30. גם ההסברים לסירובו של התובע לבצע קריאות דחופות בשעות לא שגרתיות, אין לקבל. התובע לקח על עצמו לתת לנתבעת שירותי חלוקת מיכלי גז. התובע עשה כן כעצמאי ולבד מכך שההסכם קובע העדר יחסי עובד ומעביד (שאמנם לא ניתן להתנות על קיומם), התובע עצמו בחר להגיש את התביעה דנא לבית המשפט האזרחי ולא טען אפוא לקיומם של יחסי עובד ומעביד ועל כן גם אין תחולה לחקיקה שחלה על עובדים, כגון שעות עבודה ומנוחה וכו' והתובע ממילא גם לא טוען לכך.
31. בהסכם שבין הצדדים אמנם לא נרשם במפורש כי מחובתו של התובע לבצע קריאות דחופות מחוץ ליום העבודה הרגיל, אולם בס' 3.4 להסכם נקבע כי החלוקה תהא בשעות המקובלות ולפי הנחיות הנתבעת בדבר מועדי ההספקה על מנת להבטיח שירות יעיל ואספקה מהירה לצרכנים.
32. העיקר – הוכח בעדותו של רבין שעבד כמחלק גז אצל הנתבעת משנת 2011 עד שנת 2021, כי היענות לקריאות דחופות היא חלק בלתי נפרד מהעבודה וכי על המחלקים להיות זמינים לקריאות כאמור 24 שעות ביממה וראה בעניין זה סעיפים 6 ו-7 לתצהירו.
33. התובע עצמו נחקר בעניין זה בעמ' 23 ש' 14 – 31 וטען כי המחלק שהתובע רכש ממנו את הקו אמר לו שאין הקפצות בכלל והכחיש שואזה נקרא לקריאות דחופות בתקופה שבא עשה עמו חפיפה.
34. עדותו של התובע לא אמינה עליי שכן היא סותרת את האמור בתצהירו של רבין ואף סותרת את העובדה שהן רבין והן התובע העידו כי קיימות קריאות דחופות כאמור, כך שלא יתכן כי אלה לא התקיימו בתקופה שואזה היה המחלק ועל כן גם אין זה סביר כי ואזה ישקר לתובע בעניין זה וכל הפחות לא הובא טעם מדוע שישקר.
35. בחקירתו הנגדית התובע אמנם התלונן על כך וטען כי הזמינות הנדרשת היא מוחלטת ועולה אפילו על זו הנדרשת בכיבוי אש, משטרה ומד"א וכי אין שעות מנוחה.
36. גם לו הייתי יוצא מתוך נקודת מוצא כי כמות הקריאות הדחופות מחוץ לשעות החלוקה הרגילות בתקופת העבודה של התובע היו בכמות שלא יכול היה התובע לצפות בעת כריתת ההסכם ולא ידע עליהן במועד זה, לכל היותר היה רשאי התובע להודיע עקב כך על סיום עבודתו אצל הנתבעת ואולי גם היה זכאי בנסיבות לפיצויי הסתמכות, אולם משהמשיך התובע לעבוד אצל הנתבעת, לאחר שכבר ברור כי הבין שהקריאות הן חלק בלתי נפרד מהעבודה ושבעבודה מסוג זה חייבים לספק לצרכנים שירות מידי, גם בשעות לא נוחות ולא שגרתיות, לא יכול התובע עוד להישמע כי היה רשאי שלא להיענות לקריאות הנ"ל ועל כן יש לראות את סירובו לבצע קריאות כאמור כהפרת ההסכם מצדו ובפרט שמדובר בסירובים חוזרים ונשנים ולא במקרה בודד או מקרים בודדים. אוסיף כי התובע בכל מקרה לא הוכיח כי כמות הקריאות מחוץ לשעות החלוקה היו בכמות רבה או בלתי סבירה בעליל משלא הביא ראיות כלל לגבי מקרים כאמור והסתפק בטענה כללית וסתמית.