460. אומנם בהודעתה השלישית במשטרה, מיום 27.11.14, וכן בפני, טענה נאשמת 3 כי במהלך ההדרכות היא הנחתה את התלמידים לשמור על מרחק "...בין מבצע הניסוי לבין הגיגית ובין הגיגית לבין הצופים." (ת/37 ש' 16-18, ש' 30-31 וש' 39-40; פרוטוקול בעמ' 408-409, בעמ' 440 ש' 3-5 ובעמ' 445-446), אך מנגד, בהודעתה השנייה במשטרה, ביום 02.04.14 ובסמוך מאוד לאירועים, נשאלה נאשמת 3 האם יש הוראות לגבי מרחק בטיחות מהגיגית, והיא השיבה: "לניסוי כפי שמתבצע על פי ההוראות אותן נתתי אין צורך לשמור מרחק מיוחד כאשר הדגש היחידי הוא לא לשים ידיים מעל הסירות" [הדגשות שלי, י.ג.] (ת/36 ש' 129-131; ת/37 ש' 30-31).
461. אף שנאשמת 3 ביקשה ליישב סתירה זו במסגרת עדותה בפני - בטענה כי בהודעתה במשטרה היא התייחסה למרחק בין מבצעי הניסוי לבין הניסוי עצמו וכי היא התייחסה ל"...מרחק מיוחד, זאת אומרת לא מרחק סטנדרטי שיש לשמור בניסוי, אלא מרחק מיוחד כמו למשל שקיים ניסוי שחלקים עפים" (פרוטוקול בעמ' 445-446) - לא מצאתי את הסבריה לסתירה זו כמשכנעים דיים, ועל כן אני סבור כי יש להעדיף את העולה בפשטות מהודעתה השנייה במשטרה, שניתנה בסמוך מאוד לאירועים.
462. חיזוק למסקנתי זו ניתן למצוא גם בהודעות ובעדויות התלמידים הקטינים שנכחו במקום התאונה בעת התרחשותה, לרבות ט.ח.. מההודעות ומהעדויות עולה בבירור כי במסגרת ההכשרה לביצוע ניסוי הסירה שהעבירה נאשמת 3 בהכשרת סינגלובסקי התלמידים לא הודרכו להקפיד על שמירת מרחק ביטחון כזה או אחר בין הקהל לבין ניסוי הסירה (ת/22 ש' 123-124; ת/24 ש' 98-99; ת/27 ש' 52-53 וש' 113-117; פרוטוקול בעמ' 34 ש' 1-3, בעמ' 36 ש' 28-32 ובעמ' 42 ש' 2-5).
463. אם כן, אני קובע שבמסגרת ההכשרה לביצוע ניסוי הסירה במסגרת הכשרת סינגלובסקי התלמידים לא הונחו לשמור על מרחק בטיחות של הקהל מהניסוי.
464. בנוסף לאמור, יש מקום לציין כי במסגרת ההכשרה גם לא הועברו לתלמידים הכשרות או הוראות המתייחסות להתמודדות במצב של שריפה, וזאת אף שהניסוי כלל שימוש באש גלויה ובכוהל (פרוטוקול בעמ' 42 ש' 10-20). כמו כן, לא הוסברו בנפרד ובמודגש סיכוני הכוהל כחומר דליק ומסוכן.
--- סוף עמוד 81 ---
דיון
רקע משפטי ונורמטיבי
עבירות הרשלנות
כללי
465. כידוע, עבירות הרשלנות ייחודיות בנוף הדין הפלילי. זאת, משתי סיבות: ראשית, הואיל ובניגוד לעבירות אחרות, מידת האשמה הנדרשת להרשעה בעבירות רשלנות פחותה מהאשמה הנדרשת להרשעה בעבירות רגילות, שכן אנו מניחים לטובת הרשלן שאם הוא היה מודע לסיכון הוא היה נמנע ממנו; שנית, העול שמטילות עבירות הרשלנות על הציבור גבוה יותר מאשר בעבירות מחשבה פלילית, שכן החובה המוטלת על האדם להימנע מביצוע מעשה או להשיג מידע נוסף קודם לביצוע המעשה, גבוהה מזו הנדרשת בעבירות מחשבה פלילית, שם האדם מודע והדרישה ממנו להימנע מהמעשה היא אלמנטרית וטבעית (ראה מרדכי קרמניצר "על הרשלנות בפלילים יסוד נפשי, יסוד עובדתי או שניהם גם יחד" משפטים כד 71 (תשנ"ד) (להלן: "קרמניצר – על הרשלנות"); מרדכי קרמניצר וחאלד גנאים הרפורמה בעבירות ההמתה (2019) – לאור עקרונות היסוד של המשפט ומחקר היסטורי והשוואתי פרק שביעי (2020) (להלן: "קרמניצר וגנאים - הרפורמה בעבירות ההמתה")).