פסקי דין

דנפ 1062/21 יונתן אוריך נ' מדינת ישראל - חלק 4

11 ינואר 2022
הדפסה

9. השופטת ברון הצטרפה לעמדתו של השופט הנדל מנימוקים דומים, אך הדגישה כי לשיטתה יש צורך להכריע בענייננו בשתי השאלות שהתעוררו (אופן הדיון בבקשה וקיומה של זכות השגה) – שכן שאלת קיומה של זכות השגה "קשורה בטבורה באופן ההתדיינות בבקשה עצמה" (פסקה 4 לחוות דעתה). השופטת ברון הוסיפה וקבעה כי היעדר ההסדרה בפקודה ביחס לסדרי הדין בבקשה לצו חיפוש, מעיד על הסדר שלילי לפיו דיון בבקשה לצו חיפוש בחומר מחשב יתקיים במעמד צד אחד ולפיו על החלטה זו לא עומדת לנחקר כל זכות ערר או ערעור. עם זאת, השופטת ברון הותירה בצריך עיון את השאלה אם ניתן להעלות טענות בנוגע לצו החיפוש במסגרת בקשה להחזרת תפוס.

--- סוף עמוד 8 ---

רקע עובדתי והשתלשלות ההליכים בעניין אוריך

10. ביום 4.9.2019, הגיש מר שלמה פילבר – עד מדינה בת"פ (מחוזי י-ם) 67104-01-20 (במסגרת הפרשה המכונה "תיק 4000") – תלונה כנגד יונתן אוריך, עופר גולן, יוסי שלום וישראל איינהורן (להלן: המבקשים בדיון נוסף אוריך או המבקשים), שהיו בעת ההיא יועציו של חבר הכנסת (אז ראש הממשלה) בנימין נתניהו – בגין הטרדתו בסמוך לביתו. בעקבות הגשת התלונה נחקרו המבקשים במשטרה. במהלך החקירה בוצע חיפוש בטלפונים הניידים שלהם, לרבות ביצוע מספר "צילומי מסך" מהטלפונים. חיפושים אלה נערכו בנוכחותם של המבקשים ולאחר שהתקבלה הסכמתם לכך, אך מבלי שהוצא צו חיפוש במכשירים בהתאם לסעיף 23א(ב) לפקודה, ומבלי שהובהר למבקשים כי הם רשאים להתנגד לחיפוש וכי התנגדות זו לא תיזקף לחובתם.

ביום 29.10.2019 הגישה המשטרה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו בקשה לצווי חיפוש בטלפונים הניידים של המבקשים, בהתאם לסעיף 23א לפקודה. כעולה מהחלטת בית משפט השלום בעניין זה, המשטרה הביאה לידיעת המבקשים את דבר הגשת הבקשה; הם הביעו את התנגדותם לה; והתנגדותם הובאה לידיעת בית המשפט על ידי המשטרה. בעקבות זאת, ביום 30.10.2019 קיים בית המשפט (השופט ע' מסארווה) דיון בבקשה במעמד הצדדים, ובסופו קיבל את הבקשה, תוך שצוין כי "אכן נפלו מספר פגמים בהתנהלות היחידה החוקרת", ובמיוחד בהתנהלות המשטרה ביחס למבקש 2, עופר גולן, אשר נדרש לשוב לרכבו בליווי משטרתי על מנת להביא את המכשיר, באופן המלמד על "תכנית חקירה שכוונה מראש לחדירה למכשיר" מבלי שניתן צו שיפוטי. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי השיקולים העומדים מנגד – קרי, האינטרס הציבורי במיצוי החקירה ובחקר האמת – גוברים על הפגמים בהתנהלות המשטרה וכי הצווים שהתבקשו "מציעים חיפוש 'כירורגי' ומוגדר, תחת פיקוח שיפוטי צמוד".

עמוד הקודם1234
5...117עמוד הבא