שנית, טוען הנתבע שיש לדחות את התביעה מחמת התיישנות. כיוון שהתביעה הוגשה ביום 22.12.22, טוען הנתבע שכל טענה שיש לו לתובע כלפיו על יסוד עילה שקמה מעל 7 שנים טרם הגשת התביעה, התיישנה ומצדיקה כשלעצמה את דחיית התביעה.
ושלישית, לגוף הטענות, טוען הנתבע שאין כל שחר לטענות התובע. הנתבע איננו מכחיש את הטענה שהוא כותב פרקים מספר שטרם הושלם ואיננו מכחיש את הטענה שהחל לפרסם את הספר נשוא התביעה, ברם טוען כי הספר עוסק בעלילה דמיונית, שאין כל קשר בין דמויות הספר לתובע, שכל דמיון שימצא בין דמויות הספר לתובע איננו אלא מקרי ושיש להניח שבעולם אנשים רבים להם מאפיינים דומים לאלו של גיבור הספר, "הנבל". מאפיינים כגון עודף משקל ומחלת הסוכרת.
ממילא שהנתבע אף מכחיש את כל הטענות המייחסות לו עשיית פעולות כלשהן במרשתת או במנוע החיפוש גוגל או בכל פלטפורמה אחרת, ושיש בהן כדי לקשור את התובע לאותה דמות בדיונית שבספר, הנבל. הנתבע מכחיש נקיטת כאלו פעולות וממילא שאף מכחיש את הניסיון לקשור בין אותה תמונה בה עשה שימוש לתיאור דמות אותו גיבור של הספר, "הנבל", בסרט שאולי יופק לפי הספר ולתובע.
אותה תיאוריה שעליה מתבסס התובע בהגשת התביעה איננה, לגישת הנתבע, אלא הזיה, מעשייה בסגנון "עלי-בבא וחבורתו", הנעדרת כל אחיזה במציאות.
ממילא שהנתבע גם מכחיש וכופר בתחשיבי הנזק של התובע וטוען שיש לדחות את התביעה ולהשית על התובע הוצאות התואמות את סכום התביעה.
חלק שלישי: ההליך והראיות
- התובע תמך את גרסתו בתצהירו, בתצהירה של ואסיסלאבה (אותה עיתונאית מבולגריה אשר ראיינה את הנתבע במהלך 2015), בתצהירו של ניקולאי קונב (עורך דין מבולגריה שייצג את התובע) ובחוות דעת מומחה של יובל כהן (מומחה למחשוב).
הנתבע תמך את גרסתו בתצהירו ובחוות דעת מומחית של רויטל סלומון (מומחית למחשוב).
במהלך הדיון אשר התקיים ביום 25.12.24 נחקרו כל העדים ובתום הדיון הוקצבו מועדים להגשת סיכומים בכתב.
חלק רביעי: דיון
- מבנה הדיון
- חפש הביטוי, אין פירושו החפש לפגוע. חפש היצירה, אין פירושה הזכות לעוול.
הנתבע הינו עיתונאי, איש תקשורת, חוקר תרבות ואף סופר. הנתבע התברך בשלל כישורים ובהם גם כישרון הכתיבה. הנתבע עשה בכישרון זה שימוש כאשר פרסם את הספר.
פרסומו של הספר על ידי הנתבע מבטא מימוש זכותו לחפש הביטוי ולחפש היצירה, כנגזרת של חפש הביטוי.
על חשיבותו של עקרון חפש הביטוי כנדבך יסוד של השיטה הדמוקרטית נכתב למכביר. זכותו של כל אדם להפליג אל מחוזות הדמיון, לפרוץ את סגור ליבו וליתן דרור למחשבותיו. זכותו של כל אדם, גם אם לא יזכה לכינוי "אמן", להעז ולהביא קבל עם ועולם את מחשבותיו בפרסום יצירה ספרותית.