בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 46603-11-20 דאהן נ' החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ
לפני כבוד השופט יאיר דלוגין
התובע ונתבע שכנגד:
ניסים דאהן
ע"י עו"ד בן ציון רזניק
נגד
הנתבעת ותובעת שכנגד:
החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ
ע"י עו"ד מאיר לפלר ועו"ד יהונתן גלנטי
פסק דין
לפני תביעות כספיות הדדיות, 1,500,000 ₪ תביעת התובע ו-900,000 ₪ תביעה שכנגד של הנתבעת. התביעות הוגשו בעקבות הפסקת עבודתו של התובע אצל הנתבעת כמחלק גז מטעמה.
רקע
1. התובע ביקש לעבוד אצל הנתבעת כמחלק מיכלי גז. לצורך כך התקשר התובע עם מחלק הגז הקודם בקו החלוקה של הנתבעת בבני ברק, ששמו יצחק ואזה. השניים עשו חפיפה במשך מספר חודשים בידיעת הנתבעת. התובע תחילה אמור היה להיות שותף של ואזה, אולם בסופו של דבר רכש ממנו את הקו, לפי הטענה בסכום של 650,000 ₪ + מע"מ.
2. ביום 30.5.17 נכרת הסכם בין התובע לנתבעת, שלפיו התובע התחייב לחלק גז מטעם הנתבעת ללקוחותיה בבני ברק באמצעות משאית משלו, לגבות מהלקוחות את התמורה ולהעבירה לנתבעת ואילו הנתבעת התחייבה לשלם לתובע תמורה מוסכמת עבור כך כמפורט בהסכם ובנספח לו.
3. למן תחילת עבודתו של התובע אצל הנתבעת התעוררו לטענת הנתבעת בעיות רבות בהתנהלותו כגון, מקרי אלימות שלו כלפי עובדים ולקוחות של הנתבעת, התנהלות בגסות רוח ובחוסר אדיבות, אי שיתוף פעולה עם הממונים עליו ואי ביצוע עבודת החלוקה כדבעי במובנים שונים שגרמו נזק ממשי לנתבעת. לטענת הנתבעת מדובר בלפחות 28 אירועים במהלך השנים.
4. ביום 29.9.20, שלחה הנתבעת לתובע הודעה על ביטול מידי של ההסכם עמו וזאת לנוכח האירועים הרבים במהלך השנים וכן לנוכח ארבעה אירועים שאירעו באותו החודש, אחד מיום 1.9.20, שעניינו החלפת מיכלים שלא לצורך במטרה לקבל על כך תשלום ללא הצדקה, השניים האחרים, מימים 4.9.20 ו-11.9.20, שעניינם אי מילוי גז והותרת צרכנים ללא גז במשך השבת ואחד אחרון מיום 21.9.20, שעניינו תקיפה ואיומים כלפי מנהלו של התובע אצל הנתבעת.
5. כן צוין במכתב כי על התובע להשיב את המיכלים של הנתבעת אשר ברשותו וכספי הגבייה האחרונים וזאת לצורך עריכת גמר חשבון מסודר. עוד נכתב כי נזקי הנתבעת בגין מעשי ומחדלי התובע נאמדים בשלב זה בסכום של 250,000 ₪ וכי הנתבעת שומרת על זכותה לנקוט בהליכים לגביית מלוא הנזקים.
6. לטענת הנתבעת, בעקבות מכתב זה פנה התובע למחלק אחר של הנתבעת וציין בפניו כי יפגע בכל מחלק שיעז לקבל על עצמו את קו החלוקה של התובע.
7. ביום 18.10.20, השיב בא כוח התובע למכתבה של הנתבעת וטען בשם התובע כי התובע מכחיש את כל הנטען, כי מנהל התובע דחף אותו עם דלת הרכב והתובע רק הגיב לכך והגן על עצמו, כי התובע התריע בעבר על מחדלים של הנתבעת בביצוע חלוקה סדירה לצרכנים, שגרמו לכך שמלאי הגז אזל ללא התראה וכי התובע אינו מסוגל להיעתר לקריאות ללא התראה למילוי הגז במקרים כאלה, בפרט בסמוך לכניסת השבת ולאחר שעבד מ-3:00 בבוקר ועד 13:00 בצהריים, שהן שעות החלוקה שלו מדי יום. לגבי הטענות על החלפת מיכלים שלא לצורך, טען כי אין לנתבעת להלין אלא על עצמה ששולחת את התובע להחליף מיכלים שטרם אזל הגז מהם.
8. התובע המשיך וטען במכתב בא כוחו כי הנתבעת חייבת לו 40,000 ₪ עבור עמלות, 15,000 ₪ עבור פיקדון שהפקיד, 1,000 ₪ ליום עבור כל יום שבו היא מעכבת את השבת המשאית שלו לחזקתו וכן 800,000 ₪ עבור נטילת קו החלוקה השייך לו ואשר נמנע ממנו למכור וכן פיצוי על כך שנותר ללא עבודה.
9. הנתבעת בתגובה לכך במכתב באי כוחה מיום 3.11.20 הכחישה את טענות הנתבע ופירטה במכתבה אירועים רבים שהדגימו את ההתנהלות שלא כדין של התובע וטענה כי לצרכי פשרה היא מוכנה להסתפק בתשלום 250,000 ₪ בגין נזקיה, המגיעים לסכומים גבוהים בהרבה.
10. ביום 18.11.20, הגיש התובע את תביעתו דנא, בה הוא עותר לחייב את הנתבעת לשלם לו בגין ביטול ההסכם שלא כדין 800,000 ₪ בגין קו החלוקה שהנתבעת מנעה ממנו למכור, 40,000 ₪ בגין עמלות שנותרה הנתבעת חייבת לו בגין חלוקת גז, 15,000 ₪ בגין פיקדון שהפקיד בטוחה במסגרת ההסכם, 112,320 ₪ עבור שווי המשאית שהנתבעת עיכבה בידיה וטרם השיבה לתובע, הפסד הכנסות למשך שנה בסכום לצרכי אגרה בסך של 346,680 ₪ (במקום 613,920 ₪) וזאת משנותר התובע ללא עבודה, ו-50,000 ₪ בגין עגמת נפש ובסה"כ 1,500,000 ₪.
11. הנתבעת בכתב הגנתה ובתביעה שכנגד ע"ס 900,000 ₪, טענה כי ההסכם בוטל כדין עקב ההפרות הרבות של התובע את ההסכם וכי לא מגיעים לתובע סכומים כלשהם ממנה וגם לא נזקים ככל שנגרמו.
12. בתוך כך נטען לגבי קו החלוקה כי הוא אינו רכוש התובע וזאת גם על פי האמור בהסכם שנכרת בין הצדדים. הנתבעת בתביעה שכנגד עותרת לחיוב התובע בסכום של 700,000 ₪ בגין פיצוי מוסכם של 25,000 ₪ עבור 28 מקרים של הפרת הסכם וכן 200,000 ₪ בגין פגיעה בשמה הטוב ובמוניטין שלה.
13. במסגרת פרשת הראיות שמעתי את חקירתם הנגדית של העדים הבאים: מטעם התובע - התובע, אחיו של התובע פיני דהאן, ששימש כיועץ המס שלו ומנהל החשבונות שלו ושמאי רכב מטעם התובע שהגיש חוות דעת לגבי שווי המשאית וכן ניסים רבין שעבד כמחלק גז אצל הנתבעת; מטעם הנתבעת – מיכה בן ברוך, ששימש כמנהל מתקנים ושינוע בנתבעת ועומר גורדון, סמנכ"ל התפעול של הנתבעת. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.
דיון
האם הפר התובע את ההסכם הפרה יסודית והאם הייתה הנתבעת רשאית לבטלו לאלתר עקב כך
14. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר שלפניי, נחה דעתי כי התובע הפר את ההסכם הפרה יסודית ועל כן הייתה הנתבעת רשאית לבטל את ההסכם לאלתר וללא מתן הודעה מוקדמת כלשהי.
15. הוכח בתצהירי עדי הנתבעת כי במשך 3.5 שנות עבודתו של התובע אצל הנתבעת, התקיימו אירועים רבים (כ-20 לפחות; בכתבי הטענות של הנתבעת פורטו 28 מקרים), שחייבו עריכת בירורים מול התובע ואשר עסקו בתלונות של לקוחות או מנהלי הנתבעת על התנהלותו של התובע, בין אם על כך שנהג באלימות מילולית או פיסית, במקרה אחד כלפי לקוח הנתבעת, במקרה שני כלפי עובד הנתבעת ובמקרה שלישי כלפי בן ברוך ובין אם בשל כך שלא ביצע עבודתו לפי ההסכם.
16. בתצהיריהם של גורדון ובן ברוך פורטו כאמור בירורים שנעשו עם התובע בשל שורה ארוכה של מעשים ומחדלים מצד התובע, המהווים הפרה של ההסכם עם הנתבעת, כגון - שלא הסכים להגיע לקריאות דחופות של החלפת מיכלי גז שנגמרו אצל הצרכנים ושללא החלפתם יוותרו ללא גז; שלא הסכים להחליף מיכלים ללקוחות בטענה כי לא שילמו, הגם שהנתבעת הורתה לו להחליפם, שלא דיווח נתוני ההספקה השוטפת של מיכלים והחלפתם בצורה מסודרת ומדויקת; שמכר גז שלא כדין למי שאינם לקוחות החברה (מקרה שבמסגרתו הוגשה נגד התובע תלונה של מפקח ממשרד התשתיות); שעבד לעיתים בשעות מצומצמות מן הנדרש; שהתנהג בבוטות ובחוסר אדיבות כלפי לקוחות החברה; שלא הגיע לעבודה ולא נתן הודעה על כך ולא הסכים לאחר מכן להחליף מיכלי גז דולפים ואף לא התייצב ליום הדרכת בטיחות שנתית וכן שהחליף מיכלים רבים שלא לצורך ועוד טענות דומות.
17. כל אחד ואחד מהאירועים שפורטו בתצהירי הנתבעת נתמכו בתרשומות בכתב מזמן אמיתי, שנערכו מרביתם על ידי העדים בן ברוך וגורדון, שלא לדבר על כך שהתובע עצמו בעדותו (עמ' 23 ש' 8 – 13), אישר את קיומם של הבירורים ביחס לכל המקרים, כך שהטענה כי עדויות הנתבעת בקשר לאירועים הנם בגדר עדות מפי השמועה, דינה להידחות.
18. כעולה מחלק מהתרשומות, בעקבות האירועים אף הוזהר התובע במפורש מספר פעמים, כי עליו לשנות את התנהגותו הגורמת נזק לחברה.
19. בחודש ספטמבר 2020 אירעו ארבעה אירועים שבגינם החליטה הנתבעת לבטל לאלתר את ההסכם עם התובע, וזאת במכתבה מיום 29.9.20.
20. אירוע אחד, מיום 1.9.20, עניינו החלפת 30 מיכלים על ידי התובע שלא לצורך, קרי – הגם שלא היו ריקים, כאשר 12 מהמיכלים היו אף מלאים לחלוטין. האירוע השני ושלישי מיום 4.9.20 ו-11.9.20 עניינם סירוב התובע להיענות לקריאות דחופות להחלפת מיכלי גז ריקים בבנייני מגורים ועקב כך נותרו הצרכנים ללא גז במהלך כל השבת. האירוע הרביעי מיום 21.9.20 עניינו תקיפה פיזית מצד התובע את בן ברוך וכן השמעת איומים כלפיו.
21. הנתבע מגיב על טענות הנתבעת בקשר לכל האירועים המדוברים באמצעות מספר טענות כלליות וגם באמצעות התייחסות ישירה למקרים, כפי שיפורט להלן.
22. באופן כללי טוען התובע כי עבודתו אצל הנתבעת הייתה עבודה קשה וסיזיפית מבחינה פיזית, כי היה עליו להתעורר מדי יום ב-3 לפנות בוקר, לנסוע מביתו בחולון למגרש המשאיות של הנתבעת בבית דגן ולצאת לחלוקת הגז, אשר הייתה כרוכה בסחיבת מיכלים כבדים ואשר הייתה מסתיימת בשעות הצהריים ולאחר מכן עם שובו למגרש, היה עליו למלא המשאית במיכלים לצרכי החלוקה למחרת היום וחוזר חלילה, כי עקב מחדלים מצד הנתבעת בתזמון של החלפת מיכלים במועד, נוצרו מקרים רבים בהם נגמרו מיכלי גז לצרכנים ועקב כך נוצרו קריאות דחופות שהתובע נדרש לבצע לאחר שעות חלוקת הגז ולעיתים גם בימי שישי ואף בסמוך לכניסת השבת, כשקו החלוקה שלו הנו בבני ברק וכי נדרש להתעמת עם לקוחות שלא שילמו במהלך עבודתו.
23. לגבי האירועים הספציפיים שפירטה הנתבעת בתצהירה, טוען התובע כך: כי הלקוח שלפי הטענה הותקף על ידו, הנו לקוח בעייתי שלא משלם וכי הלה קילל אותו ותקף אותו והתובע רק התגונן, כי עובד הנתבעת הרים עליו יד בטענה כי התובע עקף אותו בתור עת חיכו להעמסת מיכלי גז וכי לא הייתה פנייה למשטרה, כי התקלות ברישום החלפות המיכלים אירעו בתקופה בה הרישום היה הידני ונבעו מכך שלקוחות היו מזמינים שירות ישירות מול מנהלים והדבר לא נרשם בסידור העבודה, כי הנתבעת אילצה את התובע לספק גז ללקוחות שלא שילמו, כאשר הסיכון הנובע מכך חל עליו, משעליו לגבות את התשלום וכי הוא אף נאלץ לשלם לנתבעת סכומי גבייה שטרם גבה מהלקוחות הנ"ל, כי אינו זוכר את האירוע שבו נטען כי לא הסכים לבצע קריאה דחופה של החלפת מיכלים בתם יום העבודה, כי אין לצפות ממנו שייתן שירות 24 שעות בימימה, כי לגבי שני אירועים נוספים הוא אכן הודיע כי לא יוכל לבצע את העבודה בשעות הלילה לאחר יום עבודה קשה.
24. לגבי ארבעת האירועים בחודש ספטמבר 2020 שבגינם בוטל ההסכם עמו טען התובע כך: לגבי הטענה אודות החלפת 30 מיכלים שלא לצורך ביום 1.9.20, טען כי זו ההוראה שקיבל ממנהלו איציק בן דוד ז"ל, אשר אמר לו "מה אכפת לך אתה מקבל כסף". כן טען כי עקב עומס העבודה והקושי להחנות את המשאית בבני ברק הצפופה, אין די זמן או שיקול דעת אם להחליף או לא מיכל גז מסוים שהוזמן להחליפו וכן ציין כי אין לו אינטרס להחליף מיכל מלא, גם אם הוא מקבל עשרות שקלים כאלה ואחרים בגין החלפת כל מיכל.
25. לגבי הטענות אודות כך שלא הסכים לבצע את קריאות השירות הדחופות שהיו בימי שישי ה- 4.9.20 ו-11.9.20, טען כי קיבל פנייה בשעה 16:00 ביום שישי והסביר לנציג הנתבעת שאין ביכולתו לבצע הקריאות, הדורשות ממנו לנסוע מביתו בחולון למגרש המשאיות בבית דגן ולהגיע לאחר מכן לבני ברק, כאשר ישנה סכנה כי לא יוכל להשלים את ההחלפה לפני כניסת השבת וכן ציין כי פניות אלה נעשו אליו לאחר שסיים את עבודתו באותו ביום באחת בצהריים, לאחר שהתעורר בשעה 3 לפנות בוקר.
26. לגבי הטענה לאיומים ותקיפה ביום 20.9.20 כלפי בן ברוך, לפי תרשומת שערך בן ברוך למחרת היום על המקרה ושלח אותה בדוא"ל לגורדון, ישב בן ברוך ברכבו ולפתע הגיח התובע, פתח בפראות את דלת הנהג, תקע פרצופו לתוך הרכב ולא אפשר לבן ברוך לסגור את הדלת או לצאת מהרכב. בשלב זה אמר התובע לבן ברוך "אם תקזז לי שוב זה ייגמר רע, רע מאוד מבחינתך" ואז הוסיף "כן אני מאיים עלייך זה ייגמר לך רע מאוד". מאחר ובן ברוך לא הצליח לסגור את הדלת, הוא ניסה לצאת מהרכב ואז התובע חבט בו בזרועו באמצעות קסדת האופנוע שהחזיק. בן ברוך הצליח להדוף אותו ולצאת מהרכב ואז עלה התובע על אופניו החשמליים ועזב את המקום.
27. בתגובה לכך טען התובע בכתב ההגנה לתביעה שכנגד ובכתב התביעה, כי בן ברוך חייב אותו בצורה שרירותית בקנסות וכי לא הייתה פנייה למשטרה. בתצהירו הצהיר כי בן ברוך יצא מרכבו ודחף אותו עם דלת הרכב והתובע אינסטינקטיבית דחף את בן ברוך חזרה ולא יותר מכך.
28. העדויות של בן ברוך וגם של גורדון היו אמינות עליי ועדיפות על פני גרסתו של התובע, אם כי כעולה מהמתואר לעיל ומשאר חומר הראיות, לרבות הודאת התובע במהלך חקירתו הנגדית בעמ' 23 ש' 8 – 13 לפיה אכן התקיימו כל הבירורים הנטענים, התובע למעשה מודה בעובדות שנטענו כלפיו לגבי מספר לא מבוטל של אירועים, לגבי חלקם טוען שלא זוכר אותם, טענה שלא תסייע לו מקום שישנה תרשומת מזמן אמיתי לגביהם ולגבי חלק אחר של האירועים נותן הסברים, אשר אודה כי מרביתם אינם משכנעים.
29. כך למשל, לא הוכחה טענתו של התובע כי הנתבעת חייבה אותו לשלם לה את תמורת המיכלים של לקוחות שהנתבעת חייבה את התובע לספק להם גז, הגם שלא שילמו את חובם. הדוא"ל שיצא כסיכום פגישה בעניין זה מעיד כי הנתבעת פטרה אותו מלהעביר את כספי הגבייה של הלקוחות האמורים, לקחה על עצמה לבצע את הגבייה ולא חייבה את התובע לשלם את כספי הגבייה מכיסו והכל תוך כך שהוא מתחייב להמשיך לספק להם גז לפי הנחייתה.
30. גם ההסברים לסירובו של התובע לבצע קריאות דחופות בשעות לא שגרתיות, אין לקבל. התובע לקח על עצמו לתת לנתבעת שירותי חלוקת מיכלי גז. התובע עשה כן כעצמאי ולבד מכך שההסכם קובע העדר יחסי עובד ומעביד (שאמנם לא ניתן להתנות על קיומם), התובע עצמו בחר להגיש את התביעה דנא לבית המשפט האזרחי ולא טען אפוא לקיומם של יחסי עובד ומעביד ועל כן גם אין תחולה לחקיקה שחלה על עובדים, כגון שעות עבודה ומנוחה וכו' והתובע ממילא גם לא טוען לכך.