...
(3) עושה מעשה באש או בחומר לקיח, נפיץ או רדיואקטיבי או אינו נוקט אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה באש או בחומר כאמור שבהחזקתו;"
ייחודיותו של סעיף 338 לחוק העונשין
497. עבירת הפזיזות והרשלנות הינה עבירה ייחודית גם בנוף החריג של דיני הרשלנות, שכן בניגוד למרבית עבירות הרשלנות, היא עבירה התנהגות שאינה דורשת התקיימות 'נזק' או 'תוצאה', וכפועל יוצא מכך אינה דורשת גם קשר סיבתי בין ההתנהגות לתוצאה כלשהי (גם אם זו התרחשה בפועל). סעיף 338 לחוק העונשין מונה רשימה סגורה של מעשים ומחדלים, הכוללים פוטנציאל סכנה גבוה ומובנה לחיי אדם או לגופו של אדם, בגלל טיב הפעילות, החומרים בהם משתמשים, הכלים, הציוד, חיות וכו'. לנוכח פוטנציאל הסיכון המובנה, הן מבחינת הסתברות התממשות הסיכון והן מבחינת היקף הנזק הפוטנציאלי, קבע המחוקק כי תוצאות המעשים או המחדלים אינם יסוד הכרחי לשם הרשעה בעבירה זו.
498.
499. --- סוף עמוד 87 ---
500.
501. רשלנות מסוג זה כונתה בפסיקה "רשלנות מופשטת", והיא תופעה נדירה יחסית בדין הישראלי, שכן לרוב יסודות עבירת הרשלנות כוללים בתוכם גם דרישה כי מעשי הרשלנות יסבו נזק ממשי (פרשת אבנת).
502. מאותן הסיבות קבע המחוקק גם עונש מקסימלי העומד על 3 שנות מאסר לצד עבירה זו. זהו העונש המקסימלי הגבוה ביותר שנקבע בדין הישראלי לעבירות רשלנות.
503. המשמעות של מאפייניו הייחודיים האמורים של הסעיף היא שהיעדר דרישת הוכחת התוצאה, כמו גם הענישה המחמירה על העובר את העבירה, מחייבת "להעמידנו על הצורך לדרוש רשלנות גבוהה, רשלנות שיש בה מימד של חומרה ושל סטייה נכבדה וממשית מאורח ההתנהגות המקובל, שכן רק ברשלנות שכזו די בעצם יצירת הסיכון כדי שייענש יוצרה אף מבלי שנגרם נזק כלשהו בעטייה." (פרשת אבנת; וראה גם פרשת יקירביץ).
היסוד העובדתי
504. ניתן לחלק את היסוד העובדתי של עבירת הפזיזות והרשלנות לשלושה רכיבים עיקריים: ראשית, סוג ההתנהגות (מעשה או מחדל) הנדרש בעבירה, קרי, תת הסעיף הרלוונטי מבין החלופות המנויות בסעיף 338 לחוק העונשין; שנית, דרישה כי המעשה האמור ייעשה "בדרך נמהרת או רשלנית", אשר מבטאת גם את היסוד הנפשי של העבירה; שלישית, דרישה שהמעשה יכיל בתוכו תוצאה פוטנציאלית "שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה" (פרשת יקירביץ).
505. להלן נעמוד על כל אחת מהדרישות האמורות:
סוג ההתנהגות
506. כאמור, סעיף 338 לחוק העונשין כולל בתוכו רשימה סגורה של תשע חלופות עובדתיות. רשימה סגורה זו מצמצמת למעשה את חובת הזהירות הקיימת בעבירות הרשלנות לכדי החלופות המצוינות בסעיף זה בלבד, וזאת כמשקל נגד להרחבה הקיימת בסעיף בשל דרישתו לרשלנות מופשטת ללא דרישת תוצאה (פרשת יקירביץ).