18. נתבע 1 כפר בטענה של קיום קונספירציה כאילו כבר בשנת 2006 הייתה מזימה לרכוש את החברה, להשתלט עליה ואז להוביל לחיסולה. לו זו הייתה הכוונה, לא היו מבוצעים תשלומים במשך השנים הראשונות וגם לא לאחר מכן, בשלבים בהם החברה כבר נקלעה לקשיים כלכליים, עת נעשה ניסיון לשקמה ולהבריאה. נטען כי הטענות המפנות אצבע לנתבע 1 באופן אישי - הן עמומות ולא מבוססות. לא רק שהחברה קיימה את הסכם המכר, אלא היא המשיכה גם לקיים את הסכם המכר החדש והעבירה תשלומים על פיו (בפרט דמי שכירות), עד יומה האחרון של החברה. הדבר לא מתיישב עם טענות התביעה. במשך למעלה מעשור בוצעו בחברה גם השקעות צופות פני עתיד והדבר מלמד על כוונה להצמיח אותה ולא על כוונה לחסל אותה. בסמוך לאחר ההסכם החדש, בגלל המצב הקשה של
--- סוף עמוד 9 ---
החברה, הוחלט לארגן אותה מחדש ובכלל זה להכניס טכנולוגיה וציוד חדשים המתאימים יותר לשוק מקומי. תכנון חדש זה עלה לחב' מידל איסט כמיליון דולר שהושקעו בתקווה לשקם את החברה ולהביא אותה לרווחיות, הדבר לא מתיישב עם טענות התובעים. נתבע 1 טען כי בפגישה שנערכה במאי 2018, עם נציגי הקיבוץ, לא נאמר שיש כוונה לחסל את החברה, אלא מתגבשת תכנית לשינוי ביחס לחברה כדי למצוא דרכים להגדלת המקורות הכספיים שלה. הובהר באותה פגישה כי ללא קשר לשינוי המודל הכלכלי של החברה (מחברה יצרנית לחברת סחר), הרי שבכוונת החברה לעמוד בהתחייבויות כלפי התובעים ולשלם את החוב. הפסקת הייצור במפעל, אין משמעה הפסקת הפעילות העסקית בחברה וחיסולה, ולא כך הוצגו הדברים. לא ברור מה גרם לשבירת הכלים על ידי התובעים ומדוע פעלו בדרך נמהרת של בקשת פירוק. נטען כי המתואר בתביעה מהווה "עלילה" (ס' 57 להגנה), שאין בינה ובין המציאות דבר.
19. נטען כי עילת התרמית נטענה כלאחר יד ואף אחד מיסודותיה לא מתקיים, שכן לא הייתה כאן כל מזימה. ביחס לטענה שכזו רובץ הנטל על התובעים לפרט את הטענה ולהוכיחה, ומדובר בנטל מוגבר. אין קשר סיבתי, עובדתי או משפטי - בין המעשים המיוחסים לנתבע לבין הנזק שנגרם לתובעים. התובעים הם שגרמו לכך שהחברה לא תוכל לפרוע את החוב כאשר פנו להליך הפירוק. זאת, ללא שמיצו אפשרויות סבירות שהוצגו בפניהם לגביית החוב. הפעולה הנמהרת של הפנייה להליך פירוק, ביום 31.5.17, מיד לאחר הפגישה, היא שגרמה לנזקים הבלתי הפיכים. בפגישה הובהר לתובעים כי אין כוונה לפנות להליך של פירוק, אלא לתכנית שמטרתה להגדיל את הכנסות החברה ורווחיותה. היה על התובעים להבין כי פנייה להליך הפירוק - תביא לנזק בלתי הפיך. למרות זאת, הם לא פנו למי מהגורמים המעורבים ולא פעלו לפי אפשרויות חוזיות שעמדו להם (ר' הפירוט בס' 70 להגנה. בכלל האמור, יכלו להכריז על בטלות ההסכם החדש; יכלו לנקוט בהליך לקבל את המניות שנרכשו בהסכם המכר בחזרה וכן יכלו להוציא צו לאכיפת ההסכם, או פנייה להליך משפטי או בוררות - לאכיפת ההסכם). התובעים למעשה מנעו יישום תכניות להבראת החברה ובכך גרמו את הנזק. נטען על יסוד זה כי יש לייחס לתובעים רשלנות תורמת או אשם תורם העולה לכדי 100%. נתבע 1 ציין כי אין לו גישה לנתוני הנהלת החשבונות של החברה ולפיכך הוא לא התייחס באופן מפורט לרכיבים השונים שנתבעו בתביעה כיתרת החוב.