תצ (ת"א) 47153-05-20 אביב קופרשמידט נ' חברת החשמל לישראל בע"מ

פסק דין לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית ביחס למשיבה 1
1. לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת התובענה הייצוגית שבכותרת (להלן בהתאמה: "הבקשה" ו-"הסדר הפשרה") בהתאם לסעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") בין המבקשים לבין המשיבה (להלן: "המשיבה" או "חברת החשמל" אכנה להלן את המבקשים ואת חברת החשמל לצורך העניין שלפני: "הצדדים"). על יסוד הנימוקים שאפרט להלן מצאתי לנכון לאשר את הבקשה, ולתת להסדר תוקף של פסק דין.
עניינה של בקשת אישור התובענה כייצוגית, טענות הצדדים ועוללות ההליך בתמצית
2. המבקשים הגישו בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור") בטענה כי חברת החשמל ורכבת ישראל הפרו את פרטיות משתמשי הפלטפורמות הדיגיטליות שלהן בכך שבהתנהלותן אפשרו זליגת מידע לתאגידים גוגל ופייסבוק (להלן: "התאגידים"), כך שהתאגידים יכולים היו לאסוף מידע אישי ומזהה של משתמשי הפלטפורמות הדיגיטליות של המשיבות, ללא הסכמתם.
3. בבקשה נטען בתמצית כי על המשיבות לתקן את דרך התנהלותן כך שהמשיבות לא יאספו, ינהלו, ישתמשו או יעבירו לצדדים שלישיים, פרטים כלשהם של לקוחותיהן, מבלי לקבל הסכמה פרטנית, מראש ומדעת של הלקוחות; כי על המשיבות לתקן את דרך התנהלותן כך שהן לא יאפשרו לצדדים שלישיים כלשהם לאסוף, לקבל, לנהל, להשתמש או להעביר פרטים כלשהם של לקוחות המשיבות, מבלי לקבל הסכמה פרטנית, מראש, בכתב ומדעת של הלקוחות; לתקן את הסכמי ההתקשרות שלהם כך שיעמדו בתנאי הדין; לתקן את המערכות הטכנולוגיות שלהם כדי לעמוד בדרישות הדין בכל הנוגע לפרטיות הלקוחות שלהם וכן ביחס לפרסום מסמך "מדיניות הפרטיות" באתריהן.
4. כמו כן, טענו המבקשים כי כדי למצוא את מסמך "מדיניות הפרטיות" באתר של חברת החשמל יש לערוך חיפוש אקטיבי, בעוד שעל פי הדין מסמך המדיניות צריך להיות נגיש גם למשתמשים בעלי אוריינות דיגיטלית נמוכה.
5. בבקשת האישור הגדירו המבקשים את הקבוצה כך: "כל לקוחות המשיבות שעשו שימוש בפלטפורמה דיגיטלית כלשהי שמופעלת על ידי מי מהמשיבות כגון אתר האינטרנט של המשיבות, או האפליקציות של המשיבות".
6. עילות התובענה על פי בקשת האישור: הפרת הוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981; הפרת חוזה; הטעיה והפרת חובת תום לב מכוח חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג–1973; עוולות תרמית, רשלנות והפרת חובה חקוקה הקבועות בפקודת הנזיקין [נסח חדש]; הפרת חוק החוזים האחידים, תשמ"ג–1982; עשיית עושר ולא במשפט מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט -1979; עילות מכוח חוק הגנת הצרכן, תשמ"א–1981.
7. בתשובה לבקשת האישור כפרה חברת החשמל בכל טענות המבקשים וטענה כי הנתונים שנטען כי הועברו על-ידה לפייסבוק כלל אינם "מידע" כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות; כי בניגוד לנטען בבקשת האישור, לא כל פרט בנוגע לאדם הוא מידע פרטי והנתונים שלפי הנטען נאספים על-ידי פייסבוק, אינם כוללים מידע אישי, כלכלי או רפואי; כי חברת החשמל פועלת כדין, לפי מדיניות הגנת פרטיות שמפורסמת באתר האינטרנט שלה ותואמת את הדין ואת המלצות הרשות להגנת הפרטיות, ולפיכך אין בכך כל הפרה של חוק הגנת הפרטיות ואין כל נזק שיכול להיגרם באופן סביר ללקוחות חברת החשמל.
8. עוד טענה חברת החשמל כי אין לה מדיניות, פרקטיקה שיטתית או נוהג להעביר, לאפשר, או לאסוף מידע אישי אודות לקוחותיה, ללא הסכמתם ואישורם, ובכלל זה אין כל מדיניות, פרקטיקה שיטתית, או נוהג לחשוף מידע אישי אודות לקוחות חברת החשמל, בעת כניסתם לאתר של חברת החשמל, לתאגידים אחרים כדוגמת פייסבוק, ללא הסכמתם ואישורם, וכי אין פרקטיקה מעין זו בכל הקשור להעברת מידע אישי מזהה. המבקשים הגישו תגובה לתשובה.
עוללות ההליך
9. בהליך התקיימו שני דיוני קדם משפט ביום 6.6.2021 ו-23.1.2023 ובגדרם נשמעו טענות הצדדים והמלצתי לצדדים לקיים הליך גישור. בהמשך להליך הגישור שקיימו הצדדים לפני המגשרת השופטת בדימוס הילה גרסטל, הגיעו הצדדים להסכם פשרה זה, מבלי שצד מודה בטענות משנהו.
10. בקשת הצדדים לאישור הסדר הפשרה הוגשה ביום 11.1.2024 ובמועד זה נתנה החלטתי המורה על פרסומו ועל העברתו ליועמ"ש ולממונה על הגנת הצרכן. לאחר שש בקשות להארכת מועד לבחינת אפשרות להגשת עמדת המדינה, הוגשה ביום 23.9.2024, בחלוף כשמונה חודשים ממועד המצאת ההחלטה לפרקליטות, הודעת הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים וברשות להגנת הפרטיות (להלן: "הגורמים המקצועיים במדינה") לפי סעיף 18(ד) על עמדתם ביחס להסדר הפשרה שהוגש לאישור.
הסכמות הצדדים
11. הקבוצה לגביה יחול הסדר הפשרה היא: "כל לקוחות חברת החשמל שעשו שימוש בפלטפורמה דיגיטלית כלשהי המופעלת על-ידי חברת החשמל, כגון אתר האינטרנט או האפליקציות של חברת החשמל".
12. חברת החשמל ביצעה ומתחייבת לבצע את המפורט להלן כפי שהתבקש בבקשת האישור:
לאחר הגשת בקשת האישור, חברת החשמל תיקנה את אתר האינטרנט שלה, כך שקישור למדיניות הפרטיות של חברת החשמל מופיע בעמוד הראשי, כפי שהתבקש בבקשת האישור.
בסמוך למועד הגשת הבקשה וכחלק מההסכמות בין הצדדים חברת החשמל העלתה לאתר האינטרנט מסמך הגנת פרטיות מעודכן, בנוסח המצורף כנספח ג' לבקשה.
בנוסף, בסמוך למועד הגשת הבקשה חברת החשמל העלתה לאתר "באנר יידוע בדבר שימוש בעוגיות".
וכן עד סוף שנת 2024 אתר האינטרנט יותאם כך שיהיה בו מנגנון בחירה לשימוש ב"עוגיות" opt-in, כאשר המשתמשים יוכלו לבחור בשימוש באתר האינטרנט של חברת החשמל ללא "עוגיות" שאינן נחוצות לתפעולו.
בד בבד עם ביצוע האמור בנוגע למנגנון opt-in עד סוף שנת 2024 יימחק סעיף 11.2 למסמך הגנת הפרטיות ויבוא במקומו, הנוסח המפורט בסעיף 5.4 להסדר הפשרה, כדלקמן:
"אנו עושים שימוש באתר הן ב"עוגיות" פונקציונליות קבועות, שהשימוש בהן חיוני להפעלת שירותי האתר הבסיסיים והן ב"עוגיות" פונקציונליות נוספות שהשימוש בהן חיוני להפעלת שירותים נוספים או שיפור חווית המשתמש באמצעות האתר והנכסים הדיגיטליים הנוספים.
השימוש ב"עוגיות" פונקציונליות קבועות באתר, וכן השימוש בכלים או שירותים דומים כאמור לעיל באפליקציה, אינם נתונים לבחירתו של המשתמש ועל כן עצם המשך השימוש באתר לאחר הכניסה אליו ועצם הורדת האפליקציה והשימוש בה מהווים הסכמה מראש מצדכם לשימוש ב"עוגיות" הקבועות ובכלים ובשירותים הדומים.
לעומת זאת, השימוש שנעשה באתר ב"עוגיות" פונקציונאליות נוספות וכן בשירותים נוספים העשויים לאסוף פרטי מידע של המשתמשים, כמתואר לעיל, נתון לבחירתכם החופשית. אך אם בחרתם שלא לאשר את השימוש ב"עוגיות" נוספות ובשירותים נוספים אלו, ייתכן שחלק משירותי האתר והנכסים הדיגיטליים לא יהיו זמינים. בעת כניסה ראשונה לאתר ניתנת למשתמש האפשרות לבחור להסכים לשימוש ב"עוגיות" פונקציונליות נוספות או לא להסכים לכך. ההסכמה שלך לשימוש ב"עוגיות" פונקציונאליות נוספות ובשירותים נוספים כאמור תישמר כל עוד תיכנס לאתר מאותו המכשיר. באפשרותך לשנות את בחירתך בכל עת, באופן עצמאי ע"י חסימה ו/או מחיקת ה"עוגיות" באמצעות שינוי ההגדרות במכשירך ו/או בדפדפנים בהם הנך עושה שימוש."
יצוין כי ביום 14.10.24 ביקשה חברת החשמל כי הסכמות הצדדים בסעיף 5.3 להסדר הפשרה בעניין הטמעת מנגנון opt-in לניהול העוגיות באתר החברה ידחה בהסכמת המבקשת לרבעון הראשון לשנת 2025 בשל העיכוב בהגשת עמדת הגורמים המקצועיים להסדר הפשרה.
בנוסף, עד סוף שנת 2024 חברת החשמל תמנה בהתאם לעקרונות רגולציית GDPR ואף שאינה חלה עליה ומבלי לגרוע מכך שאין בהסכמה זו כדי להחיל רגולציה זו עליה קצין אבטחת מידע - Data Protection Officer (DPO), שיהיה אחראי, בין היתר, לניטור הציות להוראות הדין הרלבנטי להגנת הפרטיות; ביצוע סקרי סיכון וביקורת אבטחת מידע והגנת הפרטיות; ייעוץ להנהלת החברה בכל הקשור להוראות החוק; ואיש הקשר של החברה מול הרשויות הרלבנטיות.
במהלך פרק הזמן של 36 חודשים ממועד הגשת הבקשה, חברת החשמל תחל לבצע מבדקי חדירות למערכות המאגר לבחינת עמידותן בפני סיכונים פנימיים וחיצוניים בהתאם לתקנה 5(ד) לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017 – במקום אחת ל-18 חודשים כקבוע בתקנה 5(ד) האמורה, אחת ל-12 חודשים, כך שמבדקי החדירה הראשוניים יחלו ברבעון הראשון לשנת 2024, מבדקי החדירה השניים יחלו ברבעון הראשון לשנת 2025, ומבדקי החדירה השלישיים יחלו ברבעון הראשון לשנת 2026. קרי: במשך 36 החודשים ממועד הגשת הבקשה חברת החשמל תחל לבצע מבדקי חדירות למערכות המאגר שלוש פעמים (במקום פעמיים). לאחר תקופה זו חברת החשמל תפעל לפי תקנה 5(ד) האמורה בהתאם להוראותיה ומסגרות הזמנים הקבועות בה.
חברת החשמל תשלח לכל ציבור לקוחותיה, יחד עם דף החשבון הנשלח ללקוחותיה, מידעונים בעניין פרטיות והגנת סייבר למשך שנה מהמועד הקובע, המוגדר בהסדר הפשרה כ-3 ימי עסקים מעת שפסק הדין הפך לחלוט. המידעונים ינוסחו על-ידי חברת החשמל.
המלצה מוסכמת בדבר תשלום גמול למבקשים ושכר טרחה לבאי כוח המבקשים
13. ההמלצה המוסכמת של הצדדים היא כי ישולמו 20,000 ₪ כגמול למבקשים. ככל שרשויות המס ידרשו תשלום מע"מ בגין סכום זה המשיבה מסכימה להשלים את סכום המע"מ.
בנוסף, בית המשפט התבקש לקבוע בסיומו הסופי של ההליך על חלוקת שיפוי המבקשים בין חברת החשמל לבין רכבת ישראל בסכום חלקה הראשון של האגרה ששולמה על-ידם.
הוסכם להמליץ כי ישולמו 120,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין כשכר טרחה לבאי כוח המבקשים.
14. ככל שבית המשפט יאשר את המלצת הצדדים, וככל שלא בוטל ההסדר בהתאם להוראות פרק ב.7 לבקשה, הגמול למבקשים ושכר וטרחת באי כוחם ישולמו במועדים הבאים:
הגמול למבקשים ישולם בתוך 30 ימים מהמועד הקובע.
מחצית מסכום שכר הטרחה ישולם בתוך 30 ימים מהמועד הקובע; 25% נוספים משכ"ט ישולמו בתוך 30 ימים ממועד כניסת מנגנון opt-in לתוקף, ו-25% נוספים משכ"ט ישולמו בתוך 30 ימים לאחר ביצוע מבדקי החדירה השניים.
ככל שלא יקבע אחרת בהחלטה מפורשת של בית המשפט, סכומים שיפסקו כשכ"ט יישאו הפרשי הצמדה ובתוספת ריבית (ריבית צמודה בהתאם לשיעורי אגף החשב הכללי מכוח חוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א-1961) מהמועד הקובע ועד למועד התשלום בפועל.
סכומי הגמול ושכר הטרחה ישולמו למבקשים ולבאי כוחם כנגד המצאה של אישור על ניהול ספרים ופטור מניכוי מס במקור, ובכפוף לקבלת חשבונית מס כדין ביחס לסכומים החייבים במע"מ.
15. הוסכם כי בתוך 42 חודשים מהמועד הקובע, לכל המאוחר, תגיש חברת החשמל לבית המשפט הודעה, מגובה בתצהיר כדין, בדבר השלמת ביצועו של הסכם הפשרה על כל רכיביו.
16. המלצת הצדדים בדבר הגמול למבקשים ושכר הטרחה לבאי כוחם הביאה בחשבון את ההטבה שההסדר יביא לחברי הקבוצה, כמו גם את המאמץ והטרחה שהושקעו על-ידי באי כוחם, במשך תקופה לא קצרה, בניהול הליך זה שכלל בין היתר את הגשת בקשת האישור, את הגשת התשובה לתשובה לבקשת האישור, קיום דיונים בבית המשפט, קיום הליך גישור, קיום פגישות ושיחות עם ב"כ המשיבה וכן את הסיכון שנטלו על עצמם בניהול הליך זה וניהולו היעיל של ההליך. בהתחשב גם בסכומים הנומינליים של הגמול ושכר הטרחה, מוסכם על הצדדים כי מדובר בסכומים ראויים וסבירים בנסיבות העניין, המשקפים את המאמץ שהושקע בניהול ההליך.
סילוק, ויתור ומעשה בית דין
17. על פי הקבוע בהסדר, פסק הדין הנותן תוקף להסדר יהווה מעשה בית דין כלפי המבקשים וכלל חברי הקבוצה ויראו את המבקשים, ב"כ המבקשים, וחברי קבוצת המבקשים מוותרים כלפי חברת החשמל ו/או עובדיה ו/או מנהליה ו/או בעלי מניותיה באופן מלא, סופי, מוחלט ובלתי חוזר, על כל טענה ו/או דרישה ו/או פלוגתא ו/או עילה ו/או סעד בקשר עם ענייני הבקשה והתביעה לרבות הטענות ו/או העובדות ו/או הדרישות הכלולות בבקשת האישור ו/או התובענה, כתוצאה מהמעשים ו/או המחדלים שיוחסו לחברת החשמל בעילה זו ו/או הנובעות מהם והכל בין במישרין ובין בעקיפין.
18. מבלי לגרוע מן האמור, בחלוף תקופת הפרישה ובכפוף לכך שהסדר הפשרה לא בוטל כדין עד לאותו מועד על-ידי מי מהצדדים, יהווה אישור בית המשפט ופסק הדין מעשה בית דין כלפי המבקשים וכל חברי הקבוצה שלא נתנו הודעת פרישה כדין.
הסכמה ללא הודיה
19. על פי הקבוע בהסדר, הצדדים מצהירים, מאשרים ומתחייבים כי כל אחד מהם מתקשר בהסכם זה מבלי שיש בכך כדי להוות הודאה בטענה כלשהי כלפיו לרבות הטענות שהועלו בכתבי בי דין בהליך, וכי התקשרותו של כל אחד מהם בהסכם הפשרה נעשית לפנים משורת הדין ומבלי לגרוע מכל טענה, דרישה, תביעה, סעד וזכות של כל אחד כלפי משנהו.
20. הצדדים מצהירים ומתחייבים, שמלבד לצרכי הסדר הפשרה ולצורך זה בלבד, הרי שאף אחד מהצדדים וחברי הקבוצה לא יהא רשאי להסתמך על הצהרות והתחייבויות הצד האחר במסגרת הסדר הפשרה, וזאת בכל הליך משפטי, קיים או עתידי ולשום צורך שהוא, וכן לא יהא רשאי אף צד לטעון טענה כלשהי על יסוד ההצהרות וההתחייבויות כאמור בהסדר הפשרה.
הוצאות
21. הוסכם בהסדר כי המשיבה תישא בכל עלויות ביצוע הסדר הפשרה, כגון עלויות פרסום וכיו"ב. המבקשים ובאי כוחם יהיו זכאים אך ורק לגמול ושכר הטרחה שיפסוק להם בית המשפט.
בטלות וביטול ההסדר
22. בהסדר נקבע כי בהתקיים איזה מהתנאים הבאים, יהיה ההסדר בטל ומבוטל מדעיקרא:
לא אושר הסדר הפשרה על-ידי בית המשפט.
במקרה בו התנה בית המשפט את אישורו של ההסדר בתנאים שלא יהיו מקובלים על מי מהצדדים, ובחר אחד מהצדדים לבטל את ההסדר, על פי שיקול דעתו הבלעדי והמוחלט, וזאת לאחר הודעה בכתב לצד השני וזאת בתוך 4 ימי עסקים ממועד ההחלטה הכוללת את התנאים כאמור.
אם בקשר ל-35 או יותר מחברי הקבוצה נשוא הסדר זה תינתן הודעה לבית המשפט, כי אין ברצונם להיכלל בקבוצה, ובית המשפט יתיר להם לצאת מן הקבוצה, תהיה חברת החשמל רשאית (אך לא חייבת) להודיע על ביטול ההסדר וזאת בתוך 14 ימי עסקים מהמועד בו התקבלה הודעה על-ידי 35 חברי קבוצה שלא להיכלל בקבוצה. במקרה זה, הסדר זה, על כל תנאיו וסעיפיו וההתחייבות האמורות בו, יהא בטל מדעיקרא.
מימש צד להסדר את זכותו לבטל את ההסדר וכן בכל מקרה אחר בו לא יאושר הסדר הפשרה בכללותו ובשלמותו על-ידי בית המשפט, יהיו הסדר הפשרה על נספחיו והטיוטות שהוחלפו במסגרתו, בטלים וחסרי תוקף משפטי מדעיקרא, בלתי קבילים ואסורים להצגה מכל וכל, לרבות אך לא רק במסגרת הבקשה ו/או בכל הליך משפטי אחר, והאמור בהם לא ישמש את הצדדים לא כראיה ולא בדרך אחרת, בין בהליך משפטי ובין בכל הליך אחר, לא ייזקף לחובת או לטובת מי מהצדדים, ולמי מן הצדדים לא תהא כל טענה, תביעה או זכות כלפי משנהו בגין כך.
בנוסף, הובהר למען הסר ספק כי בקרות האמור לעיל הצדדים יחזרו לנהל את ההליכים המשפטיים מבלי שלהסדר זה תהיה נפקות או השלכה כלשהי על ניהולם.
בקשה לפטור ממינוי בודק
23. הצדדים סבורים כי אין צורך במינוי בודק שיבחן את הסדר הפשרה. זאת באשר הסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר, ומביא בחשבון את אינטרס חברי הקבוצה בשקלול סיכויי קבלת בקשת האישור; בחינת סבירותו של הסדר הפשרה אינה דורשת מומחיות מיוחדת מלבד זו של בית המשפט; מלאכת איזון זו נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט ולא של בודק. ההסכמות בהסדר הפשרה הושגו לאחר מו"מ ממושך ואינטנסיבי; שכ"ט ב"כ המבקשים ישולמו באבני דרך עד להשלמת מלא ביצועו של הסכם הפשרה; לאחר השלמת התחייבות חברת החשמל לחברי הקבוצה על-פי הסדר הפשרה, חברת החשמל תגיש לבית המשפט הודעה, מגובה בתצהיר כדין, בדבר השלמת ביצועו של הסכם הפשרה על כל רכיביו.
24. נטען כי בנסיבות אלה לצורך אישור הסדר הפשרה הצדדים מסכימים כי קיימת חשיבות מיוחדת להבטחת יעילות המנגנון לאישור הסדר פשרה בידי בית משפט. מינוי בודק, במקום בו לא נדרש, עשוי לסרבל ולהאריך שלא לצורך את הדיון בבקשות לאישור הסדרי פשרה ראויים.
בקשה לפטור מתשלום חלקה השני של אגרת בית המשפט
25. בית המשפט התבקש לפטור את הצדדים מתשלום החלק השני של אגרת המשפט בהתאם לתקנה 7א לתקנות בית המשפט (אגרות) תשס"ז-2007, וזאת בשים לב לכך שהבקשה לאישור הסדר פשרה מוגשת בשלב מוקדם של הדיון, לאחר שהתנהלו בו שני קדמי משפט בלבד, לאחר שהצדדים שעו להצעות בית המשפט להידבר ובכך הביאו לחיסכון ניכר בזמן שיפוטי יקר.
26. לטענת הצדדים קבלת הבקשה לפטור מתשלום חלקה השני של האגרה, תעודד צדדים נוספים להגיע בעתיד להסדרי פשרה כגון זה, שיחסכו זמן שיפוטי יקר ויביאו ליעילות דיונית ומהותית. סקירת הפסיקה מלמדת כי מקום בו הצדדים מגיעים להסדר בשלב מוקדם של ההליך, בתי המשפט מוצאים להעניק את הפטור המבוקש מחלקה השני של האגרה. הצדדים הפנו לדוגמא לת"צ 52064-02-20 שוהם נ' סלקום [נבו] (12.01.22); ת"צ (ת"א) 53010-11-19 אביטבול נ' ג'פניקה [נבו] (30.6.21); ת"צ (מר') 1974-06-21 גבאי נ' פאלו ריטייל [נבו] (1.6.22).
27. תצהירי באי כוח הצדדים ותצהירי הצדדים צורפו כנספח ד' לבקשה בהתאם להוראות סעיף 18(ב) לחוק תובענות ייצוגיות ותקנה 12(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות.
התנהלות ההליך לאחר הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה
28. הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים וברשות להגנת הפרטיות (להלן: "הגורמים המקצועיים") ביקשו להביע את עמדתם ביחס להסדר הפשרה בהתאם להוראת סעיף 18(ד) לחוק תובענות ייצוגיות.
29. ביחס להסכמת הצדדים בסעיף 5.5. להסדר הפשרה בדבר מינוי "קצין אבטחת מידע" ופירוט תחומי אחריותו, נטען כי יש לתקן את סעיף 5.5 להסדר הפשרה כך שבמקום "קצין אבטחת מידע" ימונה "ממונה על הגנת הפרטיות" ויעודכן תיאור תפקידו. לטענת הגורמים המקצועיים, לפי הוראות סעיף 17ב לחוק הגנת הפרטיות חברת חשמל מחויבת ממילא במינוי ממונה על אבטחת מידע שכן היא מהווה "גוף ציבורי" כהגדרתו בסעיף 23 לחוק הגנת הפרטיות במקטעים בהם מספקת שירות ציבורי חיוני. לפיכך, ככל ש"קצין אבטחת המידע" הוא למעשה ממונה אבטחת המידע שחברת החשמל ממילא מחויבת למנות לפי סעיף 17ב(א) לחוק הגנת הפרטיות, ואין במינויו פעולה שחברת חשמל נוקטת במסגרת הסדר הפשרה, כי אם מילוי של חובתה לפי הדין.
30. כמו כן, נטען כי ביום 5.8.2024 אישרה הכנסת את חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 13), התשפ"ד-2024 (להלן: "תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות"), שיכנס לתוקף ביום 14.8.2025. אחד ההסדרים המרכזיים שנחקקו בתיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות מטיל על מספר רב של גופים במשק חובה למנות ממונה על הגנת הפרטיות בסעיף 17ב1. חובה זו תחול בין היתר על כל גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף 23 לחוק זה, ועל כל גוף שהוא בבחינת מחזיק במאגר מידע של גוף ציבורי. התיקון אף מונה את תפקידיו של הממונה בסעיף 17ב2; הידע והכישורים הנדרשים הימנו בסעיף 17ב3; חובתו לדווח ישירות למנכ"ל הגוף שבו הוא ממלא את תפקידו או למי שכפוף ישירות למנכ"ל בסעיף 17ב2(ג); החובה לספק לממונה את התנאים והמשאבים הדרושים למילוי נאות של תפקידו, ולוודא מעורבותו כראוי בכל נושא הנוגע לדיני הגנת הפרטיות בסעיף 17ב2(ב) וכן הוראות נוספות. לפיכך, נטען כי בהתאם להוראת סעיף 17ב1(א)(1), חברת החשמל כבעלת שליטה במאגר מידע שהיא גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף 23 לחוק הגנת הפרטיות תהיה מחויבת במינוי של ממונה על הגנת הפרטיות, החל מיום כניסת תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות לתוקף.
31. הגורמים המקצועיים במדינה עמדו על ההבחנה שבין תפקידם של ממונה הגנת הפרטיות וממונה אבטחת מידע בהתאם לדין. הוסבר כי בעוד שתפקידו של ממונה אבטחת מידע בארגון הוא לוודא עמידה בתקנים ובנהלים רלוונטיים הנוגעים לאבטחת מידע, ולהפעיל את מכלול האמצעים הקשורים במניעת שימוש לא מורשה במידע, תפקידו של ממונה הגנה על הפרטיות רחב יותר, ונוגע לעיצוב ולגיבוש תהליכי עבודה ונהלים בארגון הקשורים באיסוף, ניהול, עיבוד ושימוש במידע אישי, פיקוח ובקרה, הדרכה והטמעה.
התרגום המקובל למונח Data Protection Officer (DPO) שמקורו ברגולציית הגנת המידע האירופית, ה-GDPR, הוא "ממונה על הגנת הפרטיות" ולא "קצין אבטחת מידע". בהתאם, משימותיו של ה־ Data Protection Officer לפי ה־ GDPRהן משימות של ממונה על הגנת הפרטיות ולא של קצין אבטחת מידע, ובכלל זה ייעוץ בנוגע ליישום החובות המוטלות ב־GDPR ובחוקים אחרים של האיחוד האירופי או של המדינה הרלוונטית, בנושא הגנה על מידע אישי; פיקוח על ציות הארגון לרגולציה בנושא הגנה על מידע אישי; הקצאת אחריות לבעלי התפקידים הרלוונטיים; העלאת מודעות והדרכת העובדים; ייעוץ ופיקוח על תהליך גיבוש תסקיר השפעה על פרטיות בארגון; ושיתוף פעולה עם הרשות המאסדרת.
32. לפיכך, נטען כי כאשר חברת החשמל מציינת בהסדר הפשרה כי היא תמנה בהתאם לעקרונות רגולציית ה־GDPR בעל תפקיד בשם Data Protection Officer (DPO), משמעות הדבר היא כי עליה למנות ממונה על הגנת הפרטיות ולא קצין אבטחת מידע, ושתיאור תפקידו צריך להיות תואם את תפקידיו של ממונה על הגנת הפרטיות.
33. עוד הסבירו הגורמים המקצועיים כי עם כניסתו לתוקף של תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות, ובהתאם להוראת סעיף 17ב1(א) שיחול עליה, חברת החשמל ממילא תהא מחויבת במינוי ממונה על הגנת הפרטיות, שיחולו עליו כלל ההוראות אשר נקבעו בתיקון מס' 13 ביחס לממונה, לרבות התפקידים הסטטוטוריים המנויים בסעיף 17ב2, והתנאים הנוספים הקבועים בסעיף 17ב3. לפיכך, הוצע להתייחס במסגרת הסדר הפשרה לתפקידים הסטטוטוריים המפורטים בתיקון מס' 13, כתפקידי הממונה על הגנת הפרטיות בחברת החשמל. כמו כן, הוצע על-ידי הגורמים המקצועיים להתייחס בהסדר הפשרה גם לידע ולכישורים הנדרשים מהממונה על הגנת הפרטיות, בהתאם להוראות שנקבעו בתיקון מס' 13 בנושאים אלו.
34. הגורמים המקצועיים הציעו כי בנוסף על פרסום מידעונים בעניין פרטיות והגנת סייבר כאמור בסעיף 5.7 להסכם הפשרה, חברת החשמל תעדכן את ציבור לקוחותיה על אודות שינוי מדיניות הפרטיות באתר המרשתת שלה בדרכים אפקטיביות נוספות כגון באנר מתאים לאתר המרשתת שלה, משלוח הודעה ללקוחות המנויים לשירות הודעות, הודעה על גבי דף החשבון החודשי וכיוצא בזה.
35. בנוסף, בעניין אופן הגילוי של הבאנר באתר המרשתת של חברת החשמל שמטרתו יידוע הגולשים בדבר שימוש בעוגיות (Cookies), הובהר כי הוא נדרש להיות ברור ונגיש, עליו חייב לכלול לפחות מידע בסיסי על השימוש בעוגיות ולהפנות את המשתמש למדיניות עוגיות מפורטת יותר.
36. הגורמים המקצועיים טענו עוד כי ככל שהועברו נתונים על לקוחותיה של חברת החשמל שהם "מידע" כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות או ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם לחברת פייסבוק ללא הסכמתם, הדבר עולה כדי הפרה של סעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות. בנוסף, בכתב התביעה והבקשה לאישור התובענה כייצוגית התבקש גם סעד כספי (פיצוי) לחברי הקבוצה, אך בהסכם הפשרה אין פיצוי לחברי הקבוצה אלא הוסכם על הסדרה עתידית. הגורמים המקצועיים ערכו שיח עם חברת חשמל לבירור שאלת סוג המידע שהועבר ואם הוא עולה כדי מידע הניתן לזיהוי, אך לא התקבלה מסקנה ודאית בעניין. בנוסף הובהר כי לא התקיים במקרה זה הליך פיקוח של הרשות להגנת הפרטיות, שאף במסגרתו ניתן היה לברר איזה מידע הועבר לחברת פיייסבוק.
37. ככל שהנתונים שהועברו מהווים מידע כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות או ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם, עמדת הגורמים המקצועיים היא כי הסדר הפשרה במתכונתו הנוכחית לא משקף נכונה את הנזק שנגרם לחברי הקבוצה ולכן אין מקום להחיל מעשה בית דין על חברי הקבוצה במתכונת הנוכחית של הסכם הפשרה. הגורמים המקצועיים הפנו בעניין זה לעניין ע"א 6919/14 ברוט נ' פלאפון תקשורת בע"מ [נבו] (18.4.2016), שם בית המשפט העליון קיבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה וקבע שלא יחול מעשה בית דין בעניין הסדר הפשרה שנדון שם, בעניינה של עילה שחברי הקבוצה לא קיבלו בגינה פיצוי בהסדר הפשרה; והפנו לרע"א 4129-14 דור כימיקלים נ' גילמן, סעיף 9 [נבו] (2.4.2015).
38. נוסף על כך, לעמדת הגורמים המקצועיים המתווה ההולם יותר את ההסכמות שאליהם הגיעו הצדדים הוא מתווה של הסתלקות בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק שכן ההסכמות בין הצדדים הן רק ביחס להתנהלות המשיבה בעתיד. בנוסף, נטען כי יש לבחון את רכיב שכר הטרחה ורכיב הגמול בהתאם להוראות החוק ופסק הדין בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ [נבו] (5.8.2015) (להלן: "עניין מרקיט").
39. לעמדת הגורמים המקצועיים יש לדחות את בקשת הצדדים לפטור את המבקשים וחברת החשמל מתשלום חלקה השני של אגרת בית המשפט. נטען כי בהליך זה הסתפקו הצדדים בטיעון כללי כי הבקשה לאישור הסדר פשרה מוגשת בשלב מוקדם של הדיון, לאחר שהתנהלו בו שני קדמי משפט בלבד, לאחר שהצדדים שעו להצעות בית המשפט להידבר וכשבכך הביאו לחיסכון ניכר בזמן שיפוטי יקר. אך אין בטיעון זה כדי לעמוד ברף הנדרש של הצגת טעמים מיוחדים וחריגים המצדיקים היענות לבקשה מסוג זה, כאשר הכלל הקבוע בתקנות הוא כי על המשיבה לשאת בתשלום חלקה השני של האגרה בנסיבות הגשתו של הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, שפעמים רבות מתגבש בשלב מקדמי של ההליך, באופן המייתר את הצורך בניהול הליך, ולא די בכך כדי להצדיק מתן פטור מאגרה.
40. המבקשים הגישו התייחסות לעמדת הגורמים המקצועיים וטענו כי מדובר בהסדר פשרה ראוי שכולל תיקונים רבים בהתנהלותה של חברת החשמל. חברת חשמל הכינה מדיניות פרטיות חדשה, עדכנה את האתר שלה והתאימה אותו לדרישות המבקשים. בנוסף, התחייבה חברת החשמל לערוך אצלה ביקורות, ולעדכן את המשתמשים בדבר חשיבות השמירה על הפרטיות ואבטחת המידע. בנוסף, כדי שלא להסתפק רק ברף שמציב המחוקק הישראלי, הסכימה חברת החשמל, בעקבות דרישות המבקשים, למנות בעל תפקיד בשם קצין אבטחת מידע שיפעל בהתאם ל"רוח" רגולציית הפרטיות האירופאית. מדובר היה בהסכמה שהצדדים הגיעו אליה עוד בשנת 2023, תוך שהסדר הפשרה הוגש לאישור בית המשפט בחודש ינואר 2024.
41. המבקשים הבהירו כי ככל שחלה על חברת החשמל החובה למנות ממונה על הגנת הפרטיות, אין בהסדר כמובן כל הסתייגות, אמירה או הסכמה שלא למנותו או להקל מהחובות שלו מכוח הדין הישראלי.
42. זאת ועוד, המבקשים סבורים כי יש תועלת במינוי קצין אבטחת מידע בהתאם לרוח רגולציית ה-GDPR האירופאית. הממונה על הגנת הפרטיות בחוק הוא אורגן שקשור לרגולציית מאגרי המידע שבפרק ב' לחוק הגנת הפרטיות. המבקשים סבורים כי כאשר חברת החשמל מאפשרת לצד שלישי לאסוף מידע מהאתר שלה באמצעות כלים של הצד השלישי יש צורך בפיקוח נוסף כדי לוודא שצד ג' לא פוגע בפרטיות של המשתמשים. יש חשיבות הצהרתית לכך שגופים בישראל פועלים באופן וולונטרי ברוח הרגולציה האירופאית, רגולציה שמבקשת לשמור על המידע האישי של הצרכנים באופן מחמיר יחסית ובעצם בקשת הגורמים המקצועיים לשינוי תפקידיו של קצין אבטחת המידע יפחיתו מהחבויות החלות על קצין אבטחת המידע במסגרת הסדר הפשרה.
בנוסף נטען כי התיקון לחוק טרם נכנס לתוקף, ואילו נציגי הגורמים המקצועיים במדינה היו מגיבים בזמן, מדובר היה בהקדמה של יותר משנה וחצי למינוי בעל תפקיד כפי שסוכם בהסדר הפשרה. כמו כן, נטען כי יש טעם לפגם בכך שנציג הגורמים המקצועיים השתהה בהגשת העמדה עד חודש ספטמבר כשנראה שהיה מודע לתיקון שעומד לעבור בחודש אוגוסט, וכשמרבית מהתייחסותו נוגעת לעניין התיקון. עוד נטען כי מינוי ה-DPO הוא עניין אחד מתוך רבים שבהסדר הפשרה ואין בכניסת התיקון לחוק לתוקף כדי להפחית מהתועלת שצומחת לקבוצה, ואין באמור בהסדר הפשרה כדי לגרוע מחובתה של חברת החשמל על פי הדין.
43. בעניין הטענה בצורך לעדכון לקוחות בדבר שינוי במדיניות הפרטיות גם בדרכים נוספות, המבקשים סבורים כי אין בכך צורך. זאת שכן הוסכם בין הצדדים כי שינוי במדיניות הפרטיות, יובאו לידיעת הציבור תוך עדכון למשתמש באתר חברת החשמל. אתר חברת החשמל הוא המקום המתאים למתן העדכון ולא משלוח הודעות ללקוחות או על גבי החשבון החודשי. בנוסף, הוזכר כי בהתאם להסדר הפשרה החל משנת 2025 יחל לפעול מנגנון מסוג opt-in שמהווה את דרך המלך לקבלת הסכמה מדעת.
44. לעניין טענת הגורמים המקצועיים כי יש קושי שהסדר הפשרה ייצור מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה, נטען כי בנסיבות הקיימות אין בכך קושי שכן קיימת מחלוקת בין המבקשים לבין חברת החשמל גם בדבר קיומו של נזק. המבקשים ביצעו את הערכת הסיכונים של הימשכות ההליך מבחינת הנזקים לציבור אל מול התועלת שתצמח לציבור בקיום הסדר הפשרה והם סבורים כי מדובר בהסדר נכון ומיטיב עם הציבור בנסיבות העניין הקונקרטי מול חברת החשמל. ניהול סיכונים זה התייחס גם לטענותיה של חברת החשמל, בפרט ובשים לב לכך שהמידע שהועבר מצוי במחלוקת בין הצדדים, ולטענותיה בדבר כך שאין המדובר כלל במידע רגיש כגון: מידע פיננסי-בנקאי, מידע רפואי, וכדומה.
45. בנוסף נטען כי העובדה כי רשויות המדינה לא פעלו כנגד חברת החשמל, למרות שההליך כאן גלוי וידוע להן, מהווה אינדיקציה לכך שהנזק הוא לא נזק בסכומים שיגרמו לאנשים להגיש תביעה פרטנית ולנהל הליך, על כל הסיכונים הכרוכים בכך.
46. עוד נטען כי למבקשים קיים קושי של ממש להתייחס לטענות העובדתיות של ב"כ הגורמים המקצועיים במדינה שקיבל מידע במעמד צד אחד. כפי שעולה מסעיף 28 לעמדה לפיו נערך שיח עם חברת החשמל לבירור שאלת סוג המידע שהועבר שלא הוליד תוצאה המצדיקה את שינוי ההסכם.
47. בנוסף, הוזכר כי בקשת האישור עוסקת בזכות לפרטיות, שהיא אמנם זכות חשובה ביותר אך בהתאם לחוק הגנת הפרטיות ההתיישנות בתביעה מכוח חוק זה היא שנתיים.
48. בנוסף, נטען כי מאז פרסום הסדר הפשרה בעיתונות חלפו חודשים רבים, והתקבלה רק ההתייחסות של הגורמים המקצועיים. אף אחד מחברי הקבוצה לא הגיש הסתייגות כלשהי מהסדר הפשרה.
49. כן טענו המבקשים כי הגמול ושכר הטרחה המומלצים הם על הצד הנמוך וכי אין מקום להתערב בגמולם ובשכר טרחתם של באי כוחם. נטען הפשרה בנסיבות העניין אינה מתאימה להליך של הסתלקות מתוגמלת וכי גם בהסתלקויות מתוגמלות נפסקים סכומים ראויים וגבוהים מהסכום שהומלץ עליו. זאת במיוחד בשים לב לעבודה המאומצת שנעשתה על-ידי המבקשים ובאי כוחם, הסיכון שנלקח, התועלת לציבור, החשיבות הציבורית, המומחיות שנדרשה בטיפול בהליך בקשת האישור ועוד.
50. חברת החשמל הגישה תגובתה להערות הגורמים המקצועיים וטענה שאין לקבל את הטענה כי מינוי קצין אבטחת מידע - DPO בהסדר הפשרה אינו מספק וכי יש להחליפו במינוי "ממונה על הגנת פרטיות" בהתאם לסעיף 17ב לחוק הגנת הפרטיות. נטען כי חברת החשמל התחייבה למנות DPO כשבמועד ניסוח הסדר הפשרה תיקון 13 עוד לא פורסם ולפיכך המינוח בהסדר הפשרה נלקח מרגולציית ה-GDPR הכוללת סטנדרטים בינלאומיים מחמירים לא רק באבטחת מידע אלא גם בשמירה על פרטיות הלקוחות.
בניגוד לנטען בעמדת הגורמים המקצועיים, הכוונה לא הייתה למינוי ממונה אבטחת מידע לפי סעיף 17ב לחוק, שממילא כבר קיים בחברת החשמל. מינוי ה-DPO אינו בא להחליף את ממונה אבטחת המידע אלא להוסיף רובד נוסף של הגנה ושמירה על פרטיות הלקוחות. המשיבה הבהירה כי חברת החשמל התחייבה בהסדר למנות DPO שתפקידיו כוללים פיקוח על יישום הוראות חוק הגנת הפרטיות, וידוא ביצוע סקרי סיכונים תקופתיים, בקרה שוטפת על מערכות המידע והכפפת תהליכי עיבוד המידע להוראות הדין. נטען כי למעשה חברת החשמל מיישמת מראש את דרישות סעיף 17ב (1)-(3) לאחר התיקון לחוק הגנת הפרטיות ובכך מקדימה את כניסתו לתוקף.
51. בנוסף טענה המשיבה כי מינוי ה-DPO במסגרת ההסדר אינו מילוי דרישה חוקית בלבד, אלא מהווה צעד יזום מצד חברת החשמל. ההסדר גובש מתוך מחויבות אמתית לשמירה על פרטיות לקוחות החברה, על אף שחוק הגנת הפרטיות במתכונתו הנוכחית לא מחייב זאת. ההתחייבות לניטור הציות להוראות הדין, כמו גם עדכון מדיניות הפרטיות ושיפור השקיפות באמצעות מנגנוני opt-in משקפים סטנדרטים מחמירים שחורגים מדרישות החוק.
52. בעניין טענת הגורמים המקצועיים בדבר הצורך להרחיב את אמצעי יידוע לקוחות חברת החשמל על השינויים במדיניות הפרטיות, ולשפר את הבהירות והנגישות של הבאנר באתר האינטרנט, טענה חברת החשמל כי ההסדר המוצע מספק מענה רחב ומקיף, שנותן מענה מלא לטענות שהועלו. מדיניות הפרטיות החדשה תפורסם באופן ברור, נגיש ושקוף באתר האינטרנט של החברה. המדיניות כוללת מנגנוני opt-in המעניקים ללקוחות שליטה מפורשת בכל הנוגע לעוגיות ולאיסוף נתוני גלישה. כמו כן, יתווסף באנר אינפורמטיבי באתר המיידע את המשתמשים על זכויותיהם והאפשרויות העומדות לרשותם.
53. עוד נטען כי אין חוסר בהירות בנושא העברת המידע לצדדים שלישיים. נטען כי המידע שנאסף באתר חברת החשמל אינו עונה על הגדרת "מידע הניתן לזיהוי" בהתאם לחוק הגנת הפרטיות וכי הסדר הפשרה מספק מענה הולם לטענות שהועלו בבקשת האישור. המידע שהוזכר בבקשת האישור, וכפי שנמסר למדינה במהלך הבירור, כולל נתונים טכניים בלבד: מזהה מחשב (ID) שאינו אישי ואינו ייחודי לאדם מסוים; כותרת הפעולה שבוצעה באתר (לדוגמה, "צפייה בתוכן"); תאריך ושעת ביצוע הפעולה באתר. נתונים אלה אינם מאפשרים זיהוי ישיר של המשתמש ואינם כוללים פרטים מזהים אישיים כמו שם, כתובת, פרטי תשלום, מצב רפואי או נתונים דומים. לפיכך, נתונים אלו אינם עונים להגדרת "מידע" כהגדרתו בחוק ואינם מקימים עילה לפגיעה בפרטיות.
54. לטענת המשיבה הסדר הפשרה מספק מענה מאוזן ויעיל, המבטיח עמידה בסטנדרטים מתקדמים ומתן מענה לשימוש במידע אישי באופן שקוף ואחראי. בהתאם להסדר חברת החשמל מבצעת עדכונים ושיפורים משמעותיים הכוללים עדכון מדיניות הפרטיות, הטמעת מנגנוני opt-in ביצוע מבדקי אבטחת מידע ושיפור השקיפות בנוגע לשימוש במידע, לרבות משלוח מידעונים לכלל ציבור לקוחות החברה בעניין פרטיות והגנת הסייבר. צעדים אלו מביאים תועלת מהותית לחברי הקבוצה ולציבור הרחב, ומשקפים מחויבות להקפדה על סטנדרטים גבוהים של פרטיות ואבטחת מידע. המשיבה הפנתה כדוגמא לע"א 8037/06 ברזילי נ' פריניר (הדס 1987) בע"מ, סז(1) 410, 515 (2014) וטענה כי בתי המשפט הכירו בתועלת מערכתית כחלופה הולמת לפיצוי כספי ישיר, כאשר היא מובילה לשיפור נרחב ולטובת הכלל.
55. לטענת המשיבה החלת מעשה בית דין בהסדר היא נדרשת והגיונית והיא תנאי לסיום המחלוקות וליצירת ודאות משפטית. אין מקום להגדיר את ההסדר כהסתלקות שכן הוא אינו מסתכם בוויתור על התביעה, אלא כולל שינויים מהותיים ומחייבים לטובת חברי הקבוצה והציבור. הסתלקות לא תבטיח את המשך מחויבות חברת החשמל לשינויים אלה ועלולה לפגוע בתועלת המערכתית המיועדת לקבוצה.
56. בהתייחס לטענת המדינה לפיה הסדר הפשרה אינו מספק פיצוי כספי ישיר לחברי הקבוצה, המשיבה הבהירה כי הסדר הפשרה מספק תועלת ממשית לחברי הקבוצה באמצעות שיפורים משמעותיים במדיניות הפרטיות ואבטחת המידע של חברת החשמל. בתי המשפט הכירו בכך שתועלת מערכתית הנובעת מהסדר פשרה יכולה להוות תחליף הולם לפיצוי כספי ישיר, במיוחד כאשר מדובר בתובענות ייצוגיות שמטרתן אינה רק מתן פיצוי אישי, אלא גם תיקון עוולות מערכתיות, קידום מדיניות ציבורית וחיזוק ההרתעה מפני הפרות עתידיות. בנוסף, נטען כי פיצוי כספי ישיר לחברי הקבוצה אינו בהכרח המענה היעיל ביותר במקרה זה. בחינה של עלות-תועלת מלמדת כי הקצאת משאבים לפיצוי כספי סמלי לכל אחד מחברי הקבוצה תוביל לתוצאה שולית מבחינת חברי הקבוצה, בעוד שהשקעת משאבים בשיפור פרקטיקות פרטיות ואבטחת מידע, כפי שנעשה בהסדר, יוצרת תועלת כוללת גדולה בהרבה.
57. המשיבה טענה עוד כי ההסדר, לרבות רכיב הגמול ושכר הטרחה, עומד בקנה אחד עם הוראות החוק והפסיקה ומאזן באופן ראוי בין התועלת שהוסבה לחברי הקבוצה לבין התמורה לעורכי הדין ולמבקשים. בהתאם לפסיקה בעניין מרקיט, בעת בחינת שכר הטרחה והגמול, יש לשים דגש על היקף התרומה שהליך התובענה הייצוגית סיפק לקבוצה ולציבור הרחב, תוך שמירה על עקרון התמריץ הראוי. נטען כי במקרה זה ההליך הביא לשינוי משמעותי במדיניות חברת החשמל, עם השפעה ארוכת טווח על הגנה על פרטיות הלקוחות ושיפור שירותיה. בהתאם לכך, שכר הטרחה וגמול המבקשים נקבעו באופן שמאזן בין הצורך לתמרץ תובענות ייצוגיות ראויות לבין שמירה על פרופורציה הוגנת ביחס לתועלת שהושגה.
58. בעניין הבקשה לפטור מחלקה השני של האגרה נטען כי מקרה זה הוא מאותם מקרים "חריגים" המצדיקים את מתן הפטור מתשלום חלקה השני של האגרה, שכן הצדדים חסכו בזמן שיפוטי יקר וניהלו את מרבית ההליך מחוץ לכותלי בית המשפט. נטען כי במקרים דומים שבהם התקיימו מספר דיוני קדם משפט, פסקו בתי המשפט כי ראוי לפטור מתשלום חלקה השני של האגרה.
אישור הסדר הפשרה
59. בסעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות נקבע:
")א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין".
...
(ג)(1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה:
(א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה;
(ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 14, לפי הענין;
(ג) עיקרי הסדר הפשרה.
(2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה:
(א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;
(ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד), וההכרעה בהן;
(ג) השלב שבו נמצא ההליך;
(ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5);
(ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה;
(ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר".
60. הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה: "כל לקוחות חברת החשמל שעשו שימוש בפלטפורמה דיגיטלית כלשהי המופעלת על-ידי חברת החשמל, כגון אתר האינטרנט או האפליקציות של חברת החשמל ".
61. עילות התובענה כפי שפורטו בבקשת האישור: הפרת הוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981; הפרת חוזה; הטעיה והפרת חובת תום לב מכוח חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג–1973; עוולות תרמית, רשלנות והפרת חובה חקוקה הקבועות בפקודת הנזיקין [נסח חדש]; הפרת חוק החוזים האחידים, תשמ"ג–1982; עשיית עושר ולא במשפט מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט -1979; עילות מכוח חוק הגנת הצרכן, תשמ"א–1981.
62. השאלות המשותפת לחברי הקבוצה כעולה מבקשת האישור: שאלת הפרת הוראות הדין כלפי חברי הקבוצה והפיצוי המתאים בשל כך.
63. הסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשת האישור: פיצוי וצו עשה.
סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין
64. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והערות הגורמים המקצועיים מצאתי כי הסדר הפשרה משקף פתרון ראוי, הוגן ומאוזן לתובענה בנסיבות העניין. ההסדר יחסוך את המשך ההתדיינות וגלומה בו תועלת ראויה ללקוחות המשיבה ולאינטרס הציבורי. אעיר תחילה כי לאור משך הזמן הרב שחלף מעת הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה והעברתה לגורמים המקצועיים במדינה, ועד להגשת העמדה, כעבור כשמונה חודשים; בשים לב לכך כי עיקרו של ההסדר נוגע לאימוץ נורמות וקביעת אמצעים לאבטחת מידע ולהגנת פרטיות הלקוחות בנוסף לחובות המוטלים על המשיבה לטובת לקוחותיה והציבור; ובשים לב לתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות שתוקפו יחול מיום 14.8.2025 שכדבר המובן מאליו חברת החשמל תקיימו; ראיתי לנכון לבחון את תועלת הסכם הפשרה שמבוקש לאשר במועד הגשתו, בנטרול איחור הגורמים המקצועיים במדינה שהגישו עמדה מקיפה ונרחבת באיחור גדול. זאת, למניעת פגיעה בצדדים ומתוך הבנה של חשיבות הגשת עמדות הגורמים המקצועיים במדינה, אשר גם אם אינן מתקבלות תמיד במלואן הן מופנמות לתוך ההסדרים המוגשים לאישור ומשפרות אותם, והם כלי עזר חשוב מגורם מקצועי וניטרלי לבית המשפט.
65. באשר לשיקולים שעל בית המשפט לשקול בבחינת בקשה לאישור הסדר פשרה בהתאם לסעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, בואר על-ידי כב' השופטת ברון:
"בבואו לבחון בקשה לאישור הסדר פשרה בהליך ייצוגי, שומה על בית משפט לתת דעתו לסיכויים ולסיכונים הגלומים בהמשך ניהול ההליך כפי שהוא מעריך אותם – ובאספקלריה זו לבחון אם ההסדר המוצע הוא "ראוי, הוגן וסביר". ויובהר כי זו אמת המידה שעומדת ביסוד מרבית אם לא כלל השיקולים המנויים בתקנה 19(ג)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, ודומה כי הפרמטרים המנויים בסעיף זה הם בבחינת עזרים לניתוח השאלה אם הסדר הפשרה שעל הפרק הולם את סיכויי התובענה והסיכונים הכרוכים בהמשך ניהולה" ראו: בר"מ 2744/19 עיריית עכו נ' בריל תעשיות נעליים בע"מ (פס' 16) [נבו] (10.3.2021)
ראו בנוסף דברי כב' השופט גרוסקופף בעניין מהות הסכם פשרה בתובענה ייצוגית ובחינת הוגנותו וסבירותו:
"עוד ראוי להזכיר כי פשרה היא פרי של איזונים וויתורים הדדיים. מצד אחד, היא מבטיחה סעד מהיר וודאי ומביאה לחיסכון בזמן ועלויות. מאידך גיסא, אין היא משקפת את התועלת המירבית או המיטבית ביותר בעבור חברי הקבוצה. כפי שציינתי בעבר:
'הסדר פשרה, אפילו כאשר עסקינן בהליך ייצוגי, מגלם קניית סיכונים של שני הצדדים, ועל כן, מטבע הדברים, הוא כולל ויתורים הדדיים. קניית הסיכון יכולה להתייחס לעובדה או לשאלה משפטית השנויה במחלוקת, וכן להתפתחויות עתידיות אפשריות. מכאן שהסדר פשרה 'ראוי, הוגן וסביר' הוא 'כזה שמציע לקבוצה הטבה או פיצוי המשקפים נאמנה את הסיכויים והסיכונים הגלומים בהליך מבחינת כל אחד מהצדדים... ועל כן גם כאשר מדובר בהליך ייצוגי – אין ככלל הצדקה לדחייתו של הסדר מוצע רק משום שאינו מבטיח לחברי הקבוצה פיצוי בשיעור המרבי שהיה נפסק לטובתם אם התובענה הייצוגית היתה מתקבלת במלואה' (בר"ם 2744/19 עיריית עכו נ' בריל תעשיות נעליים בע"מ, פס' 16 [נבו] (10.3.2021))".
ראו: רע"א 2957/17 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז נ' שוורצמן (פס' 24-25 ) [נבו] (17.03.2024), (להלן: "עניין שוורצמן"), רע"א 1394/24 אופטיקה הלפרין בע"מ נ' כוכב זיס [נבו] ( 24.4.2025)
66. סבורתני כי הסדר הפשרה משיג תועלת ראויה ומדתית בנסיבות עניין זה לחברי הקבוצה ולציבור. בהסדר חברת החשמל התחייבה לעדכן את מסמך מדיניות הפרטיות שלה ולהציג אותו באתר שלה באופן נגיש ונהיר גם לנעדרי אוריינות דיגיטלית גבוהה; חברת החשמל העלתה לאתר "באנר יידוע בדבר שימוש בעוגיות" ונקבע מנגנון opt-in לשימוש ב"עוגיות" לפיו משתמשים יוכלו לבחור להשתמש באתר חברת החשמל ללא "עוגיות" שאינן נחוצות לתפעולו; חברת החשמל תמנה בעל תפקיד שכונה על-ידי הצדדים קצין אבטחת מידע - DPO שיפעל בהתאם לעקרונות רגולציית ההגנה על מידע האירופאיות ה-GDPR, זאת מעבר לחובותיה לפי הדין כיום ומבלי לגרוע מחובותיה לקיים את הדין גם לאחר תחילת תחולת תיקון מספר 13 לחוק הגנת הפרטיות. בהתאם להסדר בעל התפקיד יהיה אחראי על הציות להוראות הדין הרלבנטי להגנת הפרטיות; ביצוע סקרי סיכון וביקורת אבטחת מידע והגנת הפרטיות; ייעוץ להנהלת החברה בכל הקשור להוראות החוק; ויהווה איש קשר של החברה מול הרשויות הרלבנטיות. בנוסף, נקבע בהסדר כי חברת החשמל תבצע מבדקי חדירות למערכות המאגר לבחינת עמידותן בפני סיכונים בתדירות גבוהה יותר מזו הקבועה בדין. עוד נקבע כי חברת החשמל תשלח ללקוחותיה יחד עם החשבונית מידעונים בעניין פרטיות והגנת סייבר למשך שנה.
67. לטענת הגורמים המקצועיים יש לתקן את הסדר הפשרה כך שבמקום "קצין אבטחת מידע" ימונה "ממונה על הגנת הפרטיות" ויעודכן תיאור תפקידו בהתאם לתפקידים הסטטוטוריים שנקבעו המפורטים בתיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות, שכן ככל ש"קצין אבטחת מידע" הוא למעשה "ממונה אבטחת מידע" שחברת חשמל ממילא מחויבת למנות לפי הדין החל כיום, כקבוע בסעיף 17ב לחוק הגנת הפרטיות.
בעניין זה מצאתי לקבל את טענת הצדדים כי אין צורך להתערב בכינויו של בעל התפקיד שנבחר על-ידי הצדדים ובתיאור תפקידו כקבוע בהסדר. בהתאם להסדר, חברת החשמל התחייבה למנות קצין אבטחת מידע או "DPO" שתפקידיו בהתאם להסדר כוללים פיקוח על יישום הוראות חוק הגנת הפרטיות, וידוא ביצוע סקרי סיכונים תקופתיים, בקרה שוטפת על מערכות המידע והכפפת תהליכי עיבוד המידע להוראות הדין. חברת החשמל הבהירה בתשובתה כי הכוונה אינה למינוי "ממונה אבטחת מידע" לפי סעיף 17ב לחוק הגנת הפרטיות, שממילא כבר קיים בחברת החשמל, וכי מינוי ה-DPO אינו בא להחליף את ממונה אבטחת המידע בחברה אלא להוסיף תפקיד בעל רובד נוסף של הגנה ושמירה על פרטיות הלקוחות של החברה. בנוסף, לטענת חברת החשמל במינוי ה-DPO היא כבר מיישמת מראש את דרישות סעיף 17ב (1)-(3) לאחר התיקון לחוק הגנת הפרטיות ומקדימה את כניסתו לתוקף. באישור ההסדר על-ידי אין כדי לחוות דעה בעניין ציות חברת החשמל לתיקון לחוק שטרם נכנס לתוקפו.
לפיכך מבלי לקבוע דבר לעניין הטענה כי במינוי ה-DPO חברת החשמל ממלאת אחר הוראות חוק הגנת הפרטיות החדשות לאחר תיקון 13, לעמדתי אין משמעות קרדינאלית לצורך אישור ההסדר כמבוקש לכינויו של בעל התפקיד בין אם יכונה "קצין אבטחת מידע" או "ממונה על הגנת הפרטיות", כל עוד בעל התפקיד ימלא אחר הוראות ההסדר והוראות החוק .
בנוסף נטען על-ידי הגורמים המקצועיים כי קיימת אי-בהירות באשר לשאלה האם הנתונים שהועברו על-ידי חברת החשמל לפייסבוק מהווים מידע כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות או ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם, וכי ככל שהנתונים עונים על הגדרה זו הסדר הפשרה במתכונתו הנוכחית אינו משקף נכונה את הנזק שנגרם לחברי הקבוצה. לכן טענו הגורמים המקצועיים כי אין מקום להחיל מעשה בית דין על חברי הקבוצה, וכי המתווה ההולם יותר את ההסכמות שאליהם הגיעו הצדדים הוא מתווה של הסתלקות בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות.
מצאתי כי בנסיבות העניין הסדר הפשרה הכולל את הצעדים שנקטה חברת החשמל בעקבות בקשת האישור והתחייבויותיה בעניין התנהלותה כמפורט לעיל, וכן ההתחייבויות שנטלה על עצמה לנקיטת צעדים המהווים הסדרה עודפת מעבר למחויבויותיה על פי דין, מגלמים תועלת ראויה לחברי הקבוצה ומשקפים קניית סיכון ראויה במשקפי חברי הקבוצה וטובתם. זאת, מבלי לקבוע מסמרות בכל דבר ועניין, בשים לב לסיכויי ההצלחה בהליך ולמורכבות ניהול הליך מעין זה; להיבטים הראייתיים לכאורה בתיק; לשאלה האם היה עולה בידי המבקשים להוכיח שהמידע שעבר לצדדים שלישיים מהווה מידע כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות והאם ניתן באמצעותו לזהות את חברי הקבוצה; ולשאלת קיומו של נזק לחברי הקבוצה וקשר סיבתי כנדרש. יוזכר מבלי לקבוע מסמרות בדבר בהקשר זה כי טענותיהם של המבקשים בעניין המידע שעבר לצדדים שלישיים והאם ניתן באמצעותו לזהות את חברי הקבוצה נטענו מבלי שנתמכו בחוות דעת מקצועית. בנוסף, בשים לב לאופיים של הנתונים שהועברו לצדדים שלישיים, שנטען על-ידי הצדדים לבקשה כי אינם נתונים רגישים או נתונים שניתן ללמוד מהם מידע פיננסי או מידע רפואי וכדומה, על לקוחות חברת החשמל.
בנוסף כפי שצוין על-ידי הצדדים, האיחור בהגשת הערות הגורמים המקצועיים הוא שעיכב את אישור הסדר הפשרה. משכך אף אם מינויו של בעל התפקיד בהתאם להסדר הפשרה יהפוך בקרוב לחובה בהתאם לחוק כשתוקפו יחל, בעת הגשת הבקשה דובר בהסדרה עודפת שלה התחייבה חברת החשמל.
68. מקובלת עלי גם טענת הצדדים כי בהתאם להסדר השינוי במדיניות הפרטיות יובא לידיעת הציבור והלקוחות תוך עדכון למשתמש באתר חברת החשמל, שהוא האמצעי בו נעשה שימוש על-ידי הלקוחות המשתמשים באתר ולכן הוא האמצעי המתאים למתן העדכון; ולעניין השימוש בעוגיות ממילא יחל לפעול מנגנון מסוג opt-in לפיו תתקבל ההסכמה מדעת לשימוש בעוגיות.
69. לאור כל האמור מצאתי כי הסדר הפשרה משיג תועלת ראויה וכי יש בו בנסיבות העניין סיום מדתי והולם למחלוקת.
פטור ממינוי בודק
70. מצאתי כי בנסיבות העניין יש מקום להיעתר לבקשת הצדדים ואין מקום למינוי בודק לפי סעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות. מטרת מינוי הבודק היא לסייע לבית המשפט לבחון את הסדר הפשרה כדי לשמור על האינטרסים של הקבוצה ולהבטיח שההסדר הוא סביר והוגן מבחינתם וכי סיום ההליך בהסדר הפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת. מצאתי כי בנסיבות העניין הסדר הפשרה אמנם מבטיח תכליות אלה.
גמול החזר הוצאות ושכר טרחה
71. הגורמים המקצועיים סבורים כי יש לבחון את המלצת הצדדים בעניין גמול ושכר טרחה כאילו היה מדובר במתווה של הסתלקות מתוגמלת בהתאם לעניין מרקיט.
72. סעיף 22(ב) לחוק תובענות ייצוגיות קובע את השיקולים בפסיקת גמול: שיקולי תשומה, הטרחה והסיכון שנטל על עצמו התובע המייצג בהגשת התובענה ובניהולה; שיקולי תפוקה, התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה המיוצגת; ושיקולי הכוונה, מידת החשיבות הציבורית של התובענה. ביחס לשכר הטרחה לבאי הכוח המייצגים קובע סעיף 23(ב) שיקולים אלה: התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה; מורכבות ההליך, הטרחה והסיכון שבא הכוח המייצג לקח על עצמו בהגשת התובענה ובניהולה וההוצאות שהוא הוציא לשם כך; מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית; האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך; והפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית.
בהלכה הפסוקה בואר כי לא מדובר ברשימה ממצה של שיקולים, ופסיקת הגמול ושכר הטרחה נתונה לשיקול דעת הערכאה הדיונית, בהתאם למכלול נסיבות המקרה הקונקרטיות. ראו: ע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' רייכרט פ"ד סה(2) 681 (23.5.2012); עניין מרקיט; ע"א 9134/05 לויט נ' קו אופ צפון, אגודה שיתופית לשירותים בע"מ [נבו] (7.2.2008); ע"א 1387/23 גינדי נ' הולמס פלייס אינטרנשיונל בע"מ [נבו] (18.12.2023).
73. לא ראיתי לנכון להפחית מסכום הגמול ושכר הטרחה המומלץ הנקבע באופן גלובאלי, אף שהוא על הצד הגבוה, לאור חשיבות הנושא שהועלה בבקשת האישור; בשים לב לתועלת שהושגה עקב הגשת בקשת האישור ביחס לפועלה של חברת החשמל לעדכון מדיניות הפרטיות של החברה ופרסומה באופן נגיש גם לנעדרי אוריינות דיגיטלית באתר האינטרנט של חברת החשמל; וכן בשים לב להתחייבותם לבצע את ההתחייבויות המתוארות בבקשה כהסדרה עודפת מעבר לדרישות הדין; הטמעת מנגנוני opt-in המאפשרים ללקוחות שליטה מפורשת בשימוש במידע הנאסף באמצעות "עוגיות" באתר האינרנט; ומינוי קצין אבטחת מידע שיפקח על יישום ההתחייבויות המפורטות בהסדר וביצוע מבדקי חדירה באופן תדיר יותר; ושליחת מידעונים ללקוחות חברת החשמל בעניין פרטיות והגנת סייבר יחד עם החשבונית למשך שנה. בהקשר זה ראו: ע"א 7593/21 פיינטוך נ' אלוניאל בע"מ [נבו] (9.6.2022); ורע"א 1394/24 אופטיקה הלפרין בע"מ נ' כוכב זיס [נבו] (24.4.2025), פס' 21 לפסק דינו של כב' השופט גרוסקופף; ועל רקע הסיכויים והסיכונים שבהמשך ניהול ההליך מבחינת חברי הקבוצה שמבוקש לייצגם.
פטור מתשלום החלק השני של האגרה
74. הצדדים מבקשים פטור מתשלום חלקה השני של האגרה. לטענת הצדדים מתקיימים "טעמים מיוחדים שיירשמו" הקבועים בסעיף 7א(3) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 שכן הבקשה לאישור הסדר פשרה הוגשה בשלב מוקדם של הדיון לאחר שהתנהלו בו שני קדמי משפט בלבד, ומשום שהצדדים נענו להצעות בית המשפט להידבר ובכך הביאו לחיסכון בזמן שיפוטי. הגורמים המקצועיים סבורים שיש לדחות את בקשת הצדדים למתן פטור מחלקה השני של האגרה.
75. כאשר ניתן פסק דין המאשר הסדר פשרה הוסמך בית המשפט לפטור את המשיבה מתשלום החלק השני של האגרה כולה או חלקה וזאת "מטעמים מיוחדים שירשמו". ראו: ת"צ (מחוזי מרכז) 50737-01-19 יובל לפינר, משרד עורכי דין נ' בנק הפועלים בע"מ [נבו] (5.4.2021). בנסיבות העניין, בשים לב לקיומן של שתי ישיבות קדם משפט בהליך; ולנכונות הצדדים ויעילותם שהובילה לסיום מידתי והולם למחלוקת בשלבים ראשוניים של ההליך; ראיתי להיענות חלקית לבקשת הצדדים ולהורות כי המשיבה תהיה פטורה מתשלום מחצית מחלקה השני של האגרה.
סוף דבר
76. אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.
77. המשיבה תגיש הודעה בצירוף תצהיר גורם מוסמך בדבר ביצוע השלמת התחייבויותיה בהסדר הפשרה עד יום 1.7.25. תז"פ להודעה ליום 2.7.25.
78. אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק. בהודעה יפורטו הפרטים המנויים בסעיף 19(ג)(1) ו-(2), הפניה לפנקס תובענות ייצוגיות שם ניתן יהיה לעיין בפסק הדין ובהסדר פשרה, כאמור בסעיף 25(ד) בחוק וכן את כתובת האינטרנט שבה פורסמה הודעה בדבר הסדר הפשרה. המשיבה תשא בעלויות הפרסום.
79. נוסח ההודעה השנייה יובא לאישור בית המשפט עד יום 9.6.25. לאחר אישורו, תשלח המשיבה עותק מההודעה השנייה למנהל בתי המשפט בהתאם לסעיף 25(ז) בחוק. תז"פ ליום 10.6.25.
80. הפרסום יהיה בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה, בגודל 15X15 ס"מ וכן באתר האינטרנט של המשיבה. הפרסום יכלול אפשרות חופשית לעיון בהסדר הפשרה או להורדתו כקובץ בפורמט מקובל (כדוגמת PDF). יש להציב פנייה מקושרת להודעה באופן בולט בעמוד הראשי באתר הבית של חברת החשמל.
81. הצדדים ימציאו עותק מפסק הדין למנהל בתי המשפט לשם רישומו בפנקס תובענות ייצוגיות.