לאחר שהתגלה כי לחברה האמריקאית לא היה אישור רגולטורי ולפיכך לא ניתן היה להנפיק את המטבע בארה"ב, בוטלה הנפקת המטבע החדש בארה"ב. לטענת התובעים, במטרה להציל את השקעתם, הם איתרו יועצים משפטיים מומחים בתחום הקריפטו, אשר בעצתם הועברה הנפקת המטבע החדש לחברה בגיברלטר. לאחר שהתקבלו האישורים הרגולטוריים הדרושים לביצוע הנפקה ראשונית של המטבע החדש, סך של 1.2 iM הונפקו בגיברלטר ביום 19/8/21.
לטענת התובעים, בחודש דצמבר 2021 נודע להם כי הנתבע רוקן את קופת החברה האמריקאית וכי מלוא כספי ההשקעה הועברו לחשבון של חברה בשליטת הנתבע, שזהותה אינה ידועה לתובעים. עוד הסתבר לתובעים, כי הנתבע הפסיק את פעילות החברה האמריקאית וכי אין בכוונתו להקים חווה סולרית כלשהי.
לאור זאת, הציעו התובעים לנתבע להחזיר למשקיעים את הכספים שגויסו שלא כדין ולפתוח יחד חברה חדשה שתעסוק בפיתוח והשקת מטבע דיגיטלי חדש בהתאם להוראות הדינים הרלוונטיים. לחילופין, ביקשו התובעים להשיב להם את סכום ההשקעה ולשלם להם את שווי זמנם שהושקע בפרויקט.
הנתבע הסכים להצעתם החלופית של התובעים, אולם מאז התחמק ממילוי התחייבויותיו כלפי התובעים ואף שלח להם באמצעות באי כוחו מכתב התראה.
- במסגרת תביעתם דנן, עתרו התובעים לקביעה ולפיה מתקיימים כל התנאים הדרושים לשם הרמת מסך ההתאגדות בין הנתבע לבין החברה האמריקאית והחברה מגיברלטר וכי על הנתבע לשאת עם הנתבעות בכל ההתחייבויות כלפי התובעים. כמו כן, ולחילופין, עתרו התובעים להורות כי מוטלת על הנתבע אחריות אישית לפצותם. משכך, התבקש לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד בתשלום סך של 4,800,157 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
- במסגרת כתב ההגנה אשר הוגש על ידי הנתבעים, הכחישו הנתבעים מכל וכל את טענות התובעים וטענו כי דין התביעה להידחות. בתמצית, טענותיהם המרכזיות של הנתבעים הן - כי בית המשפט המחוזי נעדר סמכות עניינית, הואיל ובין הצדדים התקיימו באופן מהותי יחסי עובד- מעביד וכי יש להעבירה משכך לבית הדין לעבודה. טענה זו נטענה הגם תיקון התביעה, אשר נטען כי הוא תיקון סמנטי בלבד; כי יש לסלק את התביעה על הסף כנגד הנתבעות 2-3, בשל העדר יריבות והעדר עילה, שכן במסגרת כתב התביעה לא טוענים התובעים כל טענה ו/או אינם מפרטים כל עילה כנגד מי מהנתבעות וכן לא צירפו שום מסמך המעיד על קיומו של הסכם או חיוב כלשהו של הנתבעות 2-3 כלפיהם; כי התובעים מסתירים מבית המשפט את המסכת העובדתית האמיתית, לרבות את העובדה כי הם אלו אשר הקימו את החברה בגיברלטר, וכי מדובר ביזמים מנוסים אשר היו בבחינת יזמים של הפרויקט לכל דבר ועניין, וכי הנתבע לא שכנע את התובעים להיכנס לפרויקט או להשקיע בו, אלא שהם עצמם ביקשו להצטרף לפרויקטים שונים ולרכוש מטבעות דיגיטליים; ונוסף על האמור, נטען כי התובעים לא הציגו כל מסמך, הסכם או אסמכתא לתמוך בטענותיהם.
- בתשובה, טענו התובעים כי דין כל טענות הנתבעים דחיה. כך לטענתם, בקצירת האומר, בין הצדדים לא התקיימו יחסי עובד-מעביד ועילת התביעה אינה נובעת מיחסי עבודה, אלא, בין היתר, מסעיפים 56-57 לפקודת הנזיקין, הואיל ויחסי הצדדים דומים יותר ליחסים הנוצרים בין משקיעים ליזמים; כי בין התובעים לחברה האמריקאית הוחלפו תכתובות במייל; כי התשלום לספקים שהתובעים התקשרו איתם עבור הנתבעות 2-3 התבצע מחשבון הבנק של החברה האמריקאית, שהיה בשליטתו הבלעדית של הנתבע, ומשכך ברי כי קיימת יריבות בין התובעים לחברה האמריקאית ואין להסיר את שמן של הנתבעות 2-3 מכתב התביעה; אשר לטענת הנתבע כי התובעים הם היזמים של הפרויקט, טוענים התובעים כי הם לא היו חלק מהפרויקט מתחילתו, וכי הפרויקט הוקם על ידי הנתבע כבר בשנת 2016, הרבה לפני שהכיר את התובעים. עוד נטען כי בשנת 2018 החליט הנתבע לאגד את הפעילות בפרויקט תחת חברה והקים את הנתבעת 2 כשהוא בעל המניות היחיד בה וכתובתה היא כתובת בית מגוריו וכי אף הנתבעת 3 הוקמה על ידי הנתבע, שהיה זה שחתם על מסמכי ההקמה, העביר את הכספים הנדרשים להקמתה והוא הבעלים היחיד בה.
הבקשה לפני;
- במסגרת הבקשה לפני עותרים כאמור הנתבעים לדחות, ולחילופין למחוק, את כתב התביעה בשל חוסר סמכות שיפוט בינלאומית בישראל, הואיל ולטענתם אין בכתב התביעה המתוקן ו/או במסמכים שגולו במסגרת הליכי גילוי המסמכים כל אינדיקציה לזיקה, מהותית או אחרת, למדינת ישראל.
את בקשתם משתיתים הנתבעים ראש וראשונה על כך שהנתבע מתגורר דרך קבע בארה"ב והחברות הנתבעות רשומות בארה"ב (הנתבעת 2) ובגיברלטר (הנתבעת 3). עוד טוענים הנתבעים כי כל הפעולות נשוא התביעה התרחשו כולן מחוץ לישראל, ללא יוצא מן הכלל. אשר לכך, מפרטים הנתבעים כי אף בהתאם לעובדות המפורטות בכתב התביעה - פגישת ה- ZOOM הראשונה בין הצדדים וכן כל יתר פגישות ה-ZOOM נערכו כאשר הנתבע נמצא בביתו בארה"ב; החווה הסולרית שתוכננה, לכאורה, הייתה צריכה להיבנות במדינת ארקנסו בארה"ב; המטבע החדש אמור היה להיות מונפק בארה"ב; הרגולציה להנפקת המטבע התקיימה בגיברלטר וכך גם ההנפקה עצמה - קרי, אין כל זיקה למדינת ישראל.