במוצג 54 – "המטומה כחולה-ורדה בקרסול רגל שמאלית"
במוצג 55 – רגל שמאל בקרסול סימן כחול ורוד"
במוצג 60 – "ברגליים הימטומות"
ודוק, לטענת התובעת ובנה רגליה נקשרו למיטה על מנת שלא יחבטו במסגרת המיטה אך הדבר לא נרשם כלל ברשומות הרפואיות, דבר שיש בו ללמד על רשומות חסרות (לרבות החוסר ברישום שבין השעה 18:30 לשעה 23:00 לערך עת העברתה של התובעת למחלקה הפנימית). מיד אומר כי עדויות התובעת ובנה לעניין זה נשמעו אמינות בעיניי ואינני סבור כי פרט עובדתי זה הומצא על ידם.
54. ד"ר קרני הודה בחקירתו כי המיבליסמוס, תופעה של זריקת היד והרגל באופן פתאומי, אינה אופיינית לדלקת קרום המוח אלא דווקא מאפיינת אירוע מוחי, כך בעמ' 65 לפר' הוא מעיד כי -
"ש. אתה יודע מה זה המיבליסבוס?
ת. זה הפרעת תנועה של היד או הרגל שיכולה להיזרק בצורה פתאומית. יד ורגל, אך בדרך כלל זה יד.
ש. תסכים איתי שהמיבליסמוס לא אופייני לדלקת קרום המוח?
ת. לא " (עמ' 65 ש' 6-10 לפר')
ולשאלת בית המשפט המשיך ד"ר קרני והבהיר –
ש.ת. המיבליסמוס קורה בפגיעה באזור מסויים בגרעיני הבסיס במוח. זה לא אבחנה שמבוססת על איזה ממצא אוביקטיבי, השאלה אם זה חוזר על עצמו וזה עקבי וזו תופעה קיימת, אלא מישהו שכל הזמן שוכב במיטה.
ש. התופעה הזו יכולה להיות תוצאה של אירוע מוחי?
ת. כן " (הדגשה שלי – צ.ו; עמ' 65 ש' 13-18 לפר').
אמור מעתה, בין התסמינים שנמצאו אצל התובעת נראה כי התזוזות הלא רצוניות והחריגות של רגליה, אינן מאפיינות כלל דלקת קרום המוח אלא דווקא תסמינים המתאימים לאירוע מוחי כזה או אחר.
--- סוף עמוד 34 ---
55. מכל מקום, אנו רואים כי, בניגוד לסברת מומחה בית המשפט ומומחי הנתבע, הסימנים הנוירולוגים התקיימו אצל התובעת מיד ובסמוך אחר העירוי דבר שיש בו לעמעם את מסקנות מומחי הנתבע ומומחה בית המשפט שהסתמכו על מצב של התפתחות הדרגתית של סימפטומים, דבר שאינו תואם, לסברתם, מצב של אמבוליה מוחית.
אך אוסיף ואומר מעבר לכך - גם אם ימצא שאכן הייתה הדרגתיות מסוימת בתופעות הנוירולוגיות אצל התובעת, עדיין אין בכך לשלול את המהלך של תסחיף אויר שהביא לפגיעה מוחית מסוימת, שכן אין לדמות תסחיף של קרישי דם מוצקים הגורם לאירוע מוחי מיידי לתסחיף של בועת אויר, כפי שהובהר הבהר היטב ע"י פרופ' ירניצקי בחוות דעתו המשלימה –
"הטענה על כך שהיינו צריכים לצפות להתפתחות מיידית של החסר הנוירולוגי במצב של תסחיף, כפי שטוענים גם ד"ר קרני וגם ד"ר קוריצקי מבוססת על החשיבה הסטנדרטית שלנו על תסחיפים מוצקים של קרישי דם שנשלחים מהלב או מקורות וסקולריים. אין לנו מידע על קצב התפתחות הנזק הנוירולוגי במצב של תסחיף אויר, אפשר בקלות לתאר מצב בו נוכחות האויר בעורק מורידה באופן חלקי את אספקת הדם לאיזור מוחי מסוים, כך שספיקת הדם לרקמה זו גבולית מבחינת הצורך של הרקמה כדי לשמור על תקינותה, כך שהרקמה מתנדנדת לזמן מה, עד שהאספקה יורדת מתחת לערך הקריטי לשמירת חיוניותה. אני סבור, שהאבחנה של אירוע תסחיף אויר היא אבחנה בסבירות גבוהה מאוד לאור המהלך הקליני של האירועים שקרו לגברת ל. במהלך אשפוזה. האבחנה נתמכת בתוצאת בדיקת MRI...".