בעידן הדיגיטלי של היום, המחוקק הביע רצונו בחוק חתימה אלקטרונית כי יש להתאים את החקיקה הקיימת להתפתחויות הטכנולוגיות. כוונה זו של המחוקק לא פסחה על דיני השטרות. הגיעה העת לעדכן את דיני השטרות שמוצאם בחוק אנגלי משנת 1882, ולהתאימם לכלכלה המודרנית ולשימושים שנעשים בפועל בשטרות. הפתרונות הטכנולוגיים הקיימים רבים ומגוונים הם, ומעניקים אמינות ובטיחות שאינן נופלות מאלו שקיימות בעולם הפיזי. אולי אפילו יותר. חזקה כי המדינה, על כלל גורמיה, תתניע תהליך יסודי כדי להביא את דיני השטרות בישראל למאה ה 21.
המסקנה אליה הגעתי, לפיה לא היה מקום למנוע מהמבקשת לפתוח הליך לביצוע שטר במסלול המיועד לשטרות, הינה צעד ראשוני וחלקי בלבד, שמבקש ליתן מענה מיידי לצרכיהם העכשוויים של גופים כגון המבקשת. זאת, מבלי שיהיה בכך כדי לפגוע בפרשנות המקובלת של דיני השטרות ובפרט במוסד הסחרות, תוך יצירת וודאות משפטית והתאמה לפרקטיקות הנוהגות.
אשר על כן, הערעור מתקבל.
המשיבה תאפשר לבצע שטר חוב שביצועו מתבקש בין צדדים קרובים, ושנחתם באופן אלקטרוני, בהליך המיועד לביצוע שטר על פי תקנות הוצל"פ, ותתקן בתוך 90 ימים את נהליה בהתאם.
המשיבה תישא בהוצאות המבקשת בסך 13,000 ₪ בתוספת מע"מ, אשר יישאו ריבית שקלית מהיום ועד למועד הפירעון.
ניתן היום, י"ג שבט תשפ"ה, 11 פברואר 2025, בהעדר הצדדים.