בסופו של יום, לא הונחו בפני בית המשפט שום ראיות לכך שהגורמים עליהם הצביעו מטא וגוגל, הם אלה שעומדים מאחורי הפירסומים. משכך, גם הגשת תביעה כנגדם, בהיעדר ראיות לכאורה לכל הפחות, עשויה היתה לעמוד בניגוד לחובת תום הלב הדיונית הקבועה בתקנה 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט - 2018.
- בסיפת הדברים אוסיף כי גוגל ומטא טענו כי העובדה שהתובעים לא הגישו לבית המשפט, תביעה מוקדמת כנגדן, שהסעד המבוקש בה הינו גילוי זהות המפרסמים (להלן: "תביעת חשיפה" או "תביעת BSI"), מהווה ראיה לחוסר תום ליבם ולעובדה שהמפרסמים והיוצרים של הסירטונים כלל אינם מעניינים אותם, אלא רק כיסן העמוק של גוגל ומטא.
כפי שהערתי בהחלטת הביניים, בכל הכבוד הראוי, איני רואה עובדה זו עין בעין עם גוגל ומטא.
הלכת רשות ערעור אזרחי 4447/07 מור נ' ברק אי.טי.אס (1995) החברה לשירותי בזק בינלאומיים בערעור מיסים פ"ד סג (3) 664 (2010) אוסרת על מסדת לחשוף כל פרט הנוגע למפרסמים האמיתיים של פירסומים מעוולים. אמנם נכון, כי התובעים רשאים לפנות לבית המשפט בתביעת חשיפה כאמור, ואולם רק הסכמה חד משמעית של המפרסמים למסירת פרטיהם, תקנה לבית המשפט את הכח להורות למסדת לגלות לתובעים את המידע שיש בידיהן על אודות המפרסמים, ובייחוד את זהותם האמיתית או מידע אחר המוביל לחשיפתו. היעדר הסכמה, או אף אי תגובה, יחייבו את בית המשפט לדחות את התביעה.
לטעמי, בנסיבות אלה, התובעים לא היו צריכים להניח שאם יגישו תביעת חשיפה נגד גוגל ומטא, יוצרי ומפרסמי הסרטונים יסכימו לגילוי פרטיהם. ההיפך הוא הנכון: ההסתתרות מאחורי מסך וירטואלי כבד המונעת את חשיפת זהותם של המפרסמים באמצעים פשוטים, מלמדת כי ברצונם להישאר אנונימיים. לכן, במצב דברים זה אין לקבוע כי התובעים פעלו בחוסר תום לב בכך שלא הגישו תביעת חשיפה. הנחת התובעים שהמפרסמים לא יתנו הסכמתם לחשיפת זהותם הינה הנחה לגיטימית וסבירה, ולטעמי - התובעים לא היו חייבים לנקוט בצעד מוקדם של תביעת חשיפה, כתנאי מוקדם להגשת תביעה זו.
- וכהערת סיום לפרק זה אוסיף, כי פסק הדין בעניין מור ניתן בשנת 2010, שבה השימוש ברשתות חברתיות לא היה נפוץ כמו בימינו, ומעמדן של מסדות ורשתות חברתיות בכלל כך לא היה כה מרכזי בתרבות ובהוויה החברתית. איני משוכנע כי ההצדקות הערכיות לשמירת אנונימיות המפרסמים, אשר יכול והיו נכונות לפני כ - 15 שנים, כפי שנקבע בעניין מור, עומדות על כנן גם בימינו אנו, וייתכן שהגיע הזמן לעיין מחדש בהלכה זו, ולקבוע לה גבולות חדשים. מאליו מובן, כי שינוי הלכה זו אינו מצוי בסמכותו של בית משפט זה.
דיון משפטי