20. נתבעים 4-3 חזרו בכתב הגנתם על חלק ניכר מהטענות דלעיל. מעבר לאמור בהגנת נתבע 1, הם טענו כי לא היה מקום לצרף אותם לתביעה, שכן הם התנהלו בכובעם כנושאי משרה בחברה ולא בכובעם האישי ופעלו לטובת החברה בלבד. נטען כי צירופם נעשה רק לצורך הפעלת לחץ פסול. גם אלו חזרו על הטענה שאין יסוד לתיאוריית הקונספירציה שמעלים התובעים וכי התובעים הם בעצמם שהובילו לחיסול החברה. כן הייתה חזרה על הטענה שאין יריבות ישירה עם מי מהנתבעים אלא עם חב' מידל איסט אשר אותה בחרו להשמיט מהתביעה. נטען כי אין עילה אישית כלפי נתבעים 4-3. הם לא צד להסכם המכר. הם לא נטלו התחייבות מכוח ההסכמים, או בשם החברה, ואין יסוד לצירופם. נטען כי לאלו גם אין עניין אישי או כלכלי ולא הוצג אף עניין שכזה בתביעה. אף כתב הגנה זה חוזר על
--- סוף עמוד 10 ---
כך שיש ליתן פטור לנתבעים מקום בו לא צורפה חברת מידל איסט ובכך למעשה ניתן לה פטור, על המשמעות העולה מכך ביחס לפטור של נושה לאחד מן החייבים (בהתאם לסעיף 55(ג) לחוק החוזים). כתב הגנה זה תיאר אף הוא את הרקע העובדתי, בהתאמה לאמור בהגנת נתבע 1. נטען למעשה כי נעשו כל הזמן מאמצים לשפר את רווחיות החברה ואין יסוד לטענה בדבר תכנית מוקדמת לרוקן אותה מנכסיה. טענות אלו נתמכו באותן הפניות למעשים שבוצעו בחברה והשקעות בה, כפי שפורט בהגנת נתבע 1. בהגנה הובאה כדוגמה - עסקה שנערכה בשנת 2017 למכירה של מניות חברת בת - חברת אופל אריזות אלומיניום וניילון (2002) בע"מ, שבהן החזיקה החברה (להלן: "עסקת אופל"). צוין כי הבנקים הרלבנטיים הסכימו להחריג שיעבוד צף שנרשם לטובתם על כלל נכסי החברה, באופן שהבנקים יקבלו רק חצי מהתמורה ויוקטנו חובות החברה לבנקים, בעוד היתרה תתקבל על ידי החברה ותיועד למימון השקעות בציוד ייצור חדש. הדבר היה בסוף שנת 2017, כלומר כשישה חודשים לפני שהוגשה בקשת הפירוק ובאופן המלמד שבאותה עת הייתה אמונה שניתן לבצע מהלך עסקי אשר יביא את החברה לרווחיות וזאת בשונה מהמצג כאילו לקחו מהתמורה כחלק מהברחת נכסים.
21. נטען כי כל פעולות נתבעים 4-3 נעשו בתום לב ולטובת החברה, מכוח התפקידים של נתבעים אלה. לא הייתה כל החלטה שהתקבלה על ידם באופן אישי ואין כל אינדיקציה שהם פעלו בניגוד לחובותיהם, או למען טובתם האישית. התביעה לא מפנה לטריגר שגרם לתובעים לרוץ ולבקש את פירוק החברה. צוין כי נתבע 3 לא שימש כדירקטור פעיל בחברה בין השנים 2018-2010 ולמעשה לא היה מעורב בה, אלא בחברות בנות של החברה. כל זאת על אף שהיה רשום כדירקטור בחברה במרשמי רשם החברות. בנוסף, הוא מעולם לא כיהן כנושא משרה בחב' מידל איסט ולא היה נציג שלה בישראל, לכן אין שחר לעילות שהופנו כלפיו - באשר למצגי שווא, או מעשים שנעשו לפני הסכם המכר החדש. נתבע 4 לא היה מעורב במגעים לקראת כריתת הסכם המכר בשנת 2006. הוא שימש כמנהל החברה עד לאוגוסט 2018, אך לא השתתף במשא ומתן שקדם להסכם הראשון.