יש כיום שאלות ברומו של עולם כמו: מכבי או הפועל, קפה או תה, קולה או פפסי. אבל מזה שנים, אחת הבסיסיות שבהן הייתה תמיד – אפל או אנדרואיד? אם תשאל משתמשי אפל שרופים, אין כמו חוויית המשתמש של אפל ואין שום כוח בעולם שיגרום לכם להחליף את העיצוב ופונקציונליות של אפל בחברה אחרת. אבל אם תשאל משתמשי אנדרוריד נאמנים, הם יהיו מוכנים לכרות את ידם השמאלית לפני שיחליפו את החופש שבמערכת הפתוחה של אנדרואיד בקופסא הסגורה של אפל. התאימות שבין מוצרי אפל והחופשיות שבמוצרי אנדרואיד הם חלק כה מהותי ב DNA של החברות, שהם מהווים מרכיב עיקרי בחוויית המשתמש ובבחירת הלקוחות. אבל מה קורה כאשר גוף ממשלתי מחליט לתבוע חברה מסחרית ולדרוש ממנה לשנות את מהות החברה עצמה ולשנות את השוק כולו בהינף יד?
ב-21 מרץ, 2024, הגיש משרד המשפטים האמריקאי תביעה כנגד אפל העולמית אשר עשויה, אם תצליח, לשנות את הרעיון הבסיסי העומד במרכז מהותה של חברת אפל והמכווין את פעילותיה ברחבי העולם ותחייב אותה לשנות את דרכיה בצורה אשר תשנה לחלוטין את שוק הטלפונים החכמים העולמי. התביעה למעשה מאשימה את אפל ביצירת מונופול בלתי חוקי על ידי כך שהיא הופכת את מכשיריה למערכת סגורה, המקשה על משתמשים לעבור למוצרים של חברות מתחרות ומציבה חסמים גבוהים בפני מפתחי אפליקציות ומפתחי טכנולוגיה על מנת למנוע תחרות בשוק. בעוד שהתביעה היא במהותה תביעת הגבלים עסקיים סטנדרטית, הייחוד שלה במקרה זה הוא שהיא באה בניגוד וקוראת תיגר על עצם זהותה של אפל והמודל העסקי שלה מיומה הראשון, וזה שמהווה את הבסיס להצלחתה, המבוסס כולו, באופן גלוי, מוצהר ואפילו גאה, על יצירת אינטגרציה מלאה בין מערכת סגורה של מוצרים משלימים וחוויית משתמש ייחודית למכשיריה בלבד.
התביעה של משרד המשפטים האמריקאי באה לאחר שב-04 מרץ, 2024, קנס האיחוד האירופאי את אפל בסכום עתק של 1.8 מיליארד יורו בהמשך לתלונת מפעילת אפליקציית ספוטיפיי שענקית הטכנולוגיה ניצלה את מעמדה בשוק כדי למנוע מלקוחות לקבל מידע על אפשרויות מוסיקה זולות יותר הזמינות מחוץ למערכת אפל, וזאת כדי לשמור על מעמדה ונתח השוק שלה. גם מדינות כמו אוסטרליה ויפן הודיעו בשנים האחרונות שהן שוקלות חקיקה חדשה שתחייב את אפל לשחרר את אחיזתה המונופוליסטית ב AppStore ותחייב אותה לפתוח את הדלת בפני מפתחי אפליקציות חיצוניות.
לכאורה, גם בישראל יכולה רשות התחרות, או כל אדם אשר לגישתו נפגע מפעילותה המונופוליסטית של אפל, לרבות מפתחי אפליקציות אשר נתקלו בחסמים לכניסה לחנות האפליקציות של אפל, לנצל את הגל ולהגיש תביעה (לרבות תביעה ייצוגית) כנגד אפל. בדומה לחוק הפדרלי האמריקאי על פיו נתבעת אפל, גם חוק התחרות הישראלי , נועד לעודד תחרות חופשית ולמנוע מחברות להטיל מגבלות מלאכותיות ולא נדרשות שיגבילו את הכלכלה המקומית. אולם, בעוד התביעה מגדירה את אפל כמונופול בשוק הטלפוניה בהתאם להגדרת מונופול בחוק האמריקאי המבצע בדיקה איכותית מהותית לבחינת כוח השוק של חברה מסויימת הרי שבחינת הגדרת מונופול בחוק התחרות הישראלי נבחנת לפי שליטה ביותר מ 50% מהשוק באופן מכני-סטטיסטי. עוד, בניגוד לחוק האמריקאי, על מנת שרשות התחרות תחיל על חברה את המגבלות החלות על מונופולין או תפתח בהליכים כנגד תאגיד אשר לא פעל בהתאם למגבלות כאמור, נדרשת הצהרה דקלרטיבית קודמת על התאגיד בתור מונופולין.
בנוסף, ובאופן נפרד מאפל באופן ספציפי, עולות שאלות מהותיות הן לבעלי חברות טכנולוגיות וותיקות והן למקימי חברות סטארט אפ לגבי מהות החברות שהם מקימים והמודל העסקי-אסטרטגי שהם מבקשים לבנות לעצמם. כאשר, מחד, לא ניתן להתעלם משווי השוק האסטרונומי אשר יצר לאפל המודל העסקי הייחודי אולם מנגד, הוא השאיר אותה חשופה לתביעות ענק בשל התנהגות מונופוליסטית ופגיעה בתחרות אשר סביר כי ישנו לחלוטין את פני החברה בעתיד הקרוב לבוא. כך או כך, על תנאי השירות של המוצר או האתר חשוב מאוד לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין בעל ניסיון הן בתחום הטכנולוגי והן בתחום ההגבלים העסקיים.