במילים אחרות – הדרך היחידה להסביר דמם שגדל תוך מספר ימים בודדים מהגיעה של התובעת ללניאדו (שאז הדמם לא אובחן כלל) לגודל של 5.5 ס"מ יומיים לאחרי כן, ו 10 ס"מ בעת ביצוע הניתוח בבלינסון כעבור יום נוסף הוא אך ורק בועית אויר שנתקלה במערכת הסינון הריאתית הכושלת וגרמה לנזק הנזכר.
52. יודגש - אינני מתעלם מכך, שד"ר קורצקי, מומחה בית משפט, לא נתן משמעות רבה לקשר בין עלפון לבין תסחיף, וסבר בחוות דעתו כי ההתעלפות וכן הזרם הפתאומי שהרגישה התובעת הורתם בתגובה לעירוי (עמ' 99 ש' 32-35 לפר'). אלא, שכאמור, עיקר טענתו כנגד קיומה של אמבוליה מוחית כתוצאה מעירוי רשלני
--- סוף עמוד 31 ---
הורתה בכך שלסברתו התסמינים לאמבוליה מוחית לא הופיעו אצל התובעת מיד עם מתן העירוי. וכך העיד לעניין זה -
"ש. אתה יוצא מנקודת הנחה שיש פה דלקת קרום המוח?
ת. כן. וזה לא מתאים לתסחיף ואני אומר שזה מתאים יותר לדלקת קרום המוח. תסחיף זה מופיע מיד. ואני מצטט ממאמר שמדבר על תסחיף (תסחיפי האוויר הם יותר בילדים כי המוח שלהם קטן יותר וצריך כמות גדולה). במאמר יש סיפור שהיה מקבל עירוי בבית והאמא שם התבלבלה ונכנס אויר למערכת ואני מדגיש שכתוב ברגע שזה קורה התגובה היא מיידית לתסחיף אוויר. הייתה לו חולשה בגוף והופיעו סימנים נויירולוגיים באופן מיידי. הייתה לו חולשה בגוף. מנגנון התסחיף שנכנס אויר למערכת במקום דם. המוח לא יודע לקחת רק את הדם וכאילו המוח לא מקבל אספקת חמצן במקום שיש אוויר. ולכן ההיגיון מבחינה רפואית מיד קורה פה נזק, כי המוח לא מקבל אספקת חמצן ולכן הוא מגיב מיידית וזה לא משהו שקורה אחר כך אלא מיידית כאן ועכשיו. וזה כאילו נסתם כלי הדם כי מופיע אויר במקום התזונה שלו. אם היה לנו פה תסחיף חמצן האירוע היה צריך להיות מיד ולא אחר כך. במקרה שלנו אחר כך הופיעה החולשה ביד וזה היה תהליך מתמשך. וכל הנזק שקרה אחר כך היה צריך להופיע מיד עם העירוי וזה לא קרה. וזה לא הגיוני מבחינת המנגנון ואיך צריכה להיות התסחיף. כשמסתכלים על החלק הקליני שלו יש את כל הסיפור, מחלת חום, שינויים קוגנטיביים ובהתנהגות, סימנים נוירולוגים והתקפים אפילפטיים" (עמ' 101 שורות 3-12 ).
אלא שדומה כי ד"ר קורצקי התעלם בקביעותיו הנזכרות מרשומות רפואיות רבות המלמדות על קיומם והתפתחותם של סימנים נוירולוגים אצל התובעת מיד או בסמוך לאחר קבלת העירוי. כך הוא מתעלם מתלונות התובעת שתועדו כאמור בין השעה 18:10 ל- 18:35, מיד ובסמוך לאחר מתן העירוי, על תחושת זרם בגוף, נימול וחוסר שליטה באיברים, לצד העלפון מיד לאחר העירוי. כך במסמך הקבלה למחלקה פנימית (ת/28) נרשם "במחלקה התלוננה על זרם בכל הגוף, תחושת נמלים בגפיים, חוסר שליטה על רגליים" וכבר באותו ערב אחר העירוי מצוינת אנמנזיה סיעודית בקבלה (ת/30) אשר מולאה ע"י האחות רק בשעה 1:00 בלילה, שם נרשם כי התובעת מרותקת למיטה, אינה מבינה ואינה מדברת, אינה שולטת על סוגרים. וברישום האחיות מהלילה של ה- 28.10.10, יום מתן העירוי, מתועד ללא ציון שעה (ת/32): "מצב הכרה- מעורפלת, מצב מנטלי- לא מתקשרת, ניידות- מרותקת, שתן- טיטול. ל"ד 141/90 דופק 104, בוצעה רחצה ושינוי תנוחה, החולה פרכסה, דווח לרופא קיבלה ע"י רופא IV.DORMICOM שתן בטיטול." (ה.ש – צ.ו).