--- סוף עמוד 277 ---
פגיעה בזכות זו היא התעשרות על חשבון הקונה, ויש לראותה כהתעשרות "שבאה" ממנו. על-פי גישתנו שלנו, כאשר נעשה חוזה למכירת סוס, רוכש הקונה זכות לקבלת סוס ולא זכות לפיצויים בגין אי-קבלת סוס. אם המוכר מקב טובת הנאה ממכירת הסוס לצד שלישי, הוא מתעשר על חשבון הקונה, שכן הוא שולל מהקונה זכות שהיה זכאי לה. אכן, דיני עשיית עושר ולא במשפט, הנוהגים בשיטות משפט שונות, מבוססים על תפיסות יסוד מסוימות. שעה שאנו מבקשים לקבל השראה פרשנית מדינים אלה, מן הראוי הוא שנבחן, אם תפיסות היסוד, העומדות ביסוד הדינים הללו, מקובלות אצלנו. אל לנו לקבל השראה, שאינה עולה בקנה אחד עם תפיסות היסוד שלנו. דבר זה נכון הוא בדרך כלל. השוואת משפטים אינה השוואה פורמאלית של דין ותוצאתו. השוואת משפטים היא השוואה מהותית של דין ובסיסו. דבר זה נכון הוא במיוחד בדיני עשיית עושר ולא במשפט, היונקים ממערכת ערכי היסוד של השיטה והחייבים להתאים עצמם להנחות היסוד של הדינים. דבר זה נכון הוא בעיקר בסוגיה נושא דיון נוסף זה, שבה שאלת ההשבה קשורה לשאלת זכותו של הנפגע, וזו קשורה לתפיסות היסוד בעניין קיום החוזה. אכן, מעניין לציין, כי פרופסור farnsworthבהציעו מספר מצבים שבהם תוכר השבת רווחיה של התמורה הנגדית, מביא כאחד מהם את הקרה, שבו מוכרת האכיפה (ראה ,farnsworthבמאמרו הנ"ל ב- ..yale l. J .27 אכן, הכרה בזכותו של הקונה-הנפגע לקבלת התמורה הנגדית יש בה כדי להוות גורם מדרבן לקיום החוזה, גורם שירתיע את המוכר מפני הפרתו. מוכר יהסס רבות, לפני שימכור לצד שלישי נכס, שהתחייב למכור לקונה, שכן הוא יידע, כי אפילו בית המשפט לא יצווה על אכיפת החוזה - למשל, משום, שהאכיפה אינה עוד בת-ביצוע לאור רכישת זכות על-ידי הצד השלישי - הוא יצווה על החזרת התמורה שקיבל ממכירת הנכס לצד השלישי וכן כל טובת הנאה נוספת שצמחה למוכר-המפר. בנסיבות אלה, מה טעם בהפרה? אכן, הכרה בזכות ההשבה של הנפגע תחזק את הקשר החוזי ותגביר את כיבודו. בהקשר זה מן הראוי להזכיר, כי דווקא תוצאה זו עומדת ביסוד התנגדותם של אחדים - בעיקר חסידי "האסכולה הכלכלית" במשפט - להכרה בזכות הנפגע לקבלת טובת ההנאה שצמחה לו מהפרת החוזה. טיעונם הוא, כי הכרה בזכות הנפגע לקבלת טובת ההנאה תנציח מצב של חוסר יעילות כלכלית, שכן לעתים היעילות הכלכלית מצדיה הפרת חוזה. טול חוזה מכר, שבו טובת ההנאה שלה יזכה המוכר מהפרתו עולה על הפיצוי שלו יזכה הקונה בשל הפרתו של המוכר. בנסיבות אלה, ראוי הוא, לטענתם של בעלי האסכולה הכלכלית, מבחינת היעילות הכלכלית, להפר את החוזה, שכן מצבם של כל הצדדים ייטב כתוצאה מההפרה, והרווחה החברתית תגדל. לעומת זאת, הכרה בזכותו של הקונה לקבל את טובת ההנאה שבה זכה המוכר, תמנע את ההפרה, ובכך תפגע ביעילות הכלכלית ובמטרה של השגת מקסימום רווחה. כך, למשל, נמצא את פרופסור פוזנר כותב: But is some cases a party would be tempted to breach the" Profit from breach would also exceed the expected profit to his expected profit from completion of the contract. If his contract simply because his profit from breach would exceed The other party from completion of the contract, and if Damages are limited to loss of expected profit, there will