בית משפט השלום בתל אביב -יפו
ת"א 49593-12-22 שטיינהרט נ' אשד
לפני כבוד השופט רונן אילן
התובע: עמית שטיינהרט
ע"י עו"ד רועי טיבי
נגד
הנתבע: אליהו אשד
ע"י עו"ד מתתיהו ברוכים
| פסק דין
|
האם ניתן לזהות דמות של נבל ספרותי כאדם בשר ודם?
הנתבע כתב ופרסם פרקים מספר בשם "ההונאה הבולגרית", אשר הוגדר על ידיו מראש כיצירה בדיונית. באותו הספר, מביא הנתבע מפרי דמיונו הפרוע עלילה סבוכה על מעשי פשיעה, ריגול והונאה המתרחשים ברחבי אירופה ומתמקדים בבולגריה. עלילה אשר בה "מככבים" דמויות שיצר הנתבע ולצדן מוזכרות דמויות מציאותיות כגון נשיא רוסיה. ובין אותן דמויות המככבות בספר, גם דמותו של נבל ספרותי. אדם שמוצג בכינוי גנאי המתייחס לממדי גופו ומתואר בשלל תיאורים שליליים.
לטענת התובע, תיאורו של אותו נבל מעלה שאין מדובר כלל בדמות בדיונית אלא בדמותו שלו עצמו. כי אלו שקוראים בפרקי הספר מזהים בנקל אותו עצמו כדמות אותו נבל. שבכך בצע הנתבע כלפיו עוולה של הוצאת לשון הרע ופגיעה קשה בפרטיות, במסווה של יצירה בדיונית. ולא במקרה כך פעל הנתבע, שכן לגרסת התובע בכך בקש הנתבע להתנכל לו ולפגוע בו בעקבות סכסוך קודם ביניהם.
הנתבע, הסופר, מכחיש טענות אלו מכל וכל. הסיפור הינו יצירה בדיונית לחלוטין, טוען הנתבע. התובע, לגרסתו, שימש לו לכל היותר השראה לגיטימית כשם שאירועים אחרים היוו כזו השראה, ברם אין כל יסוד לניסיון לזהות את התובע עם דמות כלשהי בספר וממילא שאין יסוד לניסיון לייחס לו ביצוע עוולה כלפי התובע.
במוקד המחלוקות שנתגלעו בין הצדדים עומדת לפיכך השאלה אם ניתן לזהות את הדמות שיצר הנתבע בספר שפרסם עם דמותו של התובע. ככל שימצא שאכן ניתן לזהות כך את הדמות, תבחן שאלת המתח שבין זכותו של התובע לשמו הטוב ולפרטיות אל מול זכותו של הנתבע לחפש הביטוי וחפש היצירה. עוד תידרש בחינת הסעד הראוי בנסיבות העניין וככל שימצא שנעשתה עוולה כלפי התובע, ובמסגרת זו השאלה אם עסקינן בפרסומים רבים או שמא במסכת אחת של פרסום ואם הוכחה כוונה לפגוע בתובע.
חלק ראשון: העובדות
- הקשר בין הצדדים
- תביעה זו עוסקת בפרסומים שונים של הנתבע, אשר נעשו במהלך 2015 ולאחר מכן, ובמסגרתם, כך נטען, הוצג התובע כארכי-נבל, כפושע העומד בראש ארגון פשע, כמרגל, כגנב, כבוגד וכרוצח. הצגה זו, אליבא התובע, נעשתה בכסות של פרסום סיפור בדיוני אך זהותו של התובע כאותו אדם - ברורה.
בחינת טענות אלו מחייבת תיאור מערכת יחסי הצדדים, אשר קדמה לאותם הפרסומים.
- התובע הינו אזרח ישראלי אשר מזה שנים רבות מתגורר באירופה. התובע היה בעבר (כך הוא מעיד על עצמו) יזם בעסקי נדל"ן ובין עיסוקיו הינו גם חוקר ומרצה בענייני מודיעין בפקולטה למדעי המדינה באוניברסיטת סופיה בבולגריה. התובע הינו גם אחד מחברי הנהלת חברה משוויץ בשם CCI – Competitive Intelligence (להלן: "CCI").
הנתבע אף הוא אזרח ישראלי, סופר ועיתונאי העוסק בתחום התרבות הישראלית הפופולארית.
- בין התובע לבין הנתבע היכרות רבת שנים, מאז שנות ה-90 של המאה שעברה. במהלך השנים נוצרו בין הצדדים קשרים עסקיים, אשר כללו מעורבות של התובע בסכסוך משפחתי של הנתבע, ובהמשך גם שיתוף פעולה ברכישת נכס בבולגריה.
- במהלך 2013, או בסמוך לכך, נתגלעו בין הצדדים מחלוקות בקשר עם רכישת הנכס בבולגריה. הנתבע הלין כלפי התובע כי הפר את התחייבויותיו כלפיו וטען לחוב של התובע בגין הכספים שהשקיע הנתבע באותה עסקה בבולגריה. הצדדים לא הגיעו להסכמה, הקשר ביניהם נותק, ובמהלך 2018 הגיש הנתבע תביעה נגד התובע (ת.א. 32392-11-18; "התביעה הקודמת") ובה עתר לחיוב התובע בפיצוי בסך של כ- 802,042 ₪. התובע מצידו, הגיש תביעה שכנגד, במסגרתה טען שדווקא הנתבע לא עמד בהתחייבויותיו כלפיו, לא השיב לו כספים שהלווה לו התובע, ושיש לחייב את הנתבע בתשלום סך של 800,000 ₪.
בירור התביעה הקודמת הסתיים בהסדר פשרה ביום 17.1.23, לאחר הגשת תביעה זו.
- ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916הפרסומים
- 12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)במהלך 2015 (בחדש יוני או בסמוך לכך) החלו להתפרסם במרשתת פרקים מספר אשר כותב הנתבע וכותרתו: "ההונאה הבולגרית" (להלן: "הספר").
עלילתו של הספר תוארה על ידי הנתבע כך (פרסום מחודש יוני 2015, נספח 1 לכתב התביעה):