ואז ראיתי אותו בשידור עושה את זה גם לחפופה שלי והתחרפנתי, והלכתי והתלוננו וביקשנו לא לעבוד איתו יותר, לא לראות אותו יותר, שאנחנו לא רוצות להיתקל בו יותר במסדרונות. לא במבטים שטופי הזימה שלו ולא בידיים החטטניות שלו.
במהלך הריאיון הכתב אלי ראכלין שאל את דנה: "כלומר הם לא שמרו על הכבוד שלכן או על השם שלך ופשוט לא הסתירו אתכן", וזו ענתה בתגובה:
הם לא שמרו על הכבוד שלנו כשהכניסו טורף לתחנה לעבוד איתנו [...] עדיין לא היינו יכולות לשים אצבע על זה שהותקפנו. היינו שם בסיטואציה שהיא פגיעה, שאין לנו הגנה, שאנחנו חשופות, שהוא יכול היה לעשות מה שהוא רוצה.
- בתום הריאיון עם דנה הובאה תגובתו של התובע: "כפי שכבר אמרתי מדובר בשקרים מופרכים שהופרכו בזמן אמת. אני ממליץ לא להיקלע לאמירת דיבות ושקרים".
- לאחר מכן המשיך הדיון באולפן בהשתתפות עורכת פוליטיקלי על עדויות אחרות שעלו בתחקיר ועל אופן הטיפול של גלי צה"ל בהן, ואלו הדברים שאמרה:
יש שלל סוגים של עדויות, זה ממש נע בין התעמרות במקום העבודה, ממש קלאסי, לבין הטרדות מיניות [...]. העדות על הופשטיין שפתאום תפסה נפח מאוד גדול בתוך הדבר הזה היא ממש אחת מיני עדויות רבות שהמרכז שלה זה בעצם הדרך שבה גלי צה"ל טיפלו באירוע. במקרה של הופשטיין היה את הטיפול כמו שבדיוק דנה שם בדוי סיפרה ובמקרים אחרים היה טיפול זהה [...]. הסיפור הזה הוא ממש מקרה בוחן של איך הדברים מתנהלים.
ב(4). הפרסומים ברשתות החברתיות "פייסבוק ו"טוויטר"
- ביום שבו פורסמה הכתבה באתר פולטיקלי, פרסם העיתונאי חיים לוינסון בחשבון ה"טוויטר" שלו את החלק בכתבה שעוסק בתובע תחת הכיתוב: "גבירותי ורבותיי מר התעמרות בעבודה אבנר הופשטיין" (להלן: "הציוץ הראשון"). ב"ציוץ" נוסף כתב: "מה קורה? תתפטר כמו ליסה?" (להלן: "הציוץ השני"). התובע בתגובה צייץ ללוינסון :"אל דאגה גם אתה תתבע"; ובמענה לכך השיב לוינסון: "כתבי בית דין אפשר לשלוח למשרד ליאוניד ושות' רחוב יהודה הלוי בניין דיסקונט" (להלן: "הציוץ השלישי"). בציוץ נוסף באותו יום כתב התובע כך: "חברים יקרים, הכל בסדר. עלילות דם ופרקטיקות הסחיטה מוכרות לי מסיבובים קודמים. מבחינות מסוימות ציפיתי לזה כי כל שני וחמישי טמבלים כמו חיים לוינסון שולחים רמז. ועכשיו אני גם אפעל נגד כל מי שיפיץ את העלילה השקרית והמופרכת, כולל השמות הבדויים בכתבה, כולל מי שישתף..." במענה צייץ לוינסון כך: "אבנר הופשטיין מבטיח שיתבע את אתר פוליטיקלי קוראת, וגם אותי משום מה, על תחקיר שלהם עם עדויות על הטרדות מיניות שלו בגלי צה"ל. נועץ את השרשור ונעקוב כל יום איך מתקדמת התביעה" (להלן: "הציוץ הרביעי"). למחרת, ביום 5.1.2022, העלה לוינסון צילום מסך של פוסט ב"פייסבוק" שפרסמה העיתונאית בירנית גורן שיצאה להגנת התובע, וכתב: "יש מטרידים VIP" (להלן: "הציוץ החמישי"). ביום 6.1.2022 שיתף לוינסון את הכתבה ששודרה בערוץ 13 וצייץ: "היי אבנר הופשטיין, מתי אתה תובע?" (להלן: "הציוץ השישי").
- להשלמת התמונה יש לציין כי להתנהלות שתוארה לעיל קדמה מערכת יחסים עכורה בין לוינסון לתובע שבאה לידי ביטוי ב"קטטות וירטואליות" קודמות ביניהם, על רקע כתבת תחקיר שפרסם התובע על ליסה פרץ (ששימשה כעורכת מוסף "גלריה" של עיתון "הארץ") ועסקה בטענות להתעמרות בעבודה מצידה (ניתן לראות במוצגים 1-6 לתצהיר נתבע 6).
- בכתב התביעה מפנה התובע גם לפרסומים ברשתות החברתיות של הנתבעת 3, מנהלת פוליטיקלי. במענה לפוסט ב"פייסבוק" שפרסמה העיתונאית בירנית גורן שהגנה על התובע והעבירה ביקורת נוקבת על הכתבה, הגיבה הנתבעת 3 כך:
חלק ממה שהתחקיר, המאוד מקיף ומאוד מקצועי, מצביע עליו, הוא עד כמה מערך הטיפול בתלונות בצה"ל פגום. את מבקשת שנתעלם מעדויות של נשים שונות שעלו באופן בלתי קשור כי המערכת, שאנו חושפות שמתעלמת בעקביות ומטשטשת תלונות, לא מצאה שהתלונות שלהן נכונות? זאת לא נראית לי אתיקה עיתונאית, זאת נראית לי השתקה וציפוף שורות. מעבר לכך, אבנר הופשטיין הוא לא לב הכתבה ולא מעניין אותי כהוא זה. בקושי הכרתי את שמו לפני התחקיר הנוכחי. אילולא הוא היה מתעקש לנסות להשתיק נשים שרוצות לספר על מה שחוו אז הוא לא היה הופך להיות לב הסיפור פה, שעיקרו גל"צ והשיטתיות שבה היא מתעלמת מתלונות. מאוד מאכזב לראות את הציפוף שורות שהולך פה, בעיקר מצד מי שהערכתי. מסתבר שהיכולת לבקר את המערכת מסתיימת כשמדובר באנשים קרובים.