2553. בחינת טענות הנאשמים למחדלי חקירה או למחדלי תביעה בעניינו מעלה כי אין המדובר כלל במחדלים, ואף אם מדובר במחדלים אין בהם כדי להביא לזיכוי מי מהנאשמים, לא מטעמים ראייתיים ולא מטעמי הגנה מן הצדק, ואף אין הצדקה לקבוע נקודתית כי מדובר במחדלים המצדיקים את חיזוק המשקל הראייתי של טענות ההגנה.
2554. כך, ראשית, הפעולות שנטען כי לא בוצעו על ידי היחידה החוקרת או על ידי המאשימה אינן פעולות חקירה בסיסיות החיוניות לביסוס יסודות העבירה, אינן פעולות חקירה שיש להן רלוונטיות לבירור האשמה, לגילוי האמת ולעשיית צדק, ואינן פעולות חקירה הנחוצות לבדיקת טענות הגנה הרלוונטיות לבירור האשמה. זאת, בעיקר לנוכח קביעתי כי "קו פרשת המים" לצורך בחינת רשלנות הנאשמים ממוקם בשלב האירועים הציבוריים ובפרט ביריד המדע בכיכר רבין, ומכיוון שמרבית הטענות השונות למחדלי החקירה לא נוגעות לשלב זה אלא לשלבים שקדמו לו. בנוסף, חלק מטענות ההגנה לא הועלו כנדרש כבר בחקירת המשטרה באופן שאפשר את בירורן כראוי. מכאן שאין המדובר כלל במחדלי חקירה או במחדלי תביעה. לכן, ככל שמי מהנאשמים ביקש להפנות לראיות ולעדויות מסוימות שאי איסופן על ידי המשטרה או הגשתן על ידי המאשימה אינו מהווה מחדל כאמור – יכול היה
2555. --- סוף עמוד 406 ---
2556.
2557. הוא לעשות כן במסגרת פרשת ההגנה, בדיוק כפי שנעשה בפועל ביחס לחלק מהסוגיות (מסמכים רבים בתיק הוגשו על ידי ההגנה ואף זומנו עדים מטעם ההגנה).
2558. שנית, אף אם התקיימו מחדלי חקירה או מחדלי תביעה שונים בעניינו, בחינת נפקותם הראייתית מעלה כי אין בהם כדי להצדיק את זיכויו של מי מהנאשמים, ואף אין בהם כדי להביא לחיזוק המשקל הראייתי של טענות ההגנה. לנוכח "קו פרשת המים" לבחינת רשלנותם של הנאשמים, ומיקוד טענות ההגנה למחדלי חקירה ותביעה בעיקר בשלבים שקדמו לשלב האירועים הציבוריים, הרי שמדובר במחדלים נקודתיים בסוגיות בעלות רלוונטיות וחשיבות משנית, ואשר אינם יורדים לשורשו של עניין בסוגיות מרכזיות המצויות בליבת המחלוקת. כמו כן, משקלם היחסי בתוך מארג הראיות הכללי והרלוונטי אינו משמעותי, והם אף לא גרמו ל"נזק ראייתי" ממשי למי מהנאשמים. מרבית הטענות למחדלי חקירה נוגעות לעדים שלהגנה יש קרבה אליהם או למסמכים שלהגנה יש שליטה עליהם, ולכן לא הוכח שנגרם כל "נזק ראייתי" ממשי, אף עם חלוף הזמן, והנאשמים היו חופשיים ומסוגלים להגיש את הראיות או לזמן את העדים שלטענתם היו רלוונטיים ונחוצים להגנתם. מכאן, שגם אין מקום להניח הנחה ראייתית לפיה אילו בוצעו הפעולות תוצאותיהן היו מחזקות ראייתית את טענות ההגנה, ואלי אף יש מקום להניח את ההפך בנסיבות אלו.
2559. בנוסף, ככל שהתקיימו מחדלי חקירה או תביעה בענייננו הם אינם חמורים ומשמעותיים, הם לא היו כרוכים בפגיעה חמורה בזכויות מי מהנאשמים, ובוודאי שאינם מאפילים על כל השיקולים הנוגדים, ועל כן אין כל מקום לקבוע כי ניהול המשפט או הרשעת מי מהנאשמים עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית ומצדיקים את זיכויים מטעמי הגנה מן הצדק.
2560. באופן ספציפי, נאשמת 2 ונאשם 5 טענו למחדל חקירה בכך שצבי אריכא, מי ששימש כמפמ"ר פיסיקה בעת הרלוונטית, הודה בפני שושי כהן שהוא מכיר את ניסוי הסירה, ושהיה מעורב ברמה כזאת או אחרת בוועדת ההיגוי של פרויקט המד"צים, לא נחקר במשטרה, וכך גם מר דוד סלע, מי שהיה המפמ"ר כשגובש פרויקט המד"צים (סיכומי נאשמת 2 בעמ' 12-13 סעיף 31; סיכומי נאשם 5 בעמ' 26-33). לטענתם מחדל זה הינו מהותי ופוגעני, וכי הוא שלל את האפשרות לקבוע שבניסוי הסירה טמון סיכון בלתי סביר.
2561. התייחסתי לטענה זו בהרחבה לעיל, במסגרת ניתוח עניינם של נאשמים 2 ו-4. למען הבהירות, אשוב ואציין, כי אינני סבור שמדובר כלל במחדל חקירה. אין המדובר בפעולת חקירה בסיסית החיונית לביסוס יסודות העבירה, וכן אין המדובר בפעולת חקירה שיש לה רלוונטיות לבירור האשמה, לגילוי האמת ולעשיית צדק, או בפעולה הנחוצה לבדיקת טענות הגנה הרלוונטיות לבירור האשמה. זאת, בעיקר לנוכח דברי הנאשם 4 בנוגע לאי ידיעת הגורמים ממשרד החינוך על פרטי הניסויים הקונקרטיים שבוצעו בפרויקט המד"צים, לנוכח קביעתי כי "קו פרשת המים" לצורך בחינת רשלנות הנאשמים ממוקם בשלב האירועים הציבוריים ובפרט ביריד המדע בכיכר רבין, ובשים לב לקביעותי בדבר ההבדלים המשמעותיים והדרמטיים בין נסיבות ותנאי ביצוע ניסוי הסירה בפרויקט המד"צים לבין נסיבות ותנאי ביצועו בשלב היציאה לציבור, ומשאיש לא טען שצבי אריכא, דוד סלע, או כל גורם מקצועי אחר ממשרד החינוך בדק ואישר את ביצוע הניסוי בנסיבות ובתנאי האירועים הציבוריים (ולמעשה הנאשמים אף אישרו שאנשי משרד החינוך לא אישרו קונקרטית את
2562. --- סוף עמוד 407 ---
2563.
2564. ביצוע הניסוי אפילו בפרויקט המד"צים). מכיוון שהבחינה הרלוונטית הנדרשת לשם הכרעה בשאלת נטילת הסיכון הבלתי סביר מצד מי מהנאשמים באירוע יריד המדע ובאוהל אורט אינה בחינת הסיכונים הטמונים בניסוי הסירה כשלעצמו, או אף בתנאי ונסיבות ביצועו בפרויקט המד"צים, אלא בחינתם בתנאי ובנסיבות יריד המדע ואוהל אורט, הרי שאי חקירתם של צבי אריכא, של דוד סלע או של כל גורם דומה בכיר אחר ממשרד החינוך אינה מהווה כלל מחדל חקירה בהקשר זה.
2565. אף אם אקבע כי מדובר במחדל חקירה הרי שבחינת נפקותו הראייתית מעלה כי אין בו כדי להצדיק את זיכויו של מי מהנאשמים, ואף אין בו כדי להביא לחיזוק המשקל הראייתי של טענות ההגנה. לנוכח "קו פרשת המים" לבחינת רשלנותם של הנאשמים, ומיקומה של הטענה דנן בשלבים שקדמו לשלב האירועים הציבוריים, הרי שמדובר במחדל נקודתי בסוגיה בעלת רלוונטיות וחשיבות משנית, ואשר אינו יורד לשורשו של עניין בסוגיות מרכזיות המצויות בליבת המחלוקת. כמו כן, משקלו היחסי בתוך מארג הראיות הכללי והרלוונטי אינו משמעותי, ואף לא הוכח שהוא גרם ל"נזק ראייתי" ממשי למי מהנאשמים. מדובר בעדים שלא הייתה כל מניעה להזמינם לעדות מטעם ההגנה ואף לא הוכח שנגרם כל "נזק ראייתי" עם חלוף הזמן בהקשר זה (גם במשטרה הדברים היו נמסרים בדיעבד). הנאשמים היו חופשיים לזמן את העדים לעדות מטעמם (ואף לשוחח עמם כרצונם טרם זימונם להעיד כדי לברר גרסתם) ומשבחרו שלא לעשות כן, לא יכולים הם לטעון שמדובר במחדל חקירה מהותי. מכאן, שאף אין מקום להניח הנחה ראייתית לפיה אילו בוצעה הפעולה תוצאותיה היו מחזקות ראייתית את טענות ההגנה, ואלי אף יש מקום להניח את ההפך בנסיבות אלו.
2566. זאת ועוד, אף אם מדובר במחדל חקירה הרי שהוא אינו חמור או משמעותי, הוא לא כרוך בפגיעה חמורה בזכויות מי מהנאשמים, ובוודאי שאינו מאפיל על כל השיקולים הנוגדים. על כן אין כל מקום לקבוע כי ניהול המשפט או הרשעת מי מהנאשמים על אף המחדל עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית ומצדיקים את זיכויים מטעמי הגנה מן הצדק.
2567. נאשמת 2 אף טענה בסיכומיה, באופן כללי, כי נגד חלק "מהמעורבים המרכזיים" באירוע לא ננקטו הליכי חקירה (עמוד 8, סעיף לז). ראשית, וככל שכוונת הנאשמת 2 למר יואל רוטשילד, אשר נחקר במשטרה אך לא זומן להעיד כעד במשפט מטעם המאשימה, ולגברת מירב אלקן, אשר לא נחקרה במשטרה, הרי שהתייחסתי לעיל בהרחבה לטענות אלו במסגרת ניתוח עניינם של נאשמים 2 ו-4.
2568. שנית, סבורני כי אין מדובר כלל ב"מעורבים מרכזיים" באירוע, וכי למעשה אין מדובר במחדל חקירתי או במחדל תביעתי. אין המדובר בפעולות חקירה בסיסיות החיוניות לביסוס יסודות העבירה, וכן אין המדובר בפעולות חקירה שיש להן רלוונטיות לבירור האשמה, לגילוי האמת ולעשיית צדק, או בפעולות הנחוצות לבדיקת טענות הגנה הרלוונטיות לבירור האשמה. זאת, לנוכח קביעתי כי "קו פרשת המים" לצורך בחינת רשלנות הנאשמים ממוקם בשלב האירועים הציבוריים ובפרט ביריד המדע בכיכר רבין, ומכיוון שמר רוטשילד והגברת אלקן לא לקחו חלק ממשי ולא היו בעלי תפקיד ידוע כלשהו, ובוודאי לא תפקיד מרכזי, ביריד המדע בכיכר רבין. כמו כן, קבעתי כי הראיה החשובה והרלוונטית לבחינת התכתבות ניו יורק ותובנות ניו יורק היא ההתכתבות עצמה, אשר
2569. --- סוף עמוד 408 ---
2570.
2571. הוגשה במלואה כראיה לכתוב בה, ואשר תוכנה מדבר בעד עצמו בבירור ובפשטות ואינו מצריך פרשנות, והיא מלמדת בבהירות על תודעת הנאשמים 2 ו-4 ובזמן אמת. לעומת זאת, כל שיכולות עדויות רוטשילד ואלקן להוסיף לגבי ההתכתבות הוא פרשנות בדיעבד, וזוהי פרשנות ללא רלוונטית ממשית לענייננו ומשקלה נמוך. בנוסף, את הודעתו של מר רוטשילד במשטרה, אשר הוגשה בהסכמה, ושבמסגרתה התייחס רוטשילד בדיעבד להתכתבות, ניתחתי בהרחבה לעיל וקבעתי כי היא מאולצת, מגמתית לטובת אנשי מפ"ה, ובלתי סבירה, ועל כן אין בה כדי לסייע לטענות הנאשמים או כדי לחזקן באופן כלשהו, ואין בה כדי לשנות מהתובנות הברורות והפשוטות העולות מההתכתבות עצמה, ואשר היו ידועות ומובנות לנאשמים 2 ו-4 בזמן אמת. בדומה, כפי שניתחתי בהרחבה לעיל, גם גביית הודעה במשטרה מגב' אלקן על פרשנותה את הדברים בהתכתבות בדיעבד לא הייתה רלוונטית להבנתם בזמן אמת, ולא הייתה הכרחית לצורך שפיכת אור על הכוונה מאחוריהם ועל הבנתם בזמן אמת על ידי הנאשמים 2 ו-4. בחינת כלל הכתוב בהתכתבות, על רקע הקשרה ונסיבותיה, מלמדת ללא ספק כי אין כל דרך להבין את התכתבות ניו יורק, אלא ככזו שהדליקה, או לכל הפחות הייתה חייבת להדליק, נורת אזהרה אצל המכותבים להתכתבות בדבר הסיכון הבטיחותי שקיים, או עלול להיות קיים, בביצוע ניסוי הסירה באוהל באירוע ציבורי רב משתתפים, וכי פרשנות בדיעבד למשמעותם הברורה של הדברים אין בה ולא כלום. יתרה מכך, כאמור, עיון בהודעתו של מר רוטשילד במשטרה מלמד כי הוא בכלל אמר דברים שונים ממה שההגנה מבקשת להסיק מהם בהקשר זה. לפיכך, אי זימונו של מר רוטשילד להעיד מטעם המאשימה ואי חקירתה של הגברת אלקן במשטרה אינם מהווים כלל מחדל חקירתי או תביעתי.
2572. שלישית, אף אם אקבע כי מדובר במחדל חקירה או תביעה הרי שבחינת נפקותו הראייתית מעלה כי אין בו כדי להצדיק את זיכויו של מי מהנאשמים, ואף אין בו כדי להביא לחיזוק המשקל הראייתי של טענות ההגנה. לנוכח כלל האמור בנוגע לחוסר הרלוונטיות של העדויות, אשר היו עוסקות, לכל היותר, בפרשנות בדיעבד לראיה החפצית מזמן אמת שהוגשה בהסכמה ומדברת בעד עצמה, הרי שמדובר במחדל נקודתי שמשקלו היחסי בתוך מארג הראיות הכללי והרלוונטי אינו משמעותי, ואף לא הוכח שהוא גרם ל"נזק ראייתי" ממשי למי מהנאשמים. מדובר בעדים שלא הייתה כל מניעה להזמינם לעדות מטעם ההגנה ואף לא הוכח שנגרם כל "נזק ראייתי" עם חלוף הזמן בהקשר זה (פרשנותו של מר רוטשילד, שממנה מבקשת ההגנה להיבנות, נמסרה כבר בהודעותיו במשטרה, שהוגשו בהסכמה). הנאשמים היו חופשיים לזמן את העדים לעדות מטעמם (ואף לשוחח עמם כרצונם טרם זימונם להעיד כדי לברר גרסתם), כפי שנעשה בנושאים אחרים, ומשבחרו שלא לעשות כן, מסיבותיהם, לא יכולים הם לטעון שמדובר במחדל חקירה או תביעה מהותי. מדובר בעדים שהינם, או שהיו, עובדי אורט, ועל כן להגנה יש קרבה אליהם ויכולת לזמנם לעדות בקלות. מכאן, שאף אין מקום להניח הנחה ראייתית לפיה אילו בוצעו הפעולות תוצאותיהן היו מחזקות ראייתית את טענות ההגנה, ואלי אף יש מקום להניח את ההפך בנסיבות אלו.
2573. זאת ועוד, אף אם מדובר במחדל חקירה או תביעה הרי שהוא אינו חמור או משמעותי, הוא לא כרוך בפגיעה חמורה בזכויות מי מהנאשמים, ובוודאי שאינו מאפיל על כל השיקולים הנוגדים. על כן אין כל מקום לקבוע כי ניהול המשפט או הרשעת מי מהנאשמים על אף
2574. --- סוף עמוד 409 ---
2575.
2576. המחדל עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית ומצדיקים את זיכויים מטעמי הגנה מן הצדק.
2577. נאשם 4 טען עוד כי המאשימה חדלה בכך שלא הגישה במסגרת ראיותיה את תיק רישוי העסקים של יריד ניו יורק (סיכומי נאשם 4 בעמ' 48 סעיף 79).
2578. ראשית, סבורני כי אין מדובר כלל במחדל חקירתי או במחדל תביעתי. אין המדובר בפעולת חקירה בסיסית החיונית לביסוס יסודות העבירה, וכן אין המדובר בפעולת חקירה שיש לה רלוונטיות לבירור האשמה, לגילוי האמת ולעשיית צדק, או בפעולה הנחוצה לבדיקת טענות הגנה הרלוונטיות לבירור האשמה. זאת, לנוכח קביעתי כי "קו פרשת המים" לצורך בחינת רשלנות הנאשמים ממוקם בשלב האירועים הציבוריים ובפרט ביריד המדע בכיכר רבין. על כן, הרלוונטיות של תיק רישוי העסק מיריד ניו יורק היא משנית, והנתון הרלוונטי בנוגע ליריד ניו יורק הוא התובנות שהיו בתודעתם של נאשמים 2 ו-4 בזמן אמת בין היתר בנוגע לתיק הרישוי בעקבות התכתבות ניו יורק. כאמור, על תובנות אלו ניתן ללמוד בבירור מהתכתובת בזמן אמת, שהוגשה במלואה. כמו כן, בשים לב להבדלים בין תנאי ונסיבות יריד ניו יורק לבין תנאי ונסיבות יריד המדע, ובשים לב לכך שהכללים והנהלים אינם בהכרח זהים בין ניו יורק שבארה"ב לבין תל אביב-יפו שבישראל, הרי שאף אם מתיק הרישוי מיריד ניו יורק היה עולה כי ביצוע ניסוי הסירה ביריד ניו יורק אושר (מהתכתבות ניו יורק עולה לכאורה דווקא ההפך) אין משמעות הדבר שניתן היה לבצע את הניסוי ביריד המדע בנסיבות ובתנאים שבהם הוא בוצע בפועל. זאת ועוד, בהתאם לעולה בבירור מתכתובות ניו יורק ומתובנות ניו יורק, יש להניח כי אף אם הניסוי אושר לביצוע ביריד ניו יורק האישור היה מותנה בקיום תנאי בטיחות מוגדרים וברורים, לרבות קביעת מרחקי בטיחות ודרכי אכיפה שלהם, התקנת אמצעי מיגון לקהל ועוד. לפיכך, לא מן הנמנע שאם הנאשמים היו פועלים במסגרת יריד המדע כנדרש, בהתאם לכל חובות הזהירות המוטלות עליהם, ובהתאם לסטנדרט ההתנהגות המצופה מהם, ביצוע ניסוי הסירה היה מאושר גם ביריד המדע, אך זאת רק לאחר מתן מענה בטיחותי מספק לכלל הסיכונים הקונקרטיים ביריד, כגון קביעת מרחקי בטיחות ודרכי אכיפה שלהם, התקנת אמצעי מיגון לקהל ועוד. לפיכך, אי תפיסת תיק רישוי העסקים מיריד ניו יורק ואי הגשתם לבית המשפט אינם מהווים כלל מחדל חקירתי או תביעתי.