תא (רמ') 4289-12-17 מיכאל וידל נ' בצלאל כהן

בית משפט השלום ברמלה
15 מאי 2024
ת"א 4289-12-17 וידל נ. כהן (פס"ד משלים)
ת"א 40455-04-18 וידל נ' משה
ת"א 62566-06-19 וידל נ. משה
בפני כב' השופט הבכיר זכריה ימיני

תובעים מיכאל וידל

נגד

נתבעים בצלאל כהן (תיק אז' 4289-12-17

חזי משה (תיק אז' 40455-0418)

חזי משה (תיק אז' 62566-06-19)

פסק-דין
3 תביעות לפיצויים בגין לשון הרע שהגיש התובע נגד הנתבעים.
כללי:
בעלי הדין:
1. התובע הוא ראש עיריית רמלה.
2. הנתבע 1 היה מארגן קבוצות דיון ברשתות החברתיות;
3. הנתבע 2 הוא פעיל פוליטי ברמלה, מהקבוצה הפוליטית הנמצא בצד השני של המתרס הפוליטי מזה של התובע.
תיק אז' 4289-12-17:
4. את תביעה זו הגיש התובע נגד הנתבע בצלאל כהן (להלן-"בצלאל") ביום 4.12.2017 בה תבע התובע מהנתבע פיצויים בגין הוצאת לשון הרע בשלושה נושאים, והם:
1) הפרסומים בגין תפיסת הרכב הצמוד של התובע בתפקידו כראש העיר;
2) פרסומים בגין הנסיעה לגאורגיה;
3) פרסומים אודות חקירתו כביכול של התובע ביחידת לה"ב 433.
5. בתיק זה נשמעו ראיות, וביום 5.12.20 ניתן פסק דין הדוחה את תביעת התובע אודות הפרסומים על הרכב הצמוד של התובעת בתפקידו כראש העיר, והדוחה את התביעה של התובע בגין הפרסומים לגבי הנסיעה לגיאורגיה.
6. אחד מעדי ההגנה של בצלאל היה מר חזי משה, אשר התובע הגיש נגדו תביעה לפיצויים בגין לשון הרע ביום 23.4.2018 (תיק אז' 40455-04-18), והגיש נגדו תביעה נוספת בגין לשון הרע ביו0 27.6.19 (תיק אז' 62566-06-19). התביעה משנת 2019 הוגשה נגד מר חזי משה לאחר שהוברר לתובע כי ביום 29.4.19 הגיש מר חזי משה תצהיר כעד הגנה מטעם בצלאל בתיק אז' 4289-12-17, דבר המעלה חשש כבד שהתביעה משנת 2019 הינה תביעת השתקה.
7. מאחר ואם הייתי נותן פסק דין בתביעה של התובע לגבי הפרסומים אודות התובע בגין החקירות הנטענות, הייתי מביע דעתי בשאלת מהימנותו של מר חזי משה, לא הייתי יכול לדון בשתי התביעות נגד חזי משה, דחיתי את מתן פסק הדין בחלק זה באופן שיינתן עם פסקי הדין בתביעת התובע נגד חזי משה.
8. לטענת התובע, בצלאל פרסם אודותיו פרסומים בפייסבוק אודות החקירה כדלקמן:
ביום 23.10.2017 פרסם הנתבע פוסט בפייסבוק שתוכנו כדלקמן:
"אצלנו יש ראש עיר בחקירה עוד לפני שהיה 100 יום בתפקיד".
במועדים לא ידועים פורסמו פוסטים בפייסבוק שתוכנם כדלקמן (לרבות טעויות הכתיב):
"בידל מכיאלוב גריגוב
"עכשיו זה רשמי ואפשר לפרסם היום נחקר וידל ביחידת להב 433 תתעזרו בסבלנות פרטים בהמשך תזכרו מי פרסם לכם את זה תהיו מוכנים לרעידת אדמה."
"וואיי וואיי כל רמלה תישאר בהלם
אדוני ראש העיר דחלילון.
אתמול וידל נחקר בלהב 433 איפה דובריו חבריו ואנשיו למה אפחד ממכם לא מספיק גבר להודות איפה סימו הנהג שלו לא רעדו לך הביצות שנסעת לשם בכל זאת זה לא עוד ..."
"אדוני ראש העיר דחלילון
רובי שתף אותנו מה עשה וידל אתמול ביחידת להב וידל נחקר בקשר אליך במקרה רובי? אתה אחד המינויים שלו יש מצב?
בהתאם להתקדמות החקירה, המשטרה עשויה לבקש היום מבית משפט השלום בראשון לציון את המשך מעצרם."
9. טוען התובע כי הדברים שכתב הנתבע בפוסטים נכתבו במטרה לבזותו ולהוציא דיבתו רעה, כי התובע פנה לנתבע על מנת שיתנצל אך הוא לא עשה זאת, ולכן הוא תובע מאת הנתבע פיצויים בסך 300,000 ₪. מאחר והתובע כלל בתביעתו פרסומים ב-3 עניינים שונים, הרי שהפיצויים שהוא תובע הוא הסך 100,000 ₪.
10. מר חזי משה הגיש תצהיר עדות ראשית בתביעת מר וידל נגד בצלאל לאור כתבה בעתון על כך שמר חזי משה נעצר בחשד לניסיון תקיפה של התובע. מאחר וקיימות עדויות גם של עדים אחרים בתביעות אחרות, ההכרעה בעניין זה תינתן בתיקים האחרים, וייתכן שתשפיע גם על תיק זה, שכן התביעות הרבות אותן מגיש מר וידל בעילת לשון הרע, מצביעות על מגמה של תביעות השתקה.
בתיק אז' 40455-04-18:
טענות התובע:
11. ביום 23.4.2018 הגיש התובע תביעה נגד חזי משה וטען כי מר חזי משה חבר בקבוצת פייסבוק הנקראת "מאחורי הקלעים רמלה-לוד-באר יעקב", שכל מטרתה לפגוע בתובע בצורה הקשה ביותר, בכוונה תחלה ובזדון.
מר חזי משה פרסם נגד התובע 6 פוסטים המהווים לשון הרע כנגד התובע. ואלה הפרסומים:
1) ראש העיר שקרן ומנהל כאחרון העבריינים ... להוכיח שאתה ראש עיר עבריין וידל חזי לעומתך הוכיח את מה שאתה לא יכול להוכיח וידל אתה מושחת.
2) רמלה מתנהלת על ידי ארגון פשע בחסות ראש העיר שמהלך אימים על האזרחים.
3) וידל מושחת עבריין ראש מאפיה.
4) וידל אתה עבריין מנהל הפיקוח פאלי אתה מושחת ועברין ופיטוסי הפקח שכיר חרב מושחתים נמאסתם.
5) וידל מושחת ועבריין וחבל מאד שאנשים לוקחים לגיטימציה מאיש כזה ... אלירן ממתי אתה מגבה עבריינים"
6) מסיבת הקומבינות של וידל ראש העיר מיכאל וידל מושחת לרמלאים נמאס מהשחיתות מיכאל וידל מתנהג כמו רודן רמלה עיר עולם הפשע.
ממשיך וטוען מר דיל כי פרסומים אלו הוציאו את דיבתו רעה, ועל כן הוא תובע מאת מר חזי משה פיצויים בסך 300,000 ₪.
טענות הנתבע חזי משה:
12. בכתב ההגנה טעם מר חזי משה שיש לדחות את תביעת התובע מהנימוקים שיפורטו להלן.
אין כל בסיס לתביעה זו, שכל כולה הוספת חטא על פשע.
מר וידל עושה שימוש בכוחו השלטוני והציבורי על מנת להתעלל בנתבע, תושב פשוט ואמיץ, שאינו מתבייש להביע את דעתו וביקורתו הציבורית כלפי ראש העיר ומעשיו במסגרת תפקידו ושלטונו.
התובע מנסה לרפות את ידי הנתבע בביקורתו זו באמצעות הליכים רבים נטולי בסיס, תוך שימוש לרעה בסמכותו השלטונית ושימוש לרעה בתפקידו כראש העיר רמלה.
במסגרת מסע השתקה זה, הוגשה אף תביעת השתקה זו כנגד הנתבע על מנת להשתיקו, פשוטו כמשמעו, מביקורתו העניינית והציבורית כלפי ראש העיר.
קיים פגם חמור ביותר היורד לשורשו של דבר בייצוג של התובע על ידי בא כוחו, שהינו מאנשי שלומו המתוגמל ישירות מקופת הציבור ובמינויים ציבוריים.
התובע הסתיר במכוון מבית המשפט עובדות מהותיות רבות להתפתחויות ולעובדות שארעו מול התובע, ורק לאורן ניתן להבין ולראות נכוחה את אשר ארע.
הנתבע הכחיש סעיפים רבים מכתב התביעה באופן פרטני.
התובע הנהיג דרכי הנהגה עירוניות שליליות, פסולות ונפסדות, כדוגמת אלו המפורטות להלן:
1) שימוש לרעה בסמכויות שהוענקו לו או שהוענקו לעירייה כנגד מתנגדיו דוגמת הנתבע;
2) סגירת חשבונות מול מתנגדים פוליטיים דוגמת הנתבע באמצעות הנפקת דו"חות עירוניים מסוגים שונים;
3) אכיפה סלקטיבית של סמכויות העירייה אך כנגד מתנגדיו דוגמת הנתבע ולא כנגד תומכיו;
4) ביטול הליכים משפטיים נגד תומכיו, וההיפך כנגד מתנגדיו דוגמת הנתבע;
5) השתקת מתנגדיו דוגמת הנתבע באמצעות הפחדות ואיומים על ידי בעלי תפקיד בעירייה שישמשו כידו הארוכה נגדם;
6) הרחקת מתנגדיו של התובע דוגמת הנתבע מאירועים ציבוריים והכפשתם באופן פומבי
7) הגשת תביעות השתקה כנגד מתנגדיו דוגמת הנתבע ופרסומה ברבים למען יראו וייראו;
8) שליחת שליחים לצרכי הפחדה איום והשתקה של מתנגדיו כדוגמת הנתבע;
9) פרסומי כזב כנגד מתנגדיו כדוגמת הנתבע, ללא כל בסיס עובדתי מינימלי;
10) מינוי מקורבים עושי דברו לעובדי העירייה או כנותני שירותים לעירייה וכד';
11) חריגות קשים מנהלים במינויים של מקורבים אליו, ודחיית אחרים שאינם מתומכיו, וכל שכן מתנגדיו;
12) ניהול כספי לקוי ואינטרסנטי, תוך פגיעה והפרת אמונים מול ציבור משלמי המיסים;
13) השפעה על גופים שלטוניים אחרים כנגד מתנגדיו, דוגמת הנתבע, לשם מיצוי סמכויותיהם כנגדם או מניעת הפעלת סמכויותיהם לטובתם ולשירותם;
14) רדיפה אישית מסיבות פוליטיות של יריביו הפוליטיים כדוגמת הנתבע, תוך שימוש בסמכויות השלטוניות שניתנו לו על פי דין, תוך התעמרות באזרחים – מתנגדיו כדוגמת הנתבע, דבר העולה עד כדי הפרת אמונים חמורה ושימוש לרעה בכוח המשרה
15) מעשים רבים ושונים כלפי מתנגדיו הנוגעים להשתקתם מביקורת נגדו.
ממשיך וטוען הנתבעת כי נגד התובע פורסם דו"ח מבקר המדינה בו הוטחה ביקורת קשה בתובע, והממצאים שפורטו בה, לדעת הנתבע, שוללים את הלגיטימיות של התובע מלכהן כראש עיר.
ממצאים רבים בעיתונות מעלים מעשים פסולים שהתובע עושה כנגד מתנגדיו, והממצאים שפורט בהם שוללים ממנו, לדעת הנתבע, את הלגיטימיות מלכהן כראש עיר.
ממשיך וטוען הנתבע כי מעשיו חוסים תחת זכות היסוד של חופש הביטוי, וכי עומדות לו טענות ההגנה שבדין כנגד פרסומים שביצע, ככל שביצע.
תיק אז' 62566-06-19:
טענות התובע:
13. כפי שציינתי לעיל, תביעה זו הוגשה כחודשיים לאחר שהוגש תצהירו של מר חזי משה כעד הגנה מטעמו של בצלאל כהן בתיק אז' 4289-12-17, ונראה שכתב תביעה זה הוגש כתגובה לתצהירו הנ"ל של מר חזי משה, על מנת להרתיע אותו מלהעיד לטובתו של מר כהן.
14. בכתב התביעה טוען מר וידל כי מר חזי משה מנהל קבוצה ברשת החברתית פייסבוק הנקראת "מאחורי הקלעים רמלה-לוד- באר יעקב", שכל מטרתה לפגוע בצורה הקשה ביותר בתובע, בכוונה תחילה ובזדון.
הפרסומים אותם כתב הנתבע אודות התובע הינם כדלקמן:
1) רמלה לכאורה ראש העיר מיכאל וידל: עומד מאחוריך פרשה חמורה פרטים בהמשך...;
2) החלו החקירות בעיריית רמלה הפתעות בקרוב...;
3) מה אתם אומרים וידל הולך הביתה מרצונו... או שהולך למעצר;
4) רמלאים תזכרו מילה שלי מיכאל וידל מציע לך שתתפטר ותחזור לאשתך והילדים או שסופך מאחורי סורגים...;
5) יש מצב ראש העיר שוב יצא בהצהרה ממשלה מאחורי והמשטרה בעקבותיו;
6) בקרוב חשיפת פרשת המליונים העירייה הפכה לעסק פרטי;
7) האם ראש העיר רשאי לפנות לתושבים ולבקש שיעזרו לו להקליט את חזי משה ולנסות להפליל אותי זה אמיתי וידל אתה פח אשפה;
8) דרוש עורך דין קרימינל לצוות התביעה נגד ראש העיר וידל מכירים אחד כזב תייגו.
פרסומים אלו יצרו מציאות שקרית נגד התובע, ושמו הוכפש, ועל כן תבע מאת חזי משה את הסך 100,000 ₪.
טענות ההגנה של הנתבע:
15. בכתב ההגנה הכחיש הנתבעת את הנטען בכתב התביעה, תוך שהוא מתייחס לכל סעיף בכתב התביעה, וחזר על טענותיו שטען בכתב ההגנה בתיק אז' בתיק אז' 40455-04-18:
16. התובע הגיש כתב תשובה, אך כתב תשובה זה לא שינה מאומה כתבי הטענות.
העדויות בתיק אז' 4289-12-17 בקשר לפרסומים אודות להב 433:
17. כאמור לעיל, כל אשר נותר לדון בתביעה זו היא הפרסומים לעניין חשד לחקירה של התובעת בלהב 433.
18. מטעם התובע העיד התובע בלבד, אשר הגיש תצהיר עדות ראשית בו חזר על האמור בכתב התביעה.
התובע נחקר חקירה שכנגד בה העיד כי מפרסמים עליו הרבה דברי ביקורת, אך אינו מוכן שיכתבו על הבן שלו שיש לו סמים באוטו, או שהוא נסע על חשבון הציבור לגרוזיה כאשר הוא נסע באופן פרטי יחד עם אשתו, וכן לא נחקר ביח"א, שאת יחידה זו ראה רק בטלויזיה. הוא מכיר את המונח ביקורת. אך מה שנכתב עליו לא הייתה ביקורת. הוא איש ציבור, וכאיש ציבור שמו חשוב לו, ולא שיאמרו עליו שהוא מושחת וגנב מכספי ציבור. בעבר עבד ברשות המסים ממפקח מס הגיע עד לדרגה הכמעט גבוהה ביותר, מנהל אכיפת הגבייה במחוז הדרום, היה סמנכ"ל ארגון ושיטות ברשות שדות התעופה, ועתה הוא ראש עיר. לגיטימי לבקר אותו, אך לא לגיטימי להכפיש אותו. טוען שהמלים ראש דחלילון הם שם הנתבע, ודף הפייסבוק שייך לנתבע. הוא לא חבר בקבוצת הפייסבוק של הנתבע, והוא לא יודע איך הוא נמצא שם. אין לו מושג מי חבר בקבוצת הפייסבוק הזו. למרות שטען שאינו חבר בקבוצה, נמצא שהוא חבר בקבוצה, אך טען שלחץ על הדף בטעות (טענה זו מוזרה לאור הצילומים הרבים שצירף לתיק בית המשפט), ואת הפוסטים הביאו לו חברים (אך לא הביא לעדות את החברים שהביאו לו את הפוסטים). לגבי הטענה שהנתבע הסית את חברי הקבוצה לכתוב נגד התובע, אינו יודע שהנתבע הפסיק להיות מנהל בקבוצה מיד לאחר שקיבל את המכתב מבא כוחו של התובע. אם היה שואל שאלות במקום לקבוע עובדות, היה עונה לנתבע (כיצד היה עונה לנתבע אם לא היה נכנס לפרסומי הקבוצה?). גם אם יש עוד 14 מנהלים לקבוצת הפייסבוק, עדיין הנתבע הוא מנהל את דף הפייסבוק. לא תבע את כל מנהל הקבוצה מכיוון שהם מזוייפים (אך לא הגיש בדל ראיה על מנת להוכיח זאת). הרכב שלו כראש העירייה נתפס מכיוון שהבן שלו התחצף לשוטר (אך לא הביא כל ראיה לכך שזו הייתה הסיבה לתפיסת הרכב). היועץ המשפטי אמר לו שהוא זכאי לרכב שכור מהרגע הראשון שתפסו את הרכב, אך הוא השתמש ברכב של אשתו ושל בנו (לדברים אלו לא הביא התובע ראיות, לא את היועץ המשפטי לעירייה, לא את אשתו ולא את בנו). לא צריך הוכחות שהנתבע כתב את הפוסטים, כי זה דף שלו. הוא שילם מכיסו עבור החסנת הרכב בחניון המשטרה, ויש לו שיקים על כך. מודה שהרכב הוחרם ובמשך 30 יום לא היה בשירות ציבורי. לא קיים אדם כזה בשם וידל מיכאלוב וזה שם פיקטיבי. הנהג שלו לא צורך סמים, וכל עניין הסמים לא היה ולא נברא. לדעתו, מי שפרסם את עניין החקירה ביחידת לה"ב זה הנתבע. לא ידע שהסימן במוצג ב-1 ליד שמו של בנצי כהן הוא סימן שבנצי מנהל בקבוצה, ואילו בפוסט אחר אין את הסימן הנ"ל, דבר שמראה שבנצי אינו מנהל בקבוצה. הנתבע מיתמם כאשר אומר שהחקירה הייתה על האינסידנט על הרכב. ברגע שהנתבע כותב שהוא היה בחקירה ביח"א זאת אומרת שהוא מושחת. הטיול לגאורגיה היה טיול פרטי במימון פרטי, אליו יצא יחד עם החברים שלו. הוא פעיל רק בהעלאת פוסטים ולעתים עונה לאזרחים. הוא מגיב בדף הפייסבוק הפרטי שלו. בדף הפייסבוק של העירייה מגיב הדובר. בטיול לגאורגיה היה מהעירייה אולי סגן ראש העיר. אמנם בפוסט לגבי הנסיעה לגאורגיה לא כתוב ראש העיר, אך התגובות מראות שמבינים שמדובר בראש העיר. אמנם הפוסט היה לפני התשלום עבור הטיסה, אך לא ניתן לומר באופן פתאומי שיש משלחת לגאורגיה. בתקופת תפיסת הרכב הבן שלו היה לוחם גבעתי. מודה שהתיר לבן שלו לנהוג ברכב, והבן שלו אדם אחראי. אין לו הסבר מדוע לא הציג את הדו"ח שהבן שלו נקנס בסך 250 ₪. אין לו הסבר מדוע מסר את הרכב לבנו שהוא עדיין נהג צעיר וצריך מלווה. לא היה לו כל הסבר מדוע לא השיב על הפוסטים בדף הפייסבוק של הקבוצה. אישר כי פנה את תושבת העיר וביקש ממנה להפסיק לכתוב כנגדו פוסטים שונים, הכל בהתאם לאמור בכתבה שפורסמה ב- YNET, אך אמר שדיבר איתה באופן היפה ביותר. לא כתב תשובה בפייסבוק כי חסמו אותו. לא היה לו הסבר מדוע טוען לנזק תדמיתי כאשר בבחירות השניות זכה ב- 70% מהקולות.
בחקירה החוזרת העיד התובע כי מעולם לא היה חבר בקבוצת הפייסבוק, ומעולם לא ביקש חברות בקבוצה.
עדותו של התובע הינה עדות יחידה של בעל דין, אשר בכל מקום שאינה נתמכת במסמכים שונים, חלות עליה הוראות סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש].
בנוסף, התובע יכול היה להביא עדים נוספים (כפי שציינתי בסקירת עדותו), אך לא טרח להביאם לעדות. מחדל זה פועל כנגד התובע, שכן חזקה על בעל דין שיביא עדויות שיכולות לתמוך בגרסתו, ואם לא הביא עדות שיכולה לתמוך בגרסתו, אזי חזקה היא שהראיה פועל כנגדו.
19. מטעם הנתבע העידו העדים כדלקמן:
1) הנתבע אשר הגיש תצהיר עדות ראשית בו חזר על האמור בכתב ההגנה. והוסיף כי מר וידל כראש עיר רדף אותו, וכתוצאה מכך נאלץ לעזוב את מקום מגוריו ברמלה ולעבור להתגורר בעיר אחרת.
הנתבע נחקר חקירה שכנגד בה העיד כי את כתב ההגנה הראשון שהגיש ערך לו עו"ד מהרצליה לאחר שסיפר לו את כל הידוע לו, וכל מה שסיפר לעורך הדין מהרצליה היה אמת. הוא הקים את קבוצת הפייסבוק רמלה לוד באר יעקב, ובשעת הקמת הקבוצה הוא היה מנהל הקבוצה. הוא היה מנהל הקבוצה עד שקיבל את מכתב ההתראה מעו"ד אברג'ל, ב"כ התובע. הקבוצה הוקמה ביום 30.7, יום פרסום הכלים ולא לפני כן. אינו יודע כמה חברים יש בקבוצה. יכול להיות שבקבוצה היו כ- 13,000 חברים. הוא קיבל את מכתב ההתראה של ב"כ התובע במייל, אך החתימה על גבי המכתב אינה חתימה שלו, וזייפו את חתימתו. לא השיב למכתב, לרבות לא שעזב את הקבוצה. אין לו הסבר מדוע לא כתב תשובה למכתב של ב"כ התובע שאינו אחראי לפוסטים, וכי הוא מחק את פוסטים אלו. בכתב ההגנה המקורי לא כתב שמחק את הפוסטים ויצא מניהול הקבוצה, כי לא דברו אתו על זה, ובגלל זה החליף עו"ד. בפוסט מיום 24.10.18, שזה שנה לאחר מכתב ההתראה, לא כתב שכבר מחק את הפוסטים ואינו מנהל הקבוצה, כי כל אחד יודע שאם אין כוכב ליד שמו, אזי אינו מנהל הקבוצה. הוא יצא מניהול הקבוצה, כי ראה שהם מחפשים שעיר לעזאזל, מכיוון שהתביעה היא תביעת השתקה. אינו זוכר למי העביר את ניהול הקבוצה. הוא צירף את נספח ד' כדי להוכיח שהם משתיקים אנשים. מה שכתב שהקבוצה לא תיסגר, זו משאלת לב. כל חבר שכתב פוסט יכול למחוק אותו, וגם מנהל הקבוצה יכול למחוק אותו, ולחסום חבר בקבוצה. הוא צריך לחפש פוסט שכתב לזכותו של התובע. יש לו 20 קבוצות ואין לו זמן לרשום התראות בכל קבוצה על כל פוסט. הוא אינו מזדהה תחת השם ראש העיר הדחלילן. הוא רשם את הפוסט שראש העיר נמצא בחקירת להב 433. בצילום הפוסט לא נרשם שזה בקבוצה של מאחורי הקלעים. הפוסט שכתב בקשר לחקירה אינו קשור לפוסט שאליו מנסה התובע לייחס לו. לא מבין את הקשר בין מג"ב לבין לה"ב. הוא רשם את הפוסט על ראש העיר שנמצא בחקירה בתוך 100 הימים לתחילת כהונתו, והוא התכוון לתובע. הוא התכוון שהבן של התובע היה במשטרה, ולא יודע על מה נחקר, אז התובע הלך כנראה לשחרר את בנו או להיחקר על הדבר הזה. כך הוא סבר שראש העיר נחקר, כי אם יש לו רכב בליסינג והוא נותן לבנו לנהוג ברכב ועושה תאונה, יחקרו אותו מדוע נתן לבנו את הרכב. הוא לא עיתונאי שיודע כיצד לברר דברים. הוא לא רשם שהתובע נחקר בלהב 433. בגלל שהבין שעוה"ד הראשון לא פעל נכון, העביר את הייצוג לעו"ד אחר. הוא לא רשם שהתובע נחקר בלהב 433 , ואינו יודע אם זה נכון או לא נכון. מי שכתב את הפוסט לגבי החקירה חיכה לתגובת ראש העיר. הצילום של ראש העיר נעשה בלהב 433, כי הוא כל יום שם. בפוסט על הנסיעה אין שם של מי שנוסע. כשכתב את הפוסט על הנסיעה לגאורגיה , לא ידע שראש העיר נוסע, ורק לאחר מכן הבין זאת. מי אמר לו שהפוסט על הנסיעה לגאורגיה הייתה בקשר לעיר רמלה? מאחר והתובע מקבל משכורת ממשלמי המסים, אז כשהוא נוסע הוא נוסע על חשבון משלמי המסים, כי מהם הוא מקבל את משכורתו. אינו מסכים שהפוסט שפורסם בקשר לנסיעה לגאורגיה מבזה את ראש העיר. מאחר ולא רשם את השם של התובע בפוסט, אינו צריך להתנצל. השם מיכאל גריגוב זה לא הוא ואינו יודע אם מדובר בשם פיקטיבי. נספח ו' למוצגי התביעה זה הוא כתב. כל מקום שרשום בנצי כהן, הוא כתב. היכן שלא כתוב בנצי כהן, לא הוא כתב. הוא מצא אותו כשעיר לעזאזל כי לא מצא מי כתב את הפוסטים. בפוסטים על הרכב של התובע הוא הסתמך על הכתבה ועל ההיגיון. על הנוהל שהוא מכיר מהעבודה שלו, כאשר רכב נפגע בתאונה או שהמשטרה עצרה אותו על משהו, יש רכב חליפי באותו רגע. התובע לא היה צריך להביא את האוטו שלו למישהו שהרישיון שלו לא בתוקף.
2) מר חזי משה, אשר על עדותו אעמוד להלן.
הכרעה בעניין החקירה בלהב 433:
20. כפי שידוע לנו, התובע קיבל רכב שצמוד מהעירייה לשימושו, מתוקף תפקידו כראש העיר. התובע נתן את הרכב לבנו על מנת שינהג ברכב, ובנו נתפס על ידי שוטרים כשהוא נוהג בניגוד לחוקי התנועה, והרכב הוחרם. לצורך כך היה התובע צריך לגשת למשטרה ולטפל בעבירת התנועה של בנו ולדאוג לשחרור הרכב. בדרך כלל ראש עיר לא נמצא בתחנות משטרה או ביחידות חקירה משטרתיות, והימצאותו של ראש עיר במתקנים משטרתיים מפורסמת לציבור כאשר ישנן חקירות משטרתיות. על כן היה לנתבעת יסוד סביר לחשוד שמדובר בחקירה בה מעורב התובע. ואם נוסיף לכך את הנסיעה לגאורגיה, אזי החשד מתגבר.
21. לאור האמור לעיל, סבור אני שייתכן וידיעה זו הייתה על גבול לשון הרע, אך לא עברה את הסף של לשון הרע.
22. בנוסף לכך, הנתבע יצא מניהול הקבוצה, מחק את הפוסטים, אך למרות זאת רדף אותו התובע עד שהנתבע נאלץ לעזוב את עיר מגוריו ברמלה. סבור אני שעדותו זו של הנתבע תומכת במידה רבה בטענתו ובעדותו של מר חזי משה שהתובע ראש העיר מיכאל וידאל רודף אותו באמצעות אנשי העירייה בעלי תפקידים שונים.
23. אשר על כן, אני דוחה את תביעת התובע נגד הנתבע בצלאל כהן גם בעניין הפרסום אודות החשד לחקירה במשטרה.
העדויות בתיק אז' 40455-04-18:
עדויות התובע:
24. מטעם התובע הוגש תצהיר עדות ראשית של התובע, אשר חזר על האמור בכתב התביעה, אך צירף פוסטים מעבר לאלה המצויים בכתב התביעה, אליהם אין בכוונתי להתייחס.
התובע נחקר חקירה שכנגד בה העיד כי משנת 2013 הוא חבר מועצת העיר רמלה, ומשנת 2017 הוא ראש העיר רמלה. לפני כן היה סמנכ"ל מנהל וארגון ברשות שדות התעופה ולפני היה ראש מטה של שר התחבורה (דבר המסביר את עבודתו ברשות שדות התעופה) ולפני כן עבד ברשות המסים כ- 20 שנה. השכלתו היא תואר ראשון במדעי המדינה ותואר שני במשפטים ללא תיזה מאוניברסיטת בר-אילן. הוא מקבל ביקורות רבות מתושבים חיוביות ושליליות. הביקורות השליליות הן רבות כולל קללות, שהמחיר שגובה הירייה עבור שירותים יקר, וכי יש לכלוך. הוא מעולם לא הפעיל את סמכויותיו כראש עיר על מנת להשתיק או לסמן מתנגדים. עד כה הגיש 2 תביעות לשון הרע נגד מתנגדיו. ישיבות המועצה הן פומביות, ומר חזי משה מגיע לישיבות באופן קבוע, עד הקורונה, שבקורונה לא ניתן להיכנס לישיבות המועצה. אישר כי דאג להרחיק את חזי משה מישיבות המועצה באמצעות אנשי בטחון של המועצה כי הוא מפריע לישיבות המועצה. הכחיש שדאג להרחיק את חזי משה מישיבות המועצה גם כאשר לא הפריע. מאשר שפעם הזמין משטרה להוציא את חזי משה מישיבת המועצה כאשר סירב לצאת. לא הוציא צו הרחקה נגד חזי משה מישיבות המועצה, אלא רק ממנו וממשפחתו. חזי משה לא קילל בישיבות המועצה, אך הוא שם מצלמה מול הפנים, והצילום מפריע לניהול התקין של ישיבות המועצה (תשובה מוזרה ביותר, שכן הצילום בא לשקף נאמנה את ישיבות המועצה, ואם אין כל רצון להסתיר מה נעשה בישיבות המועצה מדוע שלא לצלם את ישיבות המועצה?). בכל מקרה ישיבות המועצה מצולמות, אך צילום נוסף מפריע לו (מר וידל לא הסביר מדוע הצילום של מר חזי משה מפריע לו. האם בגלל שמר משה מצלם את כל הישיבה? האם הצילומים מטעם העירייה הם צילומים של כל ישיבה וישיבה או שמא צילומים של חלקים מכל ישיבה וישיבה?). למיטב זכרונו הוציא את מר חזי משה מישיבות המועצה 3-4 פעמים. לא משתמש בפיקוח העירוני על מנת לחלק דו"חות למתנגדיו או למבקריו, אך הוא קובע מדיניות. גב' אוולין דהן הייתה בעבר תומכת שלו, ואף ביקר בביתה. כאשר ביקשה עבודה לבת שלה והוא סירב לה, התחילו הפוסטים. לא נכון שמאז הביקורות של גב' דהן עליו שלח פקחים ליתן לה דו"חות על הבריכה הבלתי חוקית שבנתה בביתה (אך מר וידל לא מסביר מדוע לא ניתן כנגדה כל דו"ח שהוא על הבריכה לפני תחילת הביקורות של גב' דהן עליו, למרות שביקר בביתה וראה את הבריכה, אך הדו"חות התחילו לאחר הביקורת של גב' דהן עליו). הפיקוח עובד על פי הלשנות (וכי לא ידעו כולם שגב' דהן בנתה את הבריכה ללא היתר, הרי בנייה מעין זו לא ניתן להסתיר). מכחיש שהבטיח לאוולין דהן שידאג לעבודה לבת שלה לאור התמיכה שתמכה בו. מכיר את אבי בכר שהיה מנהל מחלקת הפיקוח ושיטור ברמלה, ויצא לו לעבוד אתו כחודש עד חודש וחצי. מעולם לא הדריך את מר בכר שלא לרשום דו"חות לבני משפחתו. לגבי הכנסת פקחית תושבת רמלה שעבדה ביבנה, שעברה מכרז, ובעת מתן העדות אינה עובדת בעירייה כי התקבלה למשטרה או לפרקליטות של המשטרה. גב' רבקה כהן נכנסה לעבוד במחלקת הפיקוח ללא מכרז, מכיוון שבעבר עבדה בפיקוח, עברה לרווחה וביקשה לחזור לעבוד בפיקוח. היה אי סדר בפיקוח ולראיה מר בכר עזב את העבודה וגם מר יואל לביא ניסה לפטר אותו לפניו (מה הקשר בין אי הסדר הנטען במחלקת הפיקוח לבין רצונה של רבקה כהן לחזור לעבוד בפיקוח?). הקשר שלו עם רבקה כהן הוא שהם אומרים אחד לשני שלום. אין לו מושג אם רבקה כהן פוטרה מהמשטרה על רקע של טוהר המידות. רבקה כהן לא עבדה עבורו בבחירות. הוא מכיר את אביה גב' ספיר צבי מזה כשנתיים, וגב' ספיר צבי עובדת בעיריית רמלה לא בזכותו אלא בזכות זה שהיא עברה מכרז. היא נכנסה לעבוד בעירייה כשנה שנתיים לפני עדותו, לאחר שאחותה עזבה את עבודתה בעירייה, כי אסור ששני אחים יעבדו יחד בעירייה. מי שיושב בוועדת מכרזים זה מנכ"ל העירייה ומנהל כח אדם, וראש העיר יושב רב במינויים של בכירים. לא מנחה את המנכ"ל באיזו עובד לבחור במכרז. לא מכיר אם יש למשפחת אבו נימר חברת משאיות בבעלותה. לא אמר לאבי בכר שלא לרשום דו"חות למשפחת אבו נימר, ואין משפחת אבו נימר ברמלה (לפי עדות פלי בן שבת יש משפחה כזו ברמלה). בעירייה עובדות שתי אחיות של אשתו, שהן נכנסו לעבוד בעירייה לפני שהיה לראש העיר (אך אמר שאסור ששתי אחיות עבדו יחד בעירייה?). גיסו יוסי דהן עובד בכיר באל על, והמועצה מינתה אותו ליו"ר ביתר רמלה בליגה ג', והכל נעשה בהנחיה של היועץ המשפטי לעירייה (אך היועץ המשפטי לעירייה לא הוזמן להעיד על כך שהמינוי של יוסי דהן נעשה באישורו ובהנחיתו). ביתר רמלה מקבלת תקציבים מהעירייה בסך 150,000 ₪ לשנה, וכל קבוצה ספורטיבית מקבלת מהעירייה בדיוק אותו סכום. יש קבוצה ספורטיבית נוספת שהיא הפועל רמלה. שתי הקבוצות מקבלות את אותה הקצבה לפי החלטת המועצה. לאחת מכלותיו קוראים ליאור סול, והיא לא עובדת בעירייה ולא באף מקום או מפעל אותו מנהלת קרן רמלה, הקשורה לעיריית רמלה. מכחיש שצעק על מר בכר כאשר דרש ממר בכר לפנות הומלס שפלש לחצר ודרש ממנו לפנותו ומר בכר אמר לו שזה לא חוקי וכי רק המשטרה יכולה לעשות זאת. פיטרו את אבי בכר כי הוא לא תפקד כמו שצריך. עופר ברוך הוא גנן אותו מכיר מהפוסטים. לא זוכר אם הגיש נגדו תלונה במשטרה, ואם זה גניבת עתונים, יכול להיות. לא ביקש מהמשטרה לשאול אותו בחקירה על אדם שהוא מתלונן עליו אם הוא תומך במר וידל או לא. מכיר את אלי גואטה מהתצהירים, ואשתו של מר גואטה עבדה בקרן רמלה. גב' דליה לוי היא גיסתו שעבדה בקרן רמלה, והיא עובדת עירייה ממש. מכחיש שביום שראה את גב' גואטה עובדת המועדונית אמר לגיסתו דליה לוי למרמר את חייה של גב' גואטה, ומיום למחרת גיסתו החלה להציק לגב' גואטה וללכלך את שמה. לגב' גואטה היה שימוע ופיטרו אותה, והוא ביקר בגן על מנת להודות למי שתרם את הדשא הסינטטי לגן. יעקב מצלאווי הוא סוחר בשוק והוא קיבל 5 דו"חות מהפיקוח בחודש, אך לא על בסיס יום יומי, ובאחד מהם הוא הורשע (משמע מכך שבשאר הדו"חות לא הורשע, דבר האומר דרשני), הוא לא נתן הוראה לרשום למצלאווי דו"חות. מצלאווי קיבל דו"חות כי הוא עומד באמצע השוק, ושם פס על הפיקוח. מצלאווי פרסם ביקורת עליו ועל אשתו, וכתב שהיא זונה ואשתו תבעה אותו, אך הוא לא הורה לפיקוח להחמיר על מצלאווי בנושא הדו"חות (מעדות מר וידל עולה שיש סמיכות זמנים קרובה מאד בין הדו"חות למר מצלאווי ובין התביעה של אשתו, דבר המעורר תמיהה רבה מאד).מכיר את משה דבוש, אך מכחיש שהתקשר אליו ואמר לו שידאג להסיר תמונה שלו עם מר חזי משה, כי זה מזיק למר דבוש. שלח 3 או 4 מכתבי התראה לגבי לשון הרע לאנשים שחצו את כל הקווים. לא נתן כל הוראה לבטל דו"חות פיקוח. לא היה לו כל הסבר מדוע מחלקת ההנדסה הזמינה את הנתבע לחקירה על בניית מחסן, כאשר הוא לא בנה מחסן. מכחיש שאמר לפקח פיטוסי שיביא את הנתבע אליו לפגישה. גם לא ביקש מהסגן שלו דז'ורייב בתביעה אחרת להביא את הנתבע אליו לפגישה. לא מכיר סוחרת בשוק בשם ורד שהעלתה פוסט ביקורת נגדו על כך שהורה לצבוע את החניה בשוק בכחול לבן, ואכן נתן את ההוראה לצבוע את החניה בשחור בכחול לבן. מכיר את חבר המועצה יאיר דידי. לא זכור לו שמר דידי פנה אליו ואמר לו שההוצאה של הנתבע מישיבות המועצה בגלל צילום הישיבות היא בלתי חוקית, ואם הוא פנה אליו, אזי הוא הפנה אותו ליועץ המשפטי דורון דבורי (אך התובע לא הזמין את היועץ המשפטי לעדות ומר דידי אמר שהיה זה בישיבת המוצעה, ועל התובע היה להביא את צילומי הישיבה על מנת להוכיח דבריו). מודה שפעם אחת הוציא את מר דידי בכוח מישיבת המועצה לאחר קריאה לסדר, הוא נחשב לאחד שצורח והמשטרה הגיעה והוציאה אותו. הוא קיבל ממר דדי למעלה מ- 100 שאילתות, הוא לא עונה לשאילתות אלא המזכירות, ובעת מתן עדותו הכל עובר דרך משרד הפנים. מכחיש שהוא מסרב לאפשר למר דידי לעניין מסמכים. מר דידי אומר עליו שהוא מושחת, אך אין לו מה לתבוע את מר דידי. הוא תבע את מר חזי משה כי הוא אובססיבי כלפיו. מר דידי מקבל את כל המסמכים, למעט הארנונה הפרטית שלו (אך דבריו נסתרים ממוצג ת/4 שם נדון עניין מתן היתר בדיעבד לחריגת בנייה של מר וידל, ושם מתלונן מר דידי בפירוש שלפני הדיון בוועדת המשנה של הוועדה לתכנון ולבניה רמלה מנעו ממנו לקבל מסמכים לפני ישיבת וועדת המשנה, על מנת שיתכונן לישיבה). מר דידי אומר שההתנהלות מושחתת ולא שהוא מושחת (ומי מופקד על התנהלות העירייה?). פרננדו אריאל היה פקח בעירייה ופיטרו אותו, ובעת מתן העדות פרננדז פעיל חברתי, וכל היום מסתובב ומצלם, והוא מגדולי מבקריו. פרננדז כותב הרבה פוסטים על מצב הניקיון בעיר ואיכות הסביבה, אך הוא מעולם לא כתב עליו שהוא מושחת. לא זוכר שהגיש תלונה במשטרה, ולאחר שהמשטרה דרשה מפרננדז להסיר את הפוסט והוא סירב, המשטרה העיפה אותו כמתנדב במשטרה, לאחר שהיה מתנדב במשטרה במשך 10 שנים. מעולם לא שלח מסרים לחזי משה באמצעות אנשים שיפסיק לבקר אותו. מאשר שלעת האחרונה לפני עדותו עזבו את עבודתם דובר העירייה ומנהלת מחלקת החינוך, כאשר מנהלת מחלקת החינות עזבה בהסכמה, וסירב לומר מדוע עזבו שני בכירים אלו את עבודתם בעירייה. מאשר שכתב לפסיכיאטר המחוזי פעמיים בקשר למר חזי משה, מכיוון שרצה שהפסיכיאטר המחוזי יבדוק מה קורה עם מר חזי משה, כי לדעתו מדובר באובססיביות מפחידה, והוא פנה לפסיכיאטר המחוזי אם אפשר לעשות משהו, למרות שאין לו השכלה רפואית. הוא התלונן במשטרה פעמיים שחזי משה תקף אותו, כי הרגיש את הפנים שלו צמודות אליו.
בחקירה החוזרת העיד מר וידל כי יש חברה חיצונית שמצלמת את ישיבות המועצה שמשדרת הכל באונליין באתר העירייה לכל תושבי העיר, וכל אחד מהם יכול לצפות בשידור. ניתן לראות באתר העירייה את כל ישיבות המועצה של כל השנים. בנושא תמיכות בקבוצות כדורגל יש צורך לקבל אישור של משרד הפנים (אך שאלה היא האם דיווח למשרד הפנים על הקשר שיש לאחת הקבוצות עם גיסו). הוא נבחר לראשות העיר רמלה בחודש יולי, וכבר בדצמבר אבי בכר פוטר. לפני כן ראש העיר הקודם יואל לביא הזמין אותו לנזיפה חמורה. מר וידל נשאל על יתר האנשים עליהם שאל ב"כ חזי משה, אך מר וידל לא חידש מאומה על אשר אמר בחקירה הנגדית.
העדויות מטעם חזי משה:
25. מטעם חזי משה העידו העדים כדלקמן:
1) מר חזי משה, אשר לראשונה הגיש תצהיר עדות ראשית בתיק אז' 4289-12-17, שם הצהיר כדלקמן:
”2. הנני מצהיר כי הנספח המצורף בתצהירו של מר מיכאל וידל המסומן כנספח י"א, כמו גם תוכן הפרסום הינו עלי.
3. הנני מצהיר כי מר מיכאל וידל רודף אותי החל מקמפיין הבחירות הקודם, הבחירות התקיימו ביוני 2017.
4. ראש העיר רדף אותי בעקבות תמיכתי במתחרה דומיננטי כנגדו באותן בחירות.
5. אני מצהיר כי איני דמות פוליטית, מעולם לא הייתי דמות פוליטית ואין לי נגיעה בעולם הפוליטי, אלא ביקשתי להשמיע את דעתי מתוך חובתי האזרחית.
6. לאחר מסע רדיפה ארוך נתקלתי בראש העיר באחד הסיורים שלו בשוק, נגשתי אליו תוך שהאירוע מצולם (זאת מתוך פחד), וכאשר באירוע נוכחים אנשים נוספים, קונים בשוק, רוכלים וכן פקחי העיר רמלה. בפנייתי אליו שאלתי אותו שאלה בנוסח הבא: "וידל אני חזי משה למה אתה נותן לי דו"חות על בסיס יומי וממשיך לרדוף אותי???". ביני לבין ראש העיר עמדו מס' אנשים לא היה כל מגע ישיר בינינו אלא דיבור בלבד. בתגובה ענה צעק ראש העיר לעברי: "תתרחק ממני אתה תיעצר!!".
7. לאחר מכן הגיעו מס' רב של פקחים כ- 4 פקחים והתחילו לדחוף אותי ולצעוק לעברי תתרחק. כאן הגעתי למסקנה כי ראש העיר הינו ראש העיר של בוחריו ולא של כלל תושבי רמלה.
8. לאחר מכן נלקחתי בניידת פיקוח של עיריית רמלה לתחנת המשטרה ברמלה, עוכבתי ונשאלתי מספר שאלות. לאחר הצגת הסרטון היה ברור לכולם כי לא תקפתי אף אחד, לא הייתה בי כל כוונה לתקיפה ושוחררתי.
9. למרות זאת בחר ראש העיר בשיתוף העיתון "רמלה פלוס" להוציא כתבה כוזבת תוך שימוש בעדויות שקריות לחלוטין באילו אני ניסיתי לתקוף את ראש העיר.
10. לא ברור מדוע בחר מר וידל לייחס לבצלאל כהן, גורם מתריס כאשר לא התקיימה כל תקיפה הלכה למעשה וכן אני מצהיר כי הפוסטים המיוחסים אינם גרמו כלל לרצון לפגוע בראש העיר בדרך כזו או אחרת.
11. אני מצהיר כי גם כנגדי מתקיימת תביעה מול ראש העיר אשר תובע אותי על לשון הרע כחלק ממסע השתקה פוליטי על מנת למנוע מתושבים להשמיע ביקורת לגיטימית דבר התנהלותו הפסולה של ראש העיר."
מר חזי משה נחקר חקירה שכנגד בה העיד כי מספר ימים לפני עדותו היה אצל ב"כ הנתבע יחד עם הנתבע על מנת לקרוא שוב את התצהיר, וכי מאן דהוא מטעם התובע דאג לצלם אותו. הוא הגיש את התצהיר מכיוון שהכניסו את הכתבה על כך שראש העיר הותקף, דבר שלא היה ולא נברא. ראש העיר פרסם את הכתבה ובווטסאפ שהוא ניסה לתקוף אותו. בבחירות הראשונות לא תמך באף אחד, אך בקשו ממנו לשים שלט עם האוטו, ואז לאחר שהתובע נבחר לראשות העיר הוא דאג שיינתנו לו עשרות דו"חות. בבחירות השניות הוא עשה דברים על פי חוק ועל פי זכותו הדמוקרטית הוא תמך במי שבחר לתמוך. הדו"חות הרבים שהוגשו נגדו היה מסע נקמה של התובע בו בגלל שתמך במועמד אחר. אם הוא קורא לתובע בפייסבוק עז או עגל, אין בזה משום לשון הרע, אך הוא לא הציג בפניו כל פרסום כזה. הוא לא עוכב במשטרה בגלל שניסה לתקוף את ראש העיר, ויש סרטון של דקה וחצי על מה שקרה. בתקופת הבחירות ביקש התובע צו הרחקה, והשופט אמר לו כי מותר לו להביע את מחאתו הדמוקרטית ולא להתקרב לראש העיר. בית המשפט ביקש ממנו לא לצלם את ראש העיר מקרוב בפנים.
בחקירה החוזרת העיד העד כי התובע הגיש גם נגדו תביעת לשון הרע, וכי הוא עתיד להגיש תביעת לשון הרע נגד התובע.
בתיק הנוכחי הגיש מר חזי משה תצהיר עדות ראשית בו חזר על האמור בכתב ההגנה.
בחקירה הנגדית העיד מר חזי משה כי ב"כ התובע הוא מינוי פוליטי של התובע ברשות שדות התעופה, גיסו של ב"כ התובע מנהל תאגיד המים, והבן של מנהל תאגיד המים הוא רו"ח של תאגיד המים, וזו הסיבה שכאשר הוא מעלה פוסטים לגבי התנהלות לא תקינה של תאגיד המים על נזילות ועל פיצוצים הוא מקבל הודעות ואפילו טלפונים גם ממנהל תאגיד המים, המבקש ממנו להסיר את הפוסטים. יש פניות של כתבים לראש העיר ולגורמים בעירייה בקשר אליו, אך הם נתקלים בטריקת טלפון. התשלום שמקבל ב"כ התובע מהתובע הוא תשלום עקיף ולא תשלום ישיר. הוא שלח לעירייה עשרות בקשות לפי חוק חופש המידע אך לא נענה. הוא פרסם סרטון שבו דובר העירייה עצר את ראש העיר שצולם בכפר ג'ואריש בבלגן שהיה שם, ואחרי פחות מחודש פוטר דובר העירייה. שרון בן יקיר מי שממונה על חוק חופש המידע בעירייה אמרה לו שהיא יודעת שברגע שהיא תתן לו מידע לפי חוק חופש המידע היא תפוטר. המידע שביקש הוא על הבנייה הבלתי חוקית של ראש העיר, על מעצר הרכב וההחרמה שלו, והוגשה תביעה ביחא"ה, אך אין כל תשובות לבקשותיו, והמידע שקיבל לא קשור לבקשותיו. גב' בן יקר התקשרה אליו ואמרה לו שיש הוראה לא לתת לו את המידע שביקש. הכל התחיל משני נגררים שעמדו ברחוב והיו עליהם שלטים, כי הוא מקליט באירועים, ואבי בכר ביקש ממנו לשחרר את הנגררים מהעמוד, והוא היה מקבל דו"חות על בסי יום יומי, ולא 5 כפי שאמר מר וידל. רק מספר הדו"חות שביקש למחוק היה מעל 10. הוא ביקש מידע האם המינוי של פלי בן שבת היה תקין, שכן פלי הוא חבר מרכז ליכוד של סניף הליכוד ברמלה (מר וידל גם הוא חבר ליכוד והציג מועמדות לראשות העיר מטעם הליכוד). פקח בא לביתו ונתן לו דו"חות פעמיים ביום, ואמר לו שמר וידל מזמין אותו לשיחה אתו. כאשר הגיע לשיחה עם ראש העיר, הנהג של ראש העיר סגר לו את הדלת. כאשר הגיע לעירייה לשאול לגבי הדו"חות, אמר לו מר דזורייב שלא מדובר ברדיפה, אלא שיש מישהו שנתן את ההוראה והוא לא יכול לומר מי זה (האם לא מדובר על רדיפה כאשר יש הוראה לתת דו"חות ודו"חות אלו ניתנים פעמיים ביום?). כאשר בא למחלקת הפיקוח לבקש מידע על הדו"חות שלו, אומרת לו מנהלת הפיקוח שהיא לא חייבת לו מידע, ואז תמיד לפני דיון הוא מקבל תזכורת ממחלקת הפיקוח על כך שהחוב שלו בגין הדו"חות גדל. הוא קיבל 3 דו"חות ביום אחד בהפרש של 10 דקות האחד מהשני. המידע על גיסו יצא מתוך תאגיד המים. הוא ביקש מידע לפי חופש המידע, אך לא נותנים לו, ולכן שואל שאלות ומפרסם דברים. כשיענו לו על בקשותיו כמו שצריך, יפרסם את המידע הכלול בתשובות. בדו"ח מבקר המדינה עולה שיש כ- 38 אנשים הקשורים בראש העיר שנכנסו לעבודה כלשהיא בזכות ראש העיר. קרוב ל-30 אנשים קבלו הודעות ממר וידל על כוונה להגיש נגדם תביעה בגין לשון הרע. כל הצביעה של כחול לבן בשוק אינה תקינה, וזה לפי פרוטוקולים שקיבל. לגבי הפסיכיאטר, התובע ואשתו לוקח פוסטים שהוא מעלה והולכים ומגישים תביעות. גם לגבי הרכב של ראש העיר שנהג בו בנו אמרו במחלקת המידע שאין כלום. חב' מילגם שקיבלה את הזיכיון לצבוע את אבני השפה בכחול לבן היא חברה שאשתו של מר ישראל כ"ץ רשומה ברשימת הדירקטורים שלה. מי שעומד מאחורי ההתנכלות כלפיו היא חנה חמו שהיא מהמשפחה של ראש העיר, ולעולם לא היה לו כל דו"ח לפני שמר וידל נבחר לרשות העיר. הוא צירף תכתובת ווטסאפ עם בנה של גב' חמו שבו הוא מתנצל על מה שאמו, גב' חמו, עשתה למר חזי משה. גב' חמו עברה וראתה את הנגררים, ירקה עליהם, ואמר שהם לא יישארו במקום שבו הם עומדים. לאחר כתבה בעיתונות מפסיקים הדו"חות. מאותו יום שהגיע הכתב ינובסקי לפגישה עם ראש העיר, נעלם מר ינובסקי ולא ענה לטלפונים, וכשתפס אותו שאל אותו האם איימו עליו. לאחר מכן כתב מר ינובסקי כתבה נוספת, אליה צירף את עדותו של מר אבי בכר, ומאז פסקו הדו"חות על הנגררים. יש עדויות שראש העיר הורה לסגור את כל התלונות והתביעות שמגיש חזי משה. לבן של חנה חמו קוראים עומרי. מר וידל יושב בישיבות עם הערבים, והוא אמר בישיבת המועצה שהוא יושב איתם בכפר פעמיים ביום. הודה שכתב בפוסט שמר וידל מושחת. הוא לא כתב את הפוסט שראש העיר מתנהג כאחרון העבריינים. כאשר הוא מקבל שליחים הביתה אזי זה כמו ארגון פשע, ואת זה הוא כתב. מי שצילם את פוסט זה היא אשתו של מר וידל, שטענה שהיא לא קשורה. לאור האנשים שהגיעו אליו מטעם מר וידל אמר לו קצין המשטרה שאמר לו שישים מסביב לביתו מצלמות אבטחה. בחקירה במשטרה אמרו לו שהוזמן לחקירה כי ראש העיר התלונן שהוא פרסם פוסט נגד ראש העיר, ומי שנתן את ההוראה לחקור אותו במשטרה הוא ראש העיר בכבודו ובעצמו. הוא לא כתב שלא פוחד מאף אחד. מר פלי הרחיק אותו מישיבת המועצה והזמין שוטרים שאמרו לו שאם ראש העיר החליט שהוא לא יהיה בישיבת המועצה, אז עליו לצאת מישיבת המועצה. הלך להגיש תלונה ואין תלונה כי נסגר התיק. לא פעם ולא פעמיים הוא נסע ליחא"ה ביבנה להגיש תלונה, ואז אמר לו השוטר שבשנה האחרונה יש נגדו 32 תלונות. עשרות פעמים המשטרה לקחה אותו לחקירה לאחר פוסטים שהעלה נגד מר וידל. בהפגנה ברחוב בר-אילן עמד מנכ"ל העירייה וסביבו עמדו אנשים שאמרו לו שאם יצלם הוא ילך לבית חולים. הוא שמע אנשים שאומרים שהוא חולה נפש ולא הבין ממה נובע כל זה, עד שאשתו של ראש העיר הציגה מסמך. לאור העובדה שכל תלונותיו נסגרות, הגיע למצב שלא הולך לתחנת המשטרה ברמלה להגיש תלונות. לגבי ביטול דו"חות על ידי ראש העיר, יש גנן עצמאי בשם אילן נתן שקיבל דו"חות, אך אשתו של ראש העיר והנהג שלו סידרו שיבטלו את הדו"חות לאילן בתמורה שיעבוד בבחירות בסניף הליכוד ללא תמורה. במקרה אחר כשאילן עבד בבחירות עם מישהו אחר ולא עם מר וידל התנקמו באילן באמצעות הגשת דו"חות כולל נגד אמו ופיטוריה מהעבודה בעירייה, והחזירו אותה בזכות המנהלת שלה שהתערבה בעניין. אשתו של מר וידל התקשרה למר אילן נתן ונתנה לו לעשות עבודות גינון בבית של אמא של וידל ובבית של חברה שלה. על כך הוא העלה פוסט, ובגללו הוא נעצר בשעה 7 בערב. הוא פנה לאילן למתן עדות אך אילן כבר לא גר ברמלה, והוא אמר לו שמבחינתו מרגע שבוטלו לו הדו"חות הוא לא רוצה להתערב יותר. ראש העיר ואשתו הגיעו בבחירות הראשונות לאנשים הביתה ודרשו מהם להסיר פוסטים של ביקורת נגד מר וידל. הוא פנה לאנשים שיבואו להעיד אך אמרו לו שלא יבואו להעיד כי לא רוצים שיעשו להם מה שעושים לו. הוא כתב שוידל מושחת לאור מה שהוא חווה. פלי ופיטוסי הם השליחים של ראש העיר, פלי הרים עליו ידיים ופיטוסי נתן לו דו"חות רבים, וכשעו"ד דבורי שלח לו דו"חות בטענה שסירב לחתום עליהם, ראה בתחתית הדו"חות חתימות שאינן שלו, והגיש תלונה במשטרה על מרמה, ומאז הוקפאו הדו"חות. מודה שביקש להישפט, ונשפט על שלט אחד וחוייב בדין. היו מקרים שבו פקח רואה אותו, מחנה את רכבו, כאשר כלי רכב אחרים חנו כמוהו, אך כשיצא מרופא שיניים רק לו ניתן דו"ח חניה ולכלי רכב אחרים לא ניתן דו"ח חניה. יש לו צילום של ראש העיר חונה עם רכבו בתוך צומת בניגוד לכיוון התנועה, אך לא מקבל דו"ח. ממלא מקום ראש העיר חונה בצומת השנייה עם שני גלגלים על המדרכה ולא מקבל דו"ח. יש מחיקת חובות על הבית של סבתא שלו על שם של מישהו אחר ויש מחיקת חובות למקורבים, שנודע לו על כך רק לאחר אישור המחיקה במועצה לאחר מכן חייבו את הבית של סבתו בהיטלי כבישים ומדרכות, שלא נגעו בעניין זה כ- 30-40 שנה. משה סיוון זו גיסתו, ומאחר והוא נהג ברכבה, מן הדין היה לתת את הדו"ח לו ולא לגיסתו. מר וידל נבחר בחודש יולי 2017 לראשות העיר, וכל הדו"חות שהחל לקבל היה כחודש לאחר שנבחר. אנשים מהעירייה כמו הבחור רונן שהיה גוזם עצים שאמר לו שהוא נשלח ע ידי ראש העיר לצלם אותו וזו ההוראה שקיבלו, וכשהבינו בעירייה שרונן אמר לו את הדברים, הוא פוטר. קבלת עשרות דו"חות במשך חודש זו התנהגות מאפיונרית. מאשר שלאחר שפרסם את הסרטון כתב שיצפו בסרטון בראש העיר המושחת של רמלה, וזה היה לאחר שחתם על הבקשות להישפט על הדו"חות, הוא גילה שהדו"חות בוטלו, וכי פלי מנהל הפיקוח הוא לא על תקן של מנהל הפיקוח, ובכל זאת הוא מבקש ממנו להזדהות ותוקף אותו. הוא מגיש תלונה, והתלונה נסגרת. את זה הוא מגדיר שחיתות והתנהגות עבריינית. מר אבי בכר מעיד בכתבה שמר וידל נתן לו הוראה למר בכר לתת לחזי משה דו"חות על בסיס יום יומי. מר וידל היה מגיע עם אבי בכר לקרבת ביתו, כי חנה גרה מאחוריו. הוא כתב את הפוסט על אפס מנהיגות אפס יכולת ואפס צניעות, וזו דעתו האישית. וידל כל יום במשטרה, בעיקר ברמלה, העובדה שהרכב נמצא במשטרה ונתפס במשטרה מעידה שראש העיר נחקר במשטרה. הוא כתב את הפוסט שראש העיר יום אחד יטוס לכלא רמלה בנתיב המהיר. הוא העלה את הסרטון שפלי תוקף אותו וראש העיר יושב בישיבת מועצה. בסרטון רואים ששוטר אומר לחבירו שההרחקה היא עקב בקשת ראש העיר ומפקד התחנה יודע. הוא כתב שראש העיר מגלומן לאור הרדיפה שהוא נרדף מידי יום ולאור הפנייה של ראש העיר לפסיכיאטר המחוזי אודותיו. התברר שמי שמצלם ת ישיבות המועצה עובד כאב בית בספריה. הגיש לגבי זה בקשה לפי חופש המידע, אך לא קיבל תשובה. השידורים של ישיבות המועצה מפסיקים בדברים החשובים והבעייתיים, כגון ישיבות ביקורת. הוא כתב שראש העיר הוא העגל שהפך לראש העיר. הוא פרסם את תמונת העז, כי זה דימוי שלו למה שפרסמו בווינט. את הפוסט עם החמור לא הוא העלה. בקשר לנספח ד-8 נשלח אליו אדם בשם אביהו יעקב שהוא מקורב מאד לראש העיר עו"ד פעיל מאד של ראש העיר, שהיום קיבל תפקיד בעירייה, ודרש ממנו שיפסיק לכתוב על ראש העיר וראש העיר יפסיק לכתוב עליו. לימים התברר שוידל ואשתו מפעילים אנשים פיקטיביים עם שמות יוסי חכמו, אורן גרין, אורלי טויטו, גלעד טננבאום, משה פנחסי וסימו צרויה, וכאשר פרסם זאת, נעלמו כל השמות הללו. התקשר לאנשים, אך אף אחד לא רוצה לבוא ולהעיד. לאחר מכן נפתח דף פיקטיבי שקוראים לו הדרדסים, גרגמל, הענק הירוק ועוד עשרות שמות שתקפו אותו. ראש העיר מפרסם עליו שהוא עבריין, וכי תקף את ראש העיר. זכותו המלאה להזמין את התושבים לבית המשפט, שכן הוא מזמין את הציבור לראות את המלחמה שהוא מנהל על שמו הטוב. חזר על דבריו בקשר לטענה שתקף את ראש העיר בשוק, והתברר שלא שינה מדבריו מאומה. רפ"ק ענת קצב היא קרובת משפחה של מר וידל או של אשתו, והיא דאגה להביא אותו עשרות פעמים לתחנת המשטרה. לאחר שהעביר תלונות וראיות לגורמים שונים, כולל השר אוחנה, הורחקה ענת קצב מתחנת רמלה לתחנת רחובות. ביום כיפור התקרב אליו קקון אחד הבכירים בעירייה ושאל אותו אם הוא לא מפחד לקבל כדור בראש. אבי בכר נתן תצהיר בעניינו בבית המשפט ולמרות זאת הורשע, כי השופטת אמרה לו שכפעיל חברתי הוא צריך לדעת שהוא ישלם את המחיר. גם חברי המועצה היו מבקשים מידע לפי חופש המידע, וגם הם לא היו מקבלים, וחבר המועצה יאיר דידי יעיד על כך. מה שלא נוח לראש העיר לא יוצא החוצה. מתיק הבניין של ביתו של ראש העיר ניתן לראות שהוא בנה בנייה ללא היתר של חדר ופרגולה, ובנה את הגדר על השטח הציבורי, ורק בדיעבד ביקש היתר לבנייה זו. המחיקה של החובות על דירה של סבתו הייתה מכיוון שמקורב לראש העיר גר בה. מי שאישר לראש העיר את הבנייה הבלתי חוקית הוא ממלא מקום ראש העיר. הוא צירף מסמכים של אנשים שבנו בנייה בלתי חוקית, ובגלל שתמכו בראש העיר, אישרו להם את הבנייה. כל ההקלטות ודו"חות הפיקוח שנתן המפקח שחר על הבנייה הבלתי חוקית של ראש העיר נעלמו מתיק הבניין. היה כנס של מפלגת הבית היהודי, שבגלל שלא הסכימו לרשום את ראש העיר במודעות על הכנס, דאג ראש העיר לביטול הכנס. תושבים לא יכולים לדבר בישיבות המועצה, ולכן הם מבקשים מחברי המועצה להעלות את השאלות והבקשות. מאשר שקיבל מכתב התראה מב"כ התובעת ולא התנצל כי אין לו על מה להתנצל. הוא לא מכפיש אלא מעלה ביקורת אמתית. הוא מקבל הרבה תמונות מתושבים, והוא הפך להיות הפה והאוזן של התושבים שקשה להם. היה מקרה של פיצוץ צינור שהוא צילם אותו והעלה פוסט על כך. תאגיד המים לא בא לתקן, ואז אנשים טובים פרטיים דאגו לתיקון הצינור. יוסי בן חמו דיבר אתו באופן אישי שיוריד את הפוסטים על תאגיד המים, ופיצוץ בצינור יטופל, הוא חזר למקום פיצוץ הצינור, אך התאגיד לא טיפל בפיצוץ בצינור. מנהל התאגיד הוא מינוי של ראש העיר. 3 אנשים ישבו אתו אתמול ואמרו שלא באים להעיד כי חוששים שיזמינו אותם לחקירה במס הכנסה. בשנת 2013 נפתחה בדיקה במס הכנסה נגד אשתו של מר וידל, אך העלימו זאת מבית המשפט. חנה דן היא אחותו של מר וידל, והיא עובדת בביטוח לאומי, והיא מחטטת בתיק שלו בביטוח לאומי. מדוע אמר ראש העיר כי הוא נתן הנחה לעובדי ביטוח לאומי, ועל זה התרעמו הסוהרים העובדים בכלא. העובדה שהעירייה לא נותנת מידע לפי חופש המידע מוכיחה שדבריו נכונים. כאשר ראש העיר מסמן לצלם ישיבות המועצה סימן מסוים הוא מפסיק לצלם. הוא נמנע מלפרט שמות רבים, מכיוון שאת מי שהוא יזכיר תוך זמן קצר יאבד את מקום עבודתו בעירייה. רובי פוטר ולא מדבר כי החתימו אותו על טופס סודיות ובגלל זה הוא לא מעיד.
בחקירה החוזרת העיד העד כי בחודש הראשון לכהונת מר וידל כראש העיר ניתנו לו להערכתו בין 20 ל- 30 דו"חות, ובוטלו לו להערכתו בין 9 ל- 11 דו"חות. חזר על דברי רונן כורת העצים ועל חוסר נכונותו לבוא ולהעיד. בקשר לבית של הסבתא תוגש תביעה. באחת הפעמים שחזר לביתו אמרו לו השכנות כי ראש העיר צילם את כל השלטים שבביתו, ובאותו יום או יום אחרי נרשמו דו"חות רבים על שמו גם בבתים שהוא לא גר בהם. ענת קצב הייתה קצינה בימ"ר מרכז אשר ישבו בקומה השנייה של תחנת רמלה, וכל פעם שנחקר היה נחקר בימ"ר מרכז ולא במשרדי החקירות של תחנת רמלה בקומה התחתונה. ענת קצב קיבלה אות הנשיא מאחות ראש העיר שעובדת בבית הנשיא. הקליטו את ענת קצב שאמרה שלא מקבלים אף תלונה של חזי משה, וכתוצאה מתלונותיו העבירו גם את מפקד התחנה מתפקידו למקום אחר.
2) מר יאיר דידי, חבר מועצת העיר, אשר הגיש תצהיר עדות ראשית בו הצהיר כדלקמן:
"2. אני משמש חבר מועצת העיר רמלה מעל 5 שנים.
3. בישיבת מועצה אחרונה שנערכה שלחתי שאילתה לראש העיר על נושא הצילום בישיבות מועצה על ידי תושבים שגם ככה עוברות בשידור חי במדיה.
4. נשלחה אלי פסיקה על ידי היועץ המשפטי שבה נאמר כי רק לחברי המועצה אסור לצלם ולתושבים יש את הזכות לצלם, וזאת בכפוף לאישור ולהצבעה במועצתה ע"י חברי המועצה עצמם.
5. באותה ישיבה העליתי את הנושא. בתגובה ראש העיר הזמין משטרה וביקש להוציא את מר חזי משה מהמקום בגלל שצילם. הבהרתי לראש העיר מר וידל כי זה לא חוקי.
6. מנהל הפיקוח אחז בו בחוזקה בכתף על מנת להוציאו, וסימן לו לצאת, זאת ללא תגובה מחזי. אני צעקתי על פלי בן שבת שאין לו זכות להרים ידו על תושב העיר שמגיע לישיבות המועצה כמקובל.
7. כאן המקום להבהיר כי ישיבות המועצה הנ"ל הינן פומביות ופתוחות לקהל הרחב זאת ללא הגבלה.
8. בהמשך הגיעו גם שוטרים שביקשו שאני אצא ובמקביל הוציאו גם את חזי. הבהרתי לשוטרים שאסור להם להתערב שזו ישיבת מועצה וראש העיר לא יכול להשתיק נושאים שלא מוצאים חן בעיניו ולהזמין משטרה.
9. על פניו נראה כי מר וידל משתמש במשטרה כארגון פרטי שלו.
10. לאחר שדיבר איתי קצין ודרש שאני אצא בשביל שיירגעו הרוחות, חזרתי שוב ומר חזי משה חזר יחד איתי.
11. לקראת סוף הישיבה הגיע תורי לדבר ושוב העליתי את הנושא שאסור למשטרה להתערב. שוב ראש העיר קרא למשטרה ושוב הוציאו את חזי משה מהישיבה.
12. הבהרתי לראש העיר שוב שפועל בניגוד לחוק.
13. בהקשר לצילום אומר שנית כי בפסקה מציון שצריך להעביר החלטת מועצה שאסור לצלם, ובנוסף אני רוצה לציין את העובדה שראש העיר לא עונה לי על 95% מהשאילתות לא בעל פה ולא בכתב כפי שמורה לו הפקודה.
14. בנוסף מסרב לי לעיון במסמכים לפי סעיף 140 לפקודת העיריות בעבור הזכות לעיין במסמכים. נספח א' המצ"ב.
15. מדובר בראש עיר מושחת משכמו ומעלה."
מר דידי נחקר חקירה שכנגד בה העיד כי הוא חבר מועצת רמלה והוא משתייך לסיעות האופוזיציה, וכי הוא רץ לעירייה עם מר עדי שטרנברג. לפני כן היה חבר ליכוד והיה ברשימה של מר וידל, ובבחירות האחרונות הוא לא רצה לשלב אותו ברשימה שלו, ולכן הלך עם הרשימה של עדי שטרנברג. חזי משה הוא פעיל של הרשימה שלו. לא צירף כל מסמך כי לא נדרש. היו לפחות שני אירועים שעל אחד מהם הצהיר בתצהירו. מר חזי משה לא הפריע לישיבה, ומר וידל הוציא את חזי משה כי הוא לא רצה שהוא יצלם בישיבה. אם הישיבה ממילא מצולמת, אז אין כל סיבה מדוע חזי משה או כל אדם אחר לא יכול לצלם בישיבות המועצה. יש לו חשדות כחבר מועצה שעורכים את הפרוטוקולים, ולכן הוא רוצה שיהיה לו משהו שמקביל לעירייה ויוכלו לבדוק אותה. עצם העובדה שמר וידל מתנגד לצילומים בישיבות המועצה, זה מעלה חשד שנעשים דברים לא תקינים. הוא כחבר מועצה זכאי לקבל תמלול של הקלטת ישיבת המועצה, אך הבעיה היא שהוא מקבל רק החלטות. הוא ביקש תמלולים ממזכירת העירייה אך לא קיבל, והוא דורש לקבל את תמלולים כי זכותו להגיש ערעור על התמלול תוך 7 ימים מיום קבלתו, ואם לא מוגש ערעור אזי הפרוטוקול חלוט (שוב התנהגות של וידל של מניעת מסמכים ומידע לא רק מחברי מועצה תוך פגיעה בפקודת העיריות והצבת מכשול לחברי מועצה מטעם האופוזיציה למלא את תפקידם בעירייה ובמועצה). יש גם אי הבאת מסמכים לחברי וועדת המשנה לפני הדיונים בוועדת המשנה, ולא נמסרים להם כל המסמכים אשר על פיהם צריך לדון בוועדת המשנה. הוא מבקש לקבל מסמכים וחומרים לפני ישיבות וועדת משנה לתכנון ולבנייה, אך אינו מקבל, אלא רק דף עם תיאור הבקשה ומה מבקשים (שוב מניעת מידע, שהינו דבר לא תקין, הפוגע בעבודת חברי המועצה שבאופוזיציה). הוא ביקש מחזי משה לצלם בישיבות המועצה. הוא פונה לממונה על המחוז בטענה שאינו מקבל מסמכים, ואז אומר לו מר וידל שימשיך להתלונן כי הוא מלשין (גם פנייה לממונה על המחוזי גורמת לעיכוב מסירת מידע שהיה צריך להינתן כדבר שבשיגרה, דבר המעיד שאין למר וידל כל בעיה לעבור הוראות פקודת העיריות, ואי מתן המסמכים והמידע במועד מעיד על מינהל שאינו תקין מצד מר וידל). מר וידל מנהל את העירייה כמו מאפיה כמו איזה דון קורליאונה, והוא יושב ואומר שלא יתן לו כל מסמך, והכל בעירייה מתנהל מתחת לשולחן, אך הוא כאיש ציבור מכיר את המעמד שלו ומשרת את הציבור על הצד הטוב ביותר. הוא לא קיבל שום צו להמצאת מסמכים, אך הוא מדבר על ישיבות בוועדות לא במליאת המועצה, כי אם אתה חבר מועצה אתה זכאי לקבל את כל המסמכים המגיעים על פי החוק, אך הוא מבקש ולא מקבל. מאחר והסיעה שלו היא שליש מהמועצה, זכותו להיות שליש מכל וועדה, אך מר וידל אומר שכל עוד הוא ראש עיר, הוא לא יהיה בוועדה מסוימת. כאשר לא הכניסו אותו לוועדה משנה לתכנון ולבניה, הוא הגיש עתירה מנהלית ומיד קיבל זימון לישיבת ועדת משנה (לפי דברי מר דידי, על מנת להתגבר על מעשי המינהל הבלתי תקינים של מר וידל, הוא צריך להיות עם עו"ד צמוד). בישיבות המועצה מקובל לומר את המלים מושחת וטמבל, ודברים אלו לא באים בחלל ריק, כגון בהיטלי השבחה אם רוצים לגבות סכום מסוים של כסף למטרה מסוימת, ולאחר מכן מעבירים את הכסף למטרה אחרת, והוא מבקש הסברים, אומר לו מר וידל שאינו חייב לענות לו (אם אכן נעשה כך, אזי מר וידל חושף את העירייה לתביעות אם אכן יתגלה הדבר). היו פעמים רבות שמר וידל לא רצה לענות לשאלות ענייניות של אנשי האופוזיציה. למר וידל לא הייתה כל סיבה להוציא את חזי משה מדיוני המועצה או להזמין לו משטרה, מכיוון שחזי משה לא עשה כלום חוץ מלצלם. וידל הזמין משטרה להוציא אותו מישיבת המועצה, למרות שהיה אסור לו לעשות זאת, שכן לא הייתה תגרה, והוא עשה זאת כדי להעביר את התקציב בלי שום בעיות, כי הוא היה דורש הסברים לתקציב. בצילומי הווידאו של ישיבות המועצה חסרה שעה של צילומים, ולכך לא קיבל שום הסבר. מר וידל צריך לקחת חברה מקצועית שתקליט ותצלם את דיוני המועצה, במקום זה לקח מישהו שהוא מקליט ומסריט אירועים, וחברי האופוזיציה מקבלים תגובות בווטסאפ שצילומי המועצה לעתים אין קול ולעתים אין תמונה. לפני המקליט הנוכחי היה מקליט אחר שהקליט דיוני וועדת משנה לתכנון ולבנייה, בה השתתפו הוא ומר וידל, ומר וידל דרש המקליט מספר פעמים להפסיק את ההקלטה, אך המקליט סירב. מקליט כזה לא נוח למר וידל, ולכן דאג להחליף אותו במקליט שיעשה את דבריו של מר וידל, לרבות הפסקות בהקלטות. הוא סבור שמר וידל נוהג בשחיתות. הוא קרא לראש העיר הקודם מושחת, והוא עדיין חושב כך. כאשר מר וידל ביקש היתר בנייה, בין השאר להכשיר את הבנייה ללא היתר שבנה בביתו, הוא ביקש מסמכים, סירבו, ועד היום לא נתנו לו לעיין בדו"חות הפיקוח שניתנו עקב הבנייה ללא היתר. לא מקבל פרוטוקול ולא את חוות דעת היועץ המשפטי ולא חומרים רבים, למרות שטענו שיש פלישה לשטח ציבורי, והביא קופילציה שמר וידל חרג לתוך השטח הציבורי כמעט במטר (סבור אני לאור האמור במוצג ת/4 שאכן מר וידל גלש משטחו הפרטי לשטח הציבורי,שעל מר וידל היה להביא מודד מיוזמתו על מנת לבדוק מה שטח הפלישה לתוך השטח הציבורי, ולחזור לגבול החלקה, שכן אם לא יעשה כן, יאבד את הזכות המוסרית לדרוש מכל אזרח שיפלוש לשטח ציבורי לסלק ידו מהשטח הציבורי, על ראש העיר לשמש דוגמה ומופת בעניין זה, בהתאם לפתגם "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים"). הוא לא קיבל את המסמך של היחידה לאכיפת דיני מקרקעין עליו דיבר ב"כ וידל, כמו שלא קיבל מסמכים רבים, לרבות לא פרוטוקול. אם היו מעבירים לו מסמכים שהיה זכאי לקבל כחבר וועדת משנה, היה יכול להתייחס לדבריו לגבי ההיתרים.
בחקירה החוזרת העיד מר דידי כי מר וידל הורה על הוצאתו של חזי משה מישיבת המועצה כי הוא צילם ומר וידל רואה בחזי משה סדין אדום. ראש העיר זרוע שנאה לאנושות. בלובי של העירייה יש תמונות של כל ראשי הערים הקודמים, אך את התמונה של מר יואל לביא לא רואים בלובי של העירייה. כמה פעמים קרה שהיה הבדל משמעותי בין זמן ישיבת המועצה לבין אורך ההקלטה. מר וידל אמר בישיבת וועדת המשנה כמה פעמים למקליט להפסיק את ההקלטה. כאשר היו מחלוקות בין אנשי המקצוע וכנראה גם לא הבהירו, מי שיושב כיו"ד וועדת המשנה הוא ראש העיר, כנראה לא עדכנו אותו, ואז ביקש לעצור את ההקלטה, וזו הסיבה לדעתו, ואם ישאלו אותו זה לגיטימי, אך לא היה צריך לומר שיעצרו את ההקלטה, כי כל הדברים צריכים להיות מוקלטים. הוא דורש לקבל מסמכים כחבר וועדת משנה, אך לא מקבל. הוא יו"ר וועדת ביקורת, והוא ביקש מסמכים ומספר חודשים שהוא לא מקבל אותם. לדוגמה, יש מנהלת מדור שכיכבה בדו"חות ביקורת בשנים קודמות, היה עליה דו"ח ביקורת עם ליקויים, ומר וידל החזיר אותה לאותו מקום לנהל את ספר ההיתרים וההשבחה, למרות דו"חות הביקורת. הוא ביקש ממנה מסמכים, אך היא מסרבת להעביר לו אותם, היא לא יכולה לתת אותם ישירות אלא היא צריכה אישור ראש העיר על מנת לראות אם יש משהו להסתיר, ואחרי שהם בודקים את המסמכים, הוא לא מקבל אותם. ללא מסמכים אינו יכול לעשות סיכומים של הוועדה. לגבי אי צירופו לסיעה של מר וידל, הוא ראה את מר וידל ואת מר אילוז יוצאים לפעילות פוליטית, כאשר מר אילוז שכן שלו באותו בניין. מאחר ולא קראו לו, הבין שהוא לא בתמונה. בבחירות השניות קרא לו מר יאיר רביבו ראש עיריית לוד והביא אותם להסכם איזה תפקידים יקבל אם מר וידל ייבחר לראשות העיר, ומר וידל הפר את ההסכם. מר וידל קרא לכל הסיעות להסכם קואליציוני, אך לסיעה שלו הוא לא קרא למרות ההסכם ולחיצת ידיים בנוכחות מר רביבו. הוא ידע שמר וידל מושחת, וזה התחיל מיד לאחר שראש העיר הקודם התפטר, הובטח לו להיות יו"ר וועדת משנה ועוד איזה תפקיד. לאחר הבחירות בא אליו מר וידל ואמר לו שהוא לא יכול לקיים הבטחתו. אז הבין שהוא צריך להיכנס לאופוזיציה. הוא יודע על השחיתויות של מר וידל ברשות שדות התעופה בכל הגורמים שם, ויש עוד כמה גופים שהוא יודע שגם שם היו שחיתויות. ראש העיר התחיל עם השחיתויות שלו בערך מאמצע שנת 2018. בעת הוצאת חזי משה מישיבת המועצה מי שהיה מעורב זה היה פלי בן שבת ופקח נוסף. בפעם הראשונה שמר וידל הזעיק את המשטרה הגיע קצין משטרה, והוא אמר לקצין המשטרה שאסור לו להתערב בישיבות מועצה אלא אם כן אלימות, הקצין הבין את העניין ביקש ממנו לצאת ולדבר, יצא ודיברו הקצין הלך לדרכו והוא חזר לישיבת המועצה. בפעם השנייה שמר וידל הזעיר משטרה בא שוטר שאינו קצין, ולמרות שהסביר לו שאסור לו להתערב בישיבות מועצה אלא אם כן יש אלימות, התנהג כמו שריף, עצר אותו הכניס אותו מאחורי סורג ובריח כמו אחד העבריינים, ומפקד התחנה בא וצחק לו בפרצוף.
סבור אני שהנתבע טעה טעות קשה בעת שהחליט לחקור את מר דידי חקירה שכנגד, שכן בחקירה הנגדית התבררו דברים קשים שעשה מר וידל, שמקומם לא יכירם בניהול תקין, וזאת בלשון המעטה.
3) מר אבי בכר, מי שהיה מנהל מחלקת הפיקוח בעיריית רמלה, אשר הגיש תצהיר עדות ראשית שנוסחו כדלקמן:
"אני אבי בכר ת.ז. ...מוסר עדות כנגד מר מיכאל וידל על מהלכים פליליים שנעשו על ידו מולי, או שהייתי עד להתרחשותם, או שהונחיתי לפעול באופן לא חוקי על ידי מר וידל, עת שימשתי כמנהל מחלקת הפיקוח, השיטור והמוקד העירוני בעיריית רמלה ועד למועד בו החלטתי לסיים את תפקידי עקב חוסר נכונותי לעבוד תחת מר מיכאל וידל לאור מעשיו שהיו בניגוד לחוק ועל גבול הפלילי ממש, כפי שאפרט בתצהירי.
1) ביום הראשון של וידל כראש העיר הוא הנחה אותי לא לרשום דו"ח לבני משפחתו שבנו אוהל ברחוב פינסקר 5 רמלה, בגינה בשטח ציבורי בניגוד לכל חוק וללא אישור או תיאום מקדים והפקחים היו במקום עם השיטור העירוני כדי לפנותם לאחר שתושבי השכונה התלוננו נגדם.
2) מקרה נוסף, וידל הכניס למחלקת השיטור פקחית תושבת רמלה שעבדה לפני כן במחלקת השיטור ביבנה (והיתה חשודה בעת שעבדה ביבנה בשימוש בסמים והייתה מועמדת לפיטורים מעיריית יבנה) ללא מכרז למחלקת השיטור העירוני. טרם זאת אביה איים עלי ואף אמר לי שיפגע בי ובוידל אם לא נקבל אותה. אני העברתי לוידל את פרטי המקרה ואמרתי לו שיש בדעתי להגיש תלונה במשטרה כנגד אדם זה. וידל הנחה אותי מפורשות ואף איים עלי באומרו: "שלא תעז להתלונן נגדו" כלומר לא להתלונן על אדם זה. בעקבות איום זה כלפי אמרתי לוידל שהוא מתנהג כמו ראש עיריית סיציליה וכמו אחרון העבריינים בעיר. בדיעבד הסתבר לי על ידי האדם עצמו שאיים עלי ועל וידל שהוא ווידל הינם חברי ילדות ומתראים עיתים קרובות.
3) במקרה אחר וידל הכניס עובדת עירייה ממקורביו, רבקה כהן, למחלקת הפיקוח ללא מכרז למרות שבעברה פוטרה מהמשטרה על מעילה באמון ועל גניבה, ובעת שעברה לעבוד בעירייה לפני מספר שנים כבר הייתה במחלקת הפיקוח והודחה גם משם על ידי המנהל באותה עת, מר דויד חביבה, עקב זיוף מסמכים, מרמה והפרת אמונים. אצל מבקר העירייה היה מונח בעת ההיא מסמך בו נכתב במסמך סיכום חקירה שנערכה על ידו בו מצוין במפורש שעקב מעשיה אסור לאשה זאת להיות במחלקת הפיקוח יותר. כך בפירוש אמר לי המבקר, ולמרות עברה הבעייתי גם במשטרה וגם בעירייה הכניס אותה וידל למחלקה בניגוד לדעתי.
4) וידל נתן לי הנחיה מפורשת להפסיק לרשום דוחות לחמולת אבו נימר ממקורביו ומסייעניו בקמפיין הבחירות הראשונות בהם נבחר לתפקיד ראש העיר למשך כשנה. החמולה בעלת חברת משאיות נהגה להחנות רכבים בבעלותה בניגוד מוחלט לתמרורים ובאופן שמהווה עבירות תנועה והפרעה לתנועה. בנוסף, לא אחת ביצעה המשפחה באזור מגוריה פלישות רבות לשטחים ציבוריים פתוחים בהתרסה ובניגוד לחוק.
5) חבר נוסף של וידל נהג להחנות אוטובוס המשמש אותו לעבודתו במקום אסור ותוך הפרעה לתנועה, ואף במקרה זה נתבקשתי להפסיק לרשום לו דו"חות.
6) וידל נתן הנחיה להפסיק לרשום דוחות לרכבים של קבלן משלוחים של שופרסל שחסם נתיבים דרך קבע משום יחסי חברות טובים בין שניהם.
7) במקרה נוסף וידל נתן לי הנחיה מפורשת לרשום לחזי משה דוחות "בלי הפסקה" לנגררים שלו עקב יריבות בין השניים, משום שלדבריו חזי תמך במועמד מתחרה, עדי שטרנברג, לראשות העיר, והוא "יזיין אותו", כך נאמר לי בפירוש על ידי מר וידל. זאת הייתה התעמרות מכוונת. כמובן שסירבתי לבצע את ההנחיה הזאת.
8) וידל נתן לי הנחיה מפורשת לתת דוחות לכל המועמדים ששלטי הבחירות שלהם תלויים ברחבי העיר לאחר הבחירות הראשונות, תוך שהוא מנחה אותי ללא בושה להשאיר את השלטים שלו תלויים. לא אחת טען כנגדי, ספק בצחוק ספק ברצינות גמורה, כי מהלך הבחירות דאגתי לרשום לו דוחות רבים לעומת יתר המועמדים בכוונה, דבר שכמובן היה משולל יסוד.
9) וידל דרש ממני לפנות בכוח הומלס שפלש לחצר אחד מהבניינים בעיר, למרות שמעשה הנ"ל כלל אינו בסמכותי אלא בסמכות משטרה, וגם זאת רק בצו שיפוטי בלבד. כמובן שסירבתי באופן חד משמעי לבצע את בקשתו, ובכל מקרה אמרתי לו שאני רוצה את ההנחיה הזאת בכתב ולא בעל פה. הבקשה הזאת והסירוב שלי לבצע פינוי אדם/הומלס/חסר ישע בכוח הוציאה את וידל מדעתו. עקב כך הוא הרים את קולו וצעק עלי 'אחוז אמוק' בפני מספר אנשים שהיו בלשכה באותה העת שנמאס לו ממני ושהוא יפטר אותי, במלים הללו (יותר מפעם אחת): "נמאס לי ממך, אני אעיף אותך". השבתי לו ברוגע שאני לא אבצע עבירות פליליות בשביל אף אחד כולל אותו, ושאם זה התנאי שלו שאבצע את תפקידי אז הוא יכול להעיף אותי, כי ממילא נמאס לי לעבוד מולו ומול ההנחיות הפליליות שהוא מנחה אותי ומבקש ממני לבצע חדשות לבקרים.
10) למעשה, כל הנחיה שלו הייתה בלתי חוקית בעליל וסירבתי לבצעה.
11) באחד הימים נקראתי למשרדו של מנכ"ל העירייה, רונן עזריה, שטען כנגדי שאני חותר תחתיו ולא נותן לו גיבוי ולכן הוא מבקש ממני לעזוב את מקום העבודה ולהתפטר, ואם לא אעשה כן, יש בידו אמצעים לגרום לי להתפטר. השבתי לו שהוא אינו צריך לדאוג יותר מידי ולבקש ממני להתפטר כי אני בעצמי לא מעוניין יותר להיות עובד בעיריית רמלה לאור מעשיו הלא חוקיים של וידל ולאור התנהלות ומחדלי העירייה. כך למעשה נוצרה הסיטואציה בה 'התפוטרתי' מתפקידי בעירייה תוך המצאת סיכום כוזב בו נרשם כי ביקשתי לסיים את תפקידי מסיבות אישות.
12) לאחר שיצאתי משיחת הפיטורין הזאת הרגשת מאושר ומשוחרר מהעבריינים הללו שהגיעו לעירייה ושהופכים את רמלה לסדום ועמורה. אבן גדולה ומעיקה (ממש סלע) נגולה מליבי. ממילא לה הייתי יכול ולא הייתי מוכן להמשיך ולעבוד יותר עם חבורת הנוכלים והעבריינים האלה.
13) לסיכום דברי אציין כי אין לי היכרות אישית על חזי משה. הנני מעיד כי הדברים אשר נתבקשתי לעשות אינם חוקיים ופגעו בי באופן אישי תוך התעלמו מוחלטת מחוקי היסוד, חוקי מדינת ישראל פקודת העיריות וכל הוראה מפורשת על פיה יש לפעול.
מר בכר נחקר חקירה שכנגד בה העיד כי חזי משה הוא חבר שלו מאז עזב את עבודתו בעיריית רמלה. עבד בעיריית רמלה שנה וחצי. עזב את עבודתו בעיריית רמלה בחודש אוקטובר 2017, כנראה ביום ה-17. בינו לבין מר וידל לא הייתה היכרות מוקדמת לפני שמר וידל נבחר לראשות העיר. יואל לביא היה מרוצה מהתפקוד שלו כי אחרת היה מפטר אותו לאחר חודשיים, ואם יש לו מסמך אחר, הוא ישמח לראות. במשך 5 שנים היו שמונה מנהלי מחלקת הפיקוח ברמלה, והוא היה השמיני, ואם החזיק מעמד יותר משנה, משמע שמר לביא היה מרוצה מתפקודו. גם אם מר לביא והמנכ"לית אמר שיש כלפיו תלונות, בתפקיד של מנהל מחלקת הפיקוח יש תמיד תלונות, ומר לביא חשב שיש דברים שהוא צריך להשתפר בהם, וזה מה שהיה. מחלקת הפיקוח היא מחלקה אוטונומית, ומר וידל עשה ניסיונות לקחת את האוטונומיה של מחלקת הפיקוח, ומר יואל לביא לא ניסה לעשות זאת. תמיד יש פגישות בין מנהל מחלקת הפיקוח לבין ראש העיר, כי מנהל מחלקת הפיקוח הוא יד ימינו של ראש העיר. אין מצב שראש העיר לא יהיה מרוצה ממנהל מחלקת הפיקוח וישאיר אותו מעבר לשנה (לשאלת בית המשפט האם ב"כ מר וידל יזמין את מר לביא לעדות, התחמק ב"כ מר וידל מתשובה ברורה, ובית המשפט הבין מדבריו שלא יזמין אותו לעדות אלא יסתמך על מסמכים. אי הזמנת מר לביא פועלת נגד מר וידל, שכן בכך מנע את התייחסות מר לביא למסמכים שביקש להציג, והציג אותם בשלב עדויות ההזמה). כאשר המנכ"לית ניסתה להתערב כי יכול להיות שהיו דברים שלא מצאו בעיניה, אך יואל לביא אמר לה שלא תתערב, כי מר בכר עובד מולו. הוא ביקש מהמנכ"לית לעזוב את תפקידה. היו לו 50 פקחים תחת פיקודו, ואם יש פקחית אחת מתלוננת, זה נבע שהוא לא רצה לקבל את אותה מתלוננת כפקחית אצלו במחלקה. אותם 40 עובדים כוללים הן את הפקחים והן את השיטור העירוני. עם מנכ"ל העירייה רונן עזריה הייתה לו שיחה אחת בלבד, ובקושי הכיר אותו. בשוק עשה הרבה סיורים. הייתה קבוצה של סיורים משותפים, ומר עזריה לא העיר לו מאומה בעת הביקורים. מנהל משאבי אנוש הזמין אותו לשיחה יחד עם רונן עזריה. זה שקר וכזב שיואל לביא והמנכ"לית לא היו מרוצים מתפקודו. הוא הכיר את חזי משה מאז שמר וידל אמר שיתנו דו"חות רבים נגד חזי משה לפחות 6 דו"חות כל יום. אם הייתה התעמרות בדו"חות נגד חזי משה הוא אכן נתן תצהיר נגד העירייה במשפט על הדו"חות של חזי משה. הוא נקרא לכתבת תחקיר על מר וידל, והוא התראיין עם פנים מכוסות, וכיסוי הפנים היה רעיון של מי שהכין את התכנית, כי הילדים שלו לא צריכים לראות את פניו בטלוויזיה. כשראיינו אותו לכתבה, חזי משה לא היה אתו. ואם חזי היה באותה כתבה, זה כנראה עניין של עריכה. חזי משה לא עבד אתו על הכתבה בטלוויזיה. ההיכרות הקודמת שלו עם מר וידל הייתה במערכת הבחירות, ובמערכת בחירות יש סדר, כללים וחוקים שהוא צריך לאכוף אותם. אם היה משהו לא תקין היה מתקשר למר וידל ומעיר לו על כך, ומד וידל היה מבטיח שהעניין יסודר, אך לא סודר. מר וידל התקשר אליו עם בקשות שונות כבר מהיום הראשון שהוא נבחר לראשות העיר. גם הפקחים קיבלו הנחייה ממר וידל מעל ראשו שלא לרשום דו"חות והם גם סיפרו לו על כך. הוא לא אומר את השמות כדי שלא ייפגעו. לאחר שמר וידל ראה שהוא לא מקיים את הנחיותיו הבלתי חוקיות, החל מר וידל לפנות ישירות לפקחים מעל ראשו, ואם לא הוא, אז אשתו, ואם לא אשתו, אז הנהג שלו. בגלל שספיר הייתה חשודה בשימוש בסמים ביבנה, היא רצתה לסיים תפקידה ביבנה ולעבור לעבוד ברמלה. בתחילה גב' ספיר נכנסה ללא מכרז, ואם היה לאחר מכן מכרז, זה מכרז מפוברק. בתקופה שהוא היה מנהל מחלקת הפיקוח, ספיר נכנסה ללא מכרז. הוא התנגד לקבל את גב' רבקה כהן כפקחית, ומר וידל רצה שהיא תהיה סגנית שלו. לבסוף התפשרו שגב' כהן תהיה פקחית בשוק. מר לביא השאיר את גב' כהן בעירייה מסיבות אישיות שלה, על מנת שלא תישאר ללא פרנסה. כאשר גב' כהן זייפה מסמכים אז לא עבד בעירייה, והוא שמע זאת מהמנהל שלה מר חליבה. הגניבה של גב' כהן הייתה שהא הדפיסה שעות שלא עבדה וזה גניבה ממעביד. מכיר את חמולת אבו נימר כמו שהוא מכיר את התושבים ברמלה. הוא אמר שהפניות של מר וידל היו גם באמצעות אשתו וגם באמצעות נהגו אמר זאת תחקיר בכתבת הטלוויזיה. בקשר לסעיף 6 לתצהירו, מי שאמר לו על יחסי הקרבה לבין מר וידל לגבי מה שכתוב בתצהירו הוא מר רובי שגב, שהיה יועץ למר וידל תקופה מסוימת. ההנחיה של מר וידל לתת דו"חות רבים לחזי משה הייתה בעת שנסעו ברכב ביחד, והוא סירב להנחייה. אם נרשמו אז דו"חות לחזי משה זה היה שלא בידיעתו, כי הוא אמר במפורש שזה בלתי חוקי. שלושה חודשים מאז שיואל לביא התפטר מראשות העיר, הוא כבר לא היה בעירייה.
בחקירה החוזרת העיד מר בכר כי הוא שמח שעזב את תפקידו כמנהל מחלקת הפיקוח עקב על ההוראות הבלתי חוקיות על גבול הפלילי, מתן הוראות לפקחים מעל לראשו כאשר מי שיכול הוראה לפקחים זה רק מנהל מחלקת הפיקוח. ההתנהלות בעירייה הייתה ב"שלוף" ולא היו ישיבות מסודרות. הוא יודע על מחלוקות אחרות, אך הוא לא מדבר עליהן. לגבי הנקמנות של ראש העיר כאשר אומר לרשום דו"חות כמה שיותר לבני אדם מסוימים, זו נקמנות. זמן מה לאחר שעזב את תפקידו בעירייה הגיע להחזיר ציוד, והאדם שעמד להחליפו אמר לו שמר וידל לא יורד מחזי משה וכל הזמן דורש לרשום דו"חות לחזי משה. הדו"חות שהתבקש לרשום לחזי משה אלו דו"חות חניה, ואמר לו ש"יזיין את חזי משה". מר וידל לא נימק את דרישתו לתת דו"חות לחזי משה ככל שניתן. בעת שעבד בעירייה תחת ניהולו היו מחלקת הפיקוח, השיטור העירוני, התשתיות שהיו בהנדסה והמוקד, ביחד היה מנהל 4 מחלקות. בינו לבין רונן עזריה הייתה פגישה אחת שבה אמר לו שלא נותן לו גיבוי, ומבקש ממנו לעזוב את התפקיד, ואז אמר לו שהוא בעצמו רוצה לעזוב את התפקיד, ויום למחרת כבר לא היה בתפקיד. ההנמקה שמר בכר צריך לעזוב את התפקיד, כי הוא לא נותן לו גיבוי, ומתעמר בעובדים. לפני השיחה עם רונן עזריה לא היה כלום, וכשקראו לו ללשכה של מר רונן עזריה חיכה שם גם ראש מנהל משאבי אנוש. לגבי רח' פינסקר, התקשר אליו מר וידל בכבודו ובעצמו ואמר שהאנשים הם קרובי משפה שלו. אמר למר וידל שלפי ידיעתו הדו"ח נרשם, אך בדיעבד התברר שהדו"ח לא נרשם. מר וידל ניטרל למעשה את האוטונומיה של מחלקת הפיקוח, ולכך לא היה יכול להסכים,. מר וידל שם עצמו כמנהל מחלקת הפיקוח וכל פעם היה אומר לו שיפטר אותו או יעיף אותו מהתפקיד. כשאמר למר וידל שהוא מתנהג כמו ראש עיר בסיציליה הוא התכוון לשיטה עבריינית, וסיציליה מתקשר עם המאפיה.
4) מר אליהו גואטה אשר הגיש תצהיר עדות ראשית בו הצהיר כדלקמן:
"2. באוגוסט 2013 החלה אשתי את עבודתה במחלקת החינוך בעירייה, במועדונית ביאליק. אשתי עבדה שם ללא רבב ותלונות במשך 5 שנים.
3. בספטמבר 2017 החלה לעבוד גב' דליה לוי (היא גיסתו של ראש העיר וידל) כעובדת זמנית דרך קרן רמלה. בתחילה העבודה הייתה ללא בעיות.
4. יום אחד הגיע מר מיכאל וידל למועדונית, וראה אותי אוסף את אשתי מהעבודה. וידל שוחח עם גיסתו ותוך כדי השיחה המבטים היו מופנים אלי. למחרת החלה גיסתו, ללא כל סיבה הנראית לעין, להציק ולמרמר את אשתי בקללות, טריקות דלת חזקות, באחת הפעמים הפכה לה את המחסן של המועדונית על הרצפה ועוד. כמו כן החלו ללכלך על אישתי בשיחות משונות עם עובדי הגינון ועובדים אחרים וכן החלו צועקים עליה ללא כל סיבה, החלו דיבורים בדבר האוכל שהיא מכינה , ועוד.
5. גיסתו של וידל החלה להתלונן על אישתי באופן אובססיבי למנהלים אשר שיתפו פעולה עמה עקב היותה גיסתו של וידל ובהוראה ישירה ממנו.
6. לאחר מספר תלונות זימנו את אישתי לשימוע. בשימוע הנ"ל לא נמצאה סיבה לפטרה ואישתי המשיכה בעבודה.
7. גיסתו של וידל לא הייתה מרוצה מזה שאישתי חזרה לעבודתה, יצאה מהמועדונית וחזרה לשם עם מישהי שאיימה על אישתי בתוך המועדונית בזמן עבודתה.
8. גיסתו של וידל דליה נכנסה לעבודה בצורה לא חוקית, אחותה ליז עובדת עימה במחלקת החינוך, דליה נכנסה למעמד קבוע כחודש ימים לאחר התחלת עבודתה במחלקה.
9. כאן המקום לציין כי בתקופת ממלא מקום ראש העיר מר מוטי יצחקי הוגשה בקשה לאישור מעמד קבוע של דליה, בקשה אשר לא אושרה.
10. כאן המקום לציין כי יצאה בקשה לראש העיר הקודם, יואל לביא, אשר סיים את עבודתו כחודש לאחר הגשת הבקשה, בתגובה נאמר לי כי מאחר והיה מדובר בתקופת בחירות לא ניתן לאשר בקשה זו בתקופה רגישה זו.
11. לבסוף פוטרה אישתי מעבודתה במועדונית.
12. מאז העניין המתואר אישתי נמצאת במצב נפשי קשה ביותר, זאת עקב התלאות שעברה וכן האיומים על אישתי."
מר גואטה נחקר חקירה שכנגד בה העיד כי מיד לאחר שגיסתו של מר וידל החלה להציק לאשתו ולהתעלל בה, אשתו הייתה מתקשרת אליו בוכה ואומרת לו שגיסתו של מר וידל הורגת אותה. הגיסה דאגה להעלות אותה לשימוע, ואשתו אמרה למנהלות שלה שלא צעקה ולא קיללה ולא עשתה שום דבר רע. בשימוע היו המנהלות ועו"ד מטעם העירייה, ומטעמם היו הוא ואשתו ומר דידי, כי במועצת הפועלים לא רצו לייצג אותם. בשימוע אנשי העירייה שיקרו. לא פיטרו את אשתו מהעבודה, כי עוה"ד אמרה שאשתו צודקת, והיא חזרה לעבודה. כשראתה זאת הגיסה, החלה לצעוק על המנהלות של אשתו, והביאה מישהי שתאיים על אשתו. אשתו התלוננה במשטרה, והמשטרה הגיעה למקום, אך מר וידל ביטל את התלונה. כמעט כל עובדי מחלקת החינוך הם ממשפחתו של מר וידל. לאחר האיומים לקח את אשתו לבית חולים כי סבלה מהלב, וכשהגיע למשטרה למסור עדות אמר לו השוטר שסגרו את התלונה (שוב ושוב עולה עדות על סגירת תלונות שמתלוננים נגד מעשי ראש העיר, ושוב ושוב עולות תלונות על כל שהמשטרה חוקרת תלונות של ראש העיר על פוסטים שאין בהם איומים, כך שהיא מטרידה נילונים על לא עוול בכפם. ודבר זה ייתכן והוא מצביע לכאורה על קשר מטריד ולא בריא, בלשון המעטה, בין מר וידל לבין תחנת המשטרה ברמלה). עד היום הוא לוקח את אשתו לפסיכיאטר והוא נותן לה תרופות, והיא עם תרופות על מה שקרה לה, והא רועדת ובוכה בלילה. הוא מעיד ולא אשתו, כי מצבה הבריאותי והנפשי של אשתו לא טוב בגלל מה שעשו לה הגיסה ומר וידל. הוא נמצא בבית משפט כי הוא העלה פוסט ומר וידל שלח לו הודעה שיכין עו"ד כי הוא תובע אותו מחר. אחת המנהלות של אשתו היא דינה קאוב, שהיא הולכת יד ביד עם הגיסה של מר וידל, והיא צעקה עליו בשימוע. על כך הוא הגיש נגדה תביעה, וביקשה ממנו סליחה בבית המשפט ושילמה לו פיצויים בסך 12.5 אלף ₪ שחצי מהכסף נתרם לילדים נזקקים. לא נתנו לאשתו הזדמנות להשתפר, כי לא פיטרו אותה, כי עוה"ד לא מצאה בשימוע כל רבב בהתנהגות אשתו. את השימוע עשו לאשתו בקרן רמלה, שהיא בנק של העירייה. יחד עם האשה שבאה לאיים על אשתו, גם הגיסה צעקה על אשתו, ומרוב בהלה אשתו הפילה את הדברים שהיו בידיה, וכשעזבה את המועדונית שאלו אותה הילדים למה עזבה, ההורים כתבו לה מכתבי תמיכה. אשתו לא ביקשה קביעות במשך 5 שנים כי המנהלת שלה דינה קאוב אמרה לה כל פעם שהיא צריכה לחכות עוד קצת כדי שהיא תכניס אותה לעירייה. הוא הגיש בקשה לפי חוק חופש המידע מתי הגיסה נכנסה לעבודה, ונאמר לו שבשנת 2017. ובשנת 2018 או 2019 מר וידל הכניס אותה להיות עובדת עירייה בלי להודיע על כך. הגיסה דליה עובדת עם אחותה ליז באותה מחלקה, מחלקת החינוך, ואסור ששני אחים יעבדו בעירייה. ליז שעובדת במחלקת החינוך אחראית גם על המועדונית ברמלה, כך שזה לא משנה אם ליז עובדת במחלקת החינוך בעירייה והגיסה עובדת בקרן רמלה (קרן רמלה כתאגיד עירוני נמצאת בשליטה מלאה של עיריית רמלה, ומכאן השליטה של מר וידל בקרן רמלה). בתחילה עבד בבחירות בחינם בשביל מר וידל, אך הבין עם מי יש לו עסק, כאשר מר וידל ואחיו ביקשו ממנו להעביר אוכל לפעילים בבית ספר מסוים, והוא ביקש אוכל גם עבורו כי לא אכל מאומה מהבוקר, אמרו לו שקודם קודם ייקח את האוכל לבית הספר, ולאחר מכן ידאג לעצמו. כשהבחין שמר וידל ראה את הפרסומת של מר עדי שטרנברג על האוטו שלו, הוא הבין שיאכילו את אשתו מרורים. אשתו והעירייה הגיעו להסכם שאשתו תקבל את כל מה שמגיע לה ושאשתו תמשיך בטיפולים בעניין של המצב הנפשי שלה.
בחקירה החוזרת העיד מר גואטה כי מר עדי שטרנברג הוא המועמד שהתמודד מול מר וידל לראשות העיר. אשתו עבדה בתקופת מר יואל לביא, וכל שנה היו מחדשים לה את החוזה. לאחר 3 שנים שאלו את גב' קאוב מה עם קביעות, והיא אמרה שזה לא הזמן לקביעות, אך לא אמרה מדוע.
5) מר יואב יחזקאל, תושב רמלה, אשר הגיש תצהיר עדות ראשית בו הצהיר כדלקמן:
"2. הנני מצהיר כי באחד הערבים העזתי להגיב בפייסבוק נגד ראש העיר מיכאל וידל.
3. ביום אחר ישבתי בבית כשלפתע היתה דפיקה בדלת.
מצורף המכתב שקיבלתי מהעורך דין עם כתב תביעה לשון הרע.
4. בדלת עמד שליח עם כתב תביעה לשון הרע.
5. בכתב התביעה התבקשתי למחוק פוסט בפייסבוק ולפרסם התנצלות בעיתון מקומי ולהפסיק להגיב ברשת החברתית בנושא ראש העיר מיכאל וידל.
6. במידה ולא תוגש תביעה על סך 130,000 ₪.
7. קיבלתי שוב הודעה בנוסח הבא: " תביעת דיבה תכין עו"ד".
מר יואב יחזקאל נחקר חקירה שכנגד בה העיד כי הכיר את חזי משה במערכת הבחירות ואף אחד לא עבד נגד מר וידל במערכת הבחירות, אלא פעלו לטובת מי שחשבו שהוא ראוי יותר לכהן כראש העיר והוא עדי שטרנברג. בעת עדותו הוא לא עובד עקב תאונת עבודה. לפני התאונה עבד כנהג מונית ולפני כן כנהג משאית. בפוסט הוא לא קילל ולא הכפיש את ראש העיר, שכן אם היו הכפשות מר וידל היה מגיש נגדו תביעה. הוא גם אביו של אלמוג יחזקאל שגם הגיש תצהיר מטעם חזי משה. לגבי הטענה שאיחלו לראש העיר שיחלה בקורונה, לא יכול להיות מכיוון שהקורונה פרצה רק לאחר כתיבת הפוסט והתצהיר.
6) מר יחזקאל אלמוג, תושב רמלה, אשר הגיש תצהיר עדות ראשית שתוכנו כדלקמן:
"2. הנני מצהיר כי ערב אחד העזתי להגיב בפייסבוק נגד ראש העיר מיכאל וידל.
3. לא איחרה לבוא הודעה פרטית מחשבון הפייסבוק האישי של ראש העיר.
מצרף צילום מסך של ההודעה.
4. ראש העיר מיכאל וידל איים גם עלי באומרו "כתב תביעה בדרך תכין עו"ד".
5. כמובן שאיומים זה לא מה שימנע ממני להגיב את שעל לבי.
6. כשנערכה הפגנה מתחת לבניין העירייה, הפגנה מותרת ומאושרת כחוק השתתפתי בה אני ועוד תושבים על דברים חשובים שעל סדר היום חינוך ביטחון. באותה שעה בזמן שאני בהפגנה למר מיכאל וידל הפריע כשהוא ראה את פני ועודנו מפגינים קיבלתי שוב הודעה בנוסח הבא: "תביעת דיבה תכין עו"ד".
בחקירה הנגדית העיד מר אלמוג יחזקאל כי הוא עוזר מחקר במועצת הצמחים ויש לו עסק עצמאי לנגרות והוא מוכר רהיטים. אין לו כל קשר למר וידל, למעט איום שמוזכר בתצהירו עליו הם מדברים. לא זוכר על איזה הודעה הגיב. למה לא צורף צילום המסך, צריך לשאול את עורך הדין. ראש העיר כתב עליו בפייסבוק האישי שלו לכלוכים שונים והוצאת דיבה עליו, והוא רואה שבביטוח לאומי אומרים עליו שהוא חתיכת חלאה. יש הרבה מקרים בהם ראש העיר מתבטא בפומבי כמו אחרון האנשים בשוק, וגם בוחר לקלל. יש לו צילום מסך בו מכנה אותו מר וידל חלאה שמשתכר מביטוח לאומי, ולאחריו קיבל שלל קללות ואיומים, והוא הלבין את פניו בעיר שלמה. התצהיר ניתן לפני הרבה שנים ומאז היו פרסומים נוספים של מר וידל עליו. הוא ואביו תמכו במר עדי שטרנברג ועבדו למענו. יש מצב בעייתי במצב שכל מי שכותב נגד מר וידל מקבל באופן אוטומטי מכתב איום בתביעה. הוא איחל לוידל ולכל משפחתו לחלות בקורונה, אך הדבר אינו מעשה פלילי. לא הוגשה נגדו תלונה במשטרה, אך זומן לחקירה במשטרה. לא ציין זאת בתצהיר כי ביקש אישור מהמשטרה על כך שהיה בחקירה אך המשטרה לא הייתה מוכנה לתת לו את האישור, אך כל החקירה שלו מוקלטת אצלו. החקירה במשטרה הייתה על כך שהעיז לכתוב שלראש העיר תהיה קורונה, כאשר מי שהוציא דיבה עליו, הוא מר ויטל שאמר שהוא חי על חשבון הביטוח הלאומי.
7) מר פרננדס פרננדו אריאל, אשר הגיש תצהיר עדות ראשית בו הצהיר כדלקמן:
"2. אני אישי דיווחתי לראש העיר על מספר רב של בעיות הקיימות בעירייה והן לא טופלו. לדוגמא:
פקח בעיריית רמלה שעסק בחלוקת לחם לחנויות ולעסקים בעיר, ברכב של עירית רמלה בעת שהיה במשמרת.
3. לאחר שראיתי כי הנושא לא מטופל בעיריית רמלה, נגשתי למשרדי מס הכנסה לגב' אירית וידל, אשתו של ראש העיר, והצגתי בפניה את טענותי כי הפקח בנוסף לעבודתו בעיריית רמלה הוא עובד בעסק, בניגוד עניינים. ציינתי בפניה כי היא יכולה לבדוק כי אינו מצהיר על כך לרשויות והתשלום הוא במזומן ללא קבלות ו/או דיווח.
4. כמו כן דיווחתי על כך למבקר העיר ומר אברהם דז'ורייב, מנהל מוקד בעירייה ולמנהל הפיקוח ושיטור העירוני.
5. כמו כן דיווחתי לראש העיר כי מר פלי בן שבת שמינה כאדם לתקופה של 3 חודשים ולאחר מכן מינוי של קבע שנעשה ללא מכרז כחוק. בנוסף לדעתי האדם שאינו מתאים לתפקיד מנהל הפיקוח. ככל הידוע לי הוא אינו בעל כישורים ולא עבר הכשרה מתאימה.
6. ציינתי בפני ראש העירייה והגורמים כי מר פלי בן שבת היה נוהג בניידות במדים ללא סמכויות.
7. לאחר דיווחים חריפים על מספר אנשים ושיתופים ברשת החברתית על שרפת רכבים בעיר, קבלתי טלפונים מהמשטרה ובו אמרו לי שאני לא יכול לרשום דברים על ראש העיר שזה אסור, ובקשו ממני למחוק את כל מה שרשמתי למרות שהיה שיתוף והיה בצורה מכובדת חסמו לי את ההתנדבות בתחנה בגלל שלא רצו שאני ארשום מה שאני חושב על פי החוק.
8. ברשותי הקלטה של השיחה עם המשטרה על זה שאמרו לי להסיר את הפוסט נגד ראש העיר. עלתה כתבה בנושא בתקשורת הארצית.
9. אני מתנדב במשטרת ישראל מזה כ-10 שנים, ולאחר שסירבתי להוריד את הפוסט, הועפתי מהמשטרה."
בחקירה הנגדית העיד מר פרננדו כי בעת עדותו אינו עובד עירייה. היה עובד עירייה בתקופתו של יואל לביא, ולא פוטר בתקופתו של יואל לביא. הוא עזב את העירייה כי הוא פעיל חברתי שדיווח על שחיתות. את מקרי השחיתות, מסמכים והוכחות על מעשי שחיתות אלו הביא למר וידל. הוא התפטר מהעבודה בעירייה בתקופת יואל לביא כי הוא לא טיפל בשחיתות. בתקופת יואל לביא לא ידע איך להילחם בשחיתות, אך מר וידל לימד אותם היטב איך להילחם בשחיתות ולהבין את הדברים היטב. בתקופת מר וידל יש שחיתויות בגללן הגישו תלונה במשטרה. דברו עם אנשי תקשורת והביאו להם מסמכים, והיו אנשים בעיר שבדרך לא דרך קיבלו איומים על מנת לסתום להם את הפה, וגם הוא וגם משפחתו מקבלים איומים מעובדי ציבור. מאז שהתחיל הכל, הצטרפו דברים נוספים, המשיך שימוש בכוח שלא כדין, דברים פליליים, ודברים שניסו בדרך חוקית להגיע לאנשים בעירייה ולדווח. הרבה אנשים בעלי סמכות קיבלו את המידע, אך הם סגרו להם את הדלת. שלח למעלה מ-100 בקשות לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע, אך לא קיבלו תשובה עד היום. יש הוכחות בעירייה על דברים ששלחו לעירייה, והדרג המשפטי שהתעלם ולא טיפל צריך לתת את הדין. לאחר שלא נענה בעירייה הלך למשטרה והגיש תלונה. כמו כן פנה למר וידל ולמבקר העירייה. הוא ציין בדו"ח ששלח לעירייה את שמו של הפקח שחילק לחם בשעת העבודה ברכב של העבודה. הפקח שחילק לחם בשעת העבודה הוא הפקח שנתן את הדו"חות לחזי משה. הוא דיווח למשטרה וגם למבקר העירייה. אשתו עובדת עירייה, והיא מקבלת איומים ישירות על הפרנסה שלה כדי להשתיק אותו. המצב בעירייה לא השתנה גם ב-4 השנים האחרונות לפני עדותו, והכל נשאר כשהיה. היו לו 2 תעודות האחת של פיקוח ו-2 של שיטור עירוני, כי עבר את הקורסים. יש התנהלות לא תקינה של ראש העיר כי הוא הפך להיות המפקד של השיטור העירוני ודברים נוספים שאינם תקינים. ראה שימוש בכוח של הפיקוח על חזי משה בעת באו להוציאו מדיוני המועצה. הוא ביקש מפלי בן שבת תעודה של מפקח או שוטר עירוני, אך פלי בן שבת רצה להכות אותו, והוא הגיש תלונה במשטרה. לשיטור עירוני אין סמכות לעצור בני אדם. פלי בן שבת נכנס לעבוד בעירייה בתקופתו של יואל לביא. הוא שיתף פוסטים גם בתקופתו של יואל לביא ומעולם לא פנו אליו ולא הגישו נגדו תלונות. הפוסט שעליו נחקר הוא שהוא שיתף תמונות של מכוניות שנשרפו בלילה ושאל בפוסט היכן הכסף שלהם על השמירה, ואין זו הסתה, אלא זכות טבעית של אזרח הרוצה לדעת מה נעשה בכספי המסים שהוא משלם. השוטרת אמרה לו שאסור לו לכתוב פוסטים על ראש העיר, וממתי משטרת ישראל מתערבת בעניינים אלו? כשראה זאת שם את כרטיס השוטר והתפטר, כי היה שימוש בכוח שלא כדין, בעקבות הפוסט לא רצו שימשיך להתנדב לפני שיגיע לשיחה במשטרה. הוא פנה למח"ש. היו גם בלהב 433, גם בתחנת רמלה וגם בתחנת לוד. הוא מקליט את השיחות אתו על מנת שיהיו לו הוכחות. לא יודע שאשתו קודמה בעבודה. אשתו אמרה לו לפני שבועיים כי כולם קיבלן את החתימה לחידוש חוזה, אך אשתו לא קיבלה, ואשתו קיבלה מסרים של עובדים שתאמר לו שירד מכל הדברים שעושה, וזה שימוש בכוח על מנת שיפסיק את פעילותו החברתית.
עדויות הזמה מטעם התובע:
26. התובע הגיש עדויות הזמה של העדים כדלקמן:
1) פלי בן שבת אשר הגיש תצהיר עדות ראשית בו הצהיר כדלקמן:
"1. הריני להצהיר כי נקלטתי לעבוד בעירייה בחודש 8/15 בתפקיד של מנהל מדור פיקוח ושיטור עירוני,
2. נבחרתי לתפקיד במכרז חיצוני בתקופתו של ראש העיר הקודם מר יואל לביא.
3. הריני להצהיר כי ראש העיר מיכאל וידל מעולם לא פנה אלי ולמיטב ידיעתי לאף פקח אחר וביקש שלא לרשום דו"ח ו/או לבטל דו"ח כנגד אדם כלשהו.
4. ברצוני לציין כי הסמכות היחידה לבטל דו"חות הינה של התובעת העירונית ולאחר שהוגשה בקשה מתאימה.
5. באחת מישיבות מועצת העיר מר חזי משה הגיע לצפות בישיבה הפתוחה לקהל וישב ביחד עם יתר הצופים שהגיעו. במהלך הישיבה, מר חזי משה החל לקרוא קריאות ביניים וקם מפעם לפעם בכדי לצלם . ראש העיר ביקש ממנו לשבת מס' פעמים, ומשלא נענה התבקש לצאת מהישיבה. חזי סירב לעשות כן. בקשתי ממנו בצורה יפה לצאת מהישיבה מס' פעמים, ומשסירב לעשות כן והחל להתלהם, הוזמנה משטרה שהוציאה אותו מהישיבה.
6. ברצוני לצין כי בניגוד לדבריו של מר חזי משה, לא היה כל מגע בינינו, כאמור הוזמנה משטרה שהוציאה אותו.
7. הריני להצהיר כי לא הייתה לי כל היכרות אישית עם מר חזי משה ומעולם לא יצא לי לרשום לו דו"ח כלשהו.
8. ברצוני להצהיר כי בניגוד לעדותו של מר אריאל פרננדו, עברתי את כל ההסמכות הנדרשות לתפקידי כפקח מסייע, אני לובש מדים במסגרת תפקידי ומורשה לנהוג ברכבי הפיקוח כמו כל פקח בעירייה.
9. בניגוד לדברי פרננדו, אין לי סמכות לקלוט עובדים לעירייה ולא עשיתי זאת אף פעם.
10. ברצוני לציין כי כאשר נקלטתי לעבוד בעירייה, מר פרננדו לא עבד בפיקוח כלל ולא הייתה לי כל אינטראקציה אתו.
11. ברצוני לציין כי אני לא מכיר חמולת אבו נימר ברמלה, ומבדיקה שערכתי לא נרשם דו"ח כלשהו לחמולת אבו נימר.
בחקירה הנגדית העיד מר בן שבת כי מכיר את מר חזי משה. מתוקף תפקידו כמנהל הפיקוח העירוני הוא אחראי על הסדר הציבורי בישיבות המועצה. ראש העיר העניק לו את הסמכות להיות פקח עירוני ופקח מסייע (אך לא צירף לתצהירו הסמכות אלו, ולא ידוע שקיבל הסמכות אלו). הוא יכול להראות הכשרה שעבר בתור פקח עירוני. אין לו עליו את הגדרת התפקיד שהוא יכול לשמור על הסדר בישיבות המועצה. אין לו תשובה לשאלה מי הסמיך אותו לנהל את הסדר הציבורי בתוך אולם המועצה. נדמה לו שיש לו את הסמכות בחוק העזר, אך אין לו את חוק העזק תחת ידו. לא זוכר באיזה יום הייתה הישיבה. הוא משער שיש תיעוד של הישיבה ויש פרוטוקול, כי כל ישיבה מצולמת ומתועדת. מסכים שלא בסדר שלא הביאו תיעוד של הישיבה. הוא עשה במסגרת עבודתו שני קורסים של פקח עירוני ושל פקח מסייע, כנראה עשה זאת בשנים 2016 או 2017 (אם כן כיצד התמנה לתפקיד מנהל מדור פיקוח ושיטור בשנת 2015 כפי שהצהיר בסעיף 1 לתצהירו? כמו כן בשנת 2016 מי שהיה מנהל מחלקת פיקוח וחניה היה מר אבי בכר, לפי מסמכים שהגיש מר צרפתי מטעם התובע). יש לו כת הסמכה גם מיואל לביא וגם ממר וידל (כיצד יכול להיות שהייתה לו הסמכה ממר יואל לביא, כאשר עבר את הקורסים בשנת 2016 או בשנת 2017, ובאותה עת מי שהיה מנהל הפיקוח הוא מר אבי בכר?). התחמק ממתן תשובה לשאלה לגבי נוהל ביטול דו"חות. יש מכתב שהוא שולח לתושב שהוא מודיע לו על החלטת היועצת המשפטית של העירייה, כי הוא הדוור של המחלקה המשפטית. לא קיבל כל הנחייה לגבי חזי משה. לחזי משה יש 2 או 3 דו"חות ישנים משנים 2016-2017. יכול להיות שיש לחזי משה פי 8 דו"חות. בישיבת המועצה לא הרים יד על חזי משה (אם כן מדוע לא הביא את צילום הישיבה?). הוא יודע שיש חמולת אבו נימר בעיר, אך לא יצא לו להיתקל בהם במהלך עבודתו (בניגוד לסעיף 11 בתצהירו שהצהיר שלא מכיר את חמולת אבו נימר ברמלה). אין לו שום קשר עם פרננדו, והוא מכיר אותו שבא להתלונן הרבה, אך אין לו קשר עמו במסגרת העבודה, אך זוכר שפעם אחת הגיע לישיבה עם ראש העיר וסגן ראש העיר הקודם.
בתצהירו של מר בן שבת אין כל התייחסות לעדותו של מר דידי, דבר המצביע על כך שלתובע אין כל עדות הזמה לעדות מר דידי. בנוסף הערותי לעיל בתיאור חקירתו הנגדית של מר בן שבת גורמות לכך לעדותו יינתן המשקל הנמוך ביותר.
2) רונן עזריה, אשר הגיש תצהיר עדות ראשית בו הצהיר כדלקמן:
"1. הריני להצהיר כי נבחרתי לכהן כמנכ"ל עיריית רמלה בשנת 2017.
2. החל מכניסתי לתפקיד קבלתי תלונות רבות מתושבים ובעלי עסקים על חוסר תפקוד של הפיקוח והשיטור העירוני, חוסר אכיפה וכאשר מתבצעת כזו, היא סלקטיבית ולא שוויונית.
3. תפקיד הפיקוח והשיטור העירוני חשוב ביותר לשמירה על הסדר הציבורי.
4. קיימתי מס' סיורים בשוק העירוני ובמקומות נוספים ביחד עם מר אבי בכר מנהל הפיקוח והשיטור העירוני והיבעתי בפניו את חוסר שביעות רצוני מהתנהלות אגף הפיקוח והשיטור העירוני והנחתי אותו לתקן את הליקויים שעלו.
5. הואיל ולאחר זמן לא חל כל שינוי בעבודת הפיקוח ומר אבי בכר לא הביע כל נכונות לתקן את הליקויים ולשפר את עבודת הפיקוח, הוא הוזמן לבירור במשרדי.
6. במסגרת שיחת הבירור שהתקיימה על ידי עם מר אבי בכר ולאחר שהוסבר לו כי לא ננקטו צעדים מצדו לתיקון הליקויים וניכר היה כי מה שהיה הוא שיהיה, הגענו להסכמה על סיום העסקתו כמנהל הפיקוח והשיטור העירוני. מר בכר כתב לי מכתב שבו הוא מבקש לסיים את העסקתו בהתאם לסיכום, וכמו כן הודה על הזכות שניתנה לו בעירייה, ובניגוד לעדותו בבית המשפט שם נטען כי נכתב סיכום כוזב בו נרשם כי ביקש לסיים את עבודתו.
מצ"ב מכתב של מר בכר ומסומן א'
7.לציין כי במסגרת השיחה עם מר בכר, בשום שלב הוא לא טען כי קיבל הנחיות כאלו ואחרות מראש העיר מר מיכאל וידל ו/או שמתנכלים לו.
8. בהתאם לסיכום נערך הסכם עם מר בכר על סיום העסקתו.
מצ"ב הסכם הפסקת עבודה ומסומן ב'.
9. לעניין הטענה של חבר המועצה מר יאיר דידי כי אינו מקבל מסמכים על פי דרישה, ברצוני להצהיר כי כל פנייה של חבר מועצת העיר הם מקבלים לפי בקשתם חומרים לעיון בהתאם להוראות הדין ולא זו אף זו מעולם לא קבלנו צו מהממונה על המחוז להעברת מסמכים למי מחברי המועצה משום שלא הועברו להם כאלו.
10. במסגרת תפקידי אני משמש גם כמזכיר המועצה ולא פעם לאחר שחבר המועצה יאיר דידי הפריע למהלך הישיבה וראש העיר קרא לו לסדר 3 פעמים, הוצא מהישיבה בסיוע המשטרה לאחר שמר דידי סירב לצאת.
11. באחת הישיבות מר חזי משה נכח בקהל והפריע למהלך הישיבה בכך שקרא קריאות ביניים וקם מפעם לפעם לצלם ומשלא נשמע להנחיות ראש העיר לשבת, התבקש לצאת, ומשסירב הוזמנה משטרה והישיבה הופסקה עד להגעת המשטרה שהוציאה אותו מהמקום."
בחקירה הנגדית העיד מר עזריה כי בזמן שאבי בכר היה מנהל מחלקת השיטור העירוני האכיפה והפיקוח ומר בן שבת היה מנהל השיטור העירוני (דהיינו מר בן שבת היה כפוף למר בכר). השיטור העירוני זה שיטור משולב שבכל ניידת יש שוטר ופקח. התחמק מהשאלה מה מקור הסמכות של השיטור העירוני. היה חוסר שביעות רצון מהתנהלות אגף הפיקוח, כי כשנכנס לתפקיד הוא ומנהלי אגפים תחילו לעשות כל מיני פעולות אכיפה, והיו רשימות ליקויים שאבי בכר היה רושם אותם לעצמו והיה אמור לפעול ולתקן אותם והדברים לא קרו. הנחו להגביר אכיפה וכעבור מספר שבועות שאל מה מספר הדו"חות שניתנו וכמות הדו"חות הייתה אפס (משמע מכך שההנחיה הייתה להגביר את מספר הדו"חות לצורך ייצור הכנסות לעירייה, והאכיפה לא נמדדת במספר הדו"חות אלא במצב בשטח. בנוסף לכך, תשובת מר עזריה מאד כללית ויכולה לכלול גם אי מתן דו"חות לאנשים שניתנה הנחייה ממעלה ליתן להם דו"חות). לכל עבירה יש לה יעדים של דו"חות. הוא לא זימן את מר בן שבת לבירור על חוסר האכיפה שהיה, אך עשה שיחה עם כל הפקחים בהם מר בן שבת, אך לא היה לו כל הסבר מדוע לא הזכיר שמר בן שבת היה במפגש זה. יש הוראות בכתב להגברת האכיפה (אך לא צירף הוראות אלו. כמו כן גם מר וידל אמר שגם בעת עדותו יש תלונות של תושבים על לכלוך, מכך מתעלם מר עזריה). לא זוכר תאריכי שיחות עם מר בכר ויש פרוטוקולים על כך (מדוע לא המציא לבית המשפט העתקי פרוטוקולים?). כאשר נשאל מדוע לא צירף פרוטוקולים אמר שיש הנחיות שלא יוצאות בכתב (כיצד תשובה זו עונה לשאלה מדוע לא צירף פרוטוקולים?). התחמק ממתן תשובה לשאלה האם יש תיעוד על הזימון לבירור, והתברר שאין כל תיעוד מה היה לפני שיחת הבירור ומה היה בשיחת בירור. הוא לא בקי בפרטי התביעה, אך ביקשו מסמכים מכוח אדם, והוא אישר. את הסכם סיום העבודה ניסח מר בכר עם מנהל כוח אדם, שלהם אין השכלה משפטית. מאשר שאם מר בכר לא היה מתפטר היה מעביר אותו הליך שימוע ומפטר אותו (משמע מכך שמה שכתוב בהסכם שמר בכר מתפטר מרצונו אינו נכון, שכן אולץ להתפטר. וזה משליך גם על נוסח מכתב ההתפטרות שנוסח מתוך איום בפיטורין, ומי יודע אם נוסח זה נכתב תחת איום שאם לא יכתוב אותו, אזי לא יקבל מהעירייה אגורה שחוקה אחת). מר בכר עבד בעירייה כ-5 שנים והיה מגיע לו הודעה מוקדמת של 30 יום, וזה שנתנו לו הודעה רק של 12 יום מכיוון שהוא לא פוטר (האם איום בשימוע ואיום בפיטורין אינו פיטורין? כמדומני שעמדת מר עזריה לא הייתה עוברת את הביקורת של בית הדין לעבודה, כפי שקרה גם בעניינה של גב גואטה). ההסכמים לסיום עבודה כמו של התובע הם הסכמים דומים. כאשר יש מחלוקת בין חבר מועצה לגבי החומרים שהוא זכאי לקבל מחליט היועץ המשפט לעירייה. כל בקשת מידע של מר דידי המוגשת למזכירות מכותב גם היועץ המשפטי. בהתאם לסעיף 140א לפקודת העיריות כל הספרים פתוחים בפני חברי המועצה, אך חבר המועצה צריך לפנות כי לא יודעים מה הוא רוצה לקבל (גישה מצמצמת מאד של הסעיף הרלוונטי, כי לפי הסעיף הנ"ל הכל פתוח לפני חבר המועצה, וגישת מר עזריה מהווה למעשה פיקוח במה מעיין חבר המועצה ומטילה צנזורה על זכות העיון). מר דידי הוא יו"ר וועדת הביקורת. לא הייתה פנייה של העירייה להכשיר סירוב של העירייה להעביר מסמכים למר דידי. הייתה פנייה של מר דידי למחוז, והם העבירו למחוז את כל החומר שהוא קיבל, והמחוז אישר שהמסמכים עונים על רישתו של מר דידי (יש לשים לב שמר דידי דיבר גם על אי קבלת חומרים ומסמכים בוועדות בהן הוא חבר, כמו וועדת משנה לתכנון ולבנייה, שבמוצג ת/4 ישנה ראיה שהוא לא קיבל מסמכים לפני הדיון בבקשת ראש העיר לקבלת היתר בנייה שיכשיר את הבניה ללא היתר בביתו). אין בחוק איסור על אזרח לצלם בישיבות מועצה בהן הוא נוכח, אך כאשר הוא עושה זאת בליווי צעקות, אז אסור לו (לא היה לו הסבר של ממש מדוע לא צירף צילום של הישיבה אם הישיבות מצולמות ומתומללות. יש לשים לב שבתצהיר לא הצהיר מר עזריה שחזי משה צעק בישיבה, אלא הוסיף זאת בחקירתו הנגדית מיוזמתו בלי שנשאל על כך). הייתה עתירה מנהלית נגד המועצה בגין ישיבות המועצה, בה הוא הגיש תגובה והמדובר עת"מ 16925-09-22, והוא ימציא את התגובה בתוך 24 שעות.
תצהירו של מר עזריה הינו כללי ביותר, וככזה לא ניתן היה לרדת לעובדות על מנת לבדוק את מהימנותו. מר עזריה התחמק ממתן תשובות לשאלות קשות שנשאל ולא המציא מסמכים שיכול היה להמציאם והיו תחת ידו. יש לשים לב שבתצהירו לא התמודד מר עזריה על המקרים הקשים עליהם העיד מר בכר, ולא מן הנמנע שכל תצהירו של מר עזריה מתייחס לאי היענות מר בכר לדרישות מר וידל אותן הגדיר מר בכר כבלתי חוקיות וגובלות בפלילים. לאור זאת, המשקל אותו אתן לעדות מר עזריה הינו נמוך ביותר.
3) גדעון צרפתי אשר הגיש תעודת עובד ציבור אליה צירף את מכתבו של מר יואל לביא למר אבי בכר מיום 1.9.16 אודות שיחה שניהל עם מר בכר ועל ליקויים בעבודתו, וכי ברצון מר בכר להשתפר, אך במכתב זה לא היה כל רמז או כל שמץ של רמז שברצון מר לביא היה לפטר את מר בכר. סבור אני שבמכתב זה הינחה מר לביא את מר בכר כיצד לשפר את ניהול המחלקה עליה הוא ממונה, לרבות יוזמת חקיקה, שהיא בסמכות היועץ המשפטי לעירייה. דבר זה מלמד שמר לביא העריך מאד את מר בכר והיה בדעה שהוא מסוגל להגיע לביצועים גבוהים יותר לאור כישוריו. אי זימונו של מר בכר לעדות מטעם הנתבע מחזק פרשנות זו של המסמך.
כמו כן צירף מר צרפתי מסמכים שונים אודות מר פרננדו, לפיו פוטר מר פרננדו בסוף שנת 2014 לאחר שימוע.
בנוסף, הגיש מר צרפתי תצהיר עדות ראשית בו הצהיר כדלקמן:
"1. הריני להצהיר כי נבחרתי לתפקידי כמנהל משאבי אנוש בעיריית רמלה בשנת 2016 בתקופת ראש העיר הקודם מר יואל לביא.
2. זאת ועוד ברצוני להצהיר כי המסמכים שצורפו לתעודת עובד הציבור בתיק בעניינם של אבי בכר ומר פרננדו אריאל מתועדים בתיקם האישי וברישומי העירייה במחלקת משאבי אנוש שבראשו אני עומד היום.
3. במהלך שנת 2017 התקבלו תלונות מביכות מצד תושבים ועובדים על תפקוד אגף הפיקוח והשיטור העירוני וביום 18.10.17 התקבלה תלונה נגד אבי בכר מצד עובדת פיקוח הכפופה לו, אשר גוללה התעללות נפשית מצדו כלפיה.
מצ"ב תלונת הפקחית ומסומן א'.
4. בעקבות אותן התבטאויות ותלונות נוספות כמו גם בעיות תפקוד, זומן מר אבי בכר לשיחת בירור עם מנכ"ל העירייה ובנוכחותי במסגרתה סוכם על סיום העסקתו של מר בכר בעירייה.
5. לעניין טענתו של מר אבי בכר כי הגב' ספיר צבי התקבלה לעבודה בפיקוח ללא מכרז, לא מני ולא מקצתי, ברצוני לציין כי התקיים מכרז לפי הוראות הדין והנחיות משרד הפנים.
מצ"ב מסמכי המכרז של הגב' ספיר צבי ומסומן ב'.
6. לעניין טענתו של מר בכר כי הגב' רבקה כהן נקלטה לתפקידה משום שהיא מקורבת, ברצוני לציין כי הגב' כהן נקלטה בעירייה בשנת 1996 שנים רבות לפני קליטתו של מר אבי בכר כעובד עירייה ובחירתו של מר וידאל לרשות העיר רמלה..
בחקירה הנגדית העיד מר צרפתי כי את מר פרננדז לא הכיר ולא יכול התייחס בקשר למסמכים אודותיו. לגבי אבי בכר היה שותף פעיל בסיום תפקידו. מודה שאם מר בכר לא היה מתפטר, היה מוזמן לשימוע. לא נערך פרוטוקול לגבי הישיבה עם מר בכר ומר צרפתי ומר עזריה אך בדרך כלל מוציאים סיכומי ישיבה אם יש צורך, אך בישיבה זו לא היה צורך להוציא סיכום ישיבה (ולא מן הנמנע שלאור כל העדויות הושמעו כלפי מר בכר איומים כאלה ואחרים, כי אחרת לא מובן מדוע לא נערך פרוטוקול או סיכום של אותה ישיבה). לא ביררו האם תלונת הפקחית צודקת או לא. בקשר לגב' כהן הוא מסייג את דבריו, כי בתחילה עבדה בפיקוח לאחר מכן עברה לרווחה ולאחר מכן חזרה לפיקוח. לא יודע מה הקשר בין גב' כהן לבין מר וידל. לא התייחס לסיבות להחזרתה למחלקת הפיקוח. לא יודע למה הופסקה עבודתה בעירייה בעבר הרחוק. לא יכול לדעת מתי הוחזרה לעבודה לא היה לו הסבר של ממש מדוע כתבו בהסכם הפסקת העבודה שהעירייה תתן למר בכר המלצה
בחקירה החוזרת העיד מר צרפתי שגב' כהן חלתה במחלה קשה. לעתים יש צורך אנושי לצאת לגימלאות היא ביקשה לחזור לעבודה לפיקוח והם ניסו להיטיב איתה עם סיום עבודתה מסיבות רפואיות.
מר צרפתי לא התייחס בתצהירו לחשדות שהיו נגד גב' ספיר בגין שימוש בסמים בעיריית יבנה, ולא התייחס לעברה של גב' רבקה כהן לעניין זיוף מסמכים ועבירות אחרות שהיו בעבר. כמו כן קראתי את מכתבה של גב' צורדקר ונראה ממכתב זה שמר בכר היה סבור שגב' צורדקר אינה עושה את מלאכתה נאמנה, וביקש לטפל בבעיה זו בדרכים שונות, אך ללא הצלחה. כך שאינני רואה במכתב זה תלונה חמורה, אלא מכתב של עובדת שמבקשת גיבוי לכך שלא תעשה מלאכתה נאמנה.
גם תצהירו של מר צרפתי לקה בכלליות יתר, ועל כן גם לתצהיר זה אתן את המשקל הנמוך ביותר.
4) עו"ד לימור סבג-קריחלי אשר הגישה תצהיר עדות ראשית בו הצהירה כדלקמן:
"1. אני עבדת בקרן רמלה בתפקיד יועמ"ש לקרן משנת 2012 מתקופת כהונתו של ראש העיר הקודם מר יואל לביא.
2. הגב' מירב גואטה החלה לעבוד בקרן רמלה ביום 1.8.13 בתפקיד אם בית במועדונית ובתפקידה שימשה כמבשלת ואחראית ניקיון.
3. ביום 14.3.18 נערך למירב גואטה שימוע בגין חוסר שביעות רצון מתפקודה, כאשר המהלך 5 שנים קודם לעריכת השימוע ניסו להעביר אותה מועדוניות בכדי שתלמד ותשתפר וזה לא עבד.
מצ"ב פרוטוקול השימוע ומסומן א'
4.יום לאחר השימוע ועוד בטרם תתקבל החלטה בעניינה, היא יצאה לחופשת מחלה והגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב אשר במסגרתה הגיעה לפשרה שתקבל את זכויותיה עפ"י חוק ולא מעבר לכך.
מצ"ב הודעה משותפת לבית המשפט ומסומן ב'
5. הודעה על סיום העסקה הועברה למירב גואטה ביום 13.11.18.
6. הריני להצהיר כי אני הייתי מעורבת בכל הליך הפיטורין של הגב' גואטה מקרן רמלה ופיטוריה נבעו מתפקוד לקוי לאורך זמן ולא בכדי הגיעה לפשרה שתקבל את זכויותיה בלבד.
7. הריני להצהיר כי לראש העיר מר מיכאל וידל לא היה כל חלק בסיום העסקתה ופיטוריה של הגב' גואטה."
בחקירה הנגדית העידה עו"ד סבג קריחלי כי היא עובדת רק בקרן רמלה. קרן רמלה היא הזרוע הביצועית, מעין חברת בת, תאגיד עירוני של עיריית רמלה, ושמה המלא הוא קרן רמלה לחינוך, תרבות ופיתוח. לא מדובר בחברה כלכלית אלא יותר חברה תרבותית עם צביון מעורב, והקרן מוציאה מכרזים לניקיון ולכל מיני עבודות מהסוג הזה. לא בדיוק תרבות, אלא פרויקטים. בתקופה שהיא מצהירה עליה לא יודעת אם הייתה לעיריית רמלה חברה כלכלית. כל מכרזי שילוט, גינון, נקיון רחובות, גיזום וגזם בכל רחבי העיר עברו דרך הקרן. לקרן יש מנכ"ל שעומד בראשה, ויש וועד מנהל שמתווה את מדיניות הקרן וראש העיר מר וידל הוא יו"ר הוועד המנהל. הכפיפות שלה היא לוועד המנהל. העירייה מתווה מדיניות, והקרן מוציאה את המדיניות אל הפועל. חברי הוועד המנהל הם 15, ויש ביניהם גם חברי אופוזיציה, אך מבינה פחות בפוליטיקה. גב' גואטה אמנם עובדת הקרן, אך יושבת במחלקת הרווחה של העירייה, ולא יודעת אם פורסם מכרז למי שהחליפה את גב' גואטה. לא הייתה קשורה למינוי החילופי. השימוע הוא תמליל הקלטה של השימוע. לא התקבלה החלטה בעקבות השימוע כי גב' גואטה למחרת השימוע יצאה לחופשת מחלה והגישה תביעה לבית הדין לעבודה. היא וב"כ גואטה ניסחו את הסכם הפשרה (מדוע לא צירפה העדה את כתב התביעה וכתב ההגנה בתביעה בביה"ד לעבודה, על מנת שבית המשפט יראה מה היו טענות הצדדים?). אם לא היה הליך בבית הדין לעבודה, לאחר השימוע כאשר יש חילוקי דעות בין הדרג המקצועי לבין הדרג השיפוטי, הדרג השיפוטי יכבד את עמדת הדרג המקצועי, אלא אם כן יש כשל משפטי. במקרה הזה הדרג המקצועי הצליח לשכנע אותה שהוא צודק (נשאלת השאלה מדוע ישבו בשקט 5 שנים, לא שלחו לגב' גואטה כל הודעות שהן, לא שלחו לה סיכומי שיחות על שיחות שהיו עימה, וכל הטענות נגד גב' גואטה צצו ועלו בעת שגיסתו של מר וידל התחילה לעבוד בקרן, מעין מפקחת של מר וידל על פעולות הקרן בשטח בו פועלת הקרן).
הראיות בתיק אז' 62566-06-19:
27. מטעם התובע העיד רק התובע אשר הגיש תצהיר עדות ראשית ונחקר חקירה שכנגד. אציין שהחקירה שכנגד לא חידשה הרבה מעבר לעדויות ולחקירות הנגדיות בתיקים האחרים.
28. מטעם התובע העידו התובע בעצמו, מר הראל פרננדו, מר יאיר דידי ומר יחזקאל אלמוג, אשר הגישו תצהיר עדות ראשית ונחקרו עליהם חקירות שכנגד. התצהירים והחקירות שכנגד לא חידשו הרבה מעבר לעדויות ולחקירות הנגדיות בתיקים האחרים.
29. הנתבע הגיש תצהירים של מצהירים נוספים אשר לא התייצבו לחקירות נגדיות על תצהיריהם, ולכן תצהיריהם לא יהוו ראיה בתיק זה, למעט עדים שהתייצבו לחקירה נגדית על תצהיריהם בתיק אז' 40455-04-18.
30. לאחר שמיעת הראיות הגישו הצדדים את סיכומיהם. מאחר ועדויות בשני התיקים נשמעו פחות או יותר באותו זמן ועדויות ההזמה נשמעו לאחר שמיעתה ראיות בתיק אז' 62566-06-19, הגישו הצדדים סיכומי השלמה.
דיון ומסקנות:
פרסום ברשתות חברתיות:
31. אודות השאלה האם פרסום ברשתות חברתיות יכול להוות פרסום לעניין לשון הרע, ראה את רע"א 1239/19 יואל שאול נ. חב' ניידלי תקשורת בע"מ (פורסם בנבו,8.1.2020).
לשון הרע ואיש ציבור:
32. מקרה דומה למקרה שבפנינו נדון ב-ע"א (מחוזי חי') 20665-02-19 חיים צורי נ. שגיא ישראל קרשובר, פורסם בנבו, 16.6.2019) (להלן-"פס"ד צורי"). בפס"ד צורי סקרה כב' השופטת נתנאל את ההלכות בעניין לשון הרעה הנוגעות לאישי ציבור. במקרה זה היה מדובר במקרה בו ראש האופוזיציה פרסם פוסטים בדף הפייסבוק אותו ניהל המשיב מס' 2. בפסק דינה קבעה כב' השופטת נתנאל כדלקמן:
1) קיימים יחסי גומלין בין שתי זכויות יסוד, האחת הזכות לשם טוב, והשנייה חופש הביטוי וחופש הביקורת בפרט. אך דברי ביקורת הנאמרים בלשון בוטה ומשתלחת, הכוללת השמצות והטלת רפש, אינם ביקורת. חופש הביטוי וחופש הביקורת אינם חופש השיסוי, הביזוי וההשמצה.
2) המבחן לפיו ייבחן הפרסום הוא מבחן אובייקטיבי, על פי המובן שייחס לו הקורא (או השומע) הסביר. אך יש לבחון את משמעות הדברים שפורסמו בהתאם למשמעות המקובלת בציבור כולו. משמעות האמירות נבחנת לא רק על פי תוכנן המילולי, אלא גם על פי ההקשר בו הן נאמרו והנסיבות החיצוניות שנלוו להן. כאשר הפרסום ניתן להבנה בדרכים שונות על ידי אנשים סבירים שונים, באופן שרק חלק מהציבור, ואפילו חלק קטין יבין את הפרסום בדרך פוגעת, רואים בפרסום משום לשון הרע.
3) בבחינת השאלה אם יש להכיר בביטוי פוגעני, כלשון הרע, יש להביא בחשבון, גם את עוצמת האינטרס הראוי (או שאינו ראוי) להגנה. ביטוי פוליטי ראוי להגנה רחבה יותר מאשר ביטוי מסחרי. יש לתת משקל גם לחשיבות הציבורית של העניין הנדון ושל הדמות הציבורית בה מדובר, לאמצעי בו נעשה הפרסום, לדרך הפרסום, לאופי הפרסום ולהקשרו.
4) מקובל, כי גבולותיו של חופש הביטוי רחבים יותר בהתייחס לביקורת המופנית כלפי איש ציבור, מאשר כלפי אדם פרטי. גישה זו נובעת מהחשיבות היתירה שיש לייחס לטוהר התנהלותם של נבחרי ציבור ולחשיפת התנהלות בלתי כשרה ובלתי ראויה מצדם.
ה"הקלות" הניתנות לגבי התבטאויות נגד עובדי ציבור נועדו לאפשר שיח ציבורי המאפשר ביקורת חופשית וחסרת מורה על אנשי ציבור ופעולותיהם, ביקורת החיונית לקיומה של חברה דמוקרטית תקינה. משקלם של ערכים אלה רב גם בעימותים כנגד זכות הפרט לכבוד ולשם טוב. השיח הציבורי נועד לאפשר זרימה של דעות ורעיונות, הטמונה ביסודם של תהליכים החברתיים במשטר חופשי. בגדר זרימה חופשית זו, קיים קושי לנתק בין מתן ביטוי בנושאים שלציבור עניין בהם, לבין ההתייחסות לאנשי הציבור עצמם ולאישיותם, כמובילים את העמדות החברתיות והנושאים הרעיוניים העומדים במחלוקת ציבורית. מעבר לכך, יש הטוענים כי אדם המערב עצמו מבחירה בחיים הציבוריים, חושף עצמו מדעת לפגיעות אפשריות כלפיו, שהן פועל יוצא מהדינמיקה המתרחשת בחיים הפוליטיים. לאיש ציבור גם נגישות קלה יותר מאשר לאזרח מן השורה להתגונן כנגד אמירות פוגעניות, באמצעות אמצעי התקשורת.
עם זאת שמו הטוב של איש ציבור אינו הפקר. חופש הביטוי אינו מהווה אישור להשתלחות בו ולהכפשת שמו, ללא כל מגבלה. יש לבחון את הביטוי על פי מידת חשיבותו האמתית לחופש הביטוי, ומנגד- על פי מהותו ומידת הפגיעה שהוא פוגע בשמו הטוב של איש הציבור. השיח הציבורי זוכה להגנה רחבה במשטר דמוקרטי, אך אינו חסין מפני כל פגיעה שהיא בכבודו של אדם, ובכלל זה איש הציבור. גם יש ציבור החושף עצמו למערבולת החיים הציבוריים ומסכים בכך לקבל על עצמו במידה מסוימת של נטל חשיפה וביקורת ציבורית, אינו הופך בכך את שמו הטוב ואת כבודו האנושי להפקר. איש הציבור לא הסכים בנטילת תפקיד ציבורי להפקיר לחלוטין את כבודו האישי, והחוק, באיזונים שיצר, מגן על בעל תפקיד ציבורי לבל יהפוך שמו הטוב למרמס בכפוף למתן משקל ראוי לחופש הביטוי כערך ציבורי בעל חשיבות. החוק לא התיר בכל מצב מעשי השמצה והשתלחות באנשי ציבור בשם חופש הביטוי, ולא היקנה הגנה לפוגע גם אם הביטוי הוא הבעת דעה על איש ציבור.
גם אם מרווח הסבירות בביטוי הפוגעני "הציבורי" הוא רחב מזה הנתון לביטוי הפוגעני "הפרטי", עדיין אין מדובר בחירות ביטוי נטולת כל רסן ומגבלות, ונדרשת כאן יחסיות ראויה בהתמודדות בין זכויות נוגדות של פרטים, ובינו לבין ערכים חברתיים נוגדים, תוך ויתור הדדי ביניהם.
תביעות השתקה:
33. מהעדויות שבפני עולה שכל אדם או תושב רמלה שמפרסם פוסט נגד מר וידל מקבל מכתב התראה מב"כ מר וידל, מר וידל מגיש נגדו תלונה במשטרה, מפרסם הפוסט מוזמן למשטרה ומוזהר שלא לפרסם פוסטים נגד מר וידל. הקשר הלא בריא הזה בין מר וידל לבין המשטרה, בו הופכת המשטרה לכאורה לעושת דברו של וידל מאד מטריד, ומן הראוי שמפקד המחוז יתן דעתו לעניין זה, שכן קשר זה יכול לפגוע באמון הציבור במשטרה.
34. מאחר וכך, יש לבדוק היטב היטב האם תביעותיו של מר וידל אינן תביעות השתקה.
מחסור בראיות התובע:
35. מהעדויות עולה שהתובע לא המציא מסמכים רבים על מנת להוכיח שטענות הנתבע ועדיו אינן נכונות. התובע לא טרח להמציא את הצילום והתמליל של הישיבה בה טען שמר חזי משה צעק והפריע לישיבת המועצה, צילום בו ניתן היה לראות האם מר חזי משה אכן צועק והאם מר בן שבת אכן מרים יד על חזי משה.
כמו כן לא הביא התובע לעדות את כל הנשים והאנשים לגביהם טענו הנתבע ועדיו טענות שונות, או לא הביאו כל עדות להזים את טענות הנתבע ועדיו כנגדם.
36. סבור הייתי שהתובע יביא לבית המשפט עדויות הזמה אשר יזימו את טענות מר בכר כנגד מר וידל, אך לא עשו כן, דבר המחזק באופן משמעותי את עדות מר בכר נגד מר וידל ולטובת מר חזי משה. סבור אני שדי בתצהירו של מר בכר והעדויות על הגשת תלונו במשטרה נגד מר וידל על מנת להצדיק את אשר כתב מר חזי משה אודות מר וידל.
ובאשר לעדויות ההזמה, הבעתי את דעתי לגבי כל עד ועד באמצעות הערותי לכל עדות ועדות.
37. התברר שיש נגד מר חזי משה עשרות דו"חות פתוחים בעיריית רמלה, דבר המחזק מאד את טענת חזי משה אודות ההתעמרות של מר וידל בו על רקע נקמנות פוליטית. עדותו וטענתו של חזי משה להתעמרות בו של מר וידל באמצעות דו"חות מתחזקת מעדותו של מר בכר.
38. גם מוצג ת/4 החלטת וועדת ערר בה כתוב שהערר הוגש עקב אי קבלת מסמכים שביקש מר דידי, תומכת בעדותו של מר דידי על אי קבלת מסמכים לקראת ישיבות וועדת משנה בה הוא חבר והסתרת מסמכים.
39. לאור כל האמור לעיל מעדיף אני את עדויות הנתבע על פני עדויות התובע בכל מחלוקת עובדתית.
הגנת הנתבע:
40. הגנת הנתבע למעשה הינה שהוא דיבר אמת וכי יש בפרסום עניין חברתי.
41. לעניין אמת דברתי, כפי שקבעתי לעיל, לאור עדויות ההגנה, אכן מה שפרסם הנתבע מבוסס על עובדות אמת. לגבי הפרסום שהתובע ייכנס לכלא במהירות זו משאלת לב גרידא, ומשאלות לב אינן בגדר לשון הרע.
42. בפרסום יש עניין ציבורי. משנבחר מר וידל לראשות העיר הוא ראש העיר של כלל התושבים ולא רק של אלו שבחרו בו. כמו כן, אסור לראש העיר להשתמש במשאבי העירייה ובכוח המשרה על מנת להתנקם או לחסל יריבים פוליטיים או להפיק טובות הנאה לבני משפחתו ולקרוביו וחבריו. לא לכך נמסרו לידיו בנאמנות משאבי העירייה וכוח המשרה. כאשר ראש עירייה משתמש בכוח המשרה ובמשאבי העירייה לחסל חשבונות פוליטיים ולהפיק טובות הנאה לבני משפחתו ולקרוביו וחבריו, ציבור התושבים חייב לדעת זו, זכותו לדעת זאת, ועל הנתבע כפעיל חברתי לפרסם זאת.
43. לאור זאת יש לדחות את תביעות התובע נגד חזי משה הן בתיק אז' 40455-04-18 והן בתיק אז' 62566-06-19.
סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובע בתיק אז' 4289-12-17, ואת תביעת התובע בתיק אז' 40455-04-18 ואת תביעת התובע בתיק אז' 62566-06-19.
התובע ישלם לנתבע בתיק אז' 4289-12-17 (מר בצלאל כהן) כדלקמן:
1) את הוצאות המשפט בשלושת התיקים בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
2) שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.
התובע ישלם לנתבעת בתיק אז' 40455-04-18 ובתיק אז' 62566-06-19 (מר חזי משה) כדלקמן:
1) את הוצאות המשפט בשלושת התיקים בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
2) שכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.
ביום 16.2.24 פרשתי לגמלאות ופסק הדין ניתן בתוך שלושת החודשים בהם אני רשאי להשלים את כתיבת פסקי הדין.
ניתן היום, ז' אייר תשפ"ד, 15 מאי 2024, בהעדר הצדדים.