תא (חי') 68081-10-21 ניומד אנרג'י – שותפות מוגבלת נ' הפורום הישראלי לשמירה על החופים (ע"ר)

פסק דין

1. לפני תביעה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה 1965 (להלן: החוק) במסגרתה מבקשת התובעת לחייב את הנתבעות 1 ו-2 בסך של 120,000 ₪ בגין פרסום לשון הרע שבוצע בדף הפייסבוק של הנתבעת ,1 ואשר פורסם לאחר מכן בדרך של שיתוף באמצעות דף הפייסבוק של הנתבעת 2 ביום 12.6.21 וביום 13.6.21. עוד ביקשה התובעת כי במסגרת ההליך יורה ביהמ"ש לנתבעות להסיר את הפרסומים ולפרסם הבהרה שתתקן את האמור בפרסומים.
2. התביעה הוגשה ע"י "דלק קידוחים שותפות מוגבלת". יובהר כבר כי במהלך ניהול ההליכים כאן שינתה התובעת את שמה, ובהתאמה, כאמור בהחלטתי מיום 28.10.24 , שונה שמה של התובעת בתיק ל-"ניו-מד אנרג'י - שותפות מוגבלת".
3. התובעת מחזיקה בחלק מן הזכויות להפעיל ולהחזיק את מאגר הגז "לוויתן" על פי הסכם זיכיון שנערך מול מדינת ישראל. הצדדים אינם חלוקים כי מבין 3 השותפות בזיכיון מחזיקה התובעת ב- 45.33% מן הזכויות.
4. הנתבעת 1 הינה עמותה ציבורית אשר עוסקת בסוגיות של איכות הסביבה, ואשר שמה לה למטרה לפעול למען הכרה של המדינה בחופי הים והאגמים בישראל כמשאב לאומי.
5. הנתבעת 2 הינה פעילה סביבתית ומשמשת בהתנדבות כיושבת ראש של הנתבעת 1 ממועד הקמתה.
6. לטענת התובעת הפרסומים נושא התביעה הציגו את התובעת, בהיותה בעלת הזכויות הגדולה ביותר במאגר לוויתן, כמי שגרמה לזיהום סביבתי לשם הגדלת רווחיה באופן שגוי ומטעה, כך שיש לראות בפרסומים משום לשון הרע הפוגע בשמה הטוב ובתדמיתה של התובעת בעיני הציבור כולו. משלא נעתרו הנתבעות לבקשת התובעת להסרת הפרסומים הוגשה התביעה.
7. הנתבעות מבקשות לדחות את טענת התובעת. לטענתן יש לדחות את התביעה בהעדר יריבות והעדר זכות עמידה לתובעת (הן מכוח חוק הנפט תשי"ב והן מכוח ס' 4 לחוק). עוד טענו הנתבעות כי מטרת התביעה הינה השתקה ומכאן טעם נוסף לדחותה. מכל מקום טענו הנתבעות כי גם אם ימצא ביהמ"ש לקבל את הטענה בדבר קיומו של לשון הרע בפרסומים, הרי שעומדות להן הגנות הקבועות בס' 14 ובס'-15(2) לחוק.
8. לאחר עיון בטענות הצדדים, שמיעת עדויות וסיכומים, מצאתי שיש לקבל את עיקר התביעה ואלו טעמיי-
9. למען הסדר הטוב אתייחס תחילה אל הפרסומים נושא כתב התביעה ולאחר הבאתם אתייחס לשאלות המצויות בבסיס המחלוקת שבין הצדדים, הכוללות בין היתר- בחינת קיומה של עילת תביעה, זכות עמידת התובעת ובחינת קיומן של הגנות כאמור בהוראות החוק.
10. ביום 12.6.21 פורסם בדף הפייסבוק של הנתבעת 1 הפרסום הבא (להלן: הפרסום), (ההדגשה אינה במקור והיא מתארת את טענות התובעת לקיומה של עילת לשון הרע) -
"**חשיפה**
היום ובמשך כשבועיים- מאות אלפי קוב של חול מזוהם מושלך לחופי דור- במסגרת עבודות פיתוח מואצות להקמת צנרת חדשה לייצוא מאסדת לוויתן ומאגרים עתידיים**
וזה הסיפור:
היום ובמשך שבועיים ברציפות- אניית הדריינג'ר EDIT YAM – מוציאה כמויות אדירות של חול מזוהם מנמל תחנת הכוח בחדרה- ושופכת אותו אל מול חוף דור—א. כדי לכסות את הצנרת והתשתיות התת ימיות החדשות הנבנות בשקט בשקט להגדלת כמויות הגז והנפט מלוויתן וכניסת מאגרים נוספים- הכל לרווחי ייצוא.
ב. כדי להעמיק את הנמל תחנת הכוח בחדרה - במסגרת הפיכת הנמל למרכז פטרוכימי חדש - תוך הסתרת כמויות נפט הקונדנסט שמתכננים לאחסן באזור - חומר רעיל, נדיף ונפיץ ביותר.
אין מילים לתאר את גודל הזוועה-- החופים שלנו ושל הילדים שלנו - דור העתיד של המדינה - נמסרו לתאגידי הגז והנפט - העושים בהם כרצונם. אין דין ואין דיין. הכל כסף.
ילדים נכנסים לשחות במים עכורים - לעברם מושלך חול ובוצה מתחנת הכוח.
עדיין ניתן לעצור את הפיכת האזור למרכז פטרוכימי חדש- "מפרץ חיפה 2"- לייצוא נפט וגז-- לא לצרכי המשק!!!---
התכנית של חברות הגז - לייצא הכל וכמה שיותר מהר-- תוך עשר שנים!!-- על חשבון, הבריאות, החיים והחופים שלנו--- בחסות המדינה!!
חייבים ללחוץ על ממשלת השינוי לעצור את הפיכת ישראל למדינת עולם שלישי מזוהמת וחולה. אנחנו בדקה הה- 99!!
ראו בתמונות מימין למטה את מסלול העבודות של האונייה - ומיקום כריית החול המזוהם בפתח נמל חדרה לאורך המזח -- משם היא לוקחת את החול ושופכת לאורך המסלול.
ראו בתגובה הראשונה צילום של גרגרי החול מול האסדה-- חולות הזהב הפכו עבים וכהים. את העכירות במים קשה לראות בתמונות-- אבל בתוך הזוהמה הזו אנשים מתרחצים בלי שום התראה של משרד הבריאות או המשרד להגנת הסביבה-- שמא ייחשפו עבודות הפיתוח.
עדכון אחרון של הפוסט: 13.06.21 בשעה 18:30
לשתף בכל הכוח!!
#סוף_להסתרה
#השחיתות_הורגת"
11. הפרסום כאמור שותף 11 פעמים ע"י הנתבעת 2, כאשר הנתבעת 2 מוסיפה לשיתוף תיאורים נוספים כמפורט להלן - (ההדגשה אינה במקור והיא מתארת את טענת התובעת לקיומה של עילת לשון הרע כפי שעולה מכלל הפרסומים).
• פרסום מיום 12.6.21 בקבוצת 'נלחמים על החיים - אסדות הגז והקונדנסט יורחקו 120 ק"מ מהחוף' -
"**לא לפספס**
ראו במו עינכם - חול מזוהם מקרקעית נמל חדרה מושלך מול חופי דור והסביבה - במסגרת עבודות צנרת חדשה לפיתוח "לוויתן**".
• פרסום מיום 12.6.21 בקבוצת 'סוף להסתרה'-
"**לא לפספס**
ראו במו עינכם - חול מזוהם מקרקעית נמל חדרה מושלך מול חופי דור והסביבה - במסגרת עבודות צנרת חדשה לפיתוח "לוויתן**".
• פרסום מיום 13.6.21 בקבוצת 'זכרון יעקב- הבמה החדשה'-
"**לא לפספס**
חול מזוהם מקרקעית נמל חדרה מושלך מול חופי דור והסביבה - במסגרת עבודות צנרת חדשה לפיתוח "לוויתן" ומאגרים עתידיים**"
• פרסום מיום 13.6.21 בקבוצה 'הפורום להגנת הסביבה זכרון יעקב'-
"**לא לפספס**
חול מזוהם מקרקעית נמל חדרה מושלך מול חופי דור והסביבה - במסגרת עבודות צנרת חדשה לפיתוח "לוויתן" ומאגרים עתידיים**"
• פרסום מיום 13.6.21- בקבוצה 'קיבוצניקים למען הסביבה והחברה'-
"**לא לפספס**
חול מזוהם מושלך בחוף דור - כחלק מהעבודות לכיסוי צנרת חדשה לרווחי ייצוא מלוויתן ומאגרים עתידיים - על חשבון החופים והבריאות של כולנו *לשתף*"
• פרסום מיום 13.6.21- בקבוצה 'ישראלים שומרים על החופים' -
"חול מזוהם מקרקעית נמל חדרה מושלך מול חופי דור והסביבה - במסגרת עבודות צנרת חדשה לייצוא קונדנסט וגז מלוויתן -- מדינה שלמה נמסרה לתאגידים. אין פיקוח, אין דין ואין דיין".
• פרסום מיום 13.6.21 – בקבוצה 'איכות הסביבה - על סדר היום' -
"כמויות אדירות של חול מזוהם מקרקעית נמל חדרה מושלך מול חופי דור והסביבה - במסגרת עבודות צנרת חדשה לייצוא קונדנסט וגז מלוויתן -- מדינה שלמה נמסרה לתאגידים. אין פיקוח. אין דין ואין דיין".
• פרסום מיום 13.6.21 –בקבוצה 'חיפאים משפיעים'-
"**לא לפספס**
ראו במו עינכם - כמויות אדירות של חול מזוהם מקרקעית נמל חדרה מושלך מול חופי דור והסביבה - במסגרת עבודות צנרת חדשה לפיתוח "לוויתן** יש מצב שזה מגיע גם לחופים הדרומיים של חיפה".
• פרסום מיום 13.6.21- בקבוצת 'עוצרים את הרחבת בז"ן' -
"**לא לפספס**
ראו במו עינכם - כמויות אדירות של חול מזוהם מקרקעית נמל חדרה מושלך מול חופי דור והסביבה - במסגרת עבודות צנרת חדשה לפיתוח "לוויתן** יש מצב שזה מגיע גם לחופים הדרומיים של חיפה".
• פרסום מיום 13.6.21- בקבוצת 'מטה המאבק בזיהום' -
"**לא לפספס**
ראו במו עינכם - כמויות אדירות של חול מזוהם מקרקעית נמל חדרה מושלך מול חופי דור והסביבה - במסגרת עבודות צנרת חדשה לפיתוח "לוויתן** יש מצב שזה מגיע גם לחופים הדרומיים של חיפה".
• פרסום מיום 13.6.21 –בקבוצה 'הורים בחיפה ובקריות' -
"**לא לפספס**
ראו במו עינכם - כמויות אדירות של חול מזוהם מקרקעית נמל חדרה מושלך מול חופי דור והסביבה- במסגרת עבודות צנרת חדשה לפיתוח "לוויתן** יש מצב שזה מגיע גם לחופים הדרומיים של חיפה".
12. השאלה הראשונה המצויה במחלוקת בין הצדדים ומצריכה הכרעה היא שאלת קיומה של עוולת לשון הרע.
13. ס' 1 לחוק קובע כי –
"לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול-
(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשות מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו.....
"אדם"- יחיד או תאגיד; ..."
14. הנה כי כן, בבוא ביהמ"ש לבחון האם יש בפרסום שפרסמו הנתבעות כאן כדי להוות "לשון הרע" על ביהמ"ש לבחון האם יש בתוכן הדברים המפורסמים כדי לאפשר פגיעה פוטנציאלית בתובעת, בין בשמה הטוב ובין בפעולות המבוצעות על ידה.
15. הבחינה בדבר קיומו של פוטנציאל לפגיעה נעשית בעיניו של ה'אדם הסביר', ושעה שמדובר בפרסום שנערך ע"י הנתבעות במסגרת פעילותן לשמירה על החופים על ביהמ"ש לבחון את יכולת ההשפעה של הדברים על האדם מן השורה, החשוף לפרסומים אלו, לרבות בנוגע לשיוך הפרסומים לתובעת.
16. אין מחלוקת כי הפרסום בדף הפייסבוק של הנתבעת 1 זכה ל-168 שיתופים ו-81 תגובות, עובדה שיש בה להצביע על מידת חשיפת הפרסום והשפעתו.
17. אין מחלוקת כי שיתוף הפוסט ע"י הנתבעת 2 חשף את הפוסט בתפוצה רחבה של 11 קבוצות פייסבוק, הכוללות בין היתר תושבים מאזור זיכרון יעקב, חיפה, קריות והקיבוצים.
18. בבחינת תוכן הפרסום ניתן להתרשם כי הנתבעת 1 מייחסת באופן מפורש את זיהום החול בסביבת חוף דור לעבודות המבוצעות כחלק מפעילות מאגר לוויתן, עבודות המבוצעות לשיטת הנתבעת 1 באופן לא חוקי, לצורכי רווחי ייצוא - כפי שניתן ללמוד מהשימוש במילים "בשקט בשקט להגדלת כמויות הגז והנפט מלוויתן וכניסת מאגרים נוספים –הכל לרווחי ייצוא" ובמילים - "אין מילים לתאר את גודל הזוועה-- חופים שלנו ושל הילדים שלנו - דור העתיד של המדינה - נמסרו לתאגידי הגז והנפט העושים בהם כרצונם. אין דין ואין דיין. הכל כסף".
19. גם בבחינת שיתוף הפרסום ע"י הנתבעת 2 בתפוצה רחבה, ניתן לראות כי הנתבעת 2 ממשיכה באותו קו, ומוסיפה לפרסום תיאורים המייחסים את ביצוע עבודות זיהום החול למאגר לוויתן ולתאגידי הנפט המפעילים אותו באופן מפורש, שאינו משתמע לשני פנים.
20. טענת הנתבעות לפיה הפרסום אינו מופנה כלפי התובעת כי אם כלפי מדינת ישראל ומאגרים עתידיים אין בה כדי להקים לה הגנה כנגד התביעה כאן. למעשה, די בקריאת הטקסט כדי ללמוד כי מעבר לביקורת הנערכת ביחס לרשויות המדינה, עומדת במרכז הביקורת עמדה ברורה ומאשימה כלפי תאגידי הנפט, העושים לכאורה שימוש לרעה במשאבי המדינה ומנצלים את העדר האכיפה הנרמזת כדי להשיא רווחים "על חשבון" בריאותו של הציבור ותמימותו.
21. יובהר כי לא ניתן להתעלם מן העובדה שהגם שהנתבעות טוענות כי הפרסומים מופנים לכל היותר כלפי מאגרים עתידיים, הרי שהלכה למעשה שמו של מאגר לוויתן הוא שם המאגר היחיד הנזכר באופן מפורש במסגרת הפרסום.
22. אף אם ניתן לסבור כי קיימת ביקורת נוספת בפרסום כלפי התנהלות מדינת ישראל הרי שהביקורת הנטענת נוגעת למעשה לעצימת עיניים נטענת ביחס לפעילות לא חוקית המיוחסת הלכה למעשה להפעלת מאגר לוויתן, כך שבקריאת הפרסום ע"י האדם סביר מתקבל הרושם בסופו של יום כי פעילות לא חוקית של מפעלי מאגר לוויתן היא הגורמת לזיהום החול והחופים, בניגוד לדין תוך עצימת עיני המדינה.
23. מכל האמור אני מוצאת לקבוע כי יש בחלקים המודגשים בפרסומים כדי להוות לשון הרע כאמור בס' 1(2) לחוק כנגד מאגר לוויתן.
24. משמצאנו כי מדובר בלשון הרע עלינו להידרש לשאלה האם עומדת לתובעת זכות עמידה, קרי, האם קיימת לתובעת עילת תביעה עצמאית בגין הפרסומים המופנים כנגד מאגר לוויתן, בהיותה שותפות אחת מבין 3 השותפות המחזיקות במאגר לוויתן.
25. לטענת הנתבעות, יש לדחות את התביעה הן מהטעם של העדר זיהוי ספציפי בין התובעת לבין מאגר לוויתן בפרסומים, והן מן הטעם שבהתאם לס' 4 לחוק על התובעת לצרף את אישור היועמ"ש כתנאי להגשת התביעה, בהיותה אחת מבין 3 השותפות המחזיקות במאגר. לטענתן, בהעדר אישור כאמור יש לדחות את התביעה.
26. עוד טוענות הנתבעות כי מאגר לוויתן הינו נכס השייך למדינת ישראל, וזכויות התובעת במאגר הן מכח זיכיון להפקת גז טבעי כאמור בחוק הנפט תשי"ב 1952 (להלן: חוק הנפט) בלבד. כפועל יוצא טוענות הנתבעות כי בהתאם לקבוע בס' 13 לחוק הנפט במצב דברים בו הפרסום נוקב בשמו של המאגר (ולא בשמה של התובעת) לא עומדת לתובעת זכות עמידה בהגשת התביעה בגין עילת לשון הרע, שכן עילת התביעה - ככל שקיימת - עומדת לבעלי המאגר, קרי, למדינת ישראל.
27. התובעת מבקשת לדחות את טענות הנתבעות. לשיטתה הפרסום מתייחס לתאגידי הגז המחזיקים בלוויתן. בהתאם לעיקרון לפיו מקום שבו ניתן לזהות את יחידי הקבוצה תקום עילה אישית לכל אחד מהם, קמה לתובעת לשיטתה עילת תביעה אישית.
28. ס' 1 לחוק קובע ככלל כי קיימת לתאגיד עילת תביעה מכוח החוק. משקבעתי כי יש לראות בפרסום לשון הרע ככזה המיוחס למפעילי מאגר לוויתן, הרי שזכות התביעה העומדת לשותפות במאגר לוויתן היא זכות אישית מכוח החוק, ואיני מוצאת לקבל את טענת הנתבעות בדבר החלתו של חוק הנפט לעניין זה, שכן התביעה מוגשת על ידי התובעת מכח הפגיעה הנטענת בה, ולא מכח הפגיעה במאגר, כנכס פיסי של מדינת ישראל.
29. באשר לזכות התביעה מכח ס' 4 לחוק, בפסיקה נקבעו מבחנים לצורך הזיהוי בין ציבור לאדם (ר' ע"א 3322/16 איי די איי חברה לביטוח בע"מ נ' לשכת סוכני ביטוח בישראל, נבו 30.4.2017; ע"א 8345/08 עופר בן נתן נ' מוחמד בכרי, סה(1) 567 (2011)‏‏), כך שיש לבחון את גודל הקבוצה הנפגעת, המידה בה ניתן לזהות את חבריה, מידת כלליות הפרסומים, מידת ההגזמה בפרסום ככל וקיימת, וניסוחם של הדברים. מבחנים אלו נבחנים על פי אמת מידה אובייקטיבית ורק במצב דברים בו אדם סביר היה נוטה לקשור את הפרסום לפרט מסוים מבין הפרטים המרכיבים את הקבוצה, כי אז תצמח לפרט עילת תביעה ( ר' ע"א 698/77 ועד עדת הספרדים בירושלים אגודה עותומנית רשומה נ' ארנון, פ"ד לב(2) 183 (1978)).
30. מן הכלל אל הפרט, אין מחלוקת כי מאגר לוויתן מורכב ממספר קטן של שותפים, בו חלקה של התובעת הינו חלק מרכזי.
31. במצב דברים בו פרסום הנתבעות נוקט בשמו הספציפי של המאגר, האפשרות לזיהוי התובעת כחלק מבעלי השותפות במאגר היא ללא קושי ומאמץ מיוחד כי אם ביד קלה על המקלדת, בייחוד שעה שהפרסום שותף בקרב קבוצות פייסבוק הלוקחות חלק במאבק לשמירה על החופים, ובקרב קבוצות פייסבוק של תושבים הגרים בסמיכות לאזור חופי המאגר - אשר בעניינם קיימת סבירות גבוהה כי הם מודעים לזהות בעלי הזכויות המחזיקים במאגר.
32. בבחינת רצינות הפרסום – ראוי להקדים ולהבהיר כי הנתבעות מציגות עצמן כמי שנלחמות למען איכות ושמירה על הסביבה לטובת הציבור בכללותו, ומן העדויות שנשמעו כאן מפיהן עלה כי לאלו מעמד ציבורי בתחום זה, והן נתפסות בעיני הציבור כמי שעורכות בדיקות מקדימות עבור הציבור באחריות וברצינות מלאה. הפרסום נכתב באופן ברור וקריא. הפרסום על פי לשונו מעביר אף הוא רושם בעיני הקורא הסביר כי תוכן הדברים נכתב לאחר חקירה ודרישה, כפי שמעידה על כך הנתבעת 2 בעדותה, כך שציון שמו של מאגר לוויתן באופן מפורש ויחיד בפרסום ובשיתופים יש בו כדי לתרום תרומה משמעותית ליצירת הרושם בפני הקורא הסביר כי יש לייחס את המעשים ולחשדות העולים בפרסום ביחס למאגר לוויתן, וכפועל יוצא למפעיליו ובראשם התובעת כמי שמחזיקה במירב הזכויות בו, כדבר אמת.
33. מכל האמור אני מקבלת את טענות התובעת בדבר קיומה של דרישת זיהוי המקימה לתובעת זכות עמידה עצמאית להגשת התביעה.
34. משקבעתי כי קיימת עילת לשון הרע בפרסום וכי קיימת לתובעת זכות עמידה, אבחן האם עומדות לנתבעות ההגנות על פי החוק, אך תחילה אתייחס לטענת הנתבעות כי יש לראות בתביעה "תביעת השתקה".
תביעת השתקה-
35. המונח "תביעת השתקה" מוכר במשפט האמריקאי אך טרם נדון בהרחבה בפסיקתנו. ככלל, הכירה הפסיקה בתביעת השתקה בהתקיימות מס' מאפיינים, הכוללים בין היתר התייחסות לפערי הכוחות בין הצדדים, למקרים שבהם עילת התביעה חסרת יסוד למקרים שבהם סכום התביעה מופרך במיוחד ולמקרים שבהם יש בתביעה כדי לתקוף פרסומים שיש בהם עניין לציבור, והכל מתוך חשש שמא המניע העומד מאחורי הגשת התביעה הוא השתקה של פרסום לגיטימי (תחת המטרה האמיתית של דיני לשון הרע – לרפא את הפגיעה שנגרמה בעוולה) (ר' למשל דיון ברע"א 1239/19 יואל שאול נ' חברת ניידלי תקשורת בע"מ (נבו 8.1.2020)‏‏; וברע"א 1688/18 יגאל סרנה נ' בנימין נתניהו (נבו 15.4.2018)‏).
36. לטענת הנתבעות מטרת העל של התביעה היא למוטט את פעילותה של הנתבעת 1, וכפועל יוצא להביא להפסקת הביקורת על התנהלות התאגידים בתוכם התובעת. הגשת התביעה בסכום פיצוי המהווה פי חמישה מהתקציב השנתי הנטען של הנתבעת 1, אגב פרסום בו קיים עניין ציבורי ואינטרס ציבורי, אשר שם התובעת לא הוזכר בו באופן מפורש (ובהתאמה לא נגרם לשיטתן נזק) מלמד על מהותה של התביעה כ'תביעת השתקה'.
37. לטענת התובעת, התביעה הוגשה באין ברירה לאחר שפניות התובעת לנתבעות להסרת הפרסום והוצאת הודעת הבהרה נדחו. לשיטתן, מדובר בתביעה לגיטימית בגין פגיעה בשמה הטוב של התובעת כתוצאה מפרסום שקרי המתיימר להציג מצג עובדתי. סכום התביעה ביחס ל- 12 הפרסומים, קרי - 10,000 ₪ בגין כל פרסום, סכום הנמוך מהתקרה הקבועה בחוק, מלמד לשיטתה על כך שההליך לא נועד כדי למוטט את הנתבעות. עוד טוענת התובעת כי די בבחינת התנהלות התובעת הן טרם הגשת התביעה, שעה שערכה פנייה לנתבעות להסרת הפרסומים ללא כל דרישת פיצוי, והן במסגרת הצהרתה במהלך ניהולו של ההליך לפיה סכום התביעה, ככל שיתקבל, יינתן לתרומה - יש בהן כדי להצביע על כך שאין מדובר בתביעת השתקה.
38. לאחר שבחנתי את מאפייני התביעה ולאור התרשמותי מעדויות הצדדים, לא מצאתי לקבל את טענת הנתבעות כי יש לראות בתביעה כתביעת השתקה אותה יש לסלק. כפי שיובהר בהמשך הדברים, נראה כי עילת התביעה יסודה בפרסום מוטעה, בנושא שבו עניין ציבורי רב, המייחס לתובעת ביצוע עבודות מזהמות לצרכי רווח בניגוד לדין. אין מדובר בתביעה כנגד הבעת דעה גרידא, כי אם תביעה כנגד הצגת מצג שווא עובדתי לציבור ע"י מי שמגדיר את עצמו כשומר הסף הסביבתי הפועל למענו. אומנם התובעת היא גוף גדול בעל עצמה כלכלית, אולם מאידך הנתבעות הן אינן גוף קטן וחסר חשיבות העומד אל מול ענק, כפי שמנסות הנתבעות להציג, אלא שאלו מהוות גוף בעל מוניטין ומעמד הן בעיניי הציבור (כפי שניתן ללמוד מתפוצת הפרסום) והן בעיניי גורמי הממשלה, לפניהם היא ניצבת כמייצגת של הציבור, כפי שעלה מתצהירה של הנתבעת 2.
39. ויובהר, הגם שהתובעת היא גוף בעל עוצמה כלכלית, והפגיעה עשויה להראות לכאורה כ"מכה קלה בכנף" מבחינתה, דומה בעיניי כי נוכח מעמדן של הנתבעות ותפיסתן בעיניי הציבור, הרי שפגיעה בשמה הטוב של התובעת על ידן היא בעלת השלכות נרחבות מבחינתה.
40. על עוצמתן של הנתבעות ומעמדן בקרב הציבור ניתן ללמוד גם מתוך דברי הנתבעת 2 בעדותה, מהם עלה כי הנתבעות הצליחו לגייס מן הציבור סכום כספי לצורך ניהול ההליך דכאן.
41. לא זו אף זו, בחינת סכום הפיצוי הנדרש ביחס לפיצוי הקבוע בחוק (כסכום לחיוב ללא הוכחת נזק לכל פרסום) מלמד על כך שאין מדובר בתביעה שמטרתה לשתק את פעילות הנתבעות. ממילא יובהר כי בשונה ממקרים שבהם יש בתביעה הכספית כדי ליצור איום של ממש על המשך קיומו של המפרסם, אשר נקלע לתביעה שאין לה בסיס, הרי שבמקרה דנן הצהירה הנתבעת 2 כאמור כי הנתבעות פעלו לגיוס כספים מהציבור לצורך מימון ההליך, כך שהלכה למעשה אין בהליך כדי לפגוע בהמשך פעילותה של הנתבעת 1.
42. זאת ועוד, הצעת התובעת להסרת הפרסום השגוי (כפי שיובהר בהמשך) טרם הגשת התביעה, דרישה שעלתה ללא כל דרישה לפיצוי כספי מלמדת על מטרתו האמיתית של ההליך – לרפא את פגעי הפרסום הפוגעני. גם הצהרת התובעת במסגרת ההליך כי אין לה עניין בפיצוי הכספי כי אם בתיקון הפרסום ובהסרת מצג השווא שהוצג בעיני הציבור, תוך שהיא חוזרת ומבהירה כי כספי התביעה ככל שיפסקו לטובתה יתרמו לצדקה - יש בהם די על מנת להיווכח כי אין מדובר בתביעת השתקה קלאסית, כי אם בתביעה להגנה על הזכות לשם טוב.
43. הגנת אמת הפרסום -
44. טענת הגנה זו מבוססת על שני אדנים, האחד – עניין לציבור, והשני – אמת בדברים. יובהר כי כבר נקבע שאין צורך להוכיח אמת בכל פרט ופרט בפרסום, ובלבד שהפרטים לגביהם לא הוכח כי מדובר באמת הם פרטים שוליים שאינם מהווים את מהות הפגיעה בזכותה של התובעת לשם טוב. כן נקבע כי מדובר בתנאים מצטברים, ולפיכך אין די בכך שקיים עניין לציבור, מקום שבו אין אמת בפרסום הפוגעני. יחד עם זאת חשוב להבהיר כי בבוא ביהמ"ש לבחון את שאלת אמיתות הפרסום אין ביהמ"ש בוחן את תום הלב של הנתבעות בעת עריכת הפרסום ואף לא את האינטרסים העומדים מאחורי הפרסום שבוצע על ידן. כל שעל ביהמ"ש לבחון הוא את האמת האובייקטיבית של הנתונים המובאים במסגרת הפרסום.
45. עיון בתוכן הפרסומים, בכמות הצפיות והתגובות לפרסום הנתבעת 1 ובשיתוף הפרסום ע"י הנתבעת 2 בקרב קבוצות פייסבוק גדולות מלמד מעל לכל ספק כי הנתבעות ראו בפרסום צורך ועניין ציבורי רב כחלק מהמאבק שלהן לשמירה על החופים. למעשה, יובהר כי גם התובעת אינה חולקת על החשיבות שבעריכת פרסום בכל הנוגע לשמירה על הסביבה, והחופים בכלל זאת, כך שקיומו של עניין לציבור בפרסום נראה כעניין שאינו שנוי במחלוקת.
46. אם כן נדרש להתקיימות הרכיב השני- רכיב "אמת הפרסום", רכיב בו הנטל רובץ על הנתבעות. דומני כי הנתבעות לא הרימו את הנטל ואבהיר תוך התייחסות לחלקים הרלוונטיים מתוך הפרסום -
"היום ובמשך כשבועיים- מאות אלפי קוב של חול מזוהם מושלך לחופי דור- במסגרת עבודות פיתוח מואצות להקמת צנרת חדשה לייצוא מאסדת לוויתן ומאגרים עתידיים**"
"היום ובמשך שבועיים ברציפות- אניית הדריינג'ר EDIT YAM – מוציאה כמויות אדירות של חול מזוהם מנמל תחנת הכוח בחדרה - ושופכת אותו אל מול חוף דור—א. כדי לכסות את הצנרת והתשתיות התת ימיות החדשות הנבנות בשקט בשקט להגדלת כמויות הגז והנפט מלוויתן וכניסת מאגרים נוספים - הכל לרווחי ייצוא ב. כדי להעמיק את הנמל תחנת הכוח בחדרה - במסגרת הפיכת הנמל למרכז פטרוכימי חדש - תוך הסתרת כמויות נפט הקונדנסט שמתכננים לאחסן באזור - חומר רעיל, נדיף ונפיץ ביותר..."
47. לטענת הנתבעות חוץ מגז טבעי, מאגרי הגז, בהם מאגר לוויתן, מפיקים כפועל יוצא או כתוצר לוואי – חומר הנקרא קונדנסט. לשיטתן, הגדלת היקפי הפקת הגז מגדילה מטבע הדברים את כמות הקונדנסט. עוד הן טוענות כי כאשר מבקשות חברות הנפט, מפעילות המאגרים, להגדיל את היקפי יצוא הגז, הן נאלצות למצוא פתרון עבור עודפי הקונדנסט הנוצרים אגב כך. הפתרון נמצא לטענתן ביצירת תשתית להובלת הקונדנסט ממאגרי הגז אל בז"ן, אשר רוכשת את הקונדנסט.
48. לשיטת הנתבעות, עבודות הפיתוח להקמת צנרת חדשה (נשוא הפרסום) נועדו לסייע לתאגידי הגז להיפטר מתוצר הלוואי - הקונדנסט, ולהעבירו לבז"ן תמורת תשלום. בכך יש בצנרת כדי לתרום לגידול ביצוא הגז ובהכנסות התאגידים.
49. לתמיכה בטענותיהן הפנו הנתבעות לתוכנית ניהול וניטור סביבתי ( להלן: תנ"ס) שאושרה ביום 24.2.20 כחלק מהיתר לבניית צנרת 1 – גז ימית, ולהיתר להטלת פסולת בים מס' 10/19 (שתוקפו הוארך ביום 24.3.20), כמעידים על ביצוע העבודות להטלת החול (אשר לשיטתן זיהם את החוף והיה בסיס לפרסום) ועל מטרתם.
עיינתי במסמכים אשר הונחו לפניי ומצאתי כי אין באלו כדי לתמוך בטענת האמת בפרסום שהעלו הנתבעות. להלן סקירה של הדברים –
50. בקשת ההיתר להקמת צנרת חדשה הוגשה על ידי חברת אנרג'יאן ישראל לימיטד (להלן: חברת אנרג'יאן), ואושרה ביום 24.3.20.
51. חברת אנרג'יאן היא מבין בעלות זכות ההפעלה במאגר כריש (ר' עמ' 20 ש' 1-3 לפרוטוקול הדיון מיום 28.10.24), ואין לה זכות כלשהי בזכויות ההפקה ממאגר לוויתן.
52. הנתבעת 2 מאשרת בעדותה כי ההיתר ניתן לחברת אנרג'יאן עבור ביצוע הקמת צנרת גז חדשה עבור מאגרים עתידיים (לרבות כריש), שטרם החלו בפעולתם נכון לאותו מועד ( ר' עמ' 21 ש' 29-30 לפרוטוקול הדיון מיום 28.10.24).
53. מאגר לוויתן הפיק גז בצנרת גז נפרדת החל מסוף שנת 2019, ולא היווה חלק מ"המאגרים העתידיים" נכון למועד הפרסום.
54. לא הוכח כי במועד ביצוע העבודות נשוא הפרסום נערכו עבודות תחזוקה חדשות בצנרת שהיתה קיימת זה מכבר, ואשר שימשה בפועל את מאגר לוויתן, בניגוד לאמור בפרסום.
55. פרק 2 לתנ"ס מתאר את תוואי הצנרת הימית, כאשר לפי התוכנית מדובר בתוואי צנרת גז ימית המתחיל מאסדת הפקת הגז הצפה של מאגר כריש ועד לאתר ההתארגנות החופי בדור. אין בתוואי הצנרת הימית כל חיבור למאגר לוויתן או לצנרת המשמשת אותו - כאשר למאגר זה קיימת צנרת נפרדת כפי שעולה מהתנ"ס.
56. בבקשת ההיתר להנחת הצנרת, אין כל תיעוד המלמד כי מטרת ביצוע הנחת הצנרת היא להובלת הקונדנסט, כי אם צנרת להולכת גז. במסגרת עדותה של הנתבעת 2 נטען כי חברת אנרג'יאן, בעלת ההיתר, היא קבלן של נתג"ז (החברה הלאומית לנתיבי גז), ושההיתר שצורף לתצהירה להוכחת ביצוע העבודות לא התייחס לצנרת להובלת קונדנסט.
לטענתה (ר' עמ' 22 ש' 27-30 לפרוטוקול הדיון מיום 28.10.24) צנרת הובלת הקונדנסט הוקמה בכלל על ידי קבלן אחר של נתג"ז, קרי לא במסגרת אותן עבודות ואותו היתר, וממילא לא במסגרת האירוע שבו הוטל לכאורה חול ובוצה מול שמורת חוף דור נשוא הפרסום.
57. יוצא מהאמור כי עבודות הטמנת החול (ה"מזוהם" לשיטת הנתבעות), כפי שנערכו בסמוך לחוף דור במועדים הרלוונטיים (ואשר לשיטת הנתבעות הובילו להגברת הזיהום בחוף הים ללא התרעה מבלי שהוצאה לגביהם אזהרה לציבור), הן אינן עבודות להקמת צנרת קונדנסט ואינן יוצרות חיבור של צנרת למאגר לוויתן, וממילא בהתאם לא ברור מה בינן ובין הגברת הייצוא ככלל, ומאסדת לוויתן בפרט.
58. גם בבחינת תוכן ההיתר להטלת פסולת ים מס' 10/19 (הוא ההיתר המתייחס להטלת החול במסגרת העבודות אשר בוצעו במועדים הרלוונטיים) עולה כי הפסולת נושא ההיתר היא חול ים נקי אשר מיועד לכיסוי צנרת הגז הטבעי ( ההדגשה אינה במקור, ק.מ.פ). לא הובאה לעיוני כל ראיה אשר יש בה כדי לתמוך בטענה כי הטלת החול נועדה כדי לכסות צנרת להובלת קונדנסט (אציין מעבר לצורך כי ממילא גם לא הוכח כי החול שהוטל הוא חול מזוהם).
59. טענת הנתבעות כי אגב ביצוע עבודות התשתית להתקנת צנרת הובלת הגז על ידי אנרג'יאן נעשו גם עבודות להרחבת נמל חדרה לצורך ביצוע עסקאות עתידיות עם לוויתן להטמנת קונדנסט (או לצורך מעבר עובדי צוות לוויתן אל החוף) היא טענה חדשה שעלתה לכאורה בדיעבד ולאור מידע שעל פניו התקבל בידי הנתבעת לאחר הפרסום, בשנת 2022, וממילא לא עמד בבסיס הפרסום. הוא גם אינו מתיישב עם לשון ההדהוד שנעשה על ידי מנסחת הפרסום – משל מדובר בהנחת צינור להובלת קונדנסט, הדהוד אשר דומה כי משקף את ה'מידע' שביקשו הנתבעות להעביר לציבור במועד הפרסום.
60. העובדה שבדיעבד עשויות העבודות שבוצעו לחפירת נמל חדרה (בשונה מהעבודות להטמנת החול להסתרת וחיזוק הצנרת שהוקמה על ידי אנרג'יאן) לשמש גם להטמנת קונדנסט על ידי מאן דהוא (וממילא לא הוכח כי אלו נועדו לשמש את מאגר לוויתן) – אין בה כדי ללמד על כך שהיה אמת בפרסום במועד ביצועו.
61. מעבר לצורך אוסיף כי ממילא לא הוכח לפניי כי ההסכם, שלכאורה נערך בשנת 2022 בין אחת השותפות בחזקה במאגר לוויתן לבין חברת תשתיות אנרגיה בע"מ, אמנם דן בהטמנת קונדנסט המופק במאגר לוויתן במאגרים שלשיטת הנתבעות יוקמו/ הוקמו בנחל חדרה או כדי ללמד כי יש בין ההטמנה כאמור לבין הטמנת החול מול חוף דור ולו דבר.
62. למעשה, עלה מעדותה של הנתבעת 2 כי בכל מקום שבו מבוצעות עבודות כלשהן אשר יש בהן כדי להיטיב עם איזה ממאגרי הגז הקיימים ו/או העתידיים, הרי שהיא נוהגת לקשור את מאגר לוויתן בפרסומים ולייחס לו הנאה, תועלת ורווח לבעלי זכות החזקה בו , כלשונה – "אני תמיד אומרת לוויתן ומאגרים עתידיים כי זה ביחד" ו- "הכל קשור ללוויתן בצורה ישירה ועקיפה”) ר' עמ' 21 ש' לפרוטוקול הדיון מיום 28.10.24).
63. מדברי הנתבעת 2 התברר כי קישור זה נעשה על ידה באופן אוטומטי לכל עבודת פיתוח המבוצעת בשל הוראות תכנית תמ"א 37 ח' אשר נועדה להסדיר את כלל תשתיות צנרת ההולכה וההקמה של אסדות הגז. לדבריה, כל פעולה המבוצעת מכח אותה תמ"א היא בהכרח פעולה אשר תוביל להשאת רווחי בעלי החזקה בכל מאגר, ובכלל זאת במאגר הגדול, הפעיל זה מכבר, והמוכר – לוויתן.
64. עוד הבהירה כי למעשה משהוקמה תשתית מאגר לוויתן בסמיכות לחוף על פי התמ"א, הוביל הדבר להנחת מלוא התשתיות באותו אזור, וממילא לפגיעה בחוף בכל פעולה הכרוכה בכך. מכאן מבקשת הלכה למעשה הנתבעת 2 לקשור בין עבודות שבוצעו שלא לצרכי לוויתן באופן מפורש – לרווחי לוויתן בהווה ובעתיד.
65. מטענות הנתבעות עולה כי משכל אחת מבעלות זכות החזקה התחייבה לפעול בהתאם להוראות הרגולטור ולאפשר במידת הצורך שימוש בתשתיותיהן למען מפעילי מאגרים אחרים – הרי שניתן להסיק כי בבוא העת עשויה לעמוד התשתית שהוקמה במסגרת העבודות נשוא התביעה אף לתועלת מאגר לוויתן, וזו עשויה להפיק מכך רווח.
66. מדובר לטעמי בקישור שהוא רחוק מדי, אין בו כדי להסביר את ההדהוד שבוצע על ידי הנתבעת 2, הקושר את העבודות ישירות למאגר לוויתן ולתאגידי הגז הנהנים מהכנסותיו, להגדלת היקפי הייצוא של המאגר ו/או להקמת צנרת קונדנסט עבורו (שהוכח כי לא הוקמה באותן עבודות). מדובר בקישור תיאורטי, עתידי, שאין בו כדי לבסס את טענת האמת בפרסום, במיוחד משלא כלל הפרסום הבהרה בעניין זה.
67. מכל אלו אני קובעת כי הנתבעות לא הרימו את הנטל המוטל עליהן להוכיח אמת בפרסום בכל הנוגע לייחוס קשר כלשהו בין מאגר לוויתן לבין העבודות שבוצעו במועדים הרלוונטיים ככלל, ולהטמנת חול מזוהם מול שמורת חוף דור בפרט.
הגנת תום הלב-
68. טענת ההגנה הנוספת שהעלו הנתבעות מתייחסת לפרסום בתום לב שנעשה בנסיבות הכלולות בהוראות סעיף 15 (2) לחוק. הנתבעות טוענות כי תפקידם בעמותה הפועלת לטובת הציבור בשמירת החופים והגנת הסביבה מטיל עליהן את חובה המוסרית והציבורית לביצוע הפרסום, ובמצב דברים בו הפרסום עניינו ניסיון למנוע זיהום חופים יש לחסות את הפרסום סביב הגנת תום הלב.
69. מנגד טוענת התובעת כי לא עומדת לנתבעות הגנת תום לב הן מן הטעם שלא קיימת כל חובה מוסרית או חוקית החלה על הנתבעות לביצוע הפרסום כנדרש בס' 15 (2) לחוק והן נוכח קיומה של החזקה הקבועה בס' 16 (ב) לחוק השוללת קיומה של הגנת תום הלב בנסיבות בהן הפרסום אינו אמת והנתבעות לא נקטו לפני הפרסום באמצעים סבירים לאימות תוכן הפרסום.
70. תנאי מקדמי לקיומה של הגנת תום לב הינה כי הפרסום נעשה ב'תום לב', כאשר סעיף 16(א) לחוק קובע חזקה בדבר קיומו של תום לב, בעת פרסום באחת הנסיבות המתוארות בסעיף 15 לחוק, ובלבד שהפרסום נעשה באופן מידתי. סעיף 16(ב) לחוק קובע חזקה הפוכה בנסיבות המתוארות שם. ראוי להבהיר כי סעיף 16 לא נועד אלא כדי לשמש ככלי בידי ביהמ"ש לקבוע את נטלי הראיה המוטלים על הצדדים, ואולם האמור שם אינו מהווה רשימה ממצה של הדרישות להוכחת תום לב מחד, ומנגד אין באמור שם כדי להוות חזקה חלוטה שאינה ניתנת לסתירה.
71. את קיומו או העדרו של תום לב בפרסום על ביהמ"ש לבחון אם כן על פי הנסיבות המיוחדות של המקרה שלפניו, ושזירתן בדרישות סעיף 15 לחוק על פי ההגנה שבה בחרו הנתבעות להתגונן.
סעיף 15(2) לחוק, לעברו מפנות הנתבעות, קובע –
"במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלו:
.. (2) היחסים שבינו לבין האדם שאליו הופנה הפרסום הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות אותו פרסום".
72. אשר לקיומה של חובה מוסרית או חברתית לעשות את הפרסום כבר נקבע כי : "פרשנות לשון הסעיף מלמדת, לטעמי, כי ההגנה בנויה משלושה רכיבים ששילובם מקים חובה לפרסם – היחסים שבין המפרסם לנמען הפרסום, תוכנו של הפרסום והנורמה החוקית, החברתית או המוסרית המחייבת לפרסם דברים אלה. כל אחד משלושה גורמים אלה עשוי להשפיע על השאלה אם יש להכיר בחובת פרסום, שהיא, כאמור, תנאי לתחולת ההגנה" (ר' דנ"א 2121/12 פלוני נ' ד"ר אילנה דיין אורבך , 18.9.14)
73. הנה כי כן, על הנתבעות להראות כי חלה עליהן חובה מוסרית בביצוע הפרסום. אין מחלוקת כי הפרסום נערך במסגרת דף פייסבוק של הנתבעת 1 המשמש כפורום הישראלי לשמירה על החופים, וכי השיתופים של הפרסום שבוצעו ע"י הנתבעת 2 בוצעו בעיקר בקרב קבוצות הפועלות לשמירה על הסביבה, כך שבבחינת תוכן הפרסום, היחסים בין המפרסם לנמענים והנורמה החברתית או המוסרית בסביבת הפרסום מעידים על כך שיש בנושא הפרסום עניין לציבור.
74. יחד עם זאת, השאלה האם עניין זה הקים חובה מוסרית לנתבעות לפרסם את הדברים בנסיבות בהן תוכן הפרסום אינו אמת, בעניין זה החובה המוסרית לביצוע הפרסום, הנטענת על ידי הנתבעות מכוח היותן "חושפות שחיתות" לשיטתן, אינה חד-סטרית. על הנתבעות המשמשות כגוף ציבורי חלה החובה והאחריות לבצע את הפרסומים לאחר ברור מדוקדק ועל בסיס עובדות מהימנות. משלא הרימו הנתבעות את הנטל להוכיח כי פעלו טרם הפרסום לברור האמת הנטענת בו, משהפרסום נשען על עובדות שאין בינן לבין הנטען בפרסום דבר ומשלא הוכחה לפניי אף טענת אמת בפרסום וזאת גם בדיעבד ולאחר שנערך - באופן המאשר את האמור בו בדיעבד, הרי שיש בפרסום כדי להטעות את הציבור ובוודאי שבמצב זה הפרסום אינו חוסה תחת הגנת תום הלב.
75. מכל אלו אני קובעת כי הפרסום מהווה פרסום אסור של לשון הרע. מכאן אדון בשאלת גובה הפיצוי-
76. התובעת העמידה את סכום התביעה על סך כולל של 120,000 ₪ עבור 12 הפרסומים, קרי 10,000 ₪ לפרסום. כן דרשה התובעת להורות על הסרת הפרסומים ופרסום הודעה מטעם הנתבעות ברשתות החברתיות בהן בוצעו הפרסומים, אשר מיועד לתקן את הטעות שבפרסומים בנוסח שיקבע ע"י ביהמ"ש או יתואם עם התובעת.
77. הנתבעות טוענות כי התובעת לא הוכיחה קיומו של נזק אגב הפרסום כי אם ההפך. הנתבעות מפנות לדברי עדות נציג התובעת מהם עולה כי רווחי התובעת גדלו ולא פחתו, עובדה שיש בה לשיטתן כדי לאיין את טענת התובעת לגרימת נזק.
78. הזכות למתן פיצוי ללא הוכחת נזק נלמדת מכוח הוראות ס' 7 לחוק. בהתאם להלכה הפסוקה (ר' רע"א 2015/15 מאיר פלבסקי נ' חברת מקור הפורמייקה בע"מ (נבו 4.8.2016)‏‏) "האפשרות לפסיקת פיצויי ללא הוכחת נזק קיימת לא רק כאשר שיעור הנזק לא הוכח אלא גם כאשר לא הוכח עצם קיומו" כאשר תכלית הפיצוי היא לצורכי הרתעה וחינוך ( כלשון ההסבר בהצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון מס' 8) (פיצויים ללא הוכחת נזק), התשנ"ח 1998 (ה"ח 2748, התשנ"ח, עמ' 568).
79. בבחינת השיקולים לקביעת שיעור הפיצוי על ביהמ"ש לבחון את ידיעתן הסובייקטיבית של הנתבעות ברגע הפרסום ושאלת קיומו של תום לב, בחינת הפגיעה שיש בפרסום, היקף הפרסום ובחינת קיומה של כוונת זדון בפרסום.
80. הפרסום נושא התביעה פורסם ע"י הנתבעת 2 בדף הפייסבוק של הנתבעת 1 וזכה כאמור ל-168 שיתופים ו-81 תגובות. בנוסף שותף הפרסום 11 פעמים ע"י הנתבעת 2 בקבוצות פייסבוק גדולות, כך שהיקף הפרסום בקרב הציבור הינו רחב, ודי בכך על מנת לקבוע קיומה של פגיעה בשמה הטוב של התובעת, וזאת אף ללא כל צורך בהוכחת נזק.
81. בבחינת שאלת תום הלב וידיעתה הסובייקטיבית של הנתבעת 2 כי אין אמת בפרסום במועד הפרסום, משלא הוכחה טענת אמת דיברתי ותום הלב לא במועד הפרסום ואף לא לאחריו, ומשלא הכחישה הנתבעת 2 בעדותה כי נכון ליום הפרסום לא ניתן כל היתר לביצוע עבודת צנרת להנחת קונדנסט ככלל ולצרכיה של התובעת בפרט, ובהתאמה לא ניתן לייחס לתובעת את ביצוע העבודות, הזיהום והפקת רווחים מביצוע עבודות בניגוד לדין, לא במאגר (סעיף א בפרסום) ולא ביחס לעבודות בנמל חדרה (סעיף ב בפרסום), במצב דברים זה לא ניתן לייחס לנתבעת 2 תום לב. גם בבחינת התנהלות הנתבעות לאחר הפרסום וסירובן להסרת הפרסום טרם הגשת התביעה ואף במהלכה יש בה לשלול קיומו של תום לב.
82. בשים לב לכל אלו ולטענת התובעת כי אינה מעוניינת בפסיקת חיוב כספי שיש בו כדי למוטט חלילה את פעילות הנתבעות, ולנוכח הבהרתה החוזרת ונשנית כי כל עניינה בעמידה על זכותה לשם טוב, אני רואה לנכון העמיד את שיעור הפיצוי לתובעת על סך של 30,000 ₪ בלבד.
83. בנסיבות בהן אין מחלוקת כי הנתבעת 2 היא שערכה את הפרסום אשר פורסם על ידי הנתבעת 1, ובשעה שהנתבעת 2 פעלה כמפרסמת, בהדהוד הפרסום, אני מוצאת לחייב את הנתבעות בפיצוי והוצאות התובעת ביחד ולחוד.
בהתאמה אני מורה כדלקמן -
א. הסכום האמור (30,000 ₪) ייתרם על ידי הנתבעות, ביחד ולחוד (בשים לב לחג הפסח שבפתח ובהמשך להצעת התובעת) לאגודת "פתחון לב".
התרומה תעשה על שמה של התובעת, ואסמכתא על ביצוע התרומה כאמור (הנושאת את שמה של התובעת) תומצא לתובעת בתוך 14 ימים מהיום, שאם לא כן תשאנה הנתבעות בחיוב בסכום האמור ישירות לידי התובעת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.
ב. במקביל אני מורה לנתבעות להוציא תיקון לפרסומים, אשר יופץ באותה תפוצה שבה פורסם הפרסום על הדהודיו, ואשר בו יאמר כך –
הפורום הישראלי לשמירה על החופים מבקש להבהיר כי בפרסום שנערך ביום 12.6.21, ואשר שותף לאחר מכן, בימים 12.6.21 וב-13.6.21 על ידי גב' חנה קופרמן נפלה טעות שיש לתקנה.
העבודות אליהן התייחס הפרסום, הן אינן עבודות אשר נועדו על מנת לשרת את מאגר לוויתן ואלו לא נערכו על ידי מי מהתאגידים המפעילים אותו. כל קישור שנעשה בפרסום בין העבודות לבין מאגר לוויתן מקורו בטעות. עם הקהל הסליחה.
פרסום זה יבוצע בתוך 14 ימים מהיום ואסמכתא על כך תישלח אל התובעת, שאם לא כן תשאנה הנתבעות, ביחד ולחוד בפיצוי נוסף לטובת התובעת בסך של 15,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.
ג. אני מחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, בהוצאות התובעת בהליך בסך של 3,000 ₪ ובשכ"ט ב"כ התובעת בסך של 10,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.
הצדדים רשאים להגיש ערעור בזכות בתוך 60 ימים ממועד קבלת פסה"ד בידיהם.
המזכירות תמציא את פסה"ד לצדדים בדואר רשום.
ניתן היום, ט' ניסן תשפ"ה, 07 אפריל 2025, בהעדר הצדדים.

קרן מרגולין פלדמן