176. זאת ועוד, הנתבע לא מזכיר בעדותו כי נפל קורבן לאלימות או לתקיפה מצד התובעת, כי אם ל"התנהגות בלתי מקצועית" ול"סחיטה" בלבד, ובמילותיו (עמוד 7 שורות 16-19 לפרוטוקול):
"ש: וזה עשית אחרי שאיימת לפרסם עליה דברים?
ת. לא איימתי. גם חברים משותפים סבלו ממנה. כן כתבתי שנפלתי קורבן לסחיטה וזה אמת. נפלתי קורבן להתנהגות לא מקצועית. וזה נכון. העבודה שלי הלכה לפח. היא החליטה לעשות מן החיים שלי קרקס."
177. באשר לרכיב בדבר עניין ציבורי, הנתבע לא פירט, וממילא לא הוכיח, כיצד הפרסום השני, לרבות אזכור הכתבה, טומן בחובו עניין ציבורי. ודוק; איני סבורה כי התנהגות התובעת במסגרת מערכת היחסים בינה לבין הנתבע, והתמונה המצטיירת מהפרסום כי תקפה אותו כפי שתקפה לכאורה את ארוסה לשעבר, הן בעלות עניין ציבורי, חברתי או פוליטי, אשר יש בו כדי להשפיע על הציבור הרחב ועל הדיון הציבורי. מדובר בעניינים הנוגעים למערכת היחסית הפרטית בין התובעת לבין הנתבע, ותו לא.
178. זאת ועוד, לאחר הסרת הפרסומים, שלח הנתבע לתובעת התנצלות (צורפה כחלק מנספח 10 לתצהיר התובעת – ת/2), במסגרתה ציין כדלקמן: "היי עמית, אני מצטער על הסטורי שעלו הורדתי אותם לא התכוונתי לפגוע ומצטער אם פגעתי הם נכתבו ממצוקה אישית שלי וחוסר אונים שלי מול הסיטואציה. חשוב שתביני שהספר הזה מאוד חשוב ומשמעותי לי והשקעתי בו המון, גם את, ואני מעריך את זה. אני מאוד לחוץ בלוחות זמנים ותלוי כרגע בך...".
בנוסף, מודה הנתבע בעדותו כי מטרת הפרסומים הייתה קידום מכירת הספר, ובלשונו (עמודים 10-11 לפרוטוקול):
"ש. מה המשמעות? היא מתויגת? מה הכוונה חלקי?
ת. אין פה פגיעה בשם או הוצאת דיבה בשום צורה. אני כתבתי שאני נפלתי קורבן וכן היא היתה מאורסת לחבר הכי טוב שלי והיא פרצה לו את הבית ותקפה אותו וגם אני נפלתי קורבן.
ש. מדוע הסיפור הזה רלוונטי בכלל למה שקורה פה?
ת. כי מישהו שהוא חבר הכי טוב שלי וכמו משפחה שלי ואם כמה חודשים לפני זה הוא אמר לי שארוסתו לשעבר פרצה לו לבית ותקפה אותו אז ברור שזה קשור, כי גם אני נפלתי קורבן להתנהגות העבריינית של האישה הזאת.
לשאלת ביהמ"ש:
אני רוצה להבין משהו, יש לך סכסוך עסקי עם עמית. עד לכאן אני מבינה. ואתה אומר שהיה מגיע לך לקבל את הקובץ הפתוח. עד לכאן אני מבינה. ואתה אומר אני כתבתי את הספר כשהוא הגיע לדפוס עדיין היה בו טעויות, אני אפילו לא כועס, זה יכול לקרות, מה שיורד למחשב היא היתה צריכה לאפשר לי לתקן. אני מבינה. מה בין זה לבין להתחיל לפעול ברשתות החברתיות ולהגיד "נפלתי קורבן" אפילו שלשיטתך אתה "אמת דיברתי"? למה ללכת לכיוון הזה ולא להסתפק בהגשת תביעה כספית לביהמ"ש? מה הקשר?
ת. הקשר, שיטת המכירה של הספר והשיווק שלו היא בעיקר דרך הרשתות החברתיות ע"י אנשים שעקבו אחריי ורכשו כך את הספר והייתי צריך לספק תשובות לעיכוב של חודשיים והתשובות זה האמת."