56. דברים אלה נכונים ביתר שאת בעניינה של התובעת שהינה חולת סכרת עם כלי דם טרשתיים שרוחבם אינו אחיד כפי שאישר ד"ר קרני (עמ' 59 ש' 34- עמ' 60 ש' 4 לפר'). גם פרופ' קוריצקי, מומחה בית המשפט, אישר בעדותו (עמ' 109 ש' 27-35 לפר') כי יש מעט ספרות לגבי התפתחות אירוע מוחי כשמדובר בתסחיף שהוא גז להבדיל מתסחיף שהוא מוצק, וכי בועת אויר יכולה להתפצל למספר בועות (מה שיכול להסביר במקרה דנן את הפגיעה הדו צדדית בשתי ההמיספרות), הוא אישר גם שאצל חולי סכרת רוחב כלי הדם אינו אחיד מה שיכול להסביר חסימות חלקיות ולסירוגין. כך גם אישר פרופ' קוריצקי בעדותו כי על אף שאין הדבר שכיח קיימים מקרים של אירוע מוחי מתמשך, שלאחר האירוע המוחי הראשון מופיעים אירועים נוספים (עמ' 99 ש' 5-9 לפר').
--- סוף עמוד 35 ---
לעניין זה ראוי להוסיף כי פר' ירניצקי מציין בחוות דעתו המשלימה כי בדיקת MRI שביצעה התובעת ביום 21.1.17 מראה אטמים מוחים קטנים אבל ברורים בשתי ההימספרות בחומר הלבן, דבר שאף בו יש לאושש אירוע קודם של אמבוליה מוחית.
57. זאת ועוד, המומחים מטעם הנתבע כמו גם מומחה בית המשפט טוענים כי בין התסמינים השונים שאובחנו אצל התובעת במהלך הטיפול בה קיימים תסמינים שונים שאינם מתאימים לאירוע מוחי אלא דווקא לדלקת קרום המוח, דוגמת קשיון העורף, כאבי ראש ופוטופוביה. אלא שדומה כי אין ממש בטענה זו, כפי שאבהיר להלן -
האומנם אובחן קשיון עורף ?
58. לטענת מומחי הנתבע יש לדחות טענות התובעת לאמבוליה מוחית שכן קשיון העורף שאובחן אצלה תואם לתסמיני דלקת קרום המוח ולא לתסמיני ארוע מוחי. אלא שציון קישיון העורף מופיע בבדיקה יחידה מיום 29.10.10 בת/33 למוצגי התובעת המתייחס לבדיקת הנוירולוג בו צוין –
"בבדיקתה ישנונית, משתפת פעולה חלקית, מסרבת לפתוח עיניים כי אור מפריע, קשיון עורף, קרניג דו צדדי, אישונים שווים, מגיבים לאור, פנים סמטרים, טונוס גיד שמאל מוגבר בצורה ספסטית...". הנוירולוג הורה על התחלת טיפול תרופתי, בדיקת LP דחופה, וייעוץ רופא עיניים" (עמ' 34 למוצגי התובעת).
ואולם, בבדיקה רפואית שנערכה ביום הגעתה לבית החולים (28.10.10) ולאחר העירוי והעברתה למחלקה הפנימית צוין בסיכום נכון לשעה 23:35 – "צואר: אין קשיון עורף" (עמ' 29 מוצגי תובעת), אלא צוינו למחרת "כאבים בעורף" שיכולים להתאים לאירוע מוחי (מוצג 33 למוצגי התובעת). יתר על כן, גם בבדיקות המאוחרות לבדיקה ביום 29.10.10 לא אובחן כל קשיון עורף אצל התובעת. ואם כן, לסברתי, יש לקבל את הנחת פרופ' ירניצקי, מומחה התובעת, אשר בהיסמך על כך שלא היה קישיון עורף בעת קבלתה של התובעת במיון, ולא בבדיקת המחלקה הפנימית מאותו יום ואף לא בבדיקות שלאחר ה – 29.10.10, הרי שאותו ממצא קשיון העורף מיום 29.10.10 הורתו באי שקט של התובעת ובהתנגדותה לבדיקה, ובלשונו –