יחסי עובד מעסיק
ההיבט הנורמטיבי
27. בית הדין הארצי בחן מחדש את שאלת ההכרה ביחסי עבודה בדיעבד, בפסק דין בעניין גבריאל כותה שניתן לאחרונה , לרבות לעניין אופן חישוב הזכויות. בשלב ראשון, על העובד להרים את נטל ההוכחה ולהראות, כי למרות ההסכם עם המעסיק ולפיו ההתקשרות עימו היא כמשתתף חופשי (פרילנסר) או כעצמאי, הוא למעשה "עובד" משהוא עונה על המבחני הפסיקה לקביעת סיווגו ככזה. זאת, לרבות בחינת הפן השלילי של מבחן ההשתלבות בצורה מדוקדקת. עוד הובהר שם כי "ככל שאין מדובר ב"עובד" – אין לעבור ולבחון את שאלת ההתחשבנות בדיעבד (אף לא לחלופין!)" (ע"ע (ארצי) 15868-04-18 גבריאל כותה – משרד המשפטים מדינת ישראל [פורסם בנבו] (7.4.21), בפסקה 75 לחוות דעתה של הנשיאה וירט ליבנה). עוד נפסק בפרשת כותה, כי אין שינוי במבחנים הידועים לעניין זה, וכי שאלת תום הלב אינה שוקלת בשאלת סיווג מעמדו של האדם כעובד או כמשתתף חופשי.
28. בית הדין הארצי הנכבד סיכם בתמציתיות את ההלכות הנהוגות לעניין המבחנים הידועים לקביעת מעמדו של אדם כ'עובד' בפס"ד סלקום , במילים אלה:
"הלכה פסוקה היא כי מעמדו של אדם כ"עובד" אינו נקבע על פי התיאור שניתן לו על ידי הצדדים, אלא על סמך נסיבות המקרה כהווייתן. לשם הכרעה בשאלה אם פלוני הוא "עובד" יש לבחון את מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה, והכל תלוי במכלול הסממנים ועובדות המקרה הספציפי ....
המבחן הנוהג לקביעת קיומם של יחסי עבודה הוא "המבחן המעורב", שבבסיסו נמצא מבחן ההשתלבות על שני פניו: הפן החיובי והפן השלילי. בצידו של מבחן ההשתלבות נמצא מבחני משנה, ובהם, הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה, אופן הפיקוח על ביצוע העבודה, צורת תשלום השכר ואופן ניכוי תשלומי החובה, ביצוע העבודה באופן אישי ועוד. עם זאת, המבחן המרכזי הוא מבחן ההשתלבות, והוא הדומיננטי במסגרת המבחן המעורב. במסגרת הפן החיובי של מבחן ההשתלבות נערכת בחינה האם בכלל קיים "מפעל" יצרני שניתן להשתלב בו, האם הפעולה המבוצעת דרושה לפעילות הרגילה של המפעל, והאם מבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל. במסגרת הפן השלילי נבחנת השאלה האם מבצע העבודה ביצע את העבודה במסגרת עסק עצמאי משלו ...
29. בית הדין הארצי הוסיף שם על יסוד פסיקתו בעבר, שההחלטה האם אכן מדובר ביחסי עבודה תתבסס על מכלול הנסיבות העולות מן הנתונים העובדתיים שבמקרה הספציפי שבפניו, ו"על פי מבחן מעורב הכולל את כל המבחנים כולם: פיקוח, השתלבות, שירות אישי, הצגת הדברים על ידי הצדדים עצמם, כפי שבאה לידי ביטוי בהסכמים שנכרתו ביניהם, כיצד ראה העובד את עצמו וכיוצ"ב" (וראו הציטוט וההפניה לפרשת בן חיים בפסקה 22 שבפרשת סלקום, וכן ע"ע (ארצי) 300245/97 בעניין משה אסולין ואח' - רשות השידור, פד"ע לו, 689 (2001) [פורסם בנבו]). עוד הדגיש שם, כי "ככל שבמשך תקופת הקשר התנהלו הצדדים כמי שאין ביניהם יחסי עבודה, הנטל להוכיח כי התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים מוטל על הטוען כך" (ההדגשה במקור).
30. לאור הלכות אלה נבחן את מכלול נסיבות התובע והנתבעת ונתוניהם העובדתיים כפי שהם עולים מטענות הצדדים וראיותיהם.