2002.
2003. בעדותו במשטרה אף הודה נאשם 5 כי האחריות למילוי הטפסים הנדרשים לצורך קבלת רישיון העסק, כמו גם האחריות לווידוא תקינות ושלמות תוכן הטפסים, הן של חג"ם, ושלו באופן אישי כראש חג"ם (ת/41 ש' 65-76). בעדותו בבית המשפט ביקש להתחמק מאחריות זו ולהעבירה למפיק, למפ"ה או לגורמים המאשרים – כשנשאל מי היה אחראי לדווח על תוכן הניסוי לשם קבלת רישיון עסק בטיחותי, השיב "מי שהגיש את המסמכים האלה.". כשנשאל מי הגיש את המסמכים טען שהמפיק, וכשנשאל כיצד תשובה זו מתיישבת עם תשובתו האמורה במשטרה שהאחריות למילוי הטפסים שיש להגיש לעירייה היא של חג"ם, ושלו בפרט כראש חג"ם, התחמק בתשובותיו. בהמשך הוסיף לגבי תפקידה של חג"ם: "התפקיד שלנו לא היה לבדוק את התוכן המלא של הניסויים. האחריות על התוכן הייתה באופן מוחלט של צוות מפ"ה. לשאלת בית המשפט איך מישהו בעירייה שמאשר את הרישיון אמור לדעת מה התוכן של הניסוי, אני משיב שמפ"ה העביר לנו את מה שהעביר לנו ואנחנו מניחים שזה מה שדרוש כדי לאשר. לא נשאלנו בשום שלב על ידי אף גורם מקצועי בעירייה לפירוט נוסף של התכנים שיבוצעו באוהל.... מבחינתו בתודעה שלנו הבאנו לכיכר הדגמות שבוצעו במשך 10 שנים ועברו מבחינתנו בתודעה שלנו את כל אישורי הבטיחות האפשריים. אני עונה לגבי הפירוט. לא נשאלנו ברגע שכתבנו הדגמות ומה שנכתב שאני לא זוכר מה נכתב. לא נשאלנו על פירוט נוסף, לא על ידי קצין כיבוי אש ולא על ידי העירייה שהם אנשי מקצועי שמומחים באישורים ובדיקה של אירועים שמתנהלים במרחב הציבורי...." (פרוטוקול בעמ' 499 ש' 15-31).
2004. אין בידי לקבל את ניסיונותיו האמורים של נאשם 5 להתחמק מאחריות חג"ם, ואחריותו בפרט, לנכתב בטפסי בקשת הרישיון לעסק, כמו גם את ניסיונותיו להעביר את האחריות לכלילת תכני ההדגמות/הניסויים והחומרים שישמשו בהם בבקשה לרישיון עסק לגופים אחרים, ובמיוחד לגורמים המאשרים. בהקשר זה בחרתי להעדיף את הודאתו במשטרה לאחריות חג"ם לוודא את תקינות ומלאות תוכן הטפסים לצורך קבלת רישיון עסק, שכן היא ניתנה בסמוך לאירועים ובאופן ספונטני ואותנטי. כמו כן, היא תואמת את הראיות והעדויות שהוצגו בפני, כי האחריות להוצאת רישיון עסק הייתה של חג"ם. אינני מקבל גם את הטענה שהאחריות על התוכן שהוצג באוהל הייתה באופן מוחלט של מפ"ה, מכל הסיבות שכבר פורטו לעיל.
2005. זאת ועוד, בפועל, בניגוד לטענת נאשם 5, חג"ם (הנאשמת 1) לא העבירה לעורכי הבקשה והתכניות (הנאשמים 6 ו-7) את מלוא המידע והנתונים שהיו בידיה ונמסרו לה על ידי אנשי מפ"ה באשר לתוכן הניסויים באוהל ובאשר לחומרים שישמשו בהם, ובכלל זה נאשמת 1 לא העבירה לנאשמים 6 ו-7 את הודעת הדוא"ל שהייתה בידיה, ובה תואר ניסוי סירת הקיטור וצוין בה במפורש כי בניסוי ישתמשו בכוהל, בגפרורים, בנרות ובצמר גפן, וכן נאשמת 1 לא העבירה אליהם הודעת דוא"ל נוספת שהייתה בידיה ובה פורט הציוד שיש לרכוש לטובת הפעילות באוהל, ציוד שכלל 10 ליטרים של כוהל, 40 קופסאות גפרורים וצמר גפן.
2006. בנוסף, אינני מקבל את ניסיונות נאשם 5 להעביר את האחריות לקבלת התכנים לגורמים המאשרים, שכן, כאמור, תפקיד הגורמים המאשרים הוא לאשר את הבקשה והתכניות על סמך המידע שנמסר להם מבעל האירוע, ממנהל האירוע, ממפיק האירוע וממהנדס הבטיחות, בהתאם לדרישות מפורטות בכתב שמציבות הרשויות בנהליהן (לרבות הדרישה לפרט את תוכן הפעילויות ואת החומרים שישמשו בהם), דרישות שמגישי הבקשה מאשרים בחתימתם כי עמדו בהן במלואן, ואין הם צריכים להניח או לחשוד שמגישי הבקשה,
2007. --- סוף עמוד 324 ---
2008.
2009. שבחתימתם אישרו שהבקשה עומדת בכל הנהלים והדרישות, לא כללו בה את כל המידע המתחייב על פיהם.
2010. לצד זאת, חשוב לציין, כי במסגרת האחריות של חג"ם לקבלת רישיון העסק לאירוע, הגורם המרכזי והדומיננטי שעסק בכך מטעם חג"ם הייתה נאשמת 1, ואחריותו של נאשם 5 בעניין זה הייתה בעיקרה בפיקוח על הנאשמת 1 כמנהלה. כמו כן, לאחר שנשכרו שירותיו של המפיק המקצועי של האירוע, נאשם 6, עיקר האחריות לטיפול בקבלת רישיון העסק הוטל על כתפיו, כשנאשמת 1 הייתה אחראית לפקח עליו, ומכאן שתפקידו של נאשם 5 הצטמצם בשלב זה לכדי המפקח על המפקחת.
2011. כמו כן, יש לדחות את טענת ההסתמכות של נאשם 5 לפיה העובדה שהניסוי בוצע במשך למעלה מ-10 שנים ועבר את "כל אישורי הבטיחות האפשריים", הבטיחה את בטיחות ביצועו גם ביריד המדע ובאוהל אורט, על תנאיהם הייחודיים, וזאת, כפי שכבר הוסבר לעיל בפירוט, הן מכיוון שספק רב מאוד אם הניסוי אכן קיבל את כל "אישורי הבטיחות האפשריים", והן מכיוון שאף אם קיבל אישור כלשהו לביצועו במסגרת פרויקט המד"צים אין בכך כדי ללמד דבר וחצי דבר על בטיחות ביצועו במסגרת יריד המדע ואוהל אורט, שם נסיבות ותנאי ביצוע הניסוי היו שונים באופן מהותי מנסיבות ותנאי ביצועו במסגרת פרויקט המד"צים, ועל כן הייתה חובה לבחון את בטיחות ביצועו "דה נובו" בתנאי יריד המדע.
2012. בעת קרות התאונה נאשם 5 לא נכח ביריד המדע, אלא היה במשרדו. נאשם 5 הגיע לכיכר רבין בבוקר האירוע, בשעות הבוקר המוקדמות ונכח במקום עד לאזור השעה 12:00, אז חזר למשרדו שנמצא בקרבת מקום. נאשם 5 אף נכח במקום בעת שקצין המשטרה ביצע סיור לבדיקת מפגעי בטיחות ביחד עם נאשמים 1, 6 ו-7, וראה שנאשם 6 – המפיק, מתקן את הליקויים שתיקונם התבקש על ידי קצין המשטרה (ת/41 ש' 55-60; פרוטוקול בעמ' 505 ש' 7-13).
קביעות עובדתיות כלליות נוספות בעניינו של נאשם 5
2013. לאחר שבחנתי את העדויות והראיות שהובאו בפני, ולאור הדין והפסיקה המפורטים לעיל, מצאתי כי בשל תפקידו הבכיר במוסד חינוכי (רשת אורט), בשל ביצוע יריד המדע על ידי המוסד החינוכי ותפקידו במסגרת אירוע זה מטעם המוסד החינוכי (ובמיוחד חלקו המרכזי בייזום האירועים), ובשל החלטת המוסד החינוכי, והנאשם 5 מטעמו, לקיים הדגמה של ניסויים על ידי תלמידי המוסד באוהל אורט ביריד המדע - יש לקבוע כי נתונים אלה מבססים ומחזקים את יחסי ה'רעות' בינו לבין התלמידים המציגים מטעם אורט באוהל אורט, אשר החילו עליו בהכרח חובות זהירות ואחריות כלפיהם וכלפי כל מי שעלול להיפגע ממעשיהם.
2014. מאחר שמהראיות ומהעדויות שהוצגו בפני נראה כי לנאשם 5 אין כל הכשרה חינוכית או רקע כאיש הוראה, מצאתי לנכון לעמוד בפירוט על הסיבות לקביעתי האמורה.
2015. ראשית, כאמור, אוהל אורט הוא פרי תכנונה, ארגונה והפקתה של רשת אורט, שאין חולק כי היא מוסד חינוכי. בהתאם לכך, כל המבוצע ומנוהל תחת מסגרת זו ובפיקוחה בהשתתפות תלמידים - בין אם נערך פיזית במסגרת תחומי הרשת, קרי בבתי הספר, ובין
2016. --- סוף עמוד 325 ---
2017.
2018. אם נערך בשטח ציבורי - חוסה תחת העקרונות והנהלים החינוכיים המנחים את רשת אורט כמסגרת חינוכית, לרבות נהלי, הוראות והנחיות משרד החינוך, כגון אלו המעוגנים בחוזרי מנכ"ל משרד החינוך. בהקשר זה קיימת חשיבות רבה גם לכך שהיוזמה להפקת פרויקט הקניונים, אשר היווה בסיס לאוהל אורט וליריד המדע, הייתה בין היתר של נאשם 5, דבר אשר הטיל עליו חובה לבחון, להנחות ולוודא כי הגורמים שאותם הוא מפעיל לצורך ביצוע הפרויקט אותו יזם מטעם המוסד החינוכי נשמעים לעקרונות ולנהלים החינוכיים המנחים את רשת אורט כמסגרת חינוכית.
2019. שנית, תפקידו של נאשם 5 כיוזם פרויקט הקניונים, אשר היווה את הבסיס והתשתית לאוהל אורט וליריד המדע, כמו גם חלקו הפעיל והניהולי בראשית ההפקה והארגון של יריד המדע ואוהל אורט, לרבות ההתקשרות שניהל עם משרד המדע והצעת חג"ם בפניהם להקים את אוהל אורט ולערוך פעילויות בהשתתפות תלמידי המוסד החינוכי אורט, מחייבים אותו להתוות לגורמים הלוקחים חלק בארגון, בניהול ובהפקת האירועים מדיניות הלוקחת בחשבון, והשמה דגש, כי מדובר בהפקה של מוסד חינוכי הכפוף בראש ובראשונה לחובות המוטלות עליו מכוח הגופים החינוכיים האחראים עליו, קרי משרד החינוך. לאור כך שהוא יזם למעשה את פרויקט הקניונים, באירוע שנערך לראשונה בישראל, ולנוכח הבחירה לבצע את הפרויקט במיקום כה ציבורי כקניונים – מוטלת עליו חובה להבין את הנסיבות של המיקום שנבחר על ידו, ולעמוד בפני הגורמים האחרים השותפים להפקת האירוע על הנסיבות השונות מפרויקט המד"צים.
2020. שלישית, תפקידו של נאשם 5 כממונה על נאשמת 1, וכמי שמפקח עליה ומקבל ממנה דיווחים על התנהלות הפקת האירוע והתקדמותו, מחייב אותו לפקח על עבודתה וביצועיה, לרבות על תפקידה כמנהלת בפועל של אירוע הנערך על ידי מוסד חינוכי בהשתתפות תלמידי המוסד ועל מימוש אחריותה לתיאום בין כל הגורמים המעורבים באוהל אורט וביריד המדע, ובכלל זה התפקיד מחייבו לפקח ולוודא כי היא עומדת בחובות המוטלות עליה גם מכוח הגופים החינוכיים להם כפוף המוסד.
2021. רביעית, כאמור, נאשם 5 הכיר, או היה צריך להכיר, את חוזרי מנכ"ל ונהלי משרד החינוך, ולכל הפחות להכיר את תחולתם הנורמטיבית הכללית והעקרונית על כל פעילות שמבצע מוסד חינוכי, לאור אחריותו כראש חג"ם על הטמעת נוהלי משרד החינוך ונוהלי אורט (שאומתו במבחני ISO) בפעילות עליה היה אחראי ובמנהל עצמו (ת/51 ש' 23-27). על כן, גם אם לא מצופה מנאשם 5, שאינו בעל רקע כאיש הוראה, להכיר את תוכנם של כלל חוזרי מנכ"ל ונהלי משרד החינוך, כן מצופה ממנו לדעת על עצם קיומם ועל תחולתם הנורמטיבית הכללית והעקרונית ביחס לכל פעילות שמבצע מוסד חינוכי, ולדעת שלפני כל פעילות שמבצע המוסד חובה לבדוק ולברר למול הגורמים העוסקים בכך מהם חוזרי מנכ"ל ונהלי משרד החינוך הרלוונטיים לאותה פעילות ולוודא שכל ההוראות באותם חוזרים ונהלים אכן מיושמות בפועל. כמו כן, כאמור, נאשם 5 הכיר, או היה צריך להכיר, במיוחד את חוזרי המנכ"ל ונהלי משרד החינוך העוסקים בהוצאת תלמידים לפעילות מחוץ לבית הספר והנוגעים לשמירה על פרטיותם של התלמידים, הן לאור תפקידיו באירוע (לרבות כאחראי יח"צ ופרסום), והן לאור כך שלקח על עצמו להנחות את מנהלי בתי הספר הרלוונטיים לתאם את יציאת התלמידים המדגימים על פי נוהל משרד החינוך ולהעביר אליו העתק מהאישור על ביצוע הנדרש קודם ליריד המדע (נ/29).
2022.
2023. --- סוף עמוד 326 ---
2024.
2025. חמישית, נאשם 5 היה בקשר עם מנהלי האזורים מטעם אורט והנחה אותם בנוגע לפרויקט הקניונים, שכאמור היווה בסיס לאוהל אורט, הן במסגרת פגישה שנערכה איתם בפורום מח"ת, והן בהודעת דוא"ל ששלח אליהם, בה הסביר כי מטרת פרויקט הקניונים היא מיתוגית-שיווקית, וכי "תלמידים מצטיינים בוגרי המגמה המדעית-הנדסית וסטודנטים יציגו את פרוייקטי הגמר שלהם. בנוסף, קבוצה נבחרת של מד"צים יקיימו סדנאות חוויתיות בפיסיקה וטכנולוגיה לציבור שיבקר בביתנים שיוקמו. הפעילות כולה תתואם לקהל המגוון ולכל/רוב חתך הגילאים. כמו כן, ישתתפו נציגי הנהלה מהמטה ומהשטח אשר יציגו את העשייה הכללית של "מה קורה באורט...", (נ/44).
2026. שישית, נאשם 5 לקח חלק בהכשרה של התלמידים המדגימים במסגרת הכשרת סינגלובסקי (ובהכשרת ניו יורק). אף שההכשרה אותה העביר נאשם 5 עסקה ביחסי ציבור, אין ספק שעצם המגע הישיר עם התלמידים המדגימים, כמו גם תפקידו כמדריך בהכשרה, הטילו עליו חובות חינוכיות כלפי התלמידים המדגימים הן ביחס להכשרה עצמה והן ביחס ליריד המדע ואוהל אורט עצמם.
2027. בהתאם לאמור, הרי שיש להחיל על נאשם 5 גם חובות זהירות בהתאם למתחייב באופן כללי מהיותו בעל תפקיד במוסד חינוכי המפיק אירוע שבמסגרתו תלמידי המוסד מציגים ניסויים מדעיים, ובהתאם למתחייב באופן ספציפי מנהלי, מכללי ומחוזרי מנכ"ל משרד החינוך הרלוונטיים.
חובות הזהירות המוטלות על נאשם 5 בענייננו
חובת הזהירות העצמאית והנפרדת מכוח הוראת סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין – האם נאשם "החזיק" באש או בחומר לקיח והאם חלה עליו החובה?
2028. כזכור, סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין מקים חובת זהירות כללית ועצמאית לגבי כל אדם המחזיק באש או בחומר לקיח, לפיה חובה עליו לנקוט באמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה באש או בחומר הלקיח, וזאת כדי למנוע מעשה או מחדל בדרך נמהרת או רשלנית שיש בהם כדי לסכן חיי כל אדם או לגרום לו לחבלה.
2029. כמו כן, קבעתי שהפרשנות הנכונה שיש לתת למושג "בהחזקתו" המופיע בסעיף 338(א)(3) לחוק העונשין הוא החזקה מודעת של האש או החומרים הלקיחים, אשר יש לראות בה תנאי מקדים ונפרד לבחינת יתר רכיבי עבירת הרשלנות בסעיף 338(א)(3) לחוק העונשין. במילים אחרות, לצורך הוכחת עבירת הרשלנות לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין יש תחילה להוכיח כי לנאשם הייתה שליטה מודעת באש או בחומרים הלקיחים, בין באופן פיזי ישיר ובין באופן עקיף באמצעות ידיעה והסכמה על החזקתו הפיזית של אחר באש או בחומרים הלקיחים, תוך הידברות וזיקה מוקדמת בין הצדדים, בהתאם להגדרת סעיף 34כד לחוק העונשין ולפרשנותו בפסיקה.
2030. אלא שבענייננו, קבעתי לעיל כי לא הוכח שנאשם 5 ידע בפועל או חשד בפועל ונמנע מלברר חשד זה, קרי עצם את עיניו מלראות, כי יריד ניו יורק או אוהל אורט עתידים לכלול פעילות הכוללת שימוש באש או בחומרים דליקים. מפאת חשיבות הדברים, מצאתי לנכון להרחיב בעניין זה.
2031.
2032. --- סוף עמוד 327 ---
2033.
2034. לעניין יריד ניו יורק, הרי שקבעתי לעיל כי המאשימה לא הוכיחה במידה הדרושה בפלילים שנאשם 5 ידע שעתידה להתקיים ביריד ניו יורק פעילות מסוג ניסוי הסירה (או אף פעילות בשם "סירת קיטור" תחת חוג "משחקים") או פעילות כלשהי הכוללת שימוש באש ו/או כוהל, או שנאשם 5 נחשף לכל הפעילויות שהיו עתידות להתבצע ביריד ניו יורק, לרבות לניסוי הסירה.
2035. כמו כן, לעניין אוהל אורט, כאמור, אף שקבעתי שנאשם 5 ידע כי הפעילות באוהל אורט כוללת "ניסויים", "פעילות מדעית טכנולוגית חוויתית המלווה בהתנסויות" ו"סדנאות חוויתיות בפיסיקה וטכנולוגיה לציבור", ידע כי היא תבוצע על ידי תלמידי אורט מפרויקט המד"צים על בסיס הפעילויות ביריד ניו יורק, וידע כי היא תכלול "משחקים בפיסיקה" כשבניהם משחק בשם "סירת קיטור" (נ/8; נ/32; נ/44), אני סבור שלא הוכח ברמת ההוכחה הנדרשת בפלילים כי נאשם 5 ידע בפועל או חשד בפועל ונמנע מלברר את החשד כי משחק בפיסיקה שנקרא "סירת הקיטור" כולל שימוש באש, כוהל וגפרורים או שהציוד הנדרש לאוהל אורט כולל כוהל וקופסאות גפרורים. כמו כן, הדגשתי כי אף שידיעה על משחק פיסיקה העושה שימוש בקיטור, עשויה, אובייקטיבית, ללמד כי יש אפשרות שיעשה שימוש באש או בחומר דליק, שכן יש מקום להניח כי בר דעת והשכלה יידע שקיטור מתקבל על ידי חימום מים, וכי החימום ידרוש מקור חום, כשאש היא אפשרות סבירה למקור חום שכזה, הרי שבענייננו, קרי ביחס ליסוד החזקת האש או החומר הלקיח בעבירת רשלנות פלילית לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין, נדרש להוכיח כי הנאשם ידע בפועל על החזקתו באש או בחומר הלקיח או חשד בפועל ונמנע מלברר חשד זה (בחינה סובייקטיבית) שקיימת אפשרות שיעשה שימוש באש או בחומר דליק במסגרת הפעילות. המאשימה לא עמדה בנטל הנדרש להוכיח שחשד סובייקטיבי כאמור אכן התעורר בפועל אצל נאשם 5, ואין די בידיעה על ניסוי בשם "סירת קיטור" כדי לחייב מסקנה אובייקטיבית (המקימה חשד סובייקטיבי) לפיה בהכרח מדובר בשימוש באש ובחומר דליק, שכן יש שיטות שונות לחימום מים לכדי אדים שלא כולן מחייבות שימוש באש ובחומר דליק. משכך, סבורני כי המאשימה לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח שנאשם 5 ידע בפועל או חשד ונמנע מלברר חשדו שבאוהל אורט ימצאו אש או חומר דליק, וכי נותר ספק סביר בעניין זה.