32. כאמור לעיל, על עילת התביעה לעורר שאלה רצינית שיש לדון בה, ואת זאת יש להוכיח ברמה נמוכה מזו הנדרשת בהליך אזרחי רגיל. הלכה למעשה, בשלב הדיוני הנוכחי כל שעל התובע להראות הוא שהתביעה שהגיש אינה תובענת סרק או טורדנית.
33. סבורני כי המשיב עמד בחובת ההוכחה להראות כי התובענה שהגיש איננה תובענת סרק. די בתשתית שהניח המשיב כדי לבסס, לכאורה, תובענה ייצוגית המבוססת על הפרת חוזה ההתקשרות עם אפל ועל פגיעה בפרטיות המשתמשים. אמנם ידיעה עיתונאית אינה ראיה קבילה במשפט, אך הודאת בעל דין בתגובה (בין היתר) לאותה ידיעה, בהחלט כן.
34. טענת אפל, כי המשיב לא הוכיח שהקלטות מפרות של סירי בוצעו דווקא מתוך מכשירים ישראלים, אינה משכנעת על פניה. אפל הלוא הודתה כי עובדיה מקשיבים לכמות גדולה מאוד (אחוז אחד) של שיחות סירי לצרכי בקרה, וכיוון שההאזנה לטענת אפל היא רנדומלית, אין כל סיבה להניח שמשתמשים ישראלים דווקא הוחרגו מאותן האזנות.
35. נוכח האמור, אני סבור כי המשיב הצביע על "שאלה רצינית" שיש לדון בה במסגרת התובענה.
ג. הוכחת הדין הזר
36. טענה מרכזית שטענה המבקשת נגד היתר ההמצאה (הן בהיבט הוכחת עילת ההמצאה הן להוכחת עילת התביעה) היא כי המשיב לא טען דבר בנוגע לדין החל על התובענה ולא הגיש חוות דעת מומחה כדי לתמוך טענה כאמור.
לדעת אפל, כיוון שסעיף 12 להסכם השימוש בין המשיב (ובין יתר המשתמשים) לבין אפל קובע את דין מדינת קליפורניה בארה"ב כזה שיחול על "רישיון השימוש", חייב היה המשיב לצרף לתביעתו ולבקשת האישור חוות דעת מומחה לדין הזר.
37. המשיב טען בתגובה כי מאחר שמקום ביצוע העוולה וכך גם הפגיעה בפרטיות נעשו בישראל יש להחיל את הדין הישראלי ולחלופין לנהוג בהתאם להלכה המורה על בחירת הדין החל במקום ביצוע העוולה משיקולי צדק, ובפרט כאשר קיימת זיקה חזקה לדין המקומי. בכל מקרה, לדעת המשיב הוכחת הדין הזר איננה תנאי להמצאה מחוץ לתחום השיפוטי.
38. סבורני כי קיים קושי לקבל את טענת המשיב בנוגע לתחולת הדין הישראלי על הסכסוך עם אפל.
בהלכת בן חמו נקבע כי אין לסווג את תניית ברירת הדין המופיעה בתנאי השימוש של פייסבוק, הקובעת כי כל סכסוך בין פייסבוק ומשתמשי פייסבוק בנוגע לתנאי השימוש או לפייסבוק יוכרע על פי דיני מדינת קליפורניה, מניה וביה כתניה מקפחת בחוזה אחיד. כך נקבע, בין היתר, לאור העובדה כי שיטת המשפט בקליפורניה היא בעלת מאפיינים דומים לשיטת המשפט בישראל ונחשבת לאחת המתקדמות בעולם בתחום התובענות הייצוגיות. נראה כי הדעה שהביע בעניין זה המשנה לנשיאה כב' השופט ח' מלצר "ובלבד שלא יעשה בתנייה האמורה שימוש כדי "לעקוף" בעזרתה הוראות קוגנטיות שבדין הישראלי (למשל בדיני הגנת הצרכן ועוד).", שעליה מסתמך המשיב, אינה חלק מן ההלכה הפסוקה.