עילה מס' 2 – פעולות שעשו גנדלמן והעיריה לנטילת עבודות שכבר נמסרו לביצוע התובעת והעברתן לקבלנים אחרים במחירים יקרים יותר
25. עת גנדלמן נבחר לראשות העיריה, התובעת הייתה מצויה בעיצומו של משא ומתן עם פקידים בכירים בעירייה, בכל הנוגע להסדרת החוב הכספי ותשלום דמי החשת הקצב, ואף הביאה את דבר קיום החוב לגנדלמן. לא רק שגנדלמן לא סייע לפתרון העניין אלא העמיק את המשבר בכך שהביא לכך שמהתובעת ניטלו פרויקטים שכבר הועברו לביצועה ו/או החלו טרם בחירתו לתפקיד ראש העיריה. הסלמת המצב אילצה אז את התובעת להגיש את התובענה הכספית.
26. התובעים בסיכומיהם הסתמכו על עדויותיהם של יצחק מייזל (מהנדס) ולומקה אקרון, שחיזקו את טענות התובעים לעניין העברת עבודות מידי התובעת לקבלנים אחרים, לרבות עבודות שהתובעת כבר החלה בביצוען. דוגמאות של פרויקטים שהופסקו באמצע: בית ספר עמל; בית ספר גלאור.
27. התובע טען בתצהירו ובעדותו, כי מסירת העבודות לתובעת החל מיום 22.4.13 ובחודשים לאחר מכן, הייתה חלק מ"תכנית קימלדורף", שבמסגרתה התכוון קימלדורף לשלם לתובעת את חוב העיריה כלפיה (באמצעות הוצאות המנות עבודה חדשות ש"יעמיסו" סכומים עודפים לשם כך). אין מחלוקת, כך נטען, כי ישנם פרויקטים שנמסרו לביצוע התובעת החל מיום 22.4.13 ונלקחו ממנה ביום 1.1.14, כחודשיים לאחר כניסת גנדלמן לתפקיד ראש העיריה. יש לראות את נטילת הפרויקטים על רקע כוונת גנדלמן להיפטר מיד מהתובעים ומכל קשר עמם, בכל מחיר.
עילה מס' 3 – החלטת ועדת השלושה בעירייה (9.3.14), מיד בסמוך לאחר הגשת התביעה הכספית, לפסול את זכיית התובעת במכרז לבניית גני ילדים
28. העיריה הוציאה את פרויקט הקמתם של שלושה גני ילדים לניהולה של החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ (להלן: "משכ"ל"). התובעת נמנתה אז על זכייניות משכ"ל והיתה מחויבת להשתתף בנוהל הצעת מחיר. הגוף האחראי בעירייה לבחירה בהצעת המחיר הזוכה מכונה "ועדת השלושה", והוא הורכב ממנכ"ל העירייה, היועצת המשפטית לעירייה וגזבר העירייה.
29. יום לאחר התכנסות ועדת השלושה נודע לתובעת כי הצעתה לא נבחרה, חרף העובדה שהיתה זולה יותר מההצעה הזוכה, ב- 579,622 ₪. במכתב העיריה מיום 13.3.14 נכתב כי בהתאם לדין, ועדת השלושה בחרה בהצעה הכשרה הזולה ביותר. היינו, כך נטען בסיכומים, לאחר שמונה שנים של עבודה רציפה עבור העיריה נמצאו התובעים כ"לא כשרים" וכ"פסולים" עבור ועדת השלושה, משום שאולצו להגיש תביעה כספית מוצדקת.
30. החלטת ועדת השלושה התקבלה בשל דרישתו האישית של גנדלמן, "ליירט" כל פרויקט פעיל או פוטנציאלי שנקשר לתובעת, על מנת לפגוע בתובעת חזק ככל הניתן. כפי שעולה משתי החלטות אחרות של ועדת השלושה, לגבי שני פרויקטים בהיקף כספי דומה הוועדה בחרה, לאקונית, במציע שנתן את ההצעה הזולה ביותר. הפערים בין ההצעה הזוכה לבין ההצעה שאחריה היו קטנים הרבה יותר לעומת נסיבות הפרויקט נשוא הצעת המחיר שתואר בסעיף 29 לעיל. כלומר, אלמנט המחיר היה המדד היחידי לבחירה בהצעה הזוכה, ולא נערך כל דיון בעניין.
31. נוכח השתלשלות העניינים כמתואר לעיל, נאלצה התובעת להגיש עתירה מנהלית ובקשה לצו ביניים (עת"מ (חי') 30185-03-14) [פורסם בנבו]. בית המשפט לעניינים מנהליים דחה ביום 8.4.2014 את העתירה נוכח הנימוקים המנהליים שהושמעו בפניו וכן נוכח אופי ניהולה של עתירה מנהלית (דיון יחיד ללא חקירת עדים וכו'). אולם, טוענים התובעים, ביום 8.4.2014 לא יכול היה לדעת בית המשפט לעניינים מנהליים, מהי האמת העובדתית מאחורי טענות העירייה דאז.
32. כיום ניתן לקבוע כי ועדת השלושה הוליכה שולל בנימוקיה את בית המשפט המנהלי, משנימוקיה ונימוקי העירייה בעתירה המנהלית נמצאו מופרכים וחסרי ביסוס בתום בירורה של התובענה הכספית, ובוודאי שנסתרו אחד לאחד.
33. עצם העובדה שניתן פסק דין אשר לא מצא פגם מנהלי בנימוקי העירייה ו/או ועדת השלושה, אינה אומרת בהכרח כי לתובעת לא עומדת עילה נזיקית כלפי העירייה, בגין אותו אירוע ממש, בשל ראיות וממצאים הקיימים נכון למועד הגשת התובענה דנן ואשר לא היו קיימים ביום 8.4.14, מועד הדיון בעתירה המנהלית. ראיות וממצאים אלה מפורטים בפסק הדין בתביעה הכספית, במסגרתו נמתחה ביקורת חריפה על העירייה בגין התנהלות חסרת תום הלב כלפי התובעת.
34. שלושת חברי ועדת השלושה מעלו באמון הציבור ותפקידם ופעלו בדווקנות ובעקשנות למילוי תכניתו והוראותיו של גנדלמן לפסילת התובעת, עת ידעו היטב מפאת הגדרת תפקידם כי לא דבק רבב בהתנהלות התובעת. הגזבר בועז חריף הודה בפני יוסי חסון כי העירייה עוולה כלפי התובעת בצורה בוטה.