[14] ח.ר א.א: פ/2285, 31
[15] ח.נ א.א: פ/3156, 1 ואילך
[16] ח.ר א.א: פ/2328, 3 ואילך
[17] ח.ר א.א: פ/2650, 26 ואילך
[18] ח.ר א.א: פ/2652, 21 ואילך
[19] כפי שהוגדר לעיל בפסקה 5
[20] ח.נ א.א: פ/3552, 16 ואילך
[21] ת/11, עמוד 52
[22] ח.ר א.א: פ/2638, 4 ואילך
[23] ח.ר א.א: פ/2768, 21 ואילך
[24] ח.ר א.א: פ/2778, 24 ואילך
[25] ת/11, היומן של א.א, עמוד 58
[26] ח.ר א.א: פ/2641, 19-6
[27] ח.ר א.א: פ/2136-8
[28] ח.ר א.א:: פ/2136, 26 ואילך
[29] ח.ר א.א: פ/2443, 28-10
[30] ח.ר א.א: פ/2138, 18 ואילך
[31] ח.ר א.א: פ/2271, 19 ואילך
[32] ח.ר א.א: פ/2272, 7 ואילך
[33] ח.ר א.א: פ/4505 עד פ/4511
[34] ח.ר א.א: פ/2470, 19-4
[35] ח.ר א.א: פ/2471, 9
[36] ח.ר א.א: פ/2576, 12; ח.ר: פ/2639, 33 ו-פ/2640, 1; ח.ר: פ/3230, 33; ח.נ: פ/3846, 25; ח.נ: פ/4147, 24-22
[37] ח.נ א.א: פ/4114, 9-6
[38] ח.נ א.א: פ/4147, 27-22
[39] הפניות מדגמיות: ח.ר: פ/2181, 10; ח.ר: פ/2201, 26 ואילך; ח.ר: פ/2231, 12 ואילך; ח.ר: פ/2274, 30 ואילך; ח.ר א.א: פ/2459, 32 ואילך; ח.ר: פ/2472, 15 ואילך
[40] ח.נ א.א: פ/3937, 12-11
[41] ח.ר א.א: פ/2276, 23 ואילך
[42] ח.ר א.א: פ/2208; ח.ר: פ/2316, 1 ואילך; ח.ר: פ/2473, 1 ואילך; ח.נ: פ/3004, 7 ואילך; ח.נ: פ/3372, 22 עד פ/3374, 19; ח.נ: פ/3885, 17 ואילך; ח.נ: פ/4494, 21 ואילך
[43] ח.נ א.א: פ/3004, 7 עד פ/3005, 12;
[44] ח.ר א.א: פ/2343, 14 ואילך
[45] ח.ר א.א: פ/2371, 15 עד פ/2373, 13
[46] ח.נ א.א: פ/4261-2
[47] ח.נ א.א: פ/2972, 9-8, מה שמיד גרם ל-א.א להתפרץ בבכי וליפול על הרצפה מתחת לדוכן, והערות ההרכב לסנגורית שהאמירה לא הייתה במקום נענו ב"טוב, אני אערער על זה" – פ/2973, 9.
[48] ח.נ א.א: פ/3878, 18 עד פ/3879, 20, מה שמיד גרם ל-א.א לפרוץ בבכי ולהרכין ראשה על הדוכן, וכשההרכב העיר לסנגורית שאין לומר לעדה דברים כאלה, היא השיבה ש-א.א בוכה כשמטיחים בה שהיא ממציאה סיפורים, וגם הוסיפה: "היא התחילה" – פ/3879, 28. בהמשך גם חיקתה את א.א, וגם על כך הערנו לה, ולאחר כל אלה א.א נכנסה להבזק לעבר (פלשבק) – פ/3885
[49] דוגמה אחת מיני רבות: החלטה פ/3014-5