482. התיקון נולד כחלק מהצעה רחבה יותר שמטרתה ליצור מדרג חדש של עבירות המתה. בדברי ההסבר לתיקון צוין, בין היתר:
"...מוצע לתקן את סעיף 21 לחוק בשני עניינים מרכזיים: ראשית, מוצע לנסח את התנאי של יצירת סיכון בלתי סביר כתנאי לקיומה של הרשלנות, הקבוע בסעיף 21(א)(2) לחוק, על דרך החיוב. התנאי האמור, המנוסח היום על דרך השלילה, נקבע בחוק העונשין (תיקון מס' 39) (חלק מקדמי וחלק כללי), התשנ"ד-1994 (ס"ח התשנ"ד,בעמ’348), אך לא קיבל ביטוי מספיק ביישומו של סעיף 21 לחוק בידי בתי המשפט. התיקון המוצע נועד להדגיש תנאי זה, כדי להביא לשינוי הרף הנורמטיבי הקיים, באופן שהאחריות ברשלנות תוטל רק במצבים שבהם דבק בהתנהגות העושה אשם חמור יותר המצדיק נקיטת הליכים פליליים.
שנית, מוצע לקבוע במפורש שהתנאי האמור של יצירת סיכון בלתי סביר יחול גם על עבירות התנהגות, ולא רק על עבירות תוצאה. לפי סעיף 21(א)(2) לחוק בנוסחו הקיים, התנאי של יצירת סיכון בלתי סביר עלול להתפרש ככזה שחל רק לגבי עבירות תוצאה, כך שבעבירות התנהגות אין צורך להוכיח שהסיכון הטמון בהתנהגות אינו סיכון סביר. ואולם בדומה לעבירות תוצאה, יש מקום לקבוע אחריות פלילית של רשלנות בעבירות התנהגות, רק במקום שבו העושה יצר סיכון בלתי סביר להתרחשות הסכנה.
דוגמה לעבירת התנהגות כזו היא העבירה של מעשי פזיזות ורשלנות, הקבועה בסעיף 338 לחוק העונשין... פרטי העבירה אינם כוללים תוצאה, אלא יצירת סיכון לחיי אדם. ראוי להרשיע נאשם בעבירה זו, כאשר היסוד הנפשי שלו הוא רשלנות, רק במקרה שבו הנאשם יצר במעשהו סיכון בלתי סביר." [הדגשות שלי]
(ראה ה"ח הממשלה, תשע"ו מס' 972, 166, בעמ' 168).
483. בית המשפט העליון טרם עמד על השפעות התיקון על רף הרשלנות הנדרש בעבירות הרשלנות ועל הפרשנות הראויה (רע"פ 6716/17 רונן מירז נ' מדינת ישראל (נבו 10.04.2018)). יחד עם זאת, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, נראה כי פרשנות הפסיקה בעניין זה, העולה מפסיקות בתי המשפט המחוזיים, נוטה לראות בתיקון 126 משום הבהרה מחדדת של דרישת סעיף 21(א)(2) לחוק העונשין ללא שינוי מהותי (עמדתו של כב' השופט וינוגרד בעפ"ת (מחוזי י-ם) 41847-04-18 יוסף כהן נ' מדינת ישראל (נבו 25.12.2018)), או לכל היותר שינוי לדרגת הביניים שבין דרישה "...שהאפשרות... לא היתה בגדר הסיכון הסביר" עובר לתיקון, לבין "יצר במעשהו סיכון בלתי סביר" שהוצע בנוסח הראשוני להצעת החוק (ושאליו מתייחסים דברי ההסבר) (ראה לעניין זה את ניתוחה של כב' השופטת ברלינר בע"פ 38835-08-16 רונן מירז נ' מדינת ישראל (נבו 05.07.2017)).