133,247 ₪ בגין ביטולי המחאות שלקוחות מסרו לתובעת ואשר התובעת מסרה לניכיון אצל נותני אשראי.
462,283 ₪ בגין הוצאות שהוצאו לטובת ניהול המשבר שכללו שכר עובדים, שכר דירה ואחזקה, הוצאות עו"ד, הוצאות רכב ויחסי ציבור.
4,487 ₪ בגין יתרת חוב של הנתבעות לתובעת.
- לפי חוות הדעת הנזק העקיף שנגרם לתובעת עומד על 226,421 ₪ שמורכב מ:
132,275 ₪ מימון נסיעות לחו"ל.
94,146 ₪ הוצאות עודפות על המרפאה בראשון לציון.
- לפי חוות הדעת, הפגיעה בשווי החברה עומדת על 1,734,156 ₪ שהוא ההפרש בין שווי החברה ליום 31.12.16 (1,115,489 ₪) ולשוויה ביום מתן חוות הדעת, 10.7.18, (618,667 -₪).
- סך הנזקים יחד מגיעים אפוא כאמור לכדי 3,989,743 ₪.
- לפי כתב התביעה (ס' 123), הסכומים הנזכרים לעיל נתבעים בשל התנהלות הנתבעות כמפורט בתביעה.
- את המעשים של הנתבעות המתוארים בתביעה, אפשר לחלק לשני חלקים, חלק אחד הוא ההפרה הנטענת של הנתבעות את ההסכמים עם התובעים והנזק שלפי הטענה נגרם עקב כך והחלק השני הוא הפרסומים והכפשות של הנתבעות את התובעים מול לקוחות, עובדים, חברות סליקה והיצרן והנזק שלפי הטענה נגרם עקב כך.
- לגבי החלק הראשון, ההפרה הנטענת של הנתבעות את ההסכמים עם התובעים, הרי שנוכח הממצאים בפסק הדין בתביעה השטרית, שכאמור מחייבים, לפיהם לא הוכח החוב הנטען של הנתבעות בגין סחורה, ביטול ההסכמים על ידי התובעים בטענה לחוב עבור סחורה, הוא עצמו היווה אפוא הפרה של ההסכמים מצד התובעים והצד המפר של העסקה הוא התובעים ולא הנתבעות.
- משהפרו התובעים את ההסכמים, ברור כי לא יכולים הם לבסס את הנזקים שנזכרים בחוות הדעת של רו"ח קרטה על הפרה נטענת מצד הנתבעות את ההסכם, הפרה שלא הייתה, כך שאם נגרמו נזקים כאמור עקב כך שהתובעים ביטלו את העסקה עם הנתבעות, הרי שאין להם אלא להלין על עצמם וכך או אחרת הנתבעות ממילא אינן אחראיות לנזקים אלה.
- לעומת זאת, לגבי החלק השני, הפרסומים המכפישים של הנתבעת בפני עובדים, לקוחות היצרן וחברת הסליקה, בהינתן כי קבעתי בפרק שדן בעילה של לשון הרע כי הנתבעות לא הוכיחו את הגנת האמת בפרסום ביחס לחלק מהפרסומים, הרי שברמה העקרונית, התובעים יכולים לבסס את הנזקים הנזכרים בחוות הדעת על הפרסומים המכפישים, אלא שתנאי לפסיקת הסכומים שנתבעו הוא הוכחת הקשר הסיבתי שבין הפרסומים המכפישים ולבין הנזקים הנטענים בחוות הדעת, אלא שבכך כשלו התובעים, כפי שיפורט.
- כדי להוכיח את הקשר הסיבתי הנ"ל, היו חייבים התובעים להביא ראיות מתאימות ובהינתן כי לב העניין זו הטענה כי הפרסומים המכפישים של הנתבעת הם ורק הם אלה שגרמו ללקוחות אחרים לבטל עסקאות ולא לחדש עסקאות או לבצע עסקאות, היו חייבים התובעים להביא לעדות את הלקוחות האחרים שלפי טענה ביטלו עסקאות עם התובעת, כדי שנשמע מפיהם, כי עשו כן אך ורק בשל פרסומי הנתבעת ולא למשל מסיבות הנוגעות להתקשרות שלהם עם התובעת.
- דא עקא, לקוחות כאמור לא הובאו, אפילו לא אחד ובדל של ראיה ממשית, לפיה לקוחות אחרים ביטלו עסקאות מול התובעת או לא חידשו עסקאות אך ורק בשל פרסומי הנתבעת, לא הובא.
- התובעים הסתפקו בטענה הסתמית והכללית, לפיה פרסומי הנתבעת הם שגרמו להפסקת התקשרויות מצד לקוחות אחרים, טענה שהנה בכלל בבחינת עדות מפי השמועה, משלא הובאו הלקוחות האחרים לעדות, כדי לומר מכלי ראשון את סיבת הפסקת ההתקשרויות עם התובעת. כן הסתפקו התובעים בטענה לתאימות הזמנים בין מעשי הנתבעת וירידת ההכנסות הדרמטית הנטענת. לבד מכך לא הובאה, אם בכלל, ראיה ממשית אחרת בעלת משקל.
- ההצהרה הסתמית והכללית של התובעים ברי כי לא די בה. בכל הכבוד, גם לא ניתן להסתפק בתאימות הזמנים הנטענת. באותה מידה, תאימות הזמנים יכלה לנבוע מכך שעקב התנהלות התובעת עצמה מול לקוחות אחרים, ארע לה מה שארע, במקביל מול כל לקוחותיה, כשהשמועה לגבי בעיות של כל לקוח מול התובעים פושטת אולי כמו אש בשדה קוצים, אולם מכאן ועד הטלת אחריות על הנתבעת בשל פעולות שביצעו לקוחות אחרים מול התובעים המרחק עצום.
- העובדה שביחסים שבין התובעים לנתבעות לא הצליחו התובעים להוכיח את החוב הנטען בגין הסחורה, ודאי לא תורמת להוכחת הטענה שלפיה הנתבעת אשמה בכל ההידרדרות הפיננסית של התובעת, קרי גם ההידרדרות שלה מול לקוחות אחרים, אולי אפילו להפך.
- רואה החשבון קרטה בסהגבלים עסקיים הביא מנתוני דוחות כספיים והנהלת חשבונות. באמצעות חוות דעתו, לא יכולים, אפוא, התובעים להוכיח את הקשר הסיבתי הנטען, שאינו בידיעתו של רואה החשבון.
- התובעים גם לא פרסו כחלק מהראיות שלהם תיאור מפורט של מקורות ההכנסה שלהם בשנת 2016 לפי לקוחות וכן את מצב ההתקשרויות והכנסות פר כל לקוח בשנת 2017, כדי לשפוך אור מדויק על פעילות התובעת, מעבר לחוות הדעת של קרטה, לרבות נספחיה, שנתנה מבט כולל ושלא כללה פרטים אלה, ועל מנת שניתן יהיה להבין כיצד בדיוק קטנו לכאורה ההכנסות בצורה כה דרמטית משנת 2016 ל-2017 ומה בדיוק ארע ביחסים שבין התובעת לשאר לקוחותיה.
- זאת ועוד - דווקא מעיון בראיות שכן צירפו התובעים, עולה תמיכה לסברה כי הבעיות עם לקוחות אחרים של התובעת לא נבעו מהתנהלות הנתבעת, אלא מיחסי התובעת עם אותם הלקוחות.
- כך עולה שמי שייסדה את קבוצת הווצאפ ששמה "נירולין מרמה והונאה", זו לא הנתבעת, אלא איריס גל וראה נספח ההתכתבויות בקבוצת הווצאפ שצורפה לתצהירי התובעים, שם איריס כותבת "אם אתן מכירות בנות שלא הוספתי לקבוצה אז זה הזמן", מה שמעיד כי איריס היא מנהלת הקבוצה והיא זו שפתחה אותה, שהרי רק המנהל יכול להוסיף אנשים לקבוצה. הנתבעת עצמה כך העידה ועדותה אמינה עליי ונתמכת כאמור בדבריה של איריס.
- אם איריס פתחה קבוצת ווצאפ ששמה "נירולין מרמה והונאה" וצירפה לשם קוסמטיקאית נוספות של התובעת, נדמה שברור כי לעוד לקוחות של התובעת היו טענות כלפי התובעים ולא רק לנתבעת.
- גם מהשיחה של התובע 4 עם מיכל, נציגת אחת מחברות הסליקה, עולה כי עוד קוסמטיקאית ששמה קרן אלפסי התלוננה שהתובעת "נעלמה לה עם המוצרים", קרי לקחה המחאות ולא סיפקה את הסחורה, בדיוק כפי שהנתבעת טוענת.
- לא מדובר, אפוא, במצב שלפיו רק הנתבעת עשתה "עליהום" על התובעים ועקב כך ורק עקב כך קוסמטיקאיות אחרות ביטלו עסקאות ולא חידשו עסקאות עם התובעים.
- אוסיף בהקשר זה שגם שורת ההיגיון לא מסתדרת עם מצב שבו עשרות לקוחות מרוצים של חברה יחליטו להפסיק לעבוד עמה, רק בגלל שלקוח אחד בודד לא מרוצה ומכפיש את החברה, גם אם בהכפשות קשות של מרמה.
- אין זאת אומרת ששורת ההיגיון לא יכולה להכיל מצב שבו לקוחות אחרים עשויים להיות מושפעים מטענות של לקוח פלוני כלפי ספק שעובד גם עמם, אולם לא באופן שבו התובעים מתארים, לפיו רק בגלל הפרסומים המכפישים של הנתבעת, עשרות לקוחות החליטו להפסיק לעבוד עם התובעים. יתכן והתנהלות הנתבעת היוותה "קריאת השכמה" או זרז לשאר הלקוחות לבדוק טוב טוב מה קורה ביחסים המסחריים שלהם עם התובעת, אולם מכאן ועד להטיל על הנתבעת אחריות לפעולות עצמאיות של לקוחות אחרים מול התובעים, המרחק כאמור רב.
- כאמור, לו היחסים העסקיים של התובעת עם שאר הקוסמטיקאיות היו תקינים, סביר להניח כי פרסומי הנתבעת לא היו מצליחים לבצע סחיפה כזו כפי שהתובעים טוענים שארעה.
- גם שיטת העבודה של התובעים, שהוכחה ביחסים עם הנתבעת ואשר סביר להניח כי נהגה גם עם הלקוחות האחרים, מסמנת על התנהלות בעייתית או לכל הפחות לא שגרתית בלשון ההמעטה, שסביר להניח שתרמה למשברים גם עם לקוחות אחרים.
- נתחיל מזה שהוכח כי התובעת באמצעות התובעים ביצעו התקשרות מורכבת עם הנתבעת בשווי של מיליוני שקלים וזאת על בסיס סיכומים בערעור פלילי בלבד, ללא חוזה בכתב, אפילו ללא פתק בכתב יד לגבי עיקרי ההתחייבויות שכל צד נטל על עצמו.
- כבר עובדה זו מטילה צל על התנהלות התובעת ומעלה את הסבירות כי התקשרויות שלה עם לקוחותיה יסתבכו ויביאו בסופו של דבר להידרדרותה מצבה העסקי ופיננסי.
- אבל העיקר - הוכח כי במסגרת יחסי התובעת ונתבעות, נטלו התובעים לידיהם פנקסי שיקים של מי מהנתבעות, כדי לרשום בעצמם שיקים לטובת התובעת בגין הסחורה. גם אם הנתבעת הסכימה לכך ואכן זה מה שהוכח במסגרת התביעה השטרית, מיותר לצין כי מדובר בהתנהלות בלתי שגרתית לחלוטין, בלשון ההמעטה, שיוצרת מלכתחילה סיכוי גבוה לסכסוכים וחילוקי דעות.
- לבסוף, גם הוכח כי המחאות של הנתבעת לרבות של לקוחות אחרים הועברו על ידי התובעת באופן שוטף וסדרתי לניכיון אצל גופים חוץ בנקאיים וגם עובדה זו אומרת דרשני לגבי מצבה הכספי תזרימי לפחות של התובעת.
- לבד מכך שדין התביעה לראשי הנזק הנזכרים בחוות הדעת של רו"ח קרטה להידחות, משכאמור, לא הוכח הקשר הסיבתי בין מעשי הנתבעת והנזקים הנטענים, הרי שגם ברמת גובה הנזק הנטען, יש בעיות כאלה ואחרות.
- כך למשל, התובעים כוללים נזק בסכום של 133,247 ₪ בגין ביטולי המחאות שלקוחות מסרו לתובעת ואשר התובעת מסרה לניכיון אצל נותני אשראי, אלא שאם אכן טענות התובעים נכונות והסיבה היחידה להתנהלות הלקוחות האחרים מולה הייתה רק פרסומי הנתבעת, הרי שברור כי ביטול ההמחאות הנזכר נעשה שלא כדין ובנקל יכולה הייתה התובעת לתבוע את לקוחותיה בגין ההמחאות הנ"ל. על כך לא שמענו דבר.
- זאת עוד - התובעת עותרת לחיוב הנתבעות בסכום של 462,283 ₪ בגין הוצאות שהוצאו שהיא הגדירה כהוצאות לטובת ניהול המשבר, אולם עיון בפירוט ההוצאות מגלה שמרביתן הן הוצאות כלליות, שנדרשו להמשך הפעלת התובעת בכלל, כגון שכר עובדים, שכר דירה ואחזקה, הוצאות רכב ויחסי ציבור.
- רק סכום זניח של 2,500 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד, יכול אולי להיזקף למשבר הנטען הכולל שנוצר בחברה ואשר כאמור גם לא הוכח כי הנתבעת אחראית לו.
- גם את שני הסכומים שנזכרו בחוות דעת קרטה בגין מימון נסיעות לחו"ל, בסך של 132,275 ₪ והוצאות עודפות על המרפאה בראשון לציון בסך 94,146 ₪ אין התובעים זכאים לקבל.
- נתחיל עם נימוק ראשון ונוסף על זה שעוד יבוא לגבי שני הסכומים הנ"ל, המתייחס להוצאות העודפות הנטענות במרפאה בראשון לציון. דין רכיב זה להידחות ולו בשל כך שהתובעים עצמם טוענים בכתב התביעה (ס' 78), כי סוכם על ויתור מצד מננה על שכרה בגין זמן עבודתה בקליניקה בראשון לציון, משנותרה נירולין בגירעון ביחס להשקעותיה, כשגם האחרונה לא תדרוש עוד דבר בעניין זה.
- ולגבי שני הסכומים הנזכרים לעיל, בעתירתם, לוקחים התובעים את שני הסכומים מתוך התחשבנות כוללת בין הצדדים ומבודדים אותם, ללא הבאת מפת ההתחשבנות הכוללת, שרק היא יכולה להוכיח מי נותר חייב למי וכמה.
- לכן, כדי לזכות בשני הסכומים הנ"ל, שהנם כאמור חלק מההתחשבנות הכוללת, היה על התובעים לבקש מרו"ח קרטה להגיש חוות דעת שמתייחסת לתקופת ההתקשרות בין הצדדים ואשר ממפה ומפרטת את כל הסכומים שכל צד התחייב לשלם לשני תוך פירוט מהותם, מה שולם בפועל על ידי כל צד לצד השני תוך לקיחת בחשבון בהקשר זה שהעסקה בוטלה וכך לערוך התחשבנות כוללת ומפורטת כנדרש.
- חוות הדעת של רו"ח קרטה לא כוללת התחשבנות כזו.
- אגב, במסגרת התחשבנות זו, בהינתן כי נקבע מה שנקבע בתביעה השטרית, נקודת המוצא המתחייבת בעניין חוב הסחורה שנטען בתביעה השטרית ושנתבע גם כאן הייתה צריכה להיות כי אף צד לא חייב לצד השני דבר בעניין זה (לא כסף ולא סחורה), כך שגם יתרת החוב הזניחה של התובעת שרו"ח קרטה טוען כי קיים בסך של 4,487 ₪ לא מגיע לתובעת ככל שמדובר בחוב בגין סחורה, מה גם שרו"ח קרטה לא מסביר בחוות דעתו בגין מה היא יתרת החוב הנ"ל אלא מסתפק בטענה הכללית וסתמית לפיה הסכום הנ"ל הנו "על פי ספרי החברה" מבלי להפנות לאותו מקום בספרי החברה שניתן למצוא בו את הנתון הנ"ל ו/או את החישוב שלו.
- הגם שרו"ח קרטה לא התייחס לכך בחוות דעתו, הדבר נזכר בכתב התביעה במסגרת תיאור ראש הנזק הנוכחי, ועל כן אומר בעניין זה, כי התובעים לא זכאים לפיצוי כלשהו בגין הטענה של הפסד מוניטין או פגיעה במוניטין, שעה שלא הוכח הפסד כזה או פגיעה כזו משלא ניתן כל הסבר או פירוט של חישוב ביחס לסכום שנתבע בעניין זה באופן סתמי וכללי על סך של 1,500,000 ₪.
- יש להזכיר כי ראש הנזק הנוכחי הוגש כאמור בגין 2,500,000 ₪ בגין הפסד מכירות בשנת 2017 ו-1,500,000 ₪ בגין פגיעה במוניטין; 10,000,000 ₪ בגין הפסד מכירות לשנים 2018 - 2022 כולל; כ-10,000,000 ₪ ירידה בשווי התובעת (יצוין כי לא ברור מהתביעה אם שלושת הסכומים הנ"ל נתבעים במצטבר או לחילופין).
- כפי שפורט בהרחבה לעיל, הנתבעת אינה אחראית להפסדי המכירות ו/או לפגיעה בשווי החברה ככל שהייתה ולא הוכח הסכום שנתבע בגין פגיעה במוניטין.
סוף דבר
- אשר על כן, מתוך סכום כולל לצרכי אגרה של 1,000,000 ₪, יש לפסוק לתובעים 40,000 ₪ בגין פרסומי לשון הרע. הנתבעת 3 תשלם לתובעים 40,000 ₪ תוך 30 יום מהיום.
- בהינתן התוצאה, כל צד יישא בהוצאותיו.
ניתנה היום, בכ"ג כסלו תשפ"ה, ב24 דצמבר 2024.