מהכלל אל הפרט
31. התובע חתם על מסמך 1995 המפורט לעיל , אשר לפיו הוא הציע לאמישראגז לבצע עבורה עבודות קבלניות כקבלן עצמאי בתחום התקנות מערכות גז. מסמך 1995, כמו גם מסמך 2003 עליו חתום התובע, מבהירים באופן חד משמעי ובשפה ברורה כי לא מתקיימים יחסי עבודה בין התובע ובין אמישראגז. התובע אף אינו מכחיש כי קודם לחתימת הסכם זה הוא היה עובד שכיר בחברה אחרת אשר סיפקה אף היא שירותים לאמישראגז. דהיינו התובע הבין היטב את מהות ההתקשרות עמו כקבלן, ואת ההבדל בינה לבין התקשרות עמו כעובד שכיר– והסכים בכתב ליתן שירותים לאמישראגז במתכונת של התקשרות קבלנית.
32. נוכח טענת התובע כי מתכונת ההתקשרות הפורמאלית אינה תואמת את התנהלות שני הצדדים והקשר ביניהם בפועל, מוטל על כתפיו הנטל להוכיח את טענתו כי התקיימו התנאים הנדרשים להכיר בו בדיעבד כ"עובד", אף שההתקשרות עמו , ביותר ממסמך אחד ולאורך זמן, הייתה כהתקשרות עם קבלן עצמאי.
מבחן ההשתלבות
פן חיובי ושלילי
33. בתצהירו טען התובע כי לאורך 30 שנות עבודה, מתוכם 20 שנים באופן ישיר, הוא היה נותן השירותים הבלעדי של אמישראגז בירושלים וסביבתה, ונוצרו בין הצדדים קשרי עבודה טובים וקרובים. התובע מציין בתצהירו כי הוא ביצע עבור אמישראגז פרויקטים רבים. לטענתו, עבודתו הייתה חלק אינטגראלי מהפעילות הרגילה של אמישראגז וחלק מהמערך הארגוני הרגיל שלה, ובמהלכה, הוא השתלב ב"מרקם החברה" והכיר באופן אישי את כל עובדיה ומנהליה באזורי תל אביב, ירושלים והסביבה. לדבריו, הוא זכה במשך שנים למחמאות, הוקרה ותשבחות על פעילותו, ועבודתו הובאה כסמל וכדוגמה לעובדי אמישראגז ביחס לאופן ביצוע העבודות בסטנדרט גבוה.
34. אמישראגז אינה מכחישה את העובדה שלתובע היה עמה קשר ארוך שנים ואף לא הכחישה את העובדה כי בשעתו, התובע היה מוערך בחברה "כאיש מקצוע וכקבלן שנותן שירותים סבירים ... בגדול הוא היה בסדר אחרת לא היינו מעסיקים אותו ולא לוקחים ממנו שירותים" (ראו עדותו של מר גורדון ע' 24 ש' 12-14). אם כי הגדרתה ליחסים מסוייגת.
35. אמישראגז אף אינה מכחישה כי התובע ביצע עבורה פרוייקטים בהיקף רחב, אך כחוט השני שזורה ההדגשה בטענותיה לפיה דווקא עובדה זו מלמדת ההיפך, דהיינו, שהתובע לא היה "עובד" אלא קבלן עצמאי.
36. מעדותם של מר גורדון ומר שרון, שנמצאו מהימנות ועקביות , עלה כי התובע ביצע עבור אמישראגז עבודות מסחריות הכוללות עבודות הנחת תשתית גז והקמת מערכות גז, או אף שינויים רחבים בתשתית הגז הקיימת.
37. כפי שהסביר מר גורדון, עבודות אלה, שהיקפן משתנה בהתאם לסוג הפרויקט ואופן ביצועו, הן עבודות הנדסיות מורכבות הכוללות שימוש בסוג הציוד, המכשירים והכלים לביצוען, והכוללות גם עבודה עם מנוף או עם טרקטור (ראו בתצהירו בסעיפים 42-43 וכן בעדותו – ע' 22-23 ש' 32-10). מר גורדון הבהיר כי עבודות תשתית אלה מבוצעות עבור אמישראגז על ידי קבלנים דוגמת התובע, המעסיקים עובדים מטעמם.
38. זאת הסביר, בניגוד לטכנאים המועסקים על ידי אמישראגז כעובדים מן המניין. טכנאים שכירים אלה מבצעים מטלות שהן בבחינת מענה ל"תקלות פשוטות של תיקון נקודתי פשוט, בלי לעשות שום שינוי בתשתיות הצנרת" (ע' 23 ש' 4-6), ועיקרן "שירות ביתי. זה אומר שלקוח מתלונן לדוגמא שיש לו תקלה או לחלופין מריח ריח של גז, בא טכנאי או פותר את הבעיה או שנותן עזרה ראשונה. זה לא דומה לעבודות שעשה הייתם. הייתם הפעיל צוותים" (ע' 22 ש' 24-26). יודגש, כי התובע לא טען כי הוא ביצע קריאות שירות בבתים, ובעדותו ציין מר גורדון מפורשות כי "הייתם לא היה עושה קריאות שירות" (ע' 26 ש' 21).
39. הוסיף בעדותו מר שרון כי "הנתבעת היא חברת ענק ובטח איננו מסתמכים על קבלן אחד בודד. יחד עם זאת בירושלים השתדלנו לפי הרצון של התובע, שכל הזמן התהדר בזה שיש לו צוותים גדולים מאוד של עובדים ויש לו אפשרות לקחת הרבה מאוד עבודה, השתדלנו לכוון אליו לא מעט מהעבודות. זה מה שעשינו" (ע' 34 ש' 17-20)(דגש ש.ש.) .גם בעניין זה מסייגת אמישראגז את אמירתו הגורפת של התובע ביחס למצב בפועל.
40. אם כי דברים אלה בעדויותיהם של מר גורדון ומר שרון משתלבים עם תיאור התובע את העבודות אותן ביצע עבור אמישראגז בתצהירו, וכן עם מהלך עדותו לפנינו המפרט את אופן ביצוע העבודות על ידו.
41. כאמור, התובע ציין בתצהירו פרויקטים שונים שביצע עבור אמישראגז – קניון ממילא, פרויקט של קבלן בניה גדול במעלה אדומים; פרויקט המעונות באוניברסיטה העברית. המדובר בפרויקטים מסחריים בסדר גודל משמעותי ביותר, ובוודאי שלא מדובר בפרויקטים בדמות מתן שירות אישי ובסדר גודל המתאים לביצוע על ידי איש אחד.
42. התובע העיד והודה כי הוא העסיק עובדים לצורך מתן השירותים לאמישראגז. כאשר נשאל כמה עובדים העסיק, ציין התובע כי "בהתחלה היינו כמה אחדים ואח"כ גג ארבעה כולל אותי". בהמשך עדותו ציין התובע כי שלושה מתוך אותם ארבעה עובדים – אדעיס עזיז, אדעיס ראאד ואדאיס מועתז, כולם בני משפחתו, היו ראשי צוותים שאף הם הפעילו שלושה צוותים.
43. התובע פירט כי "צוות אחד שהיה עושה גז מרכזי, צוות אחד עבודה ביתית וצוות שלישי עבודה למסחריות" (ע' 2 ש' 8). לשאלת בא כוח אמישראגז כי "יכול להיות שעבדו אפילו באותו יום בכמה מקומות" השיב התובע "כן", והסביר שהצוותים חולקו על ידו "כל אחד לפי האזור שלו יוצא לעבודה. זה היה אזורי" (ע' 2 ש' 28, 30). התובע ציין עוד כי מספר העובדים שהעסיק השתנה במשך השנים בשל תלות "בעבודה שנותנים לי מהנתבעת".
44. מתשובות התובע עלה בבירור כי הוא ניהל את הצוותים על ראשיהם, החליט מי מהם יבצע עבודה באתר מסוים ובאיזה תחום מקצועי, ובלשונו "הייתי מוציא אותו [את ראאד, ש.ש.] גם לבתים. הם [ראאש ומועתז, ש.ש.] עשו גם וגם" (ע' 3 ש' 4); החליט כמה עובדים יעסיק בכל תקופת זמן מסוימת או רגע נתון ובאיזה פרויקט.
45. בסיכומיו אמנם ניסה התובע למעט בעובדת העסקת העובדים אבל בעדותו נאמרו הדברים כפשוטם ובאופן ברור. התובע העסיק עובדים שונים במהלך כל התקופה.
46. דברים אלה עולים בקנה אחד עם עדותו של מר שרון, שציין כי "הכל זה שאלה של אופי העבודה שהוא קיבל ואיך הוא [התובע ש.ש.] מצא לנכון לחלק את זה. אם הייתה עבודה שמורכבת מאוד ומצריכה כמה וכמה פועלים ועובדים יש אפשרות שהוא ישים את כל הצוותים במקום אחד. את כל חלוקת העבודה עצמה, אחרי שהייתם קיבל מאיתנו את העבודה, מי שעשה את זה מול העובדים שלו זה הייתם בעצמו" (ע' 34, ש' 17-20)(דגש ש.ש.).