים הסביבתיים הטיפוסיים והנפוצים שניתן לצפותם באופן סביר מהנתונים הידועים. על כן, גם אם עשויה להידרש בהמשך, בעת ביצוע הניסוי בפועל בתנאים ספציפיים, התאמה נוספת שלו לסביבה, אין בכך כדי להפחית מהדרישה לביצוע הדרכה מותאמת לתנאים ולנסיבות הידועים מראש או הניתנים לצפייה מראש.
1460. בהתאם לכך, במסגרת אחריותה כמכשירה בפרויקט המד"צים היה עליה לכלול בהדרכות הנחיות והוראות בטיחות הקשורות הן לניסויים עצמם ולמבצעים עצמם (תלמידי כיתה יא' המנחים את ביצוע הניסוי על ידי תלמידי כיתה ט'), והן לסביבת בתי הספר בה עתידים להתבצע הניסויים במסגרת הפרויקט, כפי הידוע לה וכפי שניתן לצפות באופן סביר (בין היתר, ביצוע הניסויים בכיתות לימוד רגילות ללא פיקוח צמוד של מורים מקצועיים).
תפקידה של נאשמת 3 במסגרת יריד ניו יורק
1461. נאשמת 3 טענה כי לא הייתה לה מעורבות אירגונית ביריד ניו יורק, וכי כל חלקה ביריד התמצה בהדרכת התלמידים במסגרת הכשרת ניו יורק. מאחר ולא הוכח בפני שתפקידה ביריד ניו יורק היה רחב יותר, ולאור כך שמצאתי את עדותה בעניין זה קוהרנטית ומהימנה, ניתן לקבוע כי זה אכן היה תפקידה במסגרת יריד ניו יורק (ת/37 ש' 67-68; פרוטוקול בעמ' 230 ש' 4-5, בעמ' 407 ש' 1-2 ובעמ' 409 ש' 23-25).
1462. כמו כן, כפי שעולה מהראיות שהוצגו בפני, ההדרכה אותה העבירה נאשמת 3 במסגרת הכשרת ניו יורק הייתה בנוגע לחוג "משחקים", או "פעילויות מד"צים לפיסיקה", אשר כלל את הפעילויות והניסויים: ניסוי הסירה, בניית צוללן ומרכז כובד (ת/34א'; נ/39).
1463. יוער שכאשר נשאלה נאשמת 2 כיצד נבחר ניסוי הסירה לאוהל אורט, היא השיבה: "בדיוק כמו לפני ניו יורק. דיברתי עם אלונה שהסירה והצוללן נראים לי ניסויים אטרקטיביים מתאימים ושאלתי לדעתה והיא הסכימה אית" [הדגשות שלי, י.ג.] (פרוטוקול בעמ' 315 ש' 20-22). יחד
1464. --- סוף עמוד 249 ---
1465.
1466. עם זאת, מאחר והיא לא נשאלה או חזרה על אמירה זו פעם נוספת, והדבר אינו עולה מהראיות והעדויות האחרות שהוגשו בפני, מצאתי לנכון לדחות טענה בעלמא זו.
תפקידה של נאשמת 3 במסגרת ההכנות לפרויקט הקניונים
1467. כפי שיוסבר בהרחבה בהמשך, אני סבור שלא הוכח במידה הנדרשת בפלילים שנאשמת 3 ידעה על יריד המדע ואוהל אורט בטרם קיומם, ובפרט בטרם העבירה את ההכשרה לביצוע ניסוי הסירה במסגרת הכשרת סינגלובסקי. בהתאם לכך, ניתן לקבוע שלנאשמת 3 גם לא היו תפקיד ישיר או אחריות ישירה וספציפית, לפחות לא באופן מודע מבחינתה, באוהל אורט או בהכנות אליו.
1468. יחד עם זאת, ולנוכח קביעתי שההכנות לאוהל אורט וליריד המדע, ובפרט ההכנות לביצוע הפעילויות והניסויים באוהל אורט, התווספו להכנות שכבר החלו לקראת פרויקט הקניונים, כמו גם שהכשרת סינגלובסקי נועדה להכשיר את משתתפיה לביצוע הפעילויות והניסויים הן בפרויקט הקניונים והן באוהל אורט (אף שכאמור, קבעתי שנאשמת 3 לא ידעה זאת), אני סבור שלצורך בחינת רשלנותה של נאשמת 3 בהכרעת דין זו נדרש לבחון את תפקידה ואחריותה במסגרת ההכנות לפרויקט הקניונים, על בסיס הנתונים שהיו ידועים לה לגביו בזמן אמת.
1469. הצדדים נחלקו בשאלה מה היה חלקה ותפקידה של נאשמת 3 בהחלטה לכלול את ניסוי הסירה במסגרת פרויקט הקניונים. נאשמת 2 טענה כי היא כללה את ניסוי הסירה במסגרת פרויקט הקניונים רק לאחר שהתייעצה עם נאשמת 3 וקיבלה את הסכמתה לכך (פרוטוקול בעמ' 234 ש' 8-15 וש' 20-22 ובעמ' 274 ש' 4-7; סיכומי נאשמת 2 בעמ' 62-64).
1470. כאמור, מהראיות ומהעדויות שהוצגו בפני עולה כי החלטת הנאשמים 2 ו-4 לכלול את ניסוי הסירה לביצוע בפרויקט הקניונים התקבלה עוד לפני שנעשתה פנייה לנאשמת 3, וכי, בדומה לפרויקט המד"צים, יש לראות בנאשמת 3 כמי שלכל היותר הציעה לכלול את ניסוי הסירה במסגרת פרויקט הקניונים, וכי לא ניתן לראות בה כבעלת האחריות והסמכות הסופית להחליט/לאשר/להסכים לכלול את ניסוי הסירה, וניסויים אחרים, לביצוע בפרויקט הקניונים.
1471. ראשית, כפי שפורט לעיל בעניינה של נאשמת 2, מהראיות ומהעדויות שהוצגו בפני עולה שנאשמת 2, יחד עם נאשם 4, החליטו לכלול את ניסוי הסירה בהצעה הראשונית לפרויקט הקניונים בטרם שוחחה נאשמת 2 עם נאשמת 3 לגבי הניסויים שלדעתה יש לכלול במסגרת הפרויקט. כפי שראינו, הלכה למעשה, ההצעה הראשונית לפרויקט הקניונים היוותה את הבסיס לארגון, לניהול, להכשרה ולביצוע של פרויקט הקניונים (ואוהל אורט בהמשך) ושעליה התבססו הגורמים השונים גם בהמשך (נ/32; נ/34; פרוטוקול בעמ' 232 ש' 28-30, בעמ' 233 ש' 3-12, בעמ' 234, בעמ' 373 ש' 21-23).
1472. שנית, גם אם הייתי קובע שנאשמות 2 ו-3 אכן קיימו שיחה העוסקת בהוצאת ניסוי הסירה לביצוע במרחב הציבורי של הקניונים, אני סבור כי מהותה של השיחה הייתה העלאת הצעות לפעילויות ולניסויים אפשריים לביצוע בפרויקט מצד נאשמת 3, ואין המדובר בהתייעצות מקצועית שבמסגרתה תפקידה של נאשמת 3 היה לאשר את ביצוע הניסויים והפעילויות, וזאת בדומה לעולה מהודעת הדוא"ל ששלחה מזכירתה של נאשמת 2 ובה
1473. --- סוף עמוד 250 ---
1474.
1475. בקשה כללית להציע הצעות לפעילויות בפרויקט (נ/45). בנוסף, קבעתי שהאחריות הניהולית לבחירת הפעילויות, הניסויים והתכנים שיבוצעו במסגרת פרויקט הקניונים ואוהל אורט הייתה מוטלת על נאשמת 2, והיא, בפיקוחו הניהולי והמקצועי של נאשם 4, הייתה בעלת הסמכות והאחריות לקבוע ולהחליט באופן סופי ומחייב אילו ניסויים יכללו במסגרת זו ואילו לא (ת/31א'; ת/34 ש' 63-67; ת/34ד'; נ/32; פרוטוקול בעמ' 284 ש' 25-30).
1476. אם כן, לנוכח האמור, יש מקום לקבוע שגם אם נאשמת 2 אכן שוחחה עם נאשמת 3 בנוגע לפעילויות ולניסויים שאפשר לכלול בפרויקט הקניונים, תפקידה של נאשמת 3 היה להציע פעילויות אפשריות, ולא הייתה לה את הסמכות או האחריות הסופית להחליט האם ניסוי הסירה (ופעילויות וניסויים אחרים) יבוצעו לבסוף במסגרת פרויקט הקניונים (ובוודאי באוהל אורט).
1477. כמו כן, לאור קביעתי לעיל בדבר אי ידיעתה של נאשמת 3 אודות הביצוע הספציפי של ניסוי הסירה במסגרת אוהל אורט, יש מקום לקבוע שההחלטה להשתמש באותה רשימת פעילויות וניסויים של פרויקט הקניונים גם לאוהל אורט ויריד המדע נעשתה על ידי נאשמת 2 ללא ידיעתה הקונקרטית של נאשמת 3 וללא התייעצות עמה. נאשמת 3 ידעה, לפני הכשרת סינגלובסקי, כי ייתכן שבהמשך יהיו אירועים דומים נוספים (נ/34), אך היא לא ידעה באופן קונקרטי על קיומם של יריד המדע ואוהל אורט, ונאשמת 2, בפיקוחו הניהולי והמקצועי של נאשם 4, החליטו על הצגת ניסוי הסירה ביריד המדע ובאוהל אורט מבלי להתייעץ על כך עם נאשמת 3.
1478. אין חולק שנאשמת 3 הייתה אחראית והעבירה בפועל את ההכשרה לביצוע ניסוי הסירה במסגרת הכשרת סינגלובסקי, וכי היא הייתה אחראית לפיתוח ולניסוח ההנחיות וההוראות להכשרה ולביצוע הניסוי במסגרת פרויקט הקניונים, לרבות הוראות הבטיחות וצפיית תרחישים הנובעים מביצוע ניסוי הכולל שימוש באש גלויה ובכוהל בפני קהל בלתי מאופיין (פרוטוקול בעמ' 410 ש' 8-15 ובעמ' 466 ש' 13-16 וש' 21-23; סיכומי נאשמת 3 בעמ' 33-34). כמו כן, כפי שקבעתי לעיל, הכשרה זו שימשה בפועל, ללא ידיעתה הקונקרטית, גם לצורך הצגת הניסוי באוהל אורט ביריד המדע, על פי ההחלטה בפועל של נאשמים 2 ו-4, שלא יידעו אותה על כך ולא התייעצו עמה בעניין.
1479. יודגש כי אין חולק שנאשמת 3 הייתה אחראית לצפות את כלל הסיכונים הסבירים הנובעים מהפעילות אותה לימדה את התלמידים, וכן אין חולק שנאשמת 3 הייתה אחראית להתאים לכך את הדרכת ניסוי הסירה (סיכומי נאשמת 3 בעמ' 10 סעיף 21).
1480. עוד יש מקום לקבוע כי נאשמת 3 לא שימשה בכובעה כמורה מובילה במסגרת פרויקט הקניונים, שכן תלמידי בית ספרה לא לקחו בו חלק (וכך גם ביריד המדע ובאוהל אורט) (ת/36 ש' 18-20; נ/34; פרוטוקול בעמ' 438 ש' 22-25).
קביעות עובדתיות ספציפיות לנאשמת 3
פרויקט המד"צים
1481. כאמור, נאשמת 3 ידעה שהניסויים והפעילויות שהיא מציעה לכלול במסגרת פרויקט המד"צים, לרבות ניסוי הסירה, צריכים להיות ניסויים פשוטים, מעניינים, עם ציוד זמין שיש בכל בית ספר, שיבוצעו על ידי תלמידים בכיתה יא' שחונכים את ביצועם על ידי
1482. --- סוף עמוד 251 ---
1483.
1484. תלמידים בכיתה ט', בכיתה רגילה (ולא במעבדה), ללא נוכחות או פיקוח ישיר וצמוד של מורה מקצועי או מבוגר אחראי, הכל בהתאם לרציונל פרויקט המד"צים (פרוטוקול בעמ' 405 ש' 21-23, בעמ' 406 ש' 22-23, בעמ' 417 ש' 13-15 ובעמ' 419 ש' 4-6).
1485. כאמור, נאשמת 3 טענה כי היא הציעה את ניסוי הסירה על סמך מסמך ההצעות לפיתוח (ת/36א') ועל סמך הניסוי "לשוט בעזרת הקיטור" המופיע בספר הלימוד המאושר ידי משרד החינוך – "עולם של אנרגיה" (ת/60א'; ת/60ב'), ומכאן שיש לראות את ניסוי הסירה שהוצע על ידה כמאושר אף הוא על ידי משרד החינוך.
1486. כך, כבר בהודעתה השניה במשטרה, מיום 02.04.14, טענה נאשמת 3 כי ניסוי הסירה מופיע "...ברשימת ניסויים המומלצים לכיתות ט בחטיבות הבניים [כך במקור, י.ג.] ומופיע בקובץ שמפיץ משרד החינוך למורים...", ובהמשך "...אני מצרפת העתק של מסמך הצעות לפיתוח משימות חקר שנושאים הנלמדים בכיתה ט' של משרד החינוך אותו הוצאתי מהאינטרנט אך הוא מחולק למורים על ידי המדריכים של משרד החינוך ובו מופיע ניסוי הסירות" (ת/36 ש' 10-11 וש' 190-192; ת/36א'). במקביל טענה, כשנשאלה האם יש נוהלי בטיחות כתובים לניסוי הסירה, כי "אני מניחה שיש ספר לימוד אני ראיתי צילום שלו באחד הספרים ששם נמצא הניסוי..." (ת/36 ש' 82-85).
1487. טענות אלה חזרו גם בהודעתה השלישית במשטרה, מיום 27.11.14: "...זה אחד הניסוים [כך במקור, י.ג.] מהתוכנית השנתית לקחתי את הניסוי מתוך ההמלצות של ניסויים של משרד החינוך..." (ת/37 ש' 42-46).
1488. בהמשך לכך, בעדותה בפני הוסיפה כי שמו של ספר הלימוד ממנו לקחה את ניסוי הסירה הינו "עולם של אנרגיה", וכי הוא ספר לימוד המאושר על ידי האגף לתוכניות הלימודים של משרד החינוך, וכן חזרה על טענותיה לעיל בנוגע למסמך ההצעות לפיתוח (ת/36א'; ת/60א'; ת/60ב'; פרוטוקול בעמ' 406 ש' 24-27, בעמ' 412 ש' 28-30, בעמ' 419-424).
1489. כאמור, הצדדים נחלקו בשאלות האם יש לראות את הניסויים הכלולים במסמך ההצעות לפיתוח כניסויים המאושרים ומומלצים על ידי משרד החינוך, על אף שהוא הופץ ללא עריכת לשון, ללא יעוץ מדעי וללא יעוץ בטיחותי; בשאלה האם מסמך ההצעות לפיתוח מחייב את ביצוע הניסוי במעבדה, אף אם ניתן היה להסתמך עליו; ובשאלה האם הסתמכותה של נאשמת 3 על ניסויים דומים שאושרו לכאורה על ידי גורמים במשרד החינוך (במסמך ההצעות לפיתוח או בספר "עולם של אנרגיה") מלמדת בהכרח כי יש לראות גם בניסוי הסירה כמאושר על ידו.
1490. ראשית, ממכלול העדויות והראיות שנשמעו לפני לא ניתן לקבוע כי הוכח במידה הדרושה שניסוי הסירה נאסר לביצוע, כשלעצמו ובאופן גורף, במערכת החינוך, שכן לא הוגשו מסמכים המלמדים על כך וגם עדי התביעה הרלוונטיים ממשרד החינוך (כדוגמת גב' שושי כהן, אשר כיהנה בתקופה הרלוונטית כמנהלת תחום מדעים ומפמ"ר מדע וטכנולוגיה עד כיתה ט') לא אמרו זאת בבירור. על כן, מצאתי שאמירותיה של נאשמת 3 והמסמכים אליהם הפנתה בעניין מקימים ספק סביר כי מדובר בניסוי שלא נאסר לבצעו, כשלעצמו ובאופן גורף, במערכת החינוך.
1491. עם זאת, כזכור, קבעתי לעיל, שמאחר ותנאי ונסיבות ביצוע ניסוי הסירה במסגרת פרויקט המד"צים שונים באופן משמעותי מתנאי ונסיבות ביצוע ניסוי זהה או דומה במסגרת תכנית הלימודים הרשמית המאושרת של משרד החינוך (בין אם מדובר על הניסוי המופיע במסמך
1492. --- סוף עמוד 252 ---
1493.
1494. ההצעות לפיתוח ובין אם מדובר על הניסוי המופיע בספר הלימוד "עולם של אנרגיה"), הרי שלא ניתן להסיק בשום פנים ואופן שאישור ביצוע ניסוי הזהה או דומה לניסוי הסירה במסגרת תכנית הלימודים הרשמית המאושרת של משרד החינוך מהווה אישור כלשהו (בוודאי שלא אישור בטיחותי) לביצועו בתנאי ובנסיבות פרויקט המד"צים.
1495. בהתאם לכך, גם אם ניסוי הסירה לא נאסר לביצוע, כשלעצמו באופן גורף, במערכת החינוך, והוא אכן נלקח על ידי נאשמת 3 ממסמך ההצעות לפיתוח ו/או מתוך ספר הלימוד "עולם של אנרגיה", וגם אם לכאורה ניתן היה לבצעו במסגרת מערכת החינוך הפורמאלית (בשעות הלימודים, על ידי מורה או לבורנט או בפיקוחם הצמוד), הרי שאין בכך די כדי לתת אישור גורף לביצועו וכדי ללמד על בטיחות ביצועו בתנאי ובנסיבות פרויקט המד"צים.
1496. כאמור בחלק המבוא, מצאתי את טענות נאשמת 3 כי יש לפרש את מסמך ההצעות לפיתוח כך שניתן לבצע את ניסוי הסירה גם מחוץ למעבדה וכי הוראות משרד החינוך העוסקות במעבדות, לרבות חוזר מנכ"ל – בטיחות במעבדות, מתייחסות לסיכונים אפשריים העולים ממעבדות בית הספר כשלעצמן, כמופרכות וכנעדרות כל היגיון או סבירות, ובוודאי שהן אינן מתיישבות עם ההיגיון בנוגע לביצוע ניסויים או עם תוכן מסמך ההצעות לפיתוח כלשונו וכפשוטו.
1497. קבעתי כי אני סבור שככלל, המקום הטבעי לביצוע ניסויים מדעיים הוא במעבדות, שכן ביצוע הניסוי במעבדה מאפשר למבצעים ולצופים בהם לעשות זאת בסביבה סטרילית ומוגנת יחסית, מותאמת לצורכי הניסוי, לסיכוניו ולנתוניו, וברמת מוגנות ומוכנות בטיחותית גבוהה. מכאן ניתן ללמוד שככל שנשקלת האפשרות לבצע ניסוי מדעי (ובמיוחד כזה המבוצע על ידי תלמידים) מחוץ למעבדה, ניתן לקבל החלטה בעניין זה רק לגבי ניסויים שרמת מסוכנותם נמוכה ביותר או שהתנאים והנסיבות החדשים מאפשרים לבצעם מחוץ למעבדה באופן בטיחותי, וזאת לאחר קבלת אישורים מקצועיים ובטיחותיים ספציפיים מגורמי המקצוע במשרד החינוך.