בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת"צ 71916-07-19 חביב נ' apple lnc
מספר בקשה:16
לפני כבוד השופט מיכאל קרשן
המבקשת
apple lnc
נגד
המשיב טל חביב
בשם המבקשת: עו"ד יואב אסטרייכר; עו"ד ספיר ברק
בשם המשיב: עו"ד ליאור להב; עו"ד הדר סטמפו
החלטה
לפנַי בקשת Apple Inc, חברה המאוגדת במדינת קליפורניה בארה"ב (להלן: המבקשת או אפל), לביטול היתר המצאה שניתן למשיב לפי תקנה 502(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות הישנות), במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש נגד המבקשת (להלן: בקשת האישור). התקנות הישנות חלות בענייננו נוכח המועד בו נפתח ההליך .
רקע
1. המבקשת היא חברה זרה המייצרת מחשבים ומכשירי טלפון ניידים: iphone, iPad ועוד, וכן שעונים מותאמים לשימוש (להלן: המכשירים). במכשירים מותקנת מערכת הפעלה, ובחלק מהמכשירים כוללת מערכת ההפעלה התקן תוכנה בשם Siri, המשמש כ"עוזרת אישית וירטואלית" המבצעת פעולות ואף מופעלת באמצעות הוראות קוליות (להלן: סירי).
על פי הנטען בבקשת האישור לעיתים מופעלת סירי באופן אקראי מבלי שנתבקשה.
2. בשעה שסירי מופעלת היא מקליטה את הקולות הנשמעים בסביבת המכשיר עליו היא מותקנת. לטענת המשיב, ההקלטות ונתונים נוספים נאספים גם כאשר המשתמש לא ביקש להפעיל את סירי, ונשלחים לאפל לצורך פיתוח ושיפור פעילותה של סירי.
3. התובענה הייצוגית מכוונת נגד שליחת אותם נתונים הנאספים כתוצאה מהפעלה אקראית של סירי כאמור. לדעת המבקש הדבר מהווה הפרת הסכם ההתקשרות בין המשתמשים למבקשת ואף עולה כדי הפרת הזכות לפרטיות, המוגנת בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.
4. ביום 29.10.2019 נעתר בית המשפט (כב' השופטת ש' גלר), במעמד צד אחד, לבקשת המשיב, ונתן בידו היתר להמציא למבקשת את כתב התביעה מחוץ לתחום השיפוט (להלן: היתר ההמצאה). ביום 8.4.2021 הגישה המבקשת בקשה לביטול היתר ההמצאה (להלן: הבקשה לביטול). המשיב הגיש תשובתו ביום 25.7.2021 ואחר זאת הוגשה תגובת המבקשת לתשובה ביום 13.10.2021.
במאמר מוסגר יצוין כי עוד קודם לכן הגישה המבקשת בקשה לקבוע כי היתר ההמצאה פקע או לא הושלם (בשל מחדלים טכניים מצד המשיב). מחדלים אלה, אף אם התקיימו, אינם מהותיים, ובכל מקרה לאור התקדמות ההליך לא מצאתי מקום לדון בבקשה זו של המשיבה.
5. ביום 27.3.2022 קיימתי דיון בבקשה לביטול ובסיומו סיכמו הצדדים טענותיהם על פה.
תמצית טענות המבקשת
6. המשיב נהג בחוסר תום לב ולא צרף לבקשה להיתר המצאה ולבקשה לאישור התובענה הייצוגית (להלן: בקשת האישור) את הסכם השימוש המלא של המבקשת עם המשתמשים (להלן: ההסכם). המשיב הציג רק חלקים מההסכם ובכך הסתיר את העובדה כי הדין החל על ההליך הוא הדין במדינה קליפורניה, ארה"ב.
7. על פי ההסכם, רוכש המכשיר עליו מותקנת מערכת ההפעלה (להלן: המשתמש) יכול לחדול בכל רגע מלעשות בה שימוש, אך שימוש במערכת ההפעלה מהווה הסכמה לתנאי ההסכם ולכך שהוא כפוף לתניית הדין הזר (ביחס לטענות נזיקיות וחוזיות).
המשיב לא הוכיח את הדין הזר. בקשת האישור נעדרת טענות ביחס לדין החל ולא צורפה לה חוות דעת מטעם מומחה לדין הזר המהווה טענה עובדתית הטעונה הוכחה באמצעות חוות דעת. מכאן עולה כי המשיב לא הוכיח קיומה של עילת תביעה.
8. אף עילת התביעה לגופה לא הוכחה. התובענה נסמכת כולה על כתבה בעיתון אשר מהווה עדות מפי השמועה ואינה מהווה ראיה לאמיתות תוכנה. המשיב לא הוכיח כי האזנה להקלטות וניתוחן אכן בוצעו (אם בוצעו) בישראל או כי נעשו הקלטות אקראיות של משתמשים בישראל.
9. המשיב אף לא הראה כי קמה לו עילת תביעה אישית נגד המבקשת כנדרש בתובענה ייצוגית ולא פרט איזה נזק ממוני נגרם לחברי הקבוצה, וכאשר בתובענה ייצוגית עסקינן לא ניתן לתבוע בגין הפרת הפרטיות בלא הוכחת נזק.
10. המשיב לא הוכיח עילת המצאה לפי התנאים בתקנות הישנות, ולא הוכיח שישראל היא הפורום הנאות לדון בתובענה.
תמצית טענות המשיב
11. המשיב טען כי עילת תביעתו מוצקה. המבקשת הודתה שביצעה הקלטות ללא ידיעת המשתמשים ואף התנצלה על כך באתר האינטרנט שלה. בנוסף, קיימת עילת תביעה גם מכוח דיני החוזים ואף לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.
12. באשר לעילות ההמצאה, מתקיימות שלוש חלופות מתוך אלו הקבועות בתקנה 500 לתקנות הישנות: ההקלטות נעשו בתחום המדינה, העסקה בוצעה בישראל, ואף שמקום מושבה של המבקשת הוא בארה"ב הדין החל על העוולה הוא הדין הישראלי (שכן לדעת המשיב לא קיימת מדינה בעלת קשר הדוק יותר לעוולה).
13. המשיב טען כי המבקשת לא טענה לתניית שיפוט ייחודית. מאחר שההסכם נכרת בישראל והעוולה התרחשה בישראל, הדין החל הוא הדין הישראלי. חלופה 7(א) לתקנה 500 מרחיבה את האפשרות לדון בבתי המשפט בישראל נגד נתבעים זרים בגין נזקים שנגרמו לצרכנים בישראל.
14. ישראל היא הפורום הנאות לדון בתובענה. הן משיקולי נוחות והגישה לראיות הן משיקולי מהות, צפיית הצדדים ושיטות המשפט. רכישת המכשירים והמחדלים נעשו בישראל וכלפי תושבי ישראל. המבקשת, תאגיד בינלאומי ענק, קיבלה על עצמה את הסיכון שבהתדיינות בישראל ועל כן מירב הזיקות מטות את הכף לעבר הפורום הישראלי.
15. המבקש סבור כי הוכחת הדין הזר אינה תנאי להמצאה מחוץ לתחום, במיוחד כאשר חלק מעילות התביעה הן לפי חוק הגנת הפרטיות. הוא הפנה בעניין זה לדברי כב' המשנה לנשיאה ח' מלצר ברע"א 5860/16 Facrbook Inc נ' בן חמו (31.5.2018) (להלן: הלכת בן חמו).
16. המבקשת אף לא צרפה תצהיר לבקשה לביטול. ובשעה שנעשתה פגיעה בפרטיות העולה אף כדי עבירה פלילית, אין מקום לפנות באופן מגושם להוראות ההסכם ואין לדון בטענות אלו במסגרת היתר ההמצאה.
תמצית טענות המבקשת בתגובה לתשובת המשיב
17. המשיב לא השיב לטענה כי הדין החל הוא הדין הזר והפנה לעמדת מיעוט בפסיקה. המשיב אף לא התמודד עם הטענה שלא בוצעה המצאה לפי הדין וכי הסתיר עובדות מהותיות מבית המשפט ואף לא עם הטענה לכך שלא נוצרה יריבות בינו ובין המבקשת, והתעלם מכך שההסכם הסדיר את השימוש במערכת ההפעלה ובכללה השימוש בסירי.
18. בפרסום עליו מסתמך המשיב בתשובתו, המהווה הרחבת חזית אסורה שכן לא נכלל בבקשת ההיתר, לא נאמר כי המבקשת הקליטה את המשתמשים ללא ידיעתם ולא דובר כלל על משתמשים ישראלים.
19. המבקשת אמנם לא צרפה תצהיר לבקשה לתמיכה בטענותיה, אך נטל ההוכחה מוטל על המבקש את היתר ההמצאה ולא על המבקש את ביטולו.
עובדות שעלו במסגרת חקירת המשיב על תצהירו
20. בעת שהוגשה בקשת האישור היה ברשות המשיב מכשיר iPhone 8 אותו רכש בישראל; המשיב התוודע נושא ההקלטות הלא מכוונות של סירי מעורכי דינו; אין למשיב מושג בנוגע לנכונות הדברים שנכתבו בעיתון הבריטי וצורפו לבקשת ההיתר והוא כלל לא קרא את הכתבה בעיתון Guardian.
דיון והכרעה
21. בהתאם למשטר הדיוני ששרר בעת שהוגשה הבקשה להיתר המצאה, על בעל דין הפותח בהליך נגד נתבע הנמצא מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל, לבקש היתר להמצאת כתבי בי-דין ומכוח ההמצאה רוכש בית המשפט הישראלי סמכות שיפוט על הנתבע הזר. כיום הדין הוא כי בעל דין רשאי להמציא כתב טענות מחוץ לתחום המדינה בהתקיים התנאים המנויים בתקנות, ואין הוא נזקק ליטול את רשות בית המשפט.
22. בשל הסכנה להתנגשות סמכויות ופגיעה בכללי נימוס בינלאומיים, נקבעה בתקנה 500 לתקנות הישנות רשימת עילות המצאה [רע"א 6403/14 שירות מזור א' לתקון ושפוץ מוצרי חשמל ביתיים בע"מ נ' WHIRLPOOL EURPE S.R.L ITALY (7.1.2015), (להלן: עניין ווירלפול].
23. הלכה היא, כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו להתיר המצאת כתבי בי-דין מחוץ לתחום השיפוט, במשורה ובזהירות רבה, תוך הקפדה על עמידה בתנאים שנקבעו בדין, וכי כל ספק לענין זה יפעל לטובת תושב החוץ [רע"א 6970/18 Booking.com B.V נ' ניב לב (13.11.2019); להלן: עניין Booking].
24. היתר להמצאה מחוץ לתחום השיפוט יינתן לאחר בחינת שלושה תנאים [ראו, למשל, ע"א 9725/04 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר נ' CAE Electronics Ltd (4.9.2007), בפסקה 7 לפסק הדין]:
א. קיומה של עילת המצאה – קיומה של זיקה לתחום השיפוט. על המבקש היתר המצאה הנטל להוכיח כי עניינו בא בגדר אחת החלופות הקבועות בתקנות הישנות, כאשר המשותף לכל אותן עילות הוא קיומה של זיקה מסוימת לישראל [רע"א 7102/10 רואים עולם החברה להגנת הטבע בע"מ נ' פרלמוטר, [פורסם בנבו] פסקה 6 (12.4.2012)].
רמת ההוכחה הנדרשת בנוגע לעילת ההמצאה היא כי עומדת למבקש "תביעה הראויה לטיעון" (good arguable case), שהיא רמת הוכחה הנמוכה מרף מאזן ההסתברויות הנדרש במשפט אזרחי.
ב. קיומה של עילת תביעה. על התביעה לעורר שאלה רצינית שיש לדון בה, ואותה יש להוכיח ברמת הוכחה נמוכה מזו הנדרשת בהליך אזרחי רגיל (ואף מרמת ההוכחה הנדרשת ביחס להתקיימות עילת ההמצאה), על מנת לוודא שהתובענה אינה תובענת סרק או תובענה טורדנית [ראו רע"א 9328/12 נירימליק בע"מ נ' חברה באחריות מוגבלת סובורובה (21.4.2013) (להלן: עניין נירימליק)].
ג. הפורום הנאות. גם אם מתקיימים תנאיה של תקנה 500 לתקנות הישנות, עדיין מסור לבית המשפט שיקול דעת לבחון האם בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות לדון בתביעה, וזאת בהשוואה לפורום החלופי. בגדר שיקול זה נבחנים שיקולי משנה שונים, ביניהם הדין החל על הסכסוך; נגישות הצדדים לראיות; יעילות ההליך; הנושאים המשפטיים והמעשיים המעורבים; שיקולי צדק ועוד [עניין נירימליק, פסקה 7].
25. נטל ההוכחה להתקיימות התנאים למתן היתר המצאה מחוץ לתחום מוטל על מבקש ההמצאה גם כאשר בית המשפט דן בבקשה לביטול היתר המצאה שניתן במעמד צד אחד [ע"א 4601/02 ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ נ' Bodstray Company Ltd, נח(2) 465 (2004)].
א. קיומה של עילת המצאה
26. עילות ההמצאה להן עתר המשיב במסגרת בקשתו הן אלו המנויות בתקנות 500(5) ו-500(7) לתקנות הישנות.
בתשובתו לבקשת ביטול היתר ההמצאה ביקש המשיב להסתמך גם על עילת ההמצאה המנויה בתקנה 500(7א), אך זוהי הרחבת חזית שנתבצעה מבלי שנתבקשה רשותו של בית המשפט, ובנסיבות העניין לא מצאתי הצדקה לדון בעילת ההמצאה הנוספת.
27. תקנה 500(7) לתקנות הישנות מתקיימת כאשר התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל בתחום המדינה. כידוע, לעובדה כי הנזק התרחש בישראל אין נפקות לצורך הוכחת עילת המצאה זו [ע"א 565/77 אפרים מזרחי נ' Nobel's Explosives Co. Ltd., פ"ד לב(2) 115 (1978); רע"א 8195/02 שיטרית נ' Sharp Corporation, פ"ד נה(1) 193, 194 (24.8.2003)].
אינני סבור כי המשיב הוכיח כי המעשה או המחדל הנטענים (להבדיל מהנזק) אירעו בתחומי מדינת ישראל.
המעשה העומד בבסיס התובענה הוא העברת הקלטות סירי לאפל, מבלי שהדבר הורשה על ידי המשיב ויתר המשתמשים בישראל באופן הפוגע בפרטיות המשיב ויתר המשתמשים. אלא שהמשיב לא טען ובוודאי שלא הוכיח כי שרתי אפל – שם לכאורה הופרה הפרטיות – נמצאים בישראל.
28. תקנה 500(5) לתקנות הישנות עניינה הפרת חוזה בתחום המדינה.
אין חולק כי בין המשיב, שהחזיק בעת הרלבנטית במכשיר iPhone מתוצרת המבקשת, לבין המבקשת נכרת חוזה שימוש (אף כי המשיב לא צרף לבקשת האישור ולבקשת ההיתר העתק של החוזה במלואו, אלא רק את ההוראה העוסקת בשימוש בסירי).
המשיב ער לכך שבמסגרת החוזה בינו לבין המבקשת הובעה הסכמתו להעברת הקלטות ומידע כאשר השתמש בסירי. טענת המשיב היא כי המבקשת הפרה חוזה זה בכך שמכשיריה העבירו לאפל הקלטות ומידע כאמור גם כאשר לא השתמש בסירי.
מכאן עולה שכל אימת שמכשירו של המבקש העביר לאפל הקלטות כאמור מתוך תחומי מדינת ישראל, קמה עילת ההמצאה בהתאם לתקנה 500(5) לתקנות הישנות.
29. המשיב הוכיח אפוא קיומה של עילת המצאה בהתאם לתקנה 500(5) לתקנות הישנות, ובכך די.
ב. קיומה של עילת תביעה
30. המשיב ביסס את תביעתו על כתבה בעיתון הבריטי "The Guardian" מיום 28.7.2019, בה נטען, בהסתמך על מקור מתוך החברה עצמה, כי עובדים עבור אפל מאזינים באופן שגרתי, כחלק ממשימות בקרת איכות שהן מבצעים, להקלטות פרטיות, לרבות מידע רפואי רגיש, עסקאות סמים וזוגות המקיימים יחסי מין.
יתרה מכך, על פי האמור בכתבה, אפל אישרה לעיתון כי "חלק קטן" מבקשות סירי מנותחות על מנת לשפר את סירי ויכולות ההכתבה שלה. הלכה למעשה אישרה אפל כי היא משתמשת בפחות מאחוז אחד מפעילויות סירי יומיומיות ורנדומליות באורך טיפוסי של שניות בודדות לצורכי "grading" מסוג זה.
31. לתגובתו לבקשת ביטול היתר ההמצאה צרף המשיב הפניה להתנצלות המבקשת המופיעה באתר המבקשת באוסטרליה מיום 29.8.2019 ממנה עולה כי אפל מודעת לדיווחים לפיהם "אנשים" מאזינים להקלטות אודיו של סירי כחלק מתהליך ההערכה שלה הנקרא "grading", אפל הייתה קשובה לטענות, מיד השעתה את תהליך ה-"grading" והחלה בתהליך יסודי של בחינת מדיניותה ומהלכיה.
אמנם נכון, הודעת ההתנצלות של אפל לא צורפה לבקשת האישור ולבקשת היתר ההמצאה (אף כי פורסמה לפני שהוגשה בקשת ההיתר), אך בהתחשב בערכה הראייתי הגבוה לכאורה והשלכתה האפשרית על בקשת האישור ועל בקשת ההיתר גם יחד, לא מצאתי לחסום דיונית את הוכחת עילת התביעה לפחות לצורכי השלב הנוכחי. מחדלו של המשיב לבסס את בקשת ההיתר בשלב המתאים ימצא מענה בהמשך בסוגיית ההוצאות.
32. כאמור לעיל, על עילת התביעה לעורר שאלה רצינית שיש לדון בה, ואת זאת יש להוכיח ברמה נמוכה מזו הנדרשת בהליך אזרחי רגיל. הלכה למעשה, בשלב הדיוני הנוכחי כל שעל התובע להראות הוא שהתביעה שהגיש אינה תובענת סרק או טורדנית.
33. סבורני כי המשיב עמד בחובת ההוכחה להראות כי התובענה שהגיש איננה תובענת סרק. די בתשתית שהניח המשיב כדי לבסס, לכאורה, תובענה ייצוגית המבוססת על הפרת חוזה ההתקשרות עם אפל ועל פגיעה בפרטיות המשתמשים. אמנם ידיעה עיתונאית אינה ראיה קבילה במשפט, אך הודאת בעל דין בתגובה (בין היתר) לאותה ידיעה, בהחלט כן.
34. טענת אפל, כי המשיב לא הוכיח שהקלטות מפרות של סירי בוצעו דווקא מתוך מכשירים ישראלים, אינה משכנעת על פניה. אפל הלוא הודתה כי עובדיה מקשיבים לכמות גדולה מאוד (אחוז אחד) של שיחות סירי לצרכי בקרה, וכיוון שההאזנה לטענת אפל היא רנדומלית, אין כל סיבה להניח שמשתמשים ישראלים דווקא הוחרגו מאותן האזנות.