לשיטת ב"כ המאשימה, יש לקבוע מתחמי ענישה נפרדים. אשר לאישום הראשון, בהינתן ריבוי העבירות, ריבוי הקורבנות, גילן ונסיבות ביצוע העבירות יש לקבוע מתחם ענישה הנע בין 3 ל- 6 חודשי מאסר לכל אחת מנפגעות העבירה ומתחם כולל לאישום הראשון הנע בין 3 ל- 6 שנות מאסר, בהדגישו כי בסהגבלים עסקיים נפגעו 78 קורבנות (צ"ל 77), ואולם חישוב המתחם אינו אריתמטי. בגין האישום השני, עתר לקביעת מתחם ענישה הנע בין 3 חודשי מאסר ל- 9 חודשי מאסר בפועל.
אשר למיקום עונשו של הנאשם במתחם, טען כי ניתן משקל לקולא; לגילו הצעיר, הודאתו שחסכה את שמיעת עדות המתלוננות. לחומרא, הפנה לתסקירי שירות המבחן מהם עלה, כי הנאשם נוקט בגישה מצמצמת ביחס לחומרת מעשיו, היקף העבירות ומידת מעורבותו ולכך שאינו בשל להליך שיקומי מהותי.
נוכח האמור, ביקש למקם את עונשו של הנאשם במרכז המתחם ועתר להשית עליו 4.5 שנות מאסר בפועל בגין האישום הראשון ושישה חודשי מאסר בגין האישום השני ובסהגבלים עסקיים 5 שנות מאסר, פיצוי לנפגעות האישום הראשון שלא יפחת מסך של 5,000 ₪ לכל נפגעת בעבירה של הטרדה מינית ו- 3,000 ₪ לכל נפגעת בעבירה של פגיעה בפרטיות ללא הטרדה מינית, קנס ומאסר על תנאי.
- ב"כ הנאשם עורך הדין שירן ברגמן, עתר בפתח טיעוניו להימנע משליחת הנאשם לעונש מאסר מאחורי סורג ובריח בהדגישו, כי הנאשם צעיר בגילו במועד ביצוע העבירות היה כבן 21 וכיום כבן 23, סיים 12 שנות לימוד, שירת שירות צבאי מלא ביחידה מסווגת, בעל נסיבות חיים מורכבות, נעדר עבר פלילי, נטל אחריות למעשיו בשלב החקירה וחסך את עדות המתלוננות. הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי, מתמיד בעבודתו ועתיד להינשא.
ב"כ הנאשם הפנה להערכת המסוכנות לפיה, אינו מאופיין כבעל סטייה מינית ואין עדות לניסיון ליצירת קשר עם קטינות מחוץ למרשתת. בנוסף הפנה לתסקירי שירות המבחן, מהם עלה כי התמיד בהליך הטיפולי הקבוצתי והפרטני, ובכל אלו יש לדידו כדי להצדיק חריגה ממתחם הענישה משיקולי צדק ולחילופין למקמו בתחתית המתחם, מאחר שהכנסתו לכלא תגרום לנזק בלתי הפיך לו ולבני משפחתו.
לשיטת ההגנה יש לקבוע מתחם ענישה אחד בגין שני האישומים, הואיל ועסקינן בפרשה אחת, שבוצעה בסמיכות, כאשר בסעיף אחד לאישום השני לכתב האישום המתוקן צוין מפי המאשימה, כי האישום הראשון מהווה חלק בלתי נפרד מהאישום השני. בהפנותו לפסיקה, עתר לקביעת מתחם ענישה הנע בין 18 חודשי מאסר לבין 36 חודשים. בהתייחסותו לפסיקה שהוגשה מטעם המאשימה ציין, כי המאשימה הפנתה לפסיקה הדנה בפגיעה במספר קורבנות גדול מהמקרה דנן. בנוסף, נטען כי הרווח הכספי לא היה ברף הגבוה.