כן תואר, כי כעבור כשלושה שבועות מהגעת השולחן השני ליפן, נשלח מבלגיה ליפן שולחן שלישי ובו הוסלקו 60,255 כדורי אקסטזי, שנרכשו על ידי דוד בשיתוף עם אחיו אילן (להלן: השולחן השלישי). ביום 16.7.2004 נתפס השולחן השלישי על ידי רשויות המכס היפני, בעיר קובה שביפן. שווי הסמים בשולחן השלישי עמד על כ-2,429,481 ש"ח.
ד. שלוש חבילות קוקאין בדואר – עסקה המיוחסת למערער אברג'יל.
במהלך חודש אפריל בשנת 2006, קשרו קשר, י.מ ה.צ, זכריה אדרי (להלן: אדרי), בן סימון, שמעון (אכא) יעקב (להלן: אכא), ומאיר (מומי) גבריאל (להלן: מומי), לייבא מפרו ליפן סם מסוג "קוקאין" אותו ישלחו בחבילות בדואר.
במסגרת הקשר, עובר ליום 18.4.2006, נרכש בפרו חצי ק"ג סם מסוג "קוקאין" שהוסלק בחבילה בתוך קונוסים של חוטי תפירה ונשלח בדואר ליפן (להלן: החבילה הראשונה). שווי החבילה עמד על כ-107,395 ש"ח.
בהמשך לכך, ובהנחיית אדרי, אדם בשם לואי ריימונד (להלן: לואי) העביר סכום של מיליון ין יפני מיפן לפרו, באמצעות ה"ווסטרן יוניון", וקיבל לידיו את החבילה הראשונה אותה העביר יחד עם שמעון אוחנה שכונה "תומס", בתמורה לקבלת סכום כסף מסוים, אותו העבירו לואי ותומס לידיו של אדרי.
מספר שבועות לאחר מכן, רכשו השותפים לקשר 3 ק"ג סם מסוג קוקאין נוזלי, אשר נשלח בחבילה מפרו ליפן, כשהוא ספוג בשמיכות (להלן: החבילה השנייה). בהמשך לכך, בהתאם להנחייתו, אדרי, תומס ולואי קיבלו לידיהם את החבילה השנייה באמצעות שליח דואר, והעבירו אותה לדירת מסתור.
עובר ליום 4.5.2006, שניים שזהותם אינה ידועה הגיעו לדירת המסתור, והפיקו מתוך השמיכות בחבילה השנייה כ-2.75 ק"ג קוקאין. כתוצאה מהליך זה נגרמה שריפה בדירה. שווי עסקת החבילה השנייה, עמד על 577,747 ש"ח, כאשר בבית ה.צ סוכם בין השותפים לקשר, כי מתוך הסם שהופק בחבילה השנייה, מומי יקבל את תמורת מכירת 750 גר' וכי היתרה תתחלק בין בן סימון לאכא.
בהמשך, במסגרת הקשר, נשלחה חבילה שלישית, ובה 2 ק"ג סם מסוג "קוקאין", מפרו ליפן (להלן: החבילה השלישית). ביום 10.5.2006, נתפסו בדואר ביפן, תומס ולואי, לאחר שקיבלו לידיהם את החבילה השלישית, בהתאם להנחיית אדרי. שווי החבילה השלישית עמד על כ-420,180 ש"ח.
ה. משלוחי "אייס" – עסקה המיוחסת למערער אברג'יל.
במהלך שנת 2004, עד המדינה י.מ ומלול ייבאו סמים מסוג "מתאמפאטמין" המכונה "אייס" (לעיל ולהלן: אייס) מקנדה ליפן. את האייס העבירו באמצעות שותפים סינים, במספר משלוחים של כ-20 ק"ג בכל פעם, ומכרו אותם ביפן. נטען כי שווי כל משלוח עמד על כ- כ-10,776,000 ש"ח.
במהלך יולי 2004, אברג'יל הציע ל-י.מ לייבא, יחד עם דוד, סם מסוג "אייס" מאירופה לקנדה ומשם להעבירו ליפן באמצעות השותפים הסינים. העסקה לא יצאה לפועל, מאחר ודוד סירב לממן את רכישת האייס וביקש שהשותפים הסינים יממנו את רכישתו, אולם האחרונים סירבו.
11. בהתאם ל-5 העסקאות המתוארות לעיל, יוחס למערערים אברג'יל ובן שיטרית, בצוותא חדא, ועם אחרים יצוא, יבוא, מסחר והספקה של סם מסוכן במסגרת ארגון פשיעה, עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
האישום השניים-עשר – הפגיעה בעד המדינה י.מ – יוחס למערער בן שיטרית
12. בהמשך למתואר באישום האחד-עשר, נתגלע סכסוך בין מלול לבין עד המדינה י.מ על רקע חלוקת כספי תמורת עסקאות הסמים.
עובר לחודש מאי 2006, ולאחר התערבות בסכסוך מטעם אנשי הארגון בישראל, וביניהם ה.צ, הוחלט כי י.מ יטוס ליפן יחד עם אדרי, וזאת על מנת להשתלט על חלקו של מלול ומקורביו מטעם הארגון, ובכללם המערער בן שיטרית, בעסקאות הסמים ביפן.
בהגיעם ליפן, י.מ נפגש עם בן שיטרית בנוכחות אדרי ואדם בשם מאיר איפרגן (להלן: איפרגן). בין י.מ לבין בן שיטרית התפתח עימות במהלכו תקף הראשון את האחרון ובתגובה הפרידו אדרי ואיפרגן בין השניים (להלן: העימות הראשון). בהמשך לכך, ולאחר שנודע ל-י.מ שבן שיטרית מחפש אחריו בעקבות העימות הראשון, החליט י.מ להיפגש עימו שוב, ביחד עם אדרי ואיפרגן, ולפגוע בו.
בטרם הפגישה, י.מ, אדרי ואיפרגן הצטיידו בסכינים וסיכמו, כי יגיעו יחדיו למועדון בו נהג בן שיטרית לבלות, ואז היו אדרי ואיפרגן צריכים לגרום לבן שיטרית לצאת מהמועדון ולאחר מכן השלושה היו צריכים לפגוע בו.
בתאריך 2.5.2006, י.מ, אדרי ואיפרגן הגיעו למועדון ברכב. בהתאם לתוכנית, נכנסו איפרגן ואדרי למועדון, ויצאו ממנו ביחד עם בן שיטרית ועמו עוד שני אנשים – ראובן זליאט, ורונן פרץ. מחוץ למועדון, אדרי ואיפרגן שוחחו עם בן שיטרית, ואז התקרב י.מ לאחרון ותקף אותו באמצעות ידיו. לאחר מכן נסוג לעבר הרכב כדי לקחת ממנו את הסכינים בהם הצטיידו, אולם הרכב היה נעול, וחרף צעקותיו לעבר אדרי ואיפרגן, הם לא פתחו את הרכב הנעול. או אז בן שיטרית התנפל על י.מ וחתך אותו בצווארו באמצעות סכין שהייתה ברשותו, ולאחר מכן, נמלט עם יתר הנוכחים מהמקום ו-י.מ נותר על הארץ כשהוא מתבוסס בדמו.
י.מ הצליח בכוחות עצמו להתרחק מהמקום, עצר את הדימום בצווארו באמצעות מגבת שנטל מאחת המסעדות, ועצר מונית כדי לנסוע לבית חולים. משהבחין נהג המונית בפצעו המדמם של י.מ הוא סרב להסיעו. בהמשך, י.מ הזעיק את שמעון אוחנה, שכונה "תומס", שהגיע ברכבו והסיעו לבית החולים לקבלת טיפול רפואי.