ביחס לשדה הראייה שקבע הבוחן מסר המומחה בחקירתו :
"ש:אני אומר לך שהוא והוא הגיע לשדה ראיה של 150 מ', 150 מ' ו160 מ' זה פחות או יותר אותו דבר?
ת: נכון. אבל אני רוצה לתקן , שדה הראיה שאני התיחסתי אליו זה לרכב שיוצא מהצומת ומסתכל שמאלה לכלי רכב שמגיעים לכיוון הנאשם . שדה ראיה שטוען הבוחן שביצע זה שדה ראיה של הרכב שמתקרב לצומת התאונה ומתייחס לעמוד חשמל. אנחנו יודעים שמי שמעורב זה הרכב שיוצא מהצומת ולכן היה צריך לבדוק מה המרחק של שדה של הנאשם אל עבר הרכב שיוצא מהצומת, מהיער"
ש: אני אומרת לך שהבוחן העיד על עמוד חשמל, העמוד החשמל שעליו הוא מדד וביצע את המדידה זה העמוד החשמל שהיה על הצומת ולכן היה שדה ראיה של 150 מ' .
ת: אני לא מסכימה איתך. שדה הראיה אל העמוד או אל הרכב זה לא אותו אובייקט, זה לא אותו מרחק ...שדה ראיה לא בודקים מעמוד אלא אל אוביירט שמעורב בתאונה, לכן גם האישור שצפה בסרטון הוא הבחין מהרכב שיצא מהיער ולמרות זאת לא עשה ניסוי שדה ראיה אל הרכב " (עמ' 248 ש' 6-17).
אינני מקבלת את טענת המומחה כי שדה הראייה מכיוון נסיעת הנאשם אינו רלוונטי. עסקינן באחריות הנאשם לגרימת התאונה ובשאלה האם הוא היה יכול למנוע התאונה .
יתרה מכך, מחקירתו של המומחה עולה כי הנאשם ראה את הרכב הלבן ולכן סטה ימינה במרחק קצר ( עמ' 249 ש' 1-3 ) כאשר בהמשך מאשר שדה ראייה 160 מ' במידה והנאשם הבחין ברכב:
"במידה שהוא הבחין ברכב ממרחק 160 מ'", ובהמשך הבהיר: "הנאשם יכול להבחין ממרחק של 160 מ' זה יכול שהוא נוסע את המרחק של 6.4 שניות ". עם זאת טען המומחה כי לא היתה לנאשם סיבה לחשוש שאותו רכב בשלב מאוחר מאוד יצא לפתע לכביש (עמ' 249 ש' 18-23).
"כי לא רלוונטי, כי רכב שעומד ביציאה מהיער כשבכיוון נסיעתו תמרור עצור ולא מראה סימן כי הוא רוצה להכנס לכביש אין סיבה להתייחס אליו ולנקוט באמצעים כלשהם" (עמ' 252 ש' 16-17).
לבסוף הסכים המומחה כי הזמן 6.4 היה מתארך אם הנאשם היה מאט מ90 קמ"ש (עמ' 249 ש' 24-30 ועמ' 250 ש' 25), דבר שלא נשלל על ידי הנאשם ,כאשר בעדותו מסר כי נסע במהירות 80-90 קמ"ש (ע' 176 ש' 3-4), ולאחר מכן מסר כי נסע במהירות של 80 קמ"ש (עמ' 203 ש'13).
אין למומחה להלין אלא על עצמו כי "השיחזור מבוסס על נתונים מעורכים שהציג הבוחן")עמ'251 ש' 7), הרי הוא לא טרח לערוך בעצמו ראיה שדה הראייה מכיוון נסיעת הנאשם אל יער הנקטפים/ עמוד החשמל.