ש ו פ ט
המשנה לנשיאה (בדימ') נ' הנדל:
אני מסכים.
לשון החוק, הליכי החקיקה, והיחס בין דברי החקיקה השונים – כולם מובילים לתוצאה של קבלת הערעור. אוסיף כי לדידי ה"קושי" שמתעורר במקרה זה אינו נובע מהסדרי החוק, אלא מנסיבות המקרה והתנאים הבלתי שגרתיים שנקבעו בהסכם הנאמנות שעל הפרק. הסכם זה, שמאפשר למשיבים לשלוט בעקיפין בנכסי הנאמנות ואף לשנות את זהות הנהנה, קרוב יותר מבחינות רבות להעדר נאמנות יותר מאשר לנאמנות. אף ניתן לתהות מדוע בחרו המשיבים בהסדר בעל מאפיינים כה בלתי שגרתיים. בראי זה, אף שקלתי האם אין יסוד לעמדה לפיה בנסיבות המקרה כלל לא מדובר, למעשה, בנאמנות. ברם, מטעמים השמורים עמם בחרו המשיבים ליצור את הסכם נאמנות כפי שעשו, וכפי שציין חברי השופט א' שטיין – להסכם ניתן תוקף כדת וכדין, ואין לומר כי אין נאמנות לפנינו. מכל מקום, איני סבור כי במקרים ה"שגרתיים" של הסכמי נאמנות, פירוש החוק כפשוטו יוצר קושי של מעין "מיסוי כפול", ודאי לא באופן שמצדיק למתוח את לשון החוק עד לקצה גבול היכולת.
המשנה לנשיאה (בדימ')
השופטת י' וילנר:
אני מצטרפת בהסכמה לחוות דעתו של חברי, השופט א' שטיין, ולהערותיו של חברי, השופט נ' הנדל.
ש ו פ ט ת
הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט א' שטיין.
ניתן היום, א' בתמוז התשפ"ב (30.6.2022).
המשנה לנשיאה (בדימ') ש ו פ ט ת ש ו פ ט