פסקי דין

תפ (ת"א) 41095-10-16 מדינת ישראל – פרקליטות מחוז תל אביב – פלילי נ' שרונה קלדרון - חלק 90

23 דצמבר 2021
הדפסה

466. לאור ייחודן האמור של עבירות הרשלנות, נידונה לא פעם שאלת הדמיון שבין עבירות הרשלנות בדין הפלילי לבין עוולות הרשלנות בדין הנזיקי. בעניין זה הכריעה הפסיקה כי רמת הרשלנות הנדרשת להרשעה בפלילים חייבת להיות גבוהה מזו הנדרשת לקביעת אחריות במשפט האזרחי, וכי לאור המשמעויות הקשות של הטלת אחריות פלילית, בשונה מאזרחית – קרי אשם עברייני, פגיעה בשם הטוב, אפשרות פגיעה בעיסוק, פוטנציאל הפגיעה בחירות, ופגיעה בזכויות יסוד חוקתיות ככלל - על בית המשפט להזהיר עצמו פן ירחיב את היריעה הפלילית יתר על המידה. לעניין זה יודגש כי יסודות עבירת הרשלנות אינם חופפים ליסודות העוולה האזרחית, והם נבדלים ברמת ההוכחה, בנטלי ההוכחה ובכללי הפרשנות (קרמניצר – על הרשלנות; ע"פ 385/89 אמנון אבנת נ' מדינת ישראל, מו(1) 001 (1991) (להלן: "פרשת אבנת"); ע"פ 7193/04 ולדימיר יקירביץ' נ' מדינת ישראל (נבו 30.04.2007) (להלן: "פרשת יקירביץ"); רע"פ 1007/05 מדינת ישראל נ' דוד בוחבוט, סג(1)63 (2008) (להלן: "פרשת בוחבוט"); רע"פ 9188/06 אברהם עדי נ' מדינת ישראל (נבו 05.07.2010) (להלן: "פרשת עדי"); דנ"פ 5496/10 עדי ואח' נ' מדינת ישראל (נבו 16.02.2011) (להלן: "דנ"פ עדי")).

467. בהתאם לכך, על בית משפט השוקל להרשיע נאשם בעבירת רשלנות לבחון היטב שהוכח יסוד עובדתי מוצק ומבוסס כראוי, שחובות הזהירות ברורות, שמתקיימת סטייה ממשית ומשמעותית מסטנדרט ההתנהגות/הזהירות המצופה, להקפיד בבחינת הקשר הסיבתי המשפטי ובבחינת ניתוק הקשר הסיבתי, להקפיד כי הוכחה נטילת סיכון בלתי סביר

468. --- סוף עמוד 82 ---

469.

470. להתרחשות התוצאה/גרימת הסכנה, ולהקפיד בקביעת סטנדרט נורמטיבי לפיו אדם סביר בנסיבות העניין צריך היה להיות מודע לרכיבי היסוד העובדתי (קרמניצר – על הרשלנות; פרשת בוחבוט). זאת ועוד, על בית המשפט להוסיף ולהזהיר עצמו מפני הסקת מסקנות רק בעקבות תוצאה קשה ומפני חכמה שלאחר מעשה (ע"פ 2635/95 יונתן לוטן נ' מדינת ישראל (נבו 04.06.1996) (להלן: "פרשת לוטן"); קרמניצר – על הרשלנות; ע"פ 7832/00 בוריס יעקובוב נ' מדינת ישראל, נו(2) 534 (2002; להלן: "פרשת יעקובוב")).

471. הגדרת היסוד הנפשי בעבירות הרשלנות קבועה בסעיף 21 לחוק העונשין:

"(א) רשלנות – אי מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, כשאדם מן היישוב יכול היה, בנסיבות הענין, להיות מודע לאותו פרט, ובלבד –

עמוד הקודם1...8990
91...489עמוד הבא