50. אף את טענתו של הנתבע כי במהדורה הראשונה של הספר עשתה התובעת שימוש בתמונה מתוך סרט של דיסני (להלן: "התמונה המפרה"), וכי בשל כך הוא חשוף משפטית בפני תביעות מטעם דיסני – אין בידי לקבל, לאור אישורו כאמור של הנתבע את גרסתה הסופית של המהדורה הראשונה בטרם ההדפסה, לרבות את התמונה המפרה, ולאור העובדה כי עד ליום זה לא קיבל הנתבע תביעה כלשהי מטעם דיסני, ולא נטען על ידו (וממילא לא הוכח) כי נגרם לו נזק כלשהו בגינה.
51. מהמקובץ דלעיל עולה כי הנתבע לא שילם לתובעת את מלוא התמורה עבור עבודותיה. לפיכך, אני קובעת כי על הנתבע לשלם לתובעת את יתרת התמורה כפי שזו סוכמה בין הצדדים, דהיינו סך של 6,000 ₪ כולל מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
כפועל יוצא, אני דוחה את התנגדותו של הנתבע לביצוע שטר שהוגשה במסגרת תאד"מ 22259-05-21.
52. משהכרעתי בנוגע למערכת היחסית החוזית שבין התובעת לנתבע, אעבור עתה לדון במישור הקניין הרוחני, דהיינו בסוגיית זכות היוצרים ביצירות מושא התביעה.
מהות היצירות המוגנות בענייננו
53. סעיף 4 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 (להלן: "החוק"), קובע רשימה סגורה של יצירות בהן קיימת זכות יוצרים, וכן קובע מספר תנאים להגנה על יצירות אלה:
"4 (א) זכות יוצרים תהא ביצירות אלה:
(1) יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי;
(2) תקליט;
ובלבד שהתקיים לגבי היצירות האמורות אחד התנאים הקבועים בסעיף 8 או שיש בהן זכות יוצרים מכוח צו לפי סעיף 9.
(ב) לעניין סעיף קטן (א), מקוריות של לקט היא המקוריות בבחירה ובסידור של היצירות או של הנתונים שבו."
54. בענייננו, יש להפריד את הספר לשני סוגי יצירות שונים;
55. הסוג האחד הוא הטקסט – התוכן המילולי של הספר, שהינו בגדר "יצירה ספרותית", המוגדרת בסעיף 1 לחוק באופן הבא: "לרבות יצירה המבוטאת בכתב, הרצאה, טבלה, לקט, וכן תכנת מחשב". המלומד אפורי מציין בעמוד 34 לספרו חוק זכות יוצרים (2012) (להלן: "אפורי") כי "כל טקסט כתוב, החל ברומן עב כרס וכלה במודעת פרסומת בעיתון, כשיר להגנת החוק". משכך, אני קובעת כי תוכנו המילולי של הספר הוא בגדר טקסט כתוב שהנו "יצירה ספרותית".
56. סעיף 4(א)(1) לחוק קובע כי תנאי לקיומה של זכות יוצרים ביצירה ספרותית (כמו גם בסוגי יצירות נוספים כגון יצירה אמנותית) הוא "מקוריות". אפורי מבהיר בעמוד 95 כי "במישור העובדתי, תנאי לקיומה של יצירה מקורית הוא כי מקורה ביוצר, דהיינו, כי היוצר אמנם יצר את היצירה, וכי לא העתיק אותה מיצירה קודמת. במישור הנורמטיבי, נדרשת מידה של יצירתיות, נוסף על מאמץ והשקעה. דהיינו על היצירה לשקף תרומה אינטלקטואלית כלשהי של היוצר... בפסיקה עדכנית ניכרת מגמה לתת משקל רב יותר ליצירתיות על פני ההשקעה...".