עם זאת התרשמתי מעדותו של הנתבע 4 בפני, כי אכן אינו שולט היטב ברזי הדקדוק וההקלדה, ואיני יכול לשלול את האפשרות כי שגה בהקלדה. אמנם, האחריות על תוכן התגובה מוטלת לפיתחו גם אם שגה, והוא זה שצריך לשאת בתוצאותיה, ואולם לעובדה זו קיימת משמעות במישור הפיצוי. לכך יש להוסיף, שבסופו של יום המדובר בתגובה זניחה למדי, של אדם פרטי שאינו בעל נוכחות ציבורית, אשר לא זכתה להדהוד כלשהו. משכך, מקובלת עלי טענת ב"כ הנתבע 4 כי המדובר במקרה שהינו על גבול זוטי הדברים.
נוכח האמור אני מחייב את הנתבע 4 לשלם לתובע פיצוי בסך של 1,000 ₪ בלבד.
התביעה כנגד הנתבע 5
- לטענת התובע, הנתבע 5 פירסם את התגובית הבאה:
אין חולק בין הצדדים כי המדובר בפירסום שעולה כדי לשון הרע. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה האם הוכח שהנתבע 5 פירסם את התגובה הנ"ל.
- גירסת הנתבע 5 הינה כי לא פירסם את התגובית. אמנם, הנתבע 5 אינו חולק כי תוכנה מוצמד לשמו ולתמונתו, באופן היוצר את הרושם שהוא זה שפירסם אותה, ואולם היא כלל אינה נושאת תאריך כך שלא ניתן לדעת אימתי פורסמה.
לטענתו, ייתכן שחשבונו בפייסבוק נפרץ או שצד ג' כתב אותה באמצעות חשבון פיקטיבי הנושא את שמו ותמונתו. אפשרות שלישית הינה כי צד ג' השתמש במחשבו ופירסם את התגובית. הנתבע 5 אף הגיש תלונה במשטרה ביחס לכך.
עוד ציין הנתבע 5 בתצהירו כי להערכתו, הפירסום המיוחס לו היה ב - 17.6.2020. הוא צירף את דף הפעילות שלו בתאריכים 16.6.2020-18.6.2020 בפייסבוק, וממנו עולה כי במועדים הנ"ל הוא לא פירסם את הפירסום הנטען.
- אין חולק כי הנטל להוכיח את הפירסום, זהות המפרסם, מקום הפירסום, ומועד הפירסום מוטל על התובע. תובע חייב לפרט בתצהירו פרטים אלה במלואם.
עיון בתצהיר העדות הראשית של התובע עולה כי לא עמד בנטל זה. תצהיר התובע כלל אינו מייחס לנתבע 5 פירסום כלשהו, ומסתפק בהפניה כללית לדו"ח החוקר דוקטורי. דו"ח החוקר דוקטורי כולל את צילום המסך הנ"ל בלבד (עמ' 29 לתצהיר העדות הראשית של התובעים). מצבר הראיות לא ניתן ללמוד היכן פורסמה התגובית כנטען, ואימתי.
זאת ועוד: בחקירתו הנגדית, התובע מסר כי אינו יודע מתי פורסמה התגובית (עמ' 179 ש' 1-11, ובהמשך עמ' 183 ש' 15-17).
רק במהלך החקירה הנגדית של הנתבע 5 הגישו ב"כ התובעים את ת/3 אשר משקף לכאורה כי התגובית פורסמה בדף הפייסבוק "יהדות נגד כתות". בסעיף 80 לסיכומי התובעים נטען כי מת/3 עולה כי התגובית פורסמה ביום 26.7.2020. ואולם טענה זו נטענה לראשונה בסיכומים, ומעולם לא נטענה קודם לכן בתצהירי התובע או בכתב התביעה.