· לשיטת המדינה – לאחר שדחינו את טענתה כי ההגנה בסעיף אינה חלה בתקופת הטיפולים – יש לקרוא את הסעיף בדרך הבאה (מילים לא מודגשות מחליפות את המקור או נוספו על המקור; סוגריים מרובעים משקפים את חלוקת המשפטים; הדגשות הוספו):
"הוראות פסקה (1) יחולו גם על עובדת או עובד שלא נעדרו מעבודה, [בתקופת הטיפולים כאמור באותה פסקה], או [במשך תקופה של 150 ימים לאחר מועד תחילת טיפולי הפוריות או טיפולי ההפריה החוץ-גופית, לפי המאוחר...]"
דהיינו, התיבה "לפי המאוחר" מתייחסת אך ורק לשתי תקופות-המשנה של ההליך הטיפולי.
· לשיטת העובדת יש לקרוא את הסעיף כך:
"הוראות פסקה (1) יחולו גם על עובדת או עובד שלא נעדרו מעבודה, [בתקופת הטיפולים כאמור באותה פסקה], או [במשך תקופה של 150 ימים לאחר מועד תחילת טיפולי הפוריות או טיפולי ההפריה החוץ-גופית], לפי המאוחר..."
דהיינו, התיבה "לפי המאוחר" מתייחסת לתקופת הטיפולים ולתקופת 150 הימים בכללותה.
· לפי האפשרות השלישית יש לקרוא את הסעיף כך:
"הוראות פסקה (1) יחולו גם על עובדת או עובד שלא נעדרו מעבודה, [בתקופת הטיפולים כאמור באותה פסקה], או [במשך תקופה של 150 ימים לאחר מועד תחילת טיפולי הפוריות] או [במשך תקופה של 150 ימים לאחר מועד תחילת טיפולי ההפריה החוץ-גופית], לפי המאוחר..."
דהיינו, התיבה "לפי המאוחר" מתייחסת הן לתקופת הטיפולים והן לשתי תקופות-המשנה של ההליך הטיפולי.
--- סוף עמוד 32 ---
64. אילו היו עומדים לפנינו פירושי העובדת והמדינה בלבד, היה מקום לדידנו להעדיף את פירוש המדינה. ראשית, ייחוס התיבה "לפי המאוחר" לאחת משתי התקופות הנוגעות להליך הטיפולי ונמנות בימים (150 ימים) מסבירה בצורה ברורה את היחס בין שתי תקופות אלה, בעוד שלפי פירוש העובדת אין כל הוראה לגבי היחס בין שתי תקופות אלה באופן שמותיר את הסעיף עמום מדי (מעבר לעמימות העולה ממילא מלשונו). הדבר לא סביר בעינינו. שנית, דברי יועמ"שית הוועדה, שעִמם הסכים יו"ר הוועדה, חה"כ חיים כץ, תומכים בעמדת המדינה. נזכיר את הדברים[49]:
"נועה בן שבת: רק עוד הבהרה אחת. אנחנו מדברים על הגנה של 150 ימים לאחר מועד תחילת טיפולי הפוריות או טיפולי הפריה חוץ גופית, לפי המאוחר. הכוונה היא שאם העובדת קיבלה בהתחלה טיפולי פוריות ואחר כך נדרשת לקבל את טיפולי ההפריה החוץ גופית, ההגנה ניתנת לה 150 ימים מיום שהתחילה את טיפולי ההפריה החוץ גופית, זאת אומרת, המועד המאוחר מבין המועדים האלה. שיהיה ברור למה אנחנו קובעים את ההוראה הזאת.