2499. מחדליו אלה של נאשם 7 בוצעו על ידו אף שהוא ידע, או היה עליו לדעת מתוקף תפקידו כמהנדס הבטיחות של האירוע ומתוקף ניסיונו הקודם בהכנת תכוניות בטיחות רבות, כי אף אחד מלבדו לא בודק ומוודא שתכנית הבטיחות תואמת למציאות הקיימת בשטח, וכי הגורמים המאשרים מסתמכים עליה, על חתימתו עליה ועל הצהרתו המקצועית בתוכה, לצורך מתן רישיון העסק לאירוע והאישורים הנדרשים, וזאת בהתבסס על התכנית הכתובה
2500. --- סוף עמוד 397 ---
2501.
2502. ובהסתמך על קיומו את חובתו לוודא את התאמת התכנית למציאות בשטח. בהתאם לכך, הרי שסטייתו זו של נאשם 7 מסטנדרט ההתנהגות המצופה ממנו מהווה גורם מרכזי ומכריע לכך שהרישיון שהתקבל ליריד המדע ואוהל אורט ניתן על בסיס מצג שגוי וחסר שהוצג לעיריית תל-אביב-יפו ולגורמים המאשרים האחרים.
2503. נאשם 7 גם לא נתן דעתו באופן מיוחד לכך שיריד המדע ואוהל אורט היו אירוע ציבורי בהשתתפות תלמידים קטינים שעתידים להציג פיתוחים טכנולוגיים ומדעיים, פרויקטים מדעיים, ניסויים ופעילויות אינטראקטיביות מול קהל רחב (הכולל קטינים); לכך שעשויים להיות גורמי סיכון מיוחדים וספציפיים להשתתפותם של תלמידים וקטינים באירוע; ליחס שבין התלמידים המציגים לבין הקהל ומיקומו; למיומנותם ולניסיונם של התלמידים המציגים בביצוע הפעילויות בפני קהל; ולגורמים המבוגרים הנוכחים באירוע, לרבות קיומו של פיקוח והשגחה על ידי מבוגרים אחראי בעת שהתלמידים מבצעים את הפעילויות והניסויים.
2504. אם כן, לנוכח כל האמור, ובמיוחד לנוכח תפקידו המרכזי, המשמעותי והמקיף ביותר כאחראי הראשי לבטיחות יריד המדע ואוהל אורט, על כל ההיבטים והסוגיות, מההכנות ועד לפירוק; לנוכח דרישות הבטיחות החלות עליו מכוח התקנים, הנהלים והרישיונות הנדרשים על ידי הגורמים המאשרים; לנוכח אחריותו להכנת תכנית הבטיחות של יריד המדע ואוהל אורט; לנוכח אחריותו לוודא שתכנית הבטיחות שהוכנה על ידו עומדת באופן מלא ומדויק בכל הכללים, הנהלים והדרישות של הגורמים המאשרים, כמו גם חתימתו והצהרתו על נכונות כל הכתוב בתכנית הבטיחות כמהנדס הבטיחות של האירוע; לנוכח ניסיונו הרב בכתיבת תכניות בטיחות קודם ליריד המדע; לנוכח אחריותו לוודא שכל הוראות הבטיחות ואמצעי הזהירות הקבועים בתכנית הבטיחות ידועים לגורמים הרלוונטיים באירוע ומיושמים בפועל בשטח; לנוכח מחדלו החמור בכך שלא ווידא שיש בידיו את כלל הנתונים והמידע הרלוונטיים לאירוע (ובמיוחד את התכנים, הפעילויות, החומרים וטיב הסיכונים) באופן מלא ומדויק, לאחר שלא דרש לקבלם אף שידע שהם אינם בידיו; ולנוכח העובדה שלא נדרשו ממנו מאמץ מיוחד או אמצעים מסובכים כדי לעמוד בחובותיו – אני קובע שמחדליו ומעשיו האמורים של נאשם 7 מהווים הפרה ממשית ונכבדה ביותר של חובות הזהירות שהוטלו עליו וסטייה מהותית מסטנדרט ההתנהגות המצופה ממנו כמהנדס הבטיחות של האירוע.
2505. בשל קביעתי האמורה כי לא הוכח ברמה הדרושה בפלילים שנאשם 7 ידע שעתיד להיעשות שימוש באש או בחומרים דליקים באוהל אורט, ומכאן שלא ניתן לקבוע כי מתקיים התנאי המקדים והנפרד לכניסה בשערי העבירה לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין ולהטלת חובת הזהירות מכוחה, הרי שלא ניתן להרשיעו בעבירה לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין. עם זאת, ראוי לציין כי עוצמת רשלנותו של נאשם 7 היא ממשית ונכבדה מאוד ועל כן אילו נאשם 7 היה יודע על קיומם של אש וכוהל באירוע ברי כי ניתן היה להרשיעו גם בעבירה לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין. משכך, וודאי גם כי היא ממשית דיה לשם הרשעתו בעבירה לפי סעיף 341 לחוק העונשין.
2506. בהתאם לכך, בשים לב לעליונות ערכי קדושת החיים, שלומו של אדם, בריאותו ושלמות גופו, כמו גם בכפוף לכל האזהרות שהובאו לעיל בעניין הרשעה בעבירות של רשלנות פלילית, וכן בכפוף לאיזון בין ערכים ואינטרסים מתנגשים בכל הנוגע לאחריות לבטיחות
2507. --- סוף עמוד 398 ---
2508.
2509. במצבי סיכון מובנים באירועים מרובי משתתפים, אני קובע כי נאשם 7 נמנע מלעשות מעשה שחובתו לעשותו כאמור בסעיף 341 לחוק העונשין.
2510. בשולי הדברים מצאתי לנכון להעיר גם לגבי נאשם 7 כי ייתכן והיה ניתן להרשיעו בעבירה לפי סעיף 449 לחוק העונשין (גרימת שריפה ברשלנות). יחד עם זאת, מכיוון שסעיף אישום זה לא נכלל בכתב האישום והמאשימה אף לא ביקשה להרשיע את הנאשמים בעבירה זו בסיכומיה, ומכאן שלא ניתנה לנאשמים, ובכללם נאשם 7, הזדמנות נאותה להתמודד עם סעיף אישום זה ולהעלות טענות רלוונטיות (משפטית ועובדתית); מכיוון שהעבירה לפי סעיף 449 לחוק העונשין דומה בחומרתה, ואולי אף ברמת הרשלנות הנדרשת להרשעה בה, לעבירה לפי סעיף 338 לחוק העונשין (המדובר בעבירה התנהגותית שבמסגרתה לא נדרש להוכיח את תוצאת המעשה או המחדל, וניתן להרשיע את הנאשם רק בשל יצירתו את הסיכון, והעונש המקסימלי העומד בצידה הינו 3 שנות מאסר), שכאמור יסודותיה אינם מתקיימים בעניינו של נאשם 7; ומכיוון שנאשם 7 הואשם בכתב האישום גם בעבירה לפי סעיף 341 לחוק העונשין, ושכאמור רשלנותו של נאשם 7 מספיקה כדי להרשיעו בה – אשאיר את שאלת הרשעתו של נאשם 7 בעבירה לפי סעיף 449 לחוק העונשין בצריך עיון.
תוצאה וקשר סיבתי
2511. כאמור לעיל, הצדדים לא חלקו על התרחשותה של תוצאת התאונה בדמות החבלות שנגרמו לנפגעי העבירה, כהגדרת חבלה בסעיף 34כד לחוק העונשין (ת/6; ת/7; ת/8; ת/10; ת/11; ת/12).
2512. כך, גם לא יכול להיות חולק על קיומו של קשר סיבתי עובדתי בין רשלנותו של נאשם 7 לבין התוצאה, שכן, כפי שפורט בהרחבה לעיל, אילו קיים נאשם 7 את חובותיו האמורות; הפעיל שיקול דעת בטיחותי אקטיבי; קיים שיח בטיחותי עם כלל הגורמים הרלוונטיים הקשורים לגורמי הסיכון, ובמיוחד עם נאשם 6 וגורמים אחרים באורט; בירר באופן אקטיבי, פוזיטיבי, מלא ומדויק, מהם הפעילויות האינטראקטיביות מול קהל, ההדגמות, הניסויים והפרויקטים המדעיים שעתידים היו להתקיים במסגרת אוהל אורט, מה יהיו האביזרים והחומרים בהם ייעשה שימוש במסגרתם ומה טיב הסיכונים העתידים להתקיים באירוע – קרי היה דורש לקבל את המידע והנתונים בעניין זה ומוודא כי כלל המידע הנדרש לו הועבר אליו; היה מבצע הערכת סיכונים ובחינת תרחישים כראוי וכמצופה ממנו; היה מוודא שתכנית הבטיחות שהוכנה על ידו, נחתמה והוגשה לגורמים המאשרים, מבוססת על מידע מלא ונכון וכי היא כוללת מתן מענה בטיחותי מספק לגורמי הסיכון באירוע; והיה מוודא כי הגורמים הרלוונטיים מממשים ומקיימים את תכנית הבטיחות בשטח בפועל – ניתן להניח במידה רבה של סבירות כי הוא עצמו היה נותן דעתו לגורמי הסיכון הקיימים בביצוע פעילות באש ובחומרים מסוכנים באוהל על ידי תלמידים קטינים בפני קהל רחב, מזדמן, לא מוכר ורב גילאי, לרבות קטינים, היה מבצע כראוי וכמצופה את הערכת הסיכונים לאור מידע זה, והיה מוודא כי ביצוע פעילות מעין זו עומדת בדרישות הגורמים המאשרים. דברים אלה נלמדים במיוחד מהודעתו במשטרה כי "...לא היה שום עניין של ניסויים לא ביקשו ממני לתכנן פעילות לאש גלויה. אם היו יודעים את זה מראש אז זה היה מוצא התייחסות בתכנית..." [הדגשה שלי, י.ג.] (ת/48 ש' 10-13), כשנשאל האם ידע שעתידים לבצע באירוע
2513. --- סוף עמוד 399 ---
2514.
2515. ניסויים עם חומרים מסוכנים, השיב "לא לא היה לי מושג אם הייתי יודע היו שמים גידור מסביב כדי שאנשים יתרחקו והיו מתכננים מטפים עובדה שבכל אוהל היה מטף בתוך האוהל... מטף בלי שום קשר אנחנו מבקשים להעמיד מטפים למקרים של בדלי סיגריה, לא לדברים כאלה לא ידעתי שישימו דבר כזה בתוך האוהל זה אסור לעשות לא היו מאשרים דבר כזה" [הדגשה שלי, י.ג.] (ת/48 ש' 40-42); כי היה מתנהל שיח בטיחותי בין כלל גורמי הפדגוגיה, הארגון, הניהול, ההפקה והבטיחות של יריד המדע ואוהל אורט, שבו היו מתגלים גורמי הסיכון וזוכים למענה הולם (וראו מקרה יריד ניו יורק). כן, ניתן להניח במידה רבה של סבירות כי היו נקבעים אמצעי זהירות ובטיחות לשם נטרול אותם גורמי סיכון [כגון אי כלילת ניסוי הסירה באוהל אורט (בדומה ליריד ניו יורק, ומבלי לפגוע משמעותית במימוש מטרות האירוע בכלל ומבחינת אורט בפרט), קביעת מרחקי ביטחון לקהל, חיוב שימוש באמצעי מיגון המפריד בין הקהל הצופה לבין הניסוי, הטלת חובת פיקוח של מורה בצמוד לביצוע הניסוי, ועוד (ת/48)), כך שהחבלות היו נמנעות.
2516. באשר לקשר הסיבתי המשפטי, הרי שלנוכח תפקידו המרכזי, המשמעותי והמקיף ביותר של נאשם 7 בבטיחות יריד המדע ואוהל אורט, כמהנדס הבטיחות בפועל של האירוע; לנוכח אחריותו הבטיחותית המהותית והמקיפה במסגרת תפקיד זה, שהוטלה עליו מכוח התקנים, הנהלים והרישיונות הנדרשים על ידי הגורמים המאשרים; לנוכח אחריותו להכנת תכנית הבטיחות של יריד המדע ואוהל אורט, ועדותו כי במהלך עבודתו בחברת מסטרמן הוא ערך קרוב ל-100 תכניות בטיחות קודם ליריד המדע (פרוטוקול בעמ' 571-572); לנוכח ידיעתו כי צפויים להתבצע במסגרת היריד פעילויות אינטראקטיביות מול קהל, הדגמות, ניסויים ופרויקטים מדעיים על ידי תלמידים (קטינים), בפני קהל רחב, לא ידוע, לא מוכר, מתחלף, מזדמן, ורב גילאי, הכולל ילדים קטנים, ואשר מוזמן להתרשם מקרוב ולנסות בעצמו, במסגרת אירוע ציבורי רב משתתפים; לנוכח בחירתו להסתפק במסמכי היח"צ הכלליים שניתנו לו בלבד אף שידע כי הם אינם כוללים את המידע המלא והמפורט אודות הפעילויות שעתידות להתבצע במסגרת אוהל אורט, החומרים שעתיד להיעשות בהם שימוש וגורמי הסיכון העולים מהפעילויות, ולא טרח לדרוש ולוודא עם נאשם 6 והגורמים הרלוונטיים את קבלת המידע והנתונים הנכונים והמלאים; לנוכח מודעותו לגורמי הסיכון הנובעים ממאפייניו הייחודים של אוהל אורט בהיותו אירוע ציבורי רב משתתפים ייחודי; ולנוכח כך שהפעולות שנדרשו ממנו לצורך עמידתו בחובותיו לא דרשו ממנו להשקיע מאמץ מיוחד או לנקוט באמצעים מסובכים, כי אם בסך הכל למלא את תפקידו כמהנדס הבטיחות של האירוע – ניתן בהחלט לקבוע כי אדם סביר בתפקידו ובנתוניו של נאשם 7 ובנסיבות העניין היה צריך לצפות את התרחשות התוצאה.
הטענות לניתוק הקשר הסיבתי בשל התערבותו של גורם זר
2517. בסיכומיו טען נאשם 7 כי גם אם יידחו טענותיו לעניין הפרתו את חובות הזהירות החלות עליו, יש מקום לקבוע שמספר גורמים מנתקים את הקשר הסיבתי שבין מעשיו ומחדליו לבין הנזק שנגרם לנפגעי העבירה הקטינים.
2518. כזכור, בכדי לבחון האם התערבותו של גורם זר יש בה כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין התנהגות הגורם לבין תוצאותיה, יש לבחון האם האדם הסביר בנסיבות העניין יכול וצריך
2519. --- סוף עמוד 400 ---
2520.
2521. היה לצפות מראש את התערבותו של הגורם הזר, וזאת גם אם מעשיו של הגורם הזר נעשו ברשלנות חמורה, בפזיזות או במתכוון.
2522. נאשם 7 טוען כי יש לקבוע שהקשר הסיבתי בין התנהגותו לבין הנזק שנגרם לנפגעי העבירה הקטינים נותק בשל "...ההסתרה המכוונת אודות החומרים המסוכנים הצפויים להיות בשימוש במהלך ניסוי סירת הקיטור." [הדגשה במקור, י.ג.] (סיכומי נאשם 7 בעמ' 26), ולאור כך ש"מי מ'אנשי אורט' הכשיל אותו בביצוע עבודתו עת הסתיר הימנו מידע קרדינלי, אך משום שהיה ברור כי ידיעת הנאשם אודות שימוש באש גלויה באוהל ארעי עלולה לטרפד את הוצאת ניסוי סירת הקיטור לפועל (כפי שאירע בניו יורק)." (סיכומי נאשם 7 בעמ' 26). לטענתו, "המהנדס לא היה אמור לצפות שהמפיק יוטעה במכוון על ידי 'אנשי אורט' ולא היה אמור לחשוד שהמפיק מעביר לו מידע חלקי." [הדגשות שלי, י.ג.] (סיכומי נאשם 7 בעמ' 26), וכי הוא ציפה שנאשם 6 "...יערוך את מלוא הבירורים האפשריים מול מארגני האירוע, בכדי שיוכל להעביר לו את מלוא האינפורמציה לה זקוק לצורך עריכת תכנית בטיחות, לרבות שימוש בחומרים מסוכנים במהלך האירוע." (סיכומי נאשם 7 בעמ' 26).
2523. מדובר בטענה שנטענה בעלמא, ללא כל ביסוס ראייתי, ובאופן המנוגד לחלוטין לראיות ולעדויות שהובאו בפני. מהראיות עלה במפורש כי לא רק ש"אנשי אורט" לא הסתירו במכוון את המידע אודות האש והכוהל מנאשם 7, אלא שככל שנאשם 7 היה מבצע את תפקידו כמהנדס הבטיחות של האירוע כנדרש, ועומד בחובות הזהירות המוטלות עליו לאור תפקיד זה - קרי, הוא היה מברר ודורש באופן אקטיבי את הפירוט המלא והמדויק של התכנים והפעילויות שעתידים להתבצע במסגרת אוהל אורט, האביזרים והחומרים בהם עתיד להיעשות שימוש, וטיב הסיכונים שעלולים להתהוות באוהל אורט - הרי שכל המידע היה נמסר לו והוא היה יודע אודות השימוש באש הגלויה ובכוהל באוהל. בשים לב לעדויות ולמסמכים וכן למטרתו המרכזית השיווקית-מיתוגית של האירוע עבור "אורט", ולנוכח הניסיון הקודם ביריד ניו-יורק (שם הוסר הניסוי מרשימת הניסויים לביצוע בסופו של דבר), אין כל בסיס לטענה כי אנשי אורט הסתירו במכוון את קיומו של ניסוי הסירה על מנת שביצועו לא ייפסל על ידי הנאשמים 6 ו-7, שכן ברי כי אילו נאשמים 6 או 7 היו דורשים מאנשי אורט לבטל את ביצוע הניסוי או דורשים מהם לנקוט באמצעי בטיחות וזהירות שאורט אינה יכולה לעמוד בהם הניסוי לא היה מבוצע והיה מוחלף בניסוי אחר. על כן, מוטב היה לו טענה זו לא הייתה נטענת כלל.
2524. יתרה מכך, כזכור, חובותיהם של נאשם 7 ושל נאשם 6 הן חובות הדדיות ומשלימות, אשר הפרתן מצד אחד לא מונעת מהצד האחר לעמוד בחובותיו שלו, אשר הן נפרדות ומיוחדות לו. טענה לפיה התרשלות בביצוע חובת זהירות הדדית ומשלימה על ידי צד אחד יש בה כדי לנתק את הקשר הסיבתי אצל הצד האחר מנוגדת לשכל הישר, אינה יכולה להתקבל במסגרת מדיניות שיפוטית נכונה, והיא מרוקנת למעשה את חובות הזהירות המוטלות על שני הצדדים מכל תוכן. בהתאם לכך, הרי שבנסיבות העניין אין למעשה רלוונטיות למעשיהם של נאשם 6 ו"אנשי אורט" בעניינו של נאשם 7, ובוודאי שאין בהם כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין התנהגותו הרשלנית לתוצאות התאונה.
2525. לא מצאתי לקבל גם את טענתו של נאשם 7 כי התנהגותו של ט.ח. מנתקת את הקשר הסיבתי בעניינו (סיכומי נאשם 7 בעמ' 26-27).