| בית משפט השלום בפתח תקווה | |
| רער"צ 41866-12-23 ביזי פיננסים בערעור מיסים נ' הוצאה לפועל ואח'
תיק חיצוני: 510227-06-23 |
|
| לפני | כבוד השופטת לימור חלד-רון
|
|
|
המבקשת |
ביזי פיננסים בערעור מיסים |
|
|
נגד
|
||
| המשיבים | 1. לשכת הוצל"פ – רשות האכיפה והגביה
2. ולדימיר פנחסוב (משיב פורמאלי) |
|
פסק דין
האם שטר חוב הנושא חתימה אלקטרונית ניתן לביצוע בלשכות ההוצאה לפועל בהליך הקבוע בפרק ט' לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 (להלן: תקנות הוצל"פ)?
מה היחס בין פקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: פקודת השטרות או הפקודה), שמקורה בחוק השטרות האנגלי משנת 1882 לבין חוק חתימה אלקטרונית תשס"א-2001 (להלן: חוק חתימה אלקטרונית) ולעידן הדיגיטלי בו אנו חיים? האם יכולות שתי מערכות הדינים לדור בכפיפה אחת, והאם הגיעה העת להכיר בשטרות דיגיטליים?
אלו השאלות המונחות לפניי.
העובדות בתמצית
- ענייננו בבקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת ביום 20.12.23 על החלטת כב' הרשמת שכנר מיום 12.11.23 לדחות ערר כנגד החלטת מזכירות לשכת הוצאה לפועל (להלן: הוצל"פ). זו האחרונה סירבה לבקשת המבקשת לפתוח הליך ביצוע שטר לפי פרק ט' לתקנות ההוצל"פ, בגין שטר חוב שנחתם ע"י המשיב 2, מן הטעם שהחתימה על השטר היא חתימה דיגיטלית.
המבקשת היא חברת פינטק, המפוקחת ע"י רשות שוק ההון, ומספקת קווי אשראי לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות פלטפורמה דיגיטלית (ראו אתר המבקשת: https://www.bizi.co.il/). כבר עתה ייאמר כי המודל העסקי של המבקשת מבוסס, בין היתר, על חתימה אלקטרונית על שטרי חוב.
- עררה של המבקשת נדחה, לאחר שכב' הרשמת השתכנעה כי לא נפל פגם בהחלטת מזכירות ההוצל"פ. בין היתר התייחסה הרשמת לכך שהמזכירות פעלה בהתאם לנהלי לשכות ההוצל"פ ובשוויון, ואימצה בהחלטתה את עמדת היועצת המשפטית של המשיבה שהועברה לעיונה, לפיה לא ניתן להכיר בשטר חוב שנחתם באופן אלקטרוני. בעמדה זו פורטה עמדת משרד המשפטים לפיה קיים קושי לקבל לביצוע שטר שנחתם דיגיטלית, היות שהנחת היסוד של המחוקק בפקודת השטרות נוגעת לעולם הפיזי בלבד, ויש להחלטה המכירה בחתימה אלקטרונית על שטר השלכות רוחב, בין היתר ביחס לשיקים.
- ביום 22.1.24 הוגשה עמדת המשיבה לבקשה. בפתח תגובתה ציינה המשיבה כי אין אפשרות להגיש בקשת רשות ערעור על ערר, ומכאן שהמדינה אינה צריכה להיות משיבה בהליך מסוג זה, אך מרבית תגובתה התייחסה לסוגיה המהותית שעל הפרק, וכך היה גם ביתר תגובותיה.
ביום 19.9.24 נערך דיון בבקשה, בסופו הוצע לצדדים להגיע להסכמות, ולו לתקופת מעבר זמנית עד שהמדינה תסדיר את הסוגיה של חתימה אלקטרונית על שטר בכללותה. בהמשך הודיעה המשיבה בתגובה מפורטת כי אינה יכולה להיעתר להצעה.
ביום 2.12.24 התבקשו על ידי הבהרות נוספות מהמשיבה הנוגעות לחוק חתימה אלקטרונית, וזו הגישה הבהרתה ביום 23.12.24. תגובת המבקשת להבהרות אלו הוגשה ביום 25.12.24.